רקע
שמעון גינצבורג
יַדְוִיגָה (פּוֹאֵמה) 1919־1921

 

I    🔗

אֲנִי בִּכְפָרִי אָז צְבִי רַךְ

מְהַלֵּךְ בֵּגֵּיאָיוֹת

מֵרִיחַ בְּעַרְבַת שֶׁלֶג צַח

עִקְּבֵי צְבִיּוֹת נָאוֹת;


וַתִּגָּל־לִי דְּמוּת בַּת עַם זָר,

בַּת־פּוֹלִין שַׁאֲנַנָּה,

בְּגַן פַּן מְלוֹדְזְיֶבְסְקִי שֶׁבַּכְּפָר;

יַדְוִיגָה שֵׁם הַפַּנָּה.


וַתַּעֲבֹר וַתִּגַּע בִּי —

בְּטַיְּלָהּ עַל־יַד אִמָּהּ —

בְּמַבַּט־אוֹר, וַתּוֹלֶךְ שְׁבִי

אֶת לִבִּי צְבִיָּה תְמִימָה.


וְלִבִּי יָדַע מִי וָמִי

הַמְטַיְּלוֹת שָׁם בַּגַּנָּה,

רוּת הִיא, רוּת וְנָעֳמִי —

וְיַדְוִיגָה שֵׁם הַפַּנָּה.


וָאֵתַע אַחֲרֶיהָ כְּצֵל

מֵרָחוֹק — וּבֵינֵינוּ

מְחִיצַת־עָם וּמְחִיצַת־אֵל,

וְשִׂנְאַת־עָם בֵּין שְׁנֵינוּ.


 

II    🔗

וָאֶעֱבֹר בָּעֲרָבִים דֹּם

בַּדֶּרֶךְ עַל־יַד חֲצֵרָהּ,

לִזְכּוֹת בְּאוֹר תְּכֵלֶת הֲלוֹם

מֵחֲדָרִים, רוּת בָּם עֵרָה.


סַפִּירֵי־גִילָה בָעֲרוּ

עַל גְדֵרָהּ הַמֻּשְׁלָגָה;

וּפְנֵי גַן־כַּסְפָּה נָהֲרוּ,

כְּמוֹ הֶגְיוֹן־זֹהַר הָגָה.


לִפְנַי וּלִפְנִים, בִּדְבִיר־הַצְּחוֹר,

הַפַּנָּה אוֹר מְעֻטָּרָה…

לְעֵינֵי־תֻמָּהּ — תְּכֵלֶת יְאוֹר,

עֲרוּגַת־וֶרֶד — לֶחְיָהּ אוֹר,

וְדַקָּה הִיא — כִּזְהָרָה!


וּקְוֻצּוֹת לָהּ עַרְמוֹנִיּוֹת —

בְּנִיד־מְשׁוּבָה פִּזְּרָה —

כְּפַעֲמוֹנֵי־אוֹר, גְּאֵיוֹנִיּוֹת

מְרַקְּדוֹת סְבִיב רֹאשׁ־נִזְרָהּ…


 

III    🔗

בְּלֵיל־שֶׁלֶג נִרְדָּם, כְּחֻל־פְּאֵר —

וָאֵשֵׁב, בְּתֹם לֶב־נַעַר,

מִחוּץ לַחֲצֵרָהּ, עַל הַבְּאֵר

חוֹלֵם, לְאוֹר הַסַּהַר.


הַגָּן הֵאִירָה שִׂמְחַת־חַג —

וְלִי נִשְׁקְפוּ הָאִילָנוֹת

בְּמִטְפְּחוֹת הַשֵּׁשׁ הַדַּק,

כִּדְמוּיוֹת פַּנּוֹת לְבָנוֹת…


 

IV    🔗

הַא! חֶבֶר כְּלָבִים רָעֵי־לֵב

מִפִּשְׁפַּשׁ־חֲצֵרָהּ יָצְאוּ

כְּכַלְבֵי־צַיִד אֶל הַזְּאֵב

הֵגִיחוּ — וְנַעַר מָצְאוּ.


וַיִּתְמְהוּ… מִשְׁתּוֹמְמִים

כִּתְּרוּנִי כְּנַף־אַדַּרְתִּי,

הֵרִיחוּ תוֹהִים, דּוֹמְמִים —

וּבְתוֹכָם עַל מִשְׁמַרְתִּי


אָנֹכִי, עַל־פְּנֵי שֶׁלֶג זַךְ,

בְּקִפְאוֹן־אוֹר יָשַׁבְתִי

בְּדִמְמַת־הַלֵּיל, וַיַּךְ

הַלֵּב לְשְׁאָהַבְתִּי —


עַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ תְּמַהִים… בָּם,

כְּלָבֶיהָ, אָז קִנֵּאתִי

כִּי מְהַלְּכִים הֵם בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁם,

וְלִי לָשׁוּב לְבֵיתִי.


 

V    🔗

יוֹם־זֹהַר הָיָה. קָרוֹ עָז

כָּאֵשׁ מִסָּבִיב בָּעָר,

בְּשִׁרְיוֹן־כֶּסֶף מְשֻׁבַּץ־פָּז,

כַּנִּרְדָּם נָח הַנָּהָר.


וְעַל הַשִּׁרְיוֹן מִשְׁעוֹל יֵשׁ,

כִּרְצוּעָה נִמְתָּח דַּקָּה,

וּפָרוּשׂ עָלָיו מַרְבַד־שֵׁשׁ

שֶׁל אַבְקַת־שֶׁלֶג זַכָּה:


מֵחֲצַר־הַפַּן בַּנָּהָר שְׁבִיל

לְבֵית־מִשְׂרְפוֹת הַיַּיִן

וּלְמַרְבֵּק סָמוּךְ, שָׁם הַבְּלִיל,

חַם, מַהְבִּיל הוּא עֲדַיִן.


וַאֲנִי מְטַיֵּל סֹב וָעוּג

בַּזֹּהַר, וְיוֹם לֹא יֶאֱרַךְ,

לְמוּל הֶחָצֵר: שָׁם בַּחוּג

רוּת תַּחֲלִיק עַל הַקֶּרַח.


כֹּה רוּץ וָשׁוֹב מִתְרוֹצְצָה,

יָדֶיהָ לָהּ בְּמוּפָה:

וְאַבְקַת־פָּז מִתְנוֹצְצָה

מַכְתִּירָה לָהּ בְּעוּפָהּ.


אָז תִּמְעַד — תָּקוּם — וְנָפְלָה שׁוּב.

נֶחְפַּזְתִּי לַהֲרִימָהּ,

מִתְאַדֵּם כֻּלִּי כְפָרָג — וְגוּף

שֶׁל יַלְדַּת־אוֹר נְעִימָה


אַךְ רֶגַע נִשְׁעַן בְּחֹם עָלַי, —

וּכָל הָעוֹלָם נָסוֹג,

וְהַלֵּב — כְּמוֹ מִלְּאוֹ כְבוֹד אֵל חַי

וּפַחַד־אֵלִים מָתוֹק…


אָז תִּשְׁאַל: "מִי אַתָּה, הַפַּן?” —

מִתְאַדֵּם הֲשִׁיבוֹתִי:

"אֲנִי נֶכְדּוֹ שֶׁל נֶאֱמַן־

בֵּיתְכֶם שֶׁל רַב יוֹסִי".


 

VI    🔗

בְּיוֹם עַז־קֹר, לוֹ כֶתֶר־כְּפוֹר,

בִּרְתֵת פָּתַחְתִּי זְבוּלָהּ,

אַכְסַדְרַת־זְכוּכִית רַבַּת־צְחוֹר —

וְנַפְשִׁי קוֹדְחָה כֻלָּהּ;


לֹא דָרְכָה רַגְלִי עוֹד בִּפְנִים

דְּבִיר לֶבָן זֶה מֵעוֹדִי;

וַיְהִי לִי כְחִידַת־אֱלֹהִים,

כְּאַרְמוֹן־קְסָמִים סוֹדִי.


 

VII    🔗

בַּפְּרוֹזְדוֹר כֶּלֶב, כְּבֶן־שׁוֹר, קָם

וְלִקְרָאתִי בָא בְּלִי שָׂאוֹן.

בַּחֲלַל־אַוִּירָם שׁוֹקֵט, חָם

קִדְּמוֹנִי חַדְרֵי־גָאוֹן.


עִם סָבִי בָאתִי, גָּחַן הוּא

וְנָשַׁק אֶת יַד אִמָּהּ…

לְבָבִי הָלְמָה כְרִיעָה זוֹ

וְלֶחְיִי הֶאְדִּימָה.


וָאֶשְׁכַּח, מֻכַּה חֶרְפַּת־כְּאֵב,

לְהָסִיר הַמִּצְנֶפֶת.

הַזְּקֵנָה רָגְזָה: “נַעַר אֵין־לֵב!

שַׁל כּוֹבַע!” וְהִיא קוֹצֶפֶת.


פְּנֵי בִתָּהּ חָוְרוּ כִּפְנֵי־מֵת:

"אִמָּא!” רַק לָהּ אָמְרָה,

וְעָבַר צֵל עַל דְּמוּת־הָרְתֵת

וְהִתְאַפְּקָה וְלֹא גָמְרָה;


 

VIII    🔗

וְאֶל חַדְרָהּ קָרְאָה לִי לָבוֹא,

שָׁם שִׁירֵי־פּוּשְׁקִין לְמַעֲנִי

הֵכִינָה — וּבְהִכָּנְסִי, כְּמוֹ

קֵן חָמִים, קֶט קִדְּמַנִי.


זֶה קֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים, קַן־

הַטָּהֳרָה הַתְּמִימָה:

הַדְּמוּת, אָרַגְתִּי בְּאוֹר אַגַּן־

הַסַּהַר, אֵין בָּהּ פְּגִימָה.


וָאֵשֵׁב נָבוֹךְ מַאְדִּים, בּוֹשׁ

בְּכִסֵּא חֲטוּב־פִּתּוּחִים,

וְלֹא הִרְהַבְתִּי הָרִים רֹאשׁ

אוֹ נְגֹעַ בַּתַּפּוּחִים,


הוֹשִׁיטָה לִי עַל כֶּסֶף־טַס —:

כֹּה צִפָּרְנֶיהָ וְרֻדּוֹת!

אֲנִי כֹה נִלְעַג וְכֹה גַס,

וְכֹל תְנוּעוֹתֶיהָ חֲמוּדוֹת:


אֲנִי בֶן עָם, לוֹ גַב כָּל־כָּךְ

מְעֻקָּם! וְהִיא — בַּת־פַּנִּים,

וְחַיֶּיהָ תָמִיד עָבְרוּ אַךְ

בֵּין תַּלְמֵי־הַשּׁוֹשַׁנִים.


 

IX    🔗

פִּי־שְׁנַיִם הִבְהִיק חֹרֶף־יָהּ

וַיִּיף הַמֶּרְחָב — דְּבִירוֹ

בְּשִׁיר נְעִים זְמִירוֹת־רוּסִיָּה…

מְעוֹן־סָבִי — אוֹר הֱאִירוֹ.


בְּנַפְשִׁי — פְצוּעָה לֹא־כַבִּיר

בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ מִתְנַעֶרֶת —

לָעַד שִׁיר־פּוּשְׁקִין נִגְנַז, שִׁיר

הַנְּדִיבוֹת וְהַתִּפְאֶרֶת.


 

X    🔗

הֵשַׁבְתִּי כֶרֶךְ, דְּבִיר־אֵל בּוֹ;

וּלְפַנָּהּ זֹה עוֹד סְפָרִים

בִּזְהַב־חַג קוֹרְנִים כֻּלָּם נוֹי!

וְהַיָּמִים, אֶזְכֶּה בָם לָבוֹא

חֲדָרֶיהָ — חַגִּים בָּרִים.


 

XI    🔗

מַשְׁחִירִים כְּבָר, בְּסוֹף אֲדָר,

אֲטָדִים תּוֹךְ הַשְּׁלָגִים.

עוֹד מְעַט וְהָמָה בְרֹךְ, וָשָׁר

בְּאוֹר, קוֹל כְּחֻלֵּי־פְלָגִים.


לֹא־עוֹד הַנָּהָר בָּר כַּשֵּׁשׁ:

כִּבְמַאֲפֶה שֶׁל פּוּרִים,

זְרַע־שֻׁמְשְׁמִין עַל פָּנָיו יֵשׁ

וּמְקוֹמוֹת בּוֹ עֲכוּרִים…


וְאֵין עֶגְלוֹת־חֹרֶף נוֹשְׂאוֹת בְּלִיל

עַל פָּנָיו הַמַּפְשִׁירִים:

בְּמֵי־אָבִיב טָבַע חֶצְיוֹ שְׁבִיל —

אַט בָּא תּוֹר שִׁיר־הַשִּׁירִים.


 

XII    🔗

לְגַנֵּנוּ בָא, לְגַן־הַסָּב,

כְּחֻל־עֵינַיִם אָבִיב:

בַּשְּׁלוּלִית, עִם בְּנֵי־הָעָב,

מִשְׁתַּקֵּף צְחוֹקוֹ חָבִיב.


מְגַּלְגֵל אֶת בְּנֵי־גַלָּיו בִּיב־

הַגַּן בְּשִׁקְשׁוּק־אוֹרִים:

וְהָעַצִים בְּצָמָא שׁוֹתִים זִיו־

שְׁמֵי עֶרֶב־פֶּסַח טְהוֹרִים.


סְפָרִים שְׁטוּחִים עַל־פְּנֵי חוּץ

לְיַד בָּתִּים שֶׁל יְהוּדִים,

וּכְקוֹרֵא בָם, מְמַהֵר רוּץ

הָרוּחַ בְּעַמּוּדִים.


מַגְעִילוֹת אֵם וְסָבָה אֵת

הַכֵּלִים, וְקַרְצֵף וְגָרֹר;

וִילָדִים בּוֹרְחִים לְגַן בָּאֵת

לַחְפֹּר שָׁם קַלְחֵי־מָרוֹר.


וְנָהָר גּוֹרֵשׁ רֶפֶשׁ, טִיט,

עֵין־דָּם, ״כְּעֵין־מִצְרָיִם״,

בְּשִׁיר־דְּרוֹר נוֹשֵׂא קִרְעֵי־גְלִיד,

כְּחֻל־חָזֶה, רְחַב־יָדָיִם.


 

XIII    🔗

לֵיל־סֵדֶר חָלַף, עָבַר כְּבָר,

לֵיל תְּכֵלֶת־אוֹר הֲדוּרָה,

וְאַחֲרָיו בָּא חַג־פַּסְחָא זָר,

לִי אָרַךְ — בַּעֲבוּרָהּ!


כִּי כִגְאוֹת בְּתוֹךְ הַיְאוֹר

מֵי־אָבִיב, וְחָצוּ כְפָרִי

לִשְׁתֵּי חַוּוֹת, וְאֵין לַעֲבוֹר

בַּזֶּרֶם הַנֶּאְדָּרִי:


כֵּן גָּאוּ מְסוֹרוֹת שֵׁם וָחָם

אָז בְּאוּקְרַיְנָה וּבַעְיָם

לֵב אֹם וּלְאֹם שָׁטָפוּ;

בְּלֵיל־פֶּסַח עַל הַגָּדַת־עָם

דִּמְעוֹת־אוֹר נָטָפוּ;


וּבְלֵיל הִתְקַדֵּשׁ פַּסְחָא — שׁוּר!

בִּצְּרִיחֵי־עֵץ מְאִירִים1

שָׁם שְׂכִירֵי־פַּן, בִּזְהַב הָאוּר,

צוֹלִים אֶת הַחֲזִירִים.


וּלְאוֹר הַמְּדוּרוֹת, צְרִיחֵי־פָז —

כַּחַיִץ, זָרוּת רַבָּה

אָז עָמְדָה בֵּין בְּנֵי דָת וָדָת,

בֵּין חָם וּבֵין בֵּית־אַבָּא.


וְלֹא דָרְכָה בַחֲצַר־הַפַּן

בְּפַסְחָא רֶגֶל־סָבִי;

וְאָנֹכִי שׁוֹכֵב בַּעֲנַן

מְצוּקוֹת עַל מִשְׁכָּבִי,


בְּהַקְשִׁיבִי חִנְגַּת־פַּעֲמוֹן

שֶׁל מַרְכְּבוֹת־אֲצִילִים

נִשָּׂאוֹת אֶל חֲצַר־פַּן בָּרֹן:

חִנְגָּה! חִנְגָּה! — וְכִבְדוֹת־אוֹן

נִצָּבוֹת שָׁם בַּשְּׁבִילִים…


 

XIV    🔗

זְהַב־חֲלוֹמוֹת שַׁבְתִּי, כַּעֲבוֹר

הַפַּסְחָא, בְּנוֹת אַרְמוֹנִי.

וְהִנֵּה מִמֶּרְחַקֵּי־אוֹר

לִי בָאָה כוֹס־יְגוֹנִי…


אִגֶּרֶת הִיא מֵאֵת הַדּוֹד:

"אֵין מוֹרֶה בִכְפָרֵנוּ.

וְאַתָּה בֹא, אַל תַּעֲמוֹד,

וְרָעִיתָ אֶת נְעָרֵינוּ".


בְּעַרְבֵי ״סְפִירָה״ יֶהֱמֶה כְאֵב

וְיִמְתֵּק בְּנִגּוּן־סָבִי;

וְנִלְחָץ כְּמוֹ בִצְבַת הַלֵּב.

הַאֵדַע, מַה לִּלְבָבִי?


שְׁתֵּי עַשְׂרוֹת מִיל — מֶרְחַקִּים הֵם

וְהַפִּנָּה שָׁם נִדָּחָה…

בְּמִסְתָּרִים תִּדְמַע עֵין־הָאֵם,

עֵין־אַבָּא תִּלְחַשׁ בְּרָכָה.


 

XV    🔗

הֲיִי לִי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, רוּת!

הַכֹּל לְטוֹב אֵל עָשָׂה:

יְהוּדִי הִנְנִי — וְאֵין פְּדוּת

מִדַּאֲגַת־פַּרְנָסָה.


לִבְלְבוּ עֲצֵי־הַגַּיְא,

הוֹרִיקוּ בַכּוֹתָרוֹת…

שְׂשׂוֹן־פְּרִיחָתָם לֹא עָלַי,

וּתְרוּעוֹת־גִּיל לִי זָרוֹת.


הֵבֵאתִי דֹם, הֵשַׁבְתִּי לָהּ

הַחֲבִילָה שֶׁל סְפָרֶיהָ;

פְּזוּר־דַּעַת לֹא יָדַעְתִּי מָה

עָנִיתִי עַל דְּבָרֶיהָ.


בְּעֵינֶיהָ, אִלְּמָה, שָׁאֲלָה:

"נוֹסֵעַ אַתָּה — לָמָּה?” —

“לִסְבֹּל!” סָח מַבָּט חֲשָׁאִי לָהּ,

וְיָד לָחֲצָה יָד בִּדְמָמָה.


 

XVI    🔗

הֵבֵאתִי כְבָר אֶל בֵּית־הַדּוד

אֲרְגָּזִי עִם חֲפָצַי:

וְנַפְשִׁי יָרְעָה לִי — בִּלְמֹד

בְּ“חֶדֶר” חָשַׁךְ “שְׁקָצַי”


וְנַפְשִׁי מְלֵאָה רַחֲמִים

וְכֻלִּי מִתְגַּעְגֵּעַ,

וָאֵבְךְּ בַּלֵּיל בְּאֵין מְנַחֲמִים,

בַּחֲשָׁאִי מִזְדַּעְזֵעַ.


וְיוֹם וָלַיְלָה מְרַחֲפָה אַךְ

לְפָנַי דְּמוּת יַדְוִיגָה,

כְּמַרְאֶה עַל־פְּנֵי מַיִם זַךְ,

וְתוּגָתִי — אֵין מְפִיגָהּ…


וַיְהִי בִּהְיוֹת הַלַּיְלָה אָז,

לְגָלוּתִי יֶרַח שְׁלִישִׁי,

וּבְנֵי־הַבַּיִת שְׁקוּעֵי־שְׁנֶת, —

וָאָקוּם אַט חֲרִישִׁי


בַּחֲצוֹת הַלֵּיל אֲפֵל הַהוֹד,

וָאֶלבַּשׁ אֶת בְּגָדַי

וָאַצֵא — וַיְקַדְּמֵנִי סוֹד

שְׂדוֹת־הַלָּיְלָה, שָׂדַי.


וָאֵתַע, נַעַר פּוֹתֶה רַךְ

מְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ

בְּחֶשְׁכַת־עוֹלָם; וְּבַעַב־סְבַךְ

לֵיל מִשְׁנֵה־עָב לִקְרָאתוֹ.


אֳרָנִים עוֹטֵי אֹפֶל־יָהּ

סַבּוּנִי בְזָרוּת רַבָּה.

הַיַּעַר זָע, לֵב־נַעַר נָע,

וְהַחשֶׁךְ עוֹד הִתְעַבָּה.


לְפֶתַע — בְּרָק! וּבְהֵאוֹר כֹּל

לְרֶגַע — בְּיַעַר שָׂעִיר

פְּנֵי נַעַר רָץ נִרְאוּ בִנְתִיב חוֹל

בְּעֵינָיו עֶרְגָּה תָאִיר.


כִּבְרָכָה נָשְׁרָה טִפַּת־טַל,

וְשׁוּב טִפָּה — דִּמְעַת־בֶּשֶׂם.

הַיַּעַר מָלֵא רַחַשׁ קַל,

בִּנְפֹל רֵיחָנִי גֶשֶׁם.


וּבְמָצְאִי כְפַר־מוֹלַדְתִּי

עוֹד הָיָה חשֶׁךְ סָבִיב:

אַךְ כֹּה תְקוּף־גִּיל רָעַדְתִּי

בְּהַלְבִּין דְּבִירָהּ חָבִיב!


 

XVII    🔗

בְּחֵיק־הַלֵּיל הַגַּן עוֹד נָם

גַּן־עֵדֶן שָׁחוֹר, רָחָב,

בַּאֲפֵלַת יָהּ טִיַּלְתִּי שָׁם

לְאֹרֶךְ גֶּדֶר־סְבָכָיו.


בִּפְנִים הַגָּן — חֲבָט, חֲבָט!

מְטַר־תַּפּוּחִים נָשָׁר;

בִּרבִיבֵי־בֶשֶׂם — שָׁם בַּלָּאט

הִתְהַלֵּךְ אֵל וַיָּשַׁר…


בְּטַלִּית תְּכֵלֶת אֹפֶל, אֵל־

הָאַהֲבָה לִי נִרְאָה

בַּלֵּיל הַהוּא, וְעַד־סוֹף־הַלֵּיל

בַּגַּן הִתְהַלֵּךְ בְּשִׁירָה…


 

XVIII    🔗

הַבֹּקֶר אוֹר — וּבֶאֱיָל

יַךְ לִבִּי: רוּת! הִיא בָאָה,

לִלְקוֹט בַּסַּל נַרְקִיסֵי־טָל,

רָאַתְנִי — כֵּן נִרְתָּעָה.


״הַפַּן, הַאַתּה?״ — חָרְדָה הִיא

בְּתִמְהוֹן־גִּיל לִקְרָאתִי,

הִתְאַדְּמָה לֶחְיָהּ — זֹאת הַלְּחִי

בַּת מִשְׁנֶה־זֹךְ מָצָאתִי —,


וַתִּקְרָא מְאִירָה: ״אֵיךְ זֶה?״ — ״כָּךְ!״

גִּמְגַּמְתִּי — וְצָנַחְתִּי

עֲיֵף־גִּיל, בְּדֶשֶׁא טָלוּל רַךְ.

עָלַי מֵרוֹם כְּרוּב־תְּכֵלֶת שֵׁח,

תַּפּוּחִים יָקְטַר תַּחְתִּי…—


 

XIX    🔗

יָשַׁנְתִּי כְּאֶבֶן כָּל־הַיּוֹם,

בָּעֶרֶב הֱקִיצוֹתִי.

עָלַי לֶב־אַבָּא יִזְעַף דֹּם,

עַין־אִמָּא חוֹדְרָה אוֹתִי.


״מִי פִלֶּל זֹאת! לְבַטֵּל ״זְמַן״!״

לָהּ חֶרֶשׁ סָח אֶת צַעֲרוֹ.

יָצָאתִי — וְעֵינַי לַעֲנַן

לֵיל תְּכֵלֶת־אוֹר וּלְסַהֲרוֹ.


מִשְׂמֹאלִי צַפְצְפוֹת חֲצַר־הַפַּן

הֶאֱפִילוּ דֹם עַל דְּבִירָיו;

מִימִינִי רִשְׁרֵשׁ עָמוּם גַּן,

וְשָׁר חֶרֶשׁ נָהָר שִׁירָיו.


וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִזְדַּעְזֵע דָּג

בְּדִמְמַת־הַלָּילָה —

אוֹ לִבִּי הוּא שֶׁזָּע בְּלֵיל־חָג

בְּעוֹלָם אוֹר שֶׁל מָעְלָה?…


 

XX    🔗

בֶּחָצֵר הִלְבִּין בֵּית־הַפַּן

צְחוֹר־שִׁיר וּרְחַב־חַלּוֹנוֹת

וְשׁוֹמְרִים לוֹ הִשְׁחִירוּ כָּאן:

צַפְצָפוֹת מַה־גְּאֵיוֹנוֹת!


וְנָפַל כְּעֵין הַצֵּל עָלַי

מֵהוֹד־הַשְּׁחוֹר לְמַבָּטָן:

אָז יַטִּיף אוֹרוֹ חַם וָחַי

צְחוֹר חַדְרָה דְּרוֹמִי קָטָן.


אֶת דַלְתּוֹ תִּשְׁמֹר גִּנַת־גִּיל,

בְּגֶדֶר־קָגִים סוּגָה;

שָׁם, חוֹל זָרוּעַ, מַזְהִיב שְׁבִיל,

בֵּין וְרָדִים שֶׁל עֲרוּגָה.


מִפִּשְׁפֵּש־חָצֵר לְגִנַּת־אוֹר —

אַךְ פְּסִיעֶה; וְכֹה בוֹא פְנִימָה

מִהַרְתִּי נִזְהָר מֵעֲבוֹר

אֶת כָּל אוּלַמֵּי אִמָּהּ…


 

XXI    🔗

כְּפִנַּת־אוֹר מִצֵּל אֵין־סוֹף

לִי חַדְרָהּ מֻפְרָשׁ נִרְאֶה:

בּוֹ מָצְאָה מִפְלָט שְׁכִינַת־טוֹב

וַחֲרִישִׁית לִי הֵאִירָה.


בְּחַלּוֹן חַדְרָהּ נִשְׁקְפוּ

יַסְמִין וּוְרָדִים נָאוִים,

עִם סְנֵה־מַעֲרָבִי, וְכָפְפוּ

בִּצְנִיעוּת פְּנֵי־לְהָבִים:


הֵם יָדְעוּ: אֶת הַבַּת בַּדְּבִיר

אָהַבְתִּי בְּכָל מְאֹדִי;

אַךְ לְבֵית־הַפַּן מֵעֵבֶר קִיר

לֹא נִגְלֹה סוֹדִי —


 

XXII    🔗

הֲלָצוֹת־גְּנַאי שָׁם צִלְצְלוּ

שֶׁל רוֹאֵי־הַחֶשְׁבּוֹנוֹת,

לְעֵת בִּשְׂפָמֶם סִלְסְלוּ —

וְהִרְעִיד צְחוֹק חַלּוֹנוֹת!


וְיֵשׁ נִרְאֶה שְׁנֵינוּ בְּצֵאת מִשָּׁם

אִכָּרִים עִם אִכָּרוֹת

וְאֶגְרוֹפָם קָמוּץ, רְתוּחֵי־דָם,

וְנָכוֹנוּ לְיוֹם־עֲבָרוֹת,


לְשַׁלַּח בְּבֵית־הַפַּן כְּפִיר אֵשׁ,

וְדָהַר לִבְלִי כַבּוֹת… —

וְלִבֵּנוּ יָצָא אֶל בְּנֵי־רֵישׁ

זוּ רַבּוֹת צְרָרוּם רַבּוֹת!


 

XXIII    🔗

מַה־נָּעַמְתְּ וּמַה יָּפִית,

הַשַּׁחֲרוּת, עֵת־אִדְאַלִּים!

בִּכְרוֹת לְשַׂר־הָאֻמָּה בְּרִית

הַלֵּב, מְלֵא־תֹם… זְהַב שַׁחֲרִית,

תּוֹר מְרִי וַחֲלוֹמוֹת נַעֲלִים;


בִּרְטֹט לִבֵּנוּ, בּסֻכַּת־גָּן,

עֲלֵי מְגִלַּת־חֲשָׁאִים;

בְּשִׁיר הָעוֹלָם שִׁיר הַסְּדָן,

וְדוֹר חָדָשׁ — נַפַּח־פְּלָאִים…


 

XXIV    🔗

הְיא עַל קוֹסְצְיוּשְׁקוֹ נִגְּנָה לִי,

וְלָהּ נִגְלָה הֶרְצֶל אוֹרִי!

גִּבּוֹרָהּ לִבִּי הוֹלִיךְ שְׁבִי,

אָז לִבָּהּ יִשְׁבְּ גִּבּוֹרִי.


חָזִינוּ שְׁנֵינוּ בְּצָהֳרֵי־יוֹם

חֲזוֹן פְּדוּת מִגָּלוּת קָשָׁה:

לָהּ — חֲלוֹם דְּרוֹר־אַרְצָהּ, וְלִי — חֲלוֹם

שֶׁל צִיּוֹן הַחֲדָשָׁה.


 

XXV    🔗

בִּנְטוֹת הַצֵּל, כִּי יוֹם־אוֹר גָּז —

לְיַד הַצְּלָב בַּפִּנָּה,

יָשַׁבְתִּי בְחַדְרָהּ. תְּפִלַּת־רָז

הִתְרַקְּמָה בִי בְּצִנְעָה,


וְקַו־אוֹר מְשַׂחֵק בְּאַהֲבָה

בְּפָנֶיהָ הַחֲוַרְוָרִים

וּבִקְוֻצָּתָהּ הֻזְהֲבָה…

וָאֶחְשַׁק בַּמִּסְתָּרִים:


לִצְנֹחַ דּוּמָם כָּאן וְלִנְפֹּל

לִפְנֵי בַת־אוֹר, וְלִכרֹעַ

בְּשִׁיר תּוֹדָה לָהּ עֲלֵי הַכֹּל,

שֶׁנָּתַן לִי אֱלֹהַּ, —


וְעָבַר לְיַד הַחַלּוֹן אָז

יְהוּדִי, וְלֹא רֹאשׁ יָרִים,

וּלְקַפּוֹטָתוֹ כְּתַחֲרַת־פָּז,

בְּשׁוּלֶיהָ, זֵר בְּלִיל־שְׁוָרִים;


וְנִשְׁמַע צְחוֹק מֵעֵבֶר קִיר,

בְּהִתְרַפֵּס קוֹל בֶּן־עַמִּי —:

וְחָרְדָה נַפְשִׁי, וְנֶאֱלַם שִׁיר,

וַאֲכָלַנִי זַעְמִי…


 

XXVI    🔗

הִיא — בַּת עַם גֵּאֶה! וַאֲנִי? —

בְּלֵיל־חֻרְבָּן וַאֲנַחְנוּ

בַּגַּן טִיַּלְנוּ וּבִדְמִי־

הַנֶּשֶׁף אַט שׂוֹחַחְנוּ.


וְהִנֵּה בָאנוּ אֶל פִּי־תְהוֹם,

וּזְרוֹעוֹתֵינוּ שְׁלוּבוֹת:

בַּשִּׂיחָה נִפְתַּח שַׁעַר פִּתְאֹם —

לִנְשׂוּאֵי־תַעֲרוּבוֹת


וּבְכָל עֹז־נֶפֶשׁ בְּכָל תֹּם־לֵב

לָהֵמָּה הִתְנַגַּדְנוּ;

הִתְנַגֵּד לָנוּ אַךְ הַגֵּו,

גֵּוֵנוּ — וְדֹם חָרָדְנוּ.


כְּחֵץ־הַזָּהָב, כּוֹכָב רַד

בַּמַּעֲרָב וַיֵּעָלֵם…

הַגָּן בְּרַחֲמִים רָעַד אַט

לְגוֹרַל עַלְמָה וְעֶלֶם.


הִתְקָרְבָה כְבָר בְּרֶגַע זֶה

הַשֹּׁאָה, לֹא יְדַעְנוּהָ

וְלֹא הִגִּיד אוֹתָהּ פֶּה לָפֶה,

כִּי הִנֵּה קֵרַבְנוּהָ.


 

XXVII    🔗

הִיא הוֹרְתָה שְׂפַת מִיצְקֶבִיץ׳ לִי,

וְאָנֹכִי לָהּ — לְשׁוֹן־עָמוֹס;

כְּמוֹ בִקְּשׁוּ, עַל־פְּנֵי שַׁחַת־בְּלִי

בְּנוֹת גֶּשֶׁר, שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת…


 

XXVIII    🔗

אִלְּמֵי־אַהֲבָה כָּל הָעֵת

וַחֲרֵדֵי־לֵב הָיִינוּ,

וְלֹא עָבְרָה אַף הֲבָרַת־רְתֵת

שֶׁל וִדּוּי פִּתְחֵי־פִינוּ.


וּפַעַם בָאתִי — וְאֵין הַבַּת:

לֹא שָׁבָה מִטִּיּוּלָהּ.

בְּחַדְרָהּ מְצֻחְצָח הָשְׁלַךְ הָס,

וְרֵיחֵהּ דַּק — בְּכָל־זְבוּלָהּ.


וָאֵשֵׁב מְצַפֶּה לָהּ, עִם כַּר־

הָרִקְמָה, עַל הַסַּפָּה,

עִם הַשּׁוֹשַׁנָּה, עַל יְקַר־

שֻׁלְחַן הָבְנֶה מְצַפָּה…


וּלְפֶתַע — בְּלִבִּי נַעֲשָׂה צַר

וָאֶרְעַד כַּקּוֹדֵחַ,

וְרֶגַע חַם לִי וְרֶגַע קַר —:

בִּי פֶקַע הִתְפַּתֵּחַ!


וָאֶפְתַּח אֶת מַחְבַּרְתִּי וְחִישׁ,

בְּיַד רוֹעֲדָה וְנִמְהֶרֶת,

גִּלִּיתִי, נַעַר הָיָה לְאִישׁ,

סוֹד־נַפְשִׁי לַמַּחְבֶּרֶת:


״יֵשׁ אֶחְפֹּץ, הָהּ הֲתֵדְעִי,

לָךְ הַגִּיד מַה־שֶּׁבְּלִבִּי —

אַךְ נַפְשִׁי כֹה נִבְהֶלֶת בִּי,

כִּי יוֹשְׁבָה אַתְּ בִּמְסִבִּי!״


אַהֲבָתִי רִשְׁרְשָׁה:

הַבַּת, טְרַף־פָּז בְּיָדָהּ,

בְּשִׂמְלַת־תְּכֶלְתָּהּ נִכְנְסָה —

וַתֹּאחֲזֵנִי רְעָדָה.


מַחְבַּרְתִּי פָתְחָה — לִבִּי פָג!

לֹא עֵט־עוֹפֶרֶת אָדֹם,

כִּי דַם־לֵב חֲתוּמָה. דְפָק! דְפָק!

בִּי פַטִּישׁ־דָּפְקִי נָדָם.


אָז תַּעֲבֹר עַל ״פּוֹסְט־סְקרִיפְּטוּם״,

וַתְּכַסֶּה בַמַּחְבֶּרֶת

פָּנֶיהָ, בְּלִי שֶׁאָמְרָה כְלוּם,

מַאְדִּימָה וּמַחְוֶרֶת.


אָז תִּשָׂא עֵין־רְתֵת אֵלַי

וַתִּשְׁאַל ״מָה הַדָּבָר?״

גִּמְגַמְתִּי נִסְעָר: ״אֵין כְּדַאי!…

רַק אִישׁ לְבָבוֹ שָׁבָר!״

וָאָקוּם חִישׁ וָאָנוּס…


 

XXIX    🔗

״שִׁיר

הַשִּׁירִים שֶׁלִּשְׁלֹמֹה״… —

בְּלֵיל־שַׁבָּת מֵעֵבֶר קִיר

קוֹל סָבִי נִשְׁמַע הוֹמֶה.


בַּחֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ כָּבוּ כְבָר

הַנֵּרוֹת, נֵרוֹת־שַׁבָּת —

אַךְ יֵשׁ עוֹד אוֹר־עֲשָׁשִׁית בָּר

וְכַנְפֵי־זֹהַר רַבּוֹת.


כָּל־בְּנֵי־הַבַּיִת נָמוּ כְבָר,

לֹא יָנוּם אֶחָד סָבִי,

קוֹל זַךְ לוֹ עִם זְקַן־כֶּסֶף בָּר,

וַאֲנִי עֵר עַל מִשְׁכָּבִי.


מַה חַם הַקּוֹל, מַה עַז הַשִּׁיר!

מַה חוֹלֵה־אַהֲבָה אָנִי!

וְשִׁיר הַסָּב מֵעֵבֶר קִיר

לְלִבִּי לַפִּיד־שָׁנִי.


״סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת״ — כִּי

כֹּה חוֹלֵה־אַהֲבָה לִבִּי:

כִּי מֶנִּי רָחֲקָה, רָחֲקָה הִיא

וְלֹא תָבוֹא עוֹד בִּמְסִבִּי.


״הִנָּךְ יָפָה״ — אֵין כָּמוֹךְ,

פַּנָּתִי הָעֲדִינָה,

לְאֹדֶם מַחֲוִיר בִּלְחִי־זֹךְ,

עוֹד וֶרֶד־זִיו בַּגִּנָּה.


״כֻּלָּךְ יָפָה״ — כֻּלָּךְ, רוּת!

עֵינַיךְ — אִיִּים תְּכֻלִּים,

שָׁם דְּבִיר־הָאשֶׁר, אֳיָלוּת,

הָאשֶׁר אֵין־הַגְּבוּלִים.


״לִבַּבְתַּנִי״ — בְּזֹהַר לֵב

וָנֶפֶשׁ, שֶׁמָּצָאתִי

לְמַרְבֵּה כְאֵב. — מַה רַב הַכְּאֵב!

בְּבַת אֵל זְעוּם־הוֹרָתִי.


״אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ״, רוּת?

לָשֵׂאת בְּעֹל סֵבֶל־חַיָּיו;

אֲבָל לָעַד לֹא תְהִי לוֹ פְדוּת

מִמֵּךְ רֹאשׁ מַאֲוַיָּיו!


״שׁוּבִי, שׁוּבִי״ רוּת, כִּי לָךְ

נַפְשִׁי, עֵינִי כָלְתָה,

כִּי עוֹד לֹא חָזִיתִי בָךְ,

וְנַפְשִׁי עוֹד לֹא עָלְזָה…


 

XXX    🔗

חָוַרְתִּי, כִּי לַסָּבָה סָח

הַסָּב, לְעֵת־הָאֲרֻחָה

בְּצָהֳרֵי־יוֹם: ״מַחֲצַר־פַּן לָךְ

בִּרְכַּת־שָׁלוֹם שְׁלוּחָה.


לָךְ שָׁאֲלָה הַ״פְּרִיצָה״: כְּלוּם

יָדַעַתְּ ״לְחשׁ״ לְבִתָּהּ? —

יוֹם, יוֹם, בְּלִי דַבֵּר וּבְלִי קוּם,

הַפַּנָּה תֵּבְךְּ בַּמִּטָּה״…


 

XXXI    🔗

הִיא יָצְאָה לְקִרְיָה גְדוֹלָה, עִיר

רְחוֹקָה וְנֶעֱלָמָה;

וְלִי כָבֵד פִּתְאֹם הָאֲוִיר,

כָּבֵד מְאֹד לַנְּשָׁמָה.


הַקַּיִץ חָלַף עִם כָּל־טוּב,

וּבָא הַסְּתָו עִם עָצְבּוֹ;

וּכְפַר־מוֹלַדְתִּי כִּכְלוּב,

צְבִי שָׁבוּי צָעִיר רָץ בּוֹ.


הֶעָלִים מְרַשְׁרְשִׁים בַּגָּן,

שָׁם עֶרְיָה מִתְהַלֶּכֶת;

מְהַרְהֵר נוּגֶה בֵּית־הַפַּן

תּוֹךְ תִּלֵּי זְהַב־שַׁלֶּכֶת…


 

XXXII    🔗

וְיוֹם יוֹם אֶתְרוֹצֵץ, קַל כַּצְּבִי,

אֲבַקְּשָׁהּ בָּעֲמָקִים…

סָבָתִי דֹם תִּסְתַּכֵּל בִּי,

בְּסָרְגָהּ הַפֻּזְמָקִים.


אֵי לְחָיַי? — תִּשְׁאַל — וְאֵי הַזִּיו

שֶׁל פָּנַי הַחֲמוּדִים?…

הָהּ סָבָה סָבָה! רִיב לִי, רִיב

עִם אֱלֹהֵי־הַיְהוּדִים!


לַסָּב אֶז תִּלְחַשׁ: ״קָסְמָה לוֹ

הַפְּרִיצָה הַמְכַשֵּׁפָה,

יִמַּח שְׁמָהּ״… לֹא, סָבָה, לֹא!

הֵן נַפְשִׁי כֹה עֲיֵפָה,


אַךְ בָּרוּךְ לִי הַיוֹם יְהִי,

רִאשׁוֹנָה בּוֹ מְצֶאתִיהָ!

וְאִם אָבְדָה לִי — הֵן תּוֹךְ הַנְּהִי

שָׁר לִבִּי, כִּי פְגַשְׁתִּיהָ.


 

XXXIII    🔗

יוֹם־בָּצִיר דּוֹלֵף: אֵין הַבַּת!…

לְאֵין־גִּיל שַׁלֶּכֶת מֶלְכָה.

בְּגַן־הַפַּן רוֹחֶצֶת פַּז־

זֵרֶיהָ בְּדִמְעוֹת־בְּדָלְחָהּ:

כִּי הָלְכָה רוּת, כִּי הָלְכָה.


בְּגִנַּת־וֶרָד פְּנֵי יְתום

לְפִרְחֵי־דָם, בְּזוּעָם, —

כִּי פָנֹה פָנָה אוֹר־הַיּוֹם

וְהוֹד־הָעוֹלָם הוּעם:

כִּי הָלְכָה רוּת, כִּי הָלְכָה.


רְעשׁ בַּטְּרָפִים, רוּחַ רְעשׁ!

יוֹם אֹפֶל וַעֲנָנִים.

אֲנִי פֹה אֶעֱמֹד עַד־בּוֹשׁ

לְיַד גְּדֵרָהּ, גֶּדֶר־קָנִים:

כִּי הָלְכָה רוּת, כּי הָלְכָה…


 

XXXIV    🔗

בַּלֵּיל הַהוּא כֶּתַבְתִּי לָהּ

מְגִלַּת־נֶפֶשׁ עַזָּה.

מִשִּׁיר־שַׁלֶּכֶת הָיָה בָהּ

וּמִקִּינַת־פַּזָּהּ:


בְּנוּם הַכֹּל, לְאוֹר־הַנֵּר

כְּתַבְתִּיהָ — דָּם וָדֶמַע

וְכָל־הֵלַּיְלָה הָיָה עֵר

לֶב־נַעַר, וַיֵּבְךְּ, וַיֶּהֱמֶה.


לְמָחֳרָת בָּאתִי אֶל גַּן־רוּת,

וּבְטַיְּלִי אַט בִּשְׁבִילָהּ,

לְמֶרְחֲקֵּי־בָצִיר — קְרַע! וָטוּס!

שָׁלַחְתִּי קִרְעֵי מְגִלָּה.


 

XXXV    🔗

בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, בְּהָעִיב זְמָן

זְהֵב־לֵב, בָּדָד עָמַמְתִּי.

פַּעַם, בְּצֵאתִי מִן הַגָּן

לָרְחוֹב, עֵין חוֹלֵם שַׂמְתִּי


עַל דַּלְתוֹת בָּתִּים שֶׁבַּטּוּר

וְעַל לוּחַ־נְחֹשֶׁת נִתְקַל

מַבָּטִי בְשֵׁם ״יַדְוִיגָה״… שׁוּר!

אָמַרְתִּי בְלִבִּי חִישׁ־קַל —


הַאֵין זאת הִיא? הָהּ אֵל! לוּ תְהִי! —

בַּפַּעֲמוֹן מָשַׁכְתִּי

בְּלֵב דּוֹפֵק… צַעֲדַת אִשָּׁה — הִיא!

וּלְבָרְכָהּ בְּפִי שָׁכַחְתִּי.


הִיא הִכִּירַתְנִי — חָוְרָה אַט:

פָּנֶיהָ כֹּה חֲוַרְוָרִים!

עוֹד פֶּרַח הִיא, אַךְ כָּמְשָׁה מְעַט —

רִגְשׁוֹתַי בִּי נִסְעָרִים.


 

XXXVI    🔗

עָלִיתִי כְּחוֹלֵם אַחֲרֵי רוּת —

וָאֵשֵׁב לְעֻמָּתָהּ.

וְלְנֶגֶד עֵינַי רִחֲפָה דְמוּת

נְעוּרֶיהָ וְאַהֲבָתָהּ.


לֹא נִשְּׂאָה עוֹד — הָשָׁמְרָה בְסוֹד

לִי אַהֲבַת־אֱמוּנִים?

וּלְפָנַי רִחֲפָה כְּשֶׁמֶשׁ־הוֹד

בִּתְחִלַּת סְתָו־הַיְגוֹנִים.


אָז תִּשְׁאַל בְּתֹם: ״הֲתִזְכֹּר יוֹם

מִקֶרַח הֵרַמְתָּנִי?״

וְאוֹתוֹ יוֹם־הַזֹּהַר בְּחֹם־

אוֹר קְסָמָיו אֲפָפָנִי…


הַפְּסַנְתֵּר הָמָה לְמַגַּע־יָד

שֶׁל גְּבִרְתּוֹ הָעֲדִינָה;

הַפְּסַנְתֵּר וְלִבִּי בִי כְּאֶחָד

הָמוּ מִזְמוֹר־קִינָה.


וְכָל־רְגָשַׁי בִּי הִסְתָּעֲרוּ,

בִּבְכִיָּה הִתְפָּרָצוּ:

כְּמֵי־אָבִיב שֶׁהִתְנָעֲרוּ

וּלְהִשְׁתַּפֵּךְ אָצוּ, —


וָאוֹרִיד רֹאשׁ וָאֵבְךְּ בְּכִי רַב…

וַתְּסַלְסֵל אֶת שְׂעָרִי

יָד חַמָּה, וְחָלְפָה עַל הַגַּב —

וְקֹר מָתוֹק עָבַר בְּשָׂרִי…


וּבְזָקְפִי רֹאשׁ תּוֹךְ צְחוֹק וּנְהִי,

חִבְּקַתְנִי בְּחֹם לִלְבָבָהּ,

וַתִּפְעֶה: ״לֵךְ!״ — וַתִּשַּׁק פִּי

עַד כְּאֵב — ״וְאַל שֵׁנִית תָּבוֹא!״


וַתָּלֶט אֶת פָּנֶיהָ, וְחִישׁ

מִתּוֹךְ הַחֶדֶר אָצָה…

וְאוֹבֵד־מִשְׁנֶה יָצָא אִישׁ

מִבֵּיתָהּ — אַחֲרֵי מָצָא!


 

XXXVII    🔗

מֵאָז לֹא שַׁבְתִּי רְאוֹתָהּ עוֹד.

הֲתִחְיֶה? אִם הָלָכָה

לְעוֹלָם אַחֵר? — דְּמוּת־הַהוֹד!

נַפְשִׁי עוֹד לֹא נָחָה…


 

אַחֲרִית דָּבָר    🔗

טְרַף־פָּז לִי, יָבֵשׁ וְרֵיחוֹ דַק,

בְּסֵפֶר שִׁירַי כָּמוּס.

דְּבַר־בָּצִיר בּוֹ וְלַחַשׁ: ״חֲזַק!״ —

וְעַד עוֹלָם יְחִי וְלֹא יָמוּת.


עֲדִין הַוְּרִידִים, זְהוּב־הַדְּמוּת,

כִּמְהַרְהֵר הוּא בְזִכְרוֹנוֹ:

הוּא הָיָה פַּעַם, בְּיָד שֶׁל רוּת —

וּמְאֻשָּׁר הוּא בִיגוֹנוֹ.


וְיוֹם כִּי יִלְחַץ עֹז־כְּאֵב

אֶת נַפְשִׁי — כִּצְרִי־גִלְעָד,

הַטָּרָף אוֹצִיא, תַּבְנִית לֵב,

אֵלַי ״יַדְוִיגָה״ יִלְאָט…




  1. בניני־קרשים, כעין מגדלים רמים, רחבים למטה כדי שעור ד על ד והולכים וצרים למעלה, שהיו מיוחדים לכך ולעשון־בשר בימים הטובים שעברו, בכמה מן האחזות ברוסיה הקטנה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48169 יצירות מאת 2687 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20637 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!