שמעון שמואל פרוג
לאחותי

לאחותי

זֶמֶר־אָבִיב מְבַקֶשֶׁת אַתְּ מֶנִּי,

בְּעֶצֶב טָמִיר אֶת רֹאשֵׁךְ לִי תַטִּי…

כְּדַאי, חֲבִיבָה, וּמוּכָן גַּם הִנֵּנִי,

אֶפֶס עַל מָה לָךְ אָשִׁיר, חֶמְדָּתִי?

בֵּן לַגּוֹלָה הַנִּצַחַת גָּדַלְתִּי,

שֶׁבֶר־עַמִּי וּמְנָת־עֶבֶד נָחַלְתִּי;

שְׁנֵי חֲבָלִים לִי מִנָּה הַגּוֹרָל:

צְמָא הַחֵרוּת וּמְנָת עֶבֶד אֻמְלָל.

יֵשׁ לְנִימַי מִבִּרְכַּת צְלִילֵי־קֶצֶב,

אַךְ לְנִבְלִי רַק שִׁירָה יְתוֹמָה:

בָּהּ רְווּיָה כָּל מִלָּה, כָּל נִימָה

צַעַר יוֹקֵד וְאֵשׁ זַעַם וָעֶצֶב…

מָה, מִסְכֵּנָה, לָךְ אָשִׁיר בְּשִׁירִי?

שְׂאִי אֶת עֵינַיִךְ וּרְאִי:

סַעַר וָרַעַם וְרוּחַ מַחְרֶבֶת…

כַּמָּה פְּרָחִים עֲקוּרִים!

כַּמָּה תִּקְווֹת תַּחַת אֶבֶן־מַצֶּבֶת,

כַּמָּה אוֹנִים בְּחֶשְׁכַת קְבָרִים!…

שִׂיחַ שָׁחוּף…וּמוֹרַד הַר קֵרֵחַ..

גַּג שֶׁל שָׁמַיִם אִלְּמִים, דּוֹמְמִים…

אֵי הוֹד־הָאֶרֶז, אֵי חֹרֶשׁ פּוֹרֵחַ,

חֹרֶשׁ עָבֹת וְשׁוֹפֵעַ קְסָמִים?

מִי הַגִּבּוֹר, עֹז לִבּוֹ יְקִימֵהוּ

נֶגֶד עַבְדוּת מַמְאִירָה וּפְרוּעָה?

מִי עֲבוֹדַת־עֲנָקִים יְבַצֵּעַ


בְּחֶרֶב־אֵימִים אוֹ מִלָּה צְנוּעָה?

לוּ בְרוּם־תְּכֵלֶת כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם

בֵּין הֶעָבִים עוֹד אוֹרָם יִרְעֲפוּ,

לוּ יִזְרְמוּ וְיַכְסִיפוּ עוֹד מַיִם

תַּחַת גּוּשׁ־קֶרַח בְּנַחַל קָפוּא –

פֹּה אִם גֵּץ דַּל בַּמִּסְתָּר יִתְלַקֵּחַ,

תֵּכֶף יִכְבֶּה וּמִיָּד יִשָּׁכֵחַ…

פֹּה רַק הֶמְיַת זֶרֶם קָט יִשָּׁמַע,

כְּאִלּוּ הֵקִיץ מֵחַבְלֵי־תַרְדֵּמָה,

רֶגַע יָשֹׁק וּבָאֹפֶל שׁוֹקֵעַ,

שׁוּב תַּחַת קְרוּם־הַקְּרָחִים יֵרָגֵעַ…


מָה עוֹד אוֹסִיף לְשִׁירָה עֲגוּמָה זוֹ?

מַה מְּהַבְהֵב עוֹד בַּלֵּב הַנִּשְׁבָּר?

זֵכֶר אָשְׁרִי בֶּעָבָר?

אוֹ חֲלוֹמִי עַל שְׂמָחוֹת אֲשֶׁר גָּזוּ,

עַל דּוֹר קְדוּמִים הָעוֹטֶה עֲרָפֶל,

פֶּתַע עוֹלֶה כַּכּוֹכָב וְנוֹגֵהַּ

בַּזִּכָּרוֹן הֶעָמוּם וְשׁוֹקֵעַ

שׁוּב בְּעָמְקוֹ הָאָפֵל?

לֹא, חֲלוֹמוֹת לֹא־חוֹזְרִים אַל תַּחְרִידִי!

נְדוֹד־מֶרְחַקִּים – דְּמָעוֹת אַל תּוֹרִידִי,

זֵכֶר לְגִיל שֶׁעָבַר –

וֶרֶד בְּזֵר לְנִפְטָר…


וּבְכָל יוֹם הָאָבִיב

זֹהַר־פָּז מִסָּבִיב

בְּיָדוֹ הָרְחָבָה יְפַזֵּר,

וּבְמֵאוֹת אֲפִיקִים

מִיעָרִים, עֲמָקִים

יַעַל זֶרֶם קוֹלוֹת, הַהוֹמִים וּבוֹקְעִים

כַּהֲמוֹת גַּל עוֹלֶה וְחוֹזֵר.


וְקוֹרְאִים הַקּוֹלוֹת

אֶל יְרַק הַשְּׁפֵלוֹת,

אֶל מֶרְחַב הַר וָכַר וּשְׁדֵמָה,

שָׁם בָּהִיר וְחָמִים,

שְׁכוּר כֹּחוֹת־עֲלוּמִים,

טָס אֲבִיב־הַזָּהָב עַל אַדְמַת־אֱלֹהִים

וְכֻלּוֹ פְּרָחִים וְחַמָּה!


מִי יִתֵּן וְאוּכַל

הִמָּלֵט רֶגַע קַל

מִמַּדְוַי הַצּוֹרְבִים לֵיל וָיוֹם

אֶל שְׁדֵמוֹת רְחוֹקוֹת,

אֶל קַרְנַיִם זַכּוֹת,

וְרַק פַּעַם לִטְעֹם הַטִּפּוֹת הַמְּתוּקוֹת

שֶׁל כּוֹס גִּיל, אַהֲבָה וְשָׁלוֹם!…


קְרִירוּת הָעֶרֶב עֵת זוֹלֶפֶת

מֵהַשְּׁדֵמוֹת הַמְנַמְנְמוֹת,

וּמוּל לַמְפַּדָּה, אוֹר שָׁקֵט רוֹעֶפֶת,

בְּרֹךְ־תְּפִלָּה אַתְּ אֶת רֹאשֵׁךְ כּוֹפֶפֶת,

מְלֵאַת עֶדְנָה לֹא־אֲדָמוֹת, –

יְדִידָתִי, עוֹד רֶגַע הִתְפַּלֵּל הוֹסִיפִי

וּרְסִיס־דִּמְעָה נוֹסָף הַטִּיפִי

אֶל נֹאד קָדוֹשׁ, נֹאד הַגְּאֻלָּה.

וְאֶת רֵעֵךְ, אָחִיךְ חוֹלֶה, יָגֵעַ,

שֶׁתַּחַת סֵבֶל־נְדוּדָיו כּוֹרֵעַ

הַזְכֵּר הַזְכִּירִי בַּתְּפִלָּה.


הִתְפַּלְלִי, כִּי עַל נַפְשִׁי דוֹאֶבֶת

אֵל אֱמוּנָה גֵאָה, חָפְשִׁית יַרְעִיף,

כִּי אֵשׁ־לַפִּיד שֶׁל מַחֲשָׁבָה נִשְׂגֶּבֶת

תָּאִיר דַּרְכִּי קָשָׁה וּרְוַת־עַצֶּבֶת,

כְּאוֹר כּוֹכָב מֵאִיר־נָתִיב;

כִּי עֵת אָשׂר עִם גּוֹרָלִי הַבִּישׁ,

מֵעַל פְּנֵי־עַמִּי אוּכַל הוֹבִישׁ

לוּ רַק אַחַת דִּמְעַת־יָגוֹן בִּלְבָד, –

לִקְלֹעַ כִּי אֶעְצֹר עוֹד כֹּחַ

בְּנֵזֶר יִסּוּרָיו, זֵר קוֹץ וָחוֹחַ,

לוּ רַק עֲלֵה־דַפְנָה אֶחָד!


בסתו

אַל תּוֹכִיחֵנִי…אַל תֹּאמַר לִי: "רוּחֲךָ

מֵרֹב סְפֵקוֹת וּמִיָּגוֹן עָיְפָה, נִשְׁבָּרָה,

וְאֵין שֶׂגֶב מַחֲשָׁבוֹת כְּקֶדֶם בְּלִבְּךָ,

אֵין זֹךְ־חָזוֹן כְּמוֹ בַיָּמִים עָבָרוּ…"


אַל־נָא תֹאמַר…לֹא לִי, בֶּן־סְעָרָה גוֹעֶשֶׁת,

יְלִיד זִרְמֵי אוֹנִים גֵּאִים וּמַרְדָּנִים,

הַזִּיל לְלֹא תִקְוָה דִּמְעָה דַלָּה, נוֹאֶשֶׁת

עַל הַקְּבָרִים הַנּוֹשָׁנִים.


אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר שֶׁהוֹלִיד אוֹתִי, אוֹתָהּ תּוּגָה

שֶׁעַל עַרְשִׂי דַלָּה הָיְתָה מְזַמֶּרֶת,

קוֹרְאִים עוֹד אֶל מֶרְחַק־פְּלָאִים נַפְשִׁי עוֹרְגָה,

אֶל מַטָּרָה נִשְׂגֶּבֶת וּמְפֹאֶרֶת…


אַךְ לִרְגָעִים אָחוֹר אַפְנֶה בְחִיל רֹאשִׁי,

אַבִּיט אֶל הֶעָבָר: מֵעֶצֶב מְפַעְפֵּעַ

נִצְבָּט לִבִּי, וּבִרְאוֹתִי צוּקוֹת נַפְשִׁי

שׁוֹרַרְתִּי עֲלֵיהֶן – אֶזְדַּעֲזֵעַ…


יֵשׁ כִּי אֶשְׁכַּח נַפְשִׁי…וְכֹה לִבִּי נִכְסָף

לָשִׁיר עַל אַהֲבָה, עַל גִּיל…לִבִּי פָצוּעַ

לוּ רַק בִּשְׁבִיב אֶחָד הָחֵם, בְּזִיק נִכְזָב

מְצוֹת עֲסִיס חֲלוֹם אֶחָד צָנוּעַ.


אַךְ לְפָנַי שְׂטָנִי עוֹמֵד, זוֹעֵם יַבִּיט

וְאֶת רֹאשׁוֹ יַרְכִּין וּבַת־צְחוֹקוֹ קוֹדֶרֶת

וּבְאֹפֶל נִשְׁמָתִי עֵינוֹ כְּמוֹ לַפִּיד

בַּלַּיְלָה בִּלְוָיַת הַמֵּת בּוֹעֶרֶת.


וְתַמוּ כָּל הֲזָיוֹתַי שְׁקֵטוֹת, זַכּוֹת,

וְשׁוּב אָשִׁיר גּוֹרַל עַבְדוּת מָרָה, נִרְצָעַת,

הָיִיתִי לְמַעְיַן דְּמָעוֹת בִּלְתִּי־פוֹסְקוֹת,

וְהֵן נוֹזְלוֹת שֶׁלֹּא־מִדָּעַת.


הָיִיתִי לְקַבְּרָן תּוֹעֶה בֵּין הַקְּבָרִים

מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ וְרַק בְּכִיּוֹת שׁוֹמֵעַ,

וְאִם גַּם לִפְעָמִים יָשִׁיר, מֵהַשִּׁירִים

קוֹל שֶׁבֶר וִילָלָה בּוֹקֵעַ…


עדת דמויות

אַל תַּרְשִׁיעֵנִי נָא, אִם תּוֹכֵחָה מַלְעֶגֶת

מִזְּמַן לִזְמַן מִבֵּין שְׂפָתַי תֻּפְלָט.

גָּדַלְתִּי בְּמוֹלֶדֶת – אֵם חוֹרֶגֶת

לְעַם שֶׁל עֲבָדִים חֲסַר־מִקְלָט.


עֵת הוֹרָתְךָ בְּיָד רַכָּה, שׁוֹקֶדֶת

הוֹלִיכָה עַל יְרַק־שָׂדוֹת אוֹתְךָ,

וְנַפְשְׁךָ נוֹשֶׁמֶת דְּרוֹר־מוֹלֶדֶת

שָׁפְעָה חֶדְוָה וְשֶׁקֶט וּמְנוּחָה, –


אָז בִּמְאוּרַת כְּלָבִים, בְּתוֹךְ פִּנָּה נִדַּחַת

מֵאֲחוֹרֵי גָדֵר שָׁכַבְתִּי לְבַדִּי.

וּלְחֶרְפָּתִי לָעַגְתָּ הַנִּצַּחַת

וּצְחוֹק מִלֵּאתָ פִּיךָ לְאֵידִי.


אִם בַּחֲנִית גְּבוּרָה בִּזְרוֹעַ נֶאְדֶּרֶת,

אִם בְּמֹאזְנֵי אֱמֶת וָצֶדֶק שֶׁל שׁוֹפֵט,

אִם בְּהֵיכַל חָכְמָה עָלַי נֶאְסֶרֶת,

אִם בִּתְפִלָּה יוֹצֵאת מִלֵּב חָרֵד –


תָּמִיד זוֹ הָאֵיבָה, זוֹ הַשִּׂנְאָה הִשְׁקֵיתָ

בְּיָד אַכְזְרִיָּה אֶת לְבָבִי.

בְּרַעַל זֶה כַּמָּה כֹּחוֹת דִּכֵּאתָ,

כֹּחוֹת עַזִּים, רַכִּים רָמַסְתָּ בִּי.


וְכִי אִיעַף – לֹא קוֹל לִנְקֹם בָּךְ מְשַׁוֵּעַ,

לֹא, לֹא! עֵת רַק מַבָּט רַב־תּוֹכֵחָה

עִתִּים אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ כְּתוֹבֵעַ,

שְׂבַע־צַעַר וּמְצוּקָה מְמֻשָּׁכָה –


הָבֵן אֲזַי, הָבֵן, מַה צּוּקָתִי קָשָׁתָה,

תֵּן וְיִסּוּרֵי הָעֶצֶב אֲתַנֶּה,

וּנְזִיפָתִי, לְלֹא־רָצוֹן נִפְלָטָה,

אַל תְּגַנֶּה, אַל תְּגַנֶּה!…


עֲדַת דְּמֻיּוֹת חַיּוֹת אֶל מוּל פָּנַי נִצָּבֶת,

דְּמֻיּוֹת מְשׁוֹרְרִים מִזְּמַן עָבָר.

דַּפֵּי יְצִירוֹתֵיהֶם, מְלֵאֵי חָכְמַת־אַלְמָוֶת

אֶקְרָא וּבִלְבָבִי תוּגָה נוֹקְבָה תִּבְעָר.

וְהַכָּרָה תַכְבִּיד עָלַי כְּעֹל כָּבֵד:

אֵי עַם עַל־אֲדָמָה, שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִיא אֵבֶל,

מוֹצָא־שְׂפָתָיו – גְּנִיחָה, מַשְׂאַת־נַפְשׁוֹ – הַסֵּבֶל.

שִׁירוֹ כְּפַעֲמוֹן שֶׁבִּלְוָיַת הַמֵּת?

הֵיכָן הוּא הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁלֹא זָכָה לַשְׂבִּיעַ

בְּנִצָּחוֹן מַזְהִיר אַף פַּעַם אֶת נַפְשׁוֹ?

לוּ שִׁיר אֶחָד בִּלְבַד מְלֵא־נֶחָמָה לַשְׁמִיעַ,

לִרְאוֹת בְּמוֹ־עֵינָיו פְּרִי־חֲלוֹמוֹת קָדְשׁוֹ?


שְׁנוֹת סֵבֶל וְעָמָל כָּל הָעַמִּים יָדָעוּ,

בָּכוּ פַיְטָנֵיהֶם. אַךְ לְכָל עָם כְּאוֹר

הַשַּׁחַר בַּמָּרוֹם, הָאשֶׁר וְהַדְּרוֹר

מִמֶּרְחַקֵּי־עָתִיד בְּמוֹלַדְתּוֹ נָגָהוּ.


אַךְ שָׁוְא, עַמִּי, חִפַּשְׂתִּי בְּעוֹלַם־אֱלֹהַּ

שֵׁנִי, לְךָ יִדְמֶה בְּגֹדֶל צַעֲרוֹ.

מְשׁוֹרֵר, שֶׁתּוּגָתִי קוֹדְרָה מֵאֵין כָּמוֹהָ,

תִּמְצָא הֵד־אֲנָחָה בְּכִנּוֹרוֹ.

רָאִיתִי פַיְטָנִים, יָדָם לִקְרָב זֻיָּנָה,

מְשׁוֹרְרִים, לָהֶם מַחֲרֶשֶׁת וּמַגָּל,

וְלִי רַק אֲבוּקָה שֶׁל לְוָיָה נִתָּנָה

וּמַעְדֵּר לַחְפֹּר בְּצַו־גּוֹרָל.

לֵךְ וּכְרֵה קְבָרִים, חֲפֹר בְּזֵעַת מֵצַח,

גָּרֵשׁ תִּקְווֹת מִלֵּב, כִּי הֵן תִּקְווֹת־אֱלִיל;

בָּהֶם תִּקְבֹּר כֹּחוֹת, שֶׁנִּגְדְּעוּ לָנֶצַח

וַהֲזָיוֹת, אֲשֶׁר חָלְפוּ כָלִיל.

לַיְלָה בְּלִי קַו־אוֹר…בְּלִי סוֹף – עַבְדוּת נִרְקֶבֶת…

וּבְכוֹת מָרָה וְהִתְיַפֵּחַ כָּל הַזְּמָן…

הוֹ, מַה קָּשָׁה, שְׂנוּאָה מְנָת־חֶלְקוֹ נִתְעֶבֶת

שֶׁל מְשׁוֹרֵר־קַבְּרָן!


שירת החיים

אַל מִמֶּנִּי תִּדְרשׁ זֵרִים, רֵיחָנִים,

לֹא שִׁירִים עַלִּיזִים לְמִשְׁתִּים שׁוֹאֲנִים.


רַק נִימָה בּוֹדֵדָה לִי זִמְּרָה, רָעֲדָה

עַל עֲרִיסָתִי, וְשִׁירָה יְחִידָה


מִתְיַפַּחַת בְּתוֹךְ נִשְׁמָתִי, מְיַבְּבָה

בְּתוּגָה חֲרִישִׁית אוֹ בְרֶנֶן־תִּקְוָה…


יֵשׁ גַּם אשֶׁר גָּנוּז – בְּלִי מִשְׁתֵּי־תְשׁוּאוֹת,

בְּלִי תִפְאֶרֶת פְּרָחִים וְשִׁירֵי תְרוּעוֹת.


כְּכוֹכַב חֲוַרְוַר הוּא נוֹצֵץ בָּרָמָה,

כְּגַל־סֵתֶר שׁוֹקֵק וּמְצַלְצֵל בִּדְמָמָה;


כְּצַפְרִיר הַשָּׂדֶה בַּחֲשָׁאי יְרַחֵף

וְיַרְעִיף קְרִירוּת כְּמַרְפֵּא עַל הַלֵּב.


וּלְעִתִּים בְּתוֹךְ נֵזֶר־קוֹצִים דּוֹקְרָנִי

הוּא קוֹלֵעַ גַּם צִיץ רַעֲנָן, רֵיחָנִי…


בֹּא־נָא, בֹּא אֶל הַתָּא הַבּוֹדֵד אֲשֶׁר לִי –

אֲחַלֵּק, אָח, עִמְּךָ אֶת אָשְׁרִי וְגִילִי…


עֵת הָאָדָם עָזַב בְּפַחַד

אֶת גַּן-הָעֵדֶן הָאָבוּד,

עַל עֲרִיסַת-אָשְׁרוֹ מִקֶּדֶם

הַבֵּט הִבִּיט מִתּוֹךְ עַצְבוּת.


וַיַּרְא: בָּהִיר, יָפֶה הַלַּיִּל

כְּמוֹ בְרֵאשִׁית בְּרִיאַת תֵּבֵל,

עַל מִשְׁכְּנוֹת זֶה גַּן-הָעֵדֶן

צְלָלָיו הַמְנַצְנְצִים גּוֹלֵל.


בִּדְמִי הַלֵּיל, לְאוֹר יָרֵחַ,

בִּלְבוּשׁ הַטַּל הָרַעֲנָן,

מַזְהִיר בִּיפִי-בְתוּלָה צָנוּעַ,

יָנוּם גַּן-עֵדֶן שַׁאֲנָן.


נִשְׁפָּךְ רַכּוֹת מִנְקִיקֵי-סֵתֶר

רֹן מַקְהֵלַת צְלִילֵי-קְסָמִים,

מַשַּׁק מֵי-מִזְרָקוֹת נִלְוֶה לוֹ,

עוֹנֶה לוֹ הֵד-הָרִים הוֹמִים…


אֵי-שָׁם יֶשׁ צֵל יֶחְמַק בַּזֹּהַר,

אֵי-שָׁם יֶשׁ זִיק בַּצֵּל יֻצַּת…

וְרָדִים בִּלְתִּי-נוֹבְלִים לָנֶצַח,

אוּרִים בִּלְתִּי-כָבִים לָעַד…


מָלֵא עוֹדֶנּוּ גַּן-הָעֵדֶן

זוֹ הָעֶדְנָה הַמַּקְסִימָה…

אַךְ שֶׁמֶץ שִׁמָּמוֹן וָעֶצֶב

יַשְׁרֶה הַגַּן עַל הַנְּשָׁמָה…


הַכּוֹכָבִים בָּרוֹם יַגִּיהוּ,

אוֹרָם גּוֹסֵס, אִם גַּם בָּהִיר…

אֵין הֲזָיָה בִּדְמִי הַלַּיְלָה,

אֵין תַּאֲוָה בְּשִׁיר זָמִיר.


רַק חֲרָדָה חִוְּרָה תּוֹעָה שָׁם

עִם סוֹד אִלֵּם, זֶה בֶּן-זוּגָהּ.

בִּדְמִי הַלֵּיל דּוֹעֵךְ הָעֵדֶן

כִּפְנֵי בַּת-מֶלֶךְ עֲנֻגָּה,


עֲלֵי יָצוּעַ רַב-תִּפְאֶרֶת,

בֵּין קַרְנֵי-שֶׁמֶשׁ וּפְרָחִים,

וּכְבָר קָדְרוּ, קָפְאוּ עֵינֶיהָ,

כָּבוּ לְנֵצַח-נְצָחִים…


מַה זֶּה לֻקַּח מִגַּן-הָעֵדֶן,

לָעַד יָנוּב, לָעַד יִנּוֹן?

וּבֶן-חֲלוֹף בַּת-קוֹל שׁוֹמֵעַ:

אַתָּה, אַתָּה יְצוּר נָבוֹן!


זוֹ נִשְׁמָתְךָ שׁוֹחֶרֶת-דַּעַת,

עֹז-יְצָרִים רִגְשֵׁי-סְעָרָה,

שִׂיא חֲזוֹנְךָ, הָגוּת-לִבֶּךָ,

מַחֲשַׁבְתְּךָ הַבּוֹעֲרָה –

הַכֹּל אֲשֶׁר יְשַׁו לְיֹפִי

אִלֵּם וּמֵת וּקְפוּא-צוּרָה

עָצְמָה וְכַוָּנָה וָטַעַם

בְּרֶטֶט רוּחַ-יְצִירָה.


צֵא, הָאָדָם, עֲזֹב, בֶּן-עֹנִי,

זֶה גַן פּוֹרֵחַ, לֹא-נוֹשָׁב,

שָׂא אֶל מִדְבַּר-עוֹלָם רַגְלֶיךָ,

לֵךְ וַעֲבֹד, יְצֹר וּשְׁאָף,


וְלִמְרוֹמֵי תְהִלָּה תַגִּיעַ:

זִיו מְאוֹרוֹת-הַלֵּיל יִקְדַּר

לְאוֹר קַרְנֶיהָ כִּי תַבְרֵקְנָה,

הָעֵדֶן יַהֲפֹךְ מִדְבָּר;


מִשְׁכָּן חָדָשׁ, נִפְלָא תִּנְחַל אָז,

בָּהִיר, גָּבֹהַּ פִּי-כַמָּה;

בְּתוֹךְ סְמָלִים, גָּלְמֵי-מַחֲשֶׁבֶת

תָּפִיחַ רוּחַ-נְשָׁמָה;


שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד תַּקְרִיבָה

לְכָל רְסִיס, לְכָל פֵּרוֹר,

שְׁנוֹת עָמָל וּקְרָב וָזַעַם,

מַכְאוֹב וְעֶצֶב וּמַחְסוֹר.


עַל כָּל פֵּרוֹר וּרְסִיס תַּטְבִּיעַ

חוֹתָם בּוֹלֵט לְעוֹלְמֵי-עַד,

חוֹתַם כְּאֵבְךָ וַעֲמָלֶךָ,

חוֹתַם-גְּבוּרוֹת בִּלְתִּי-נִכְחָד.


עֲזֹב, אֵפוֹא, מִשְׁכַּן-הַיֹּפִי

חֲסַר-הָרוּחַ, בֶּן-אָדָם.

שָׂא אֶל מִדְבַּר-עוֹלָם רַגְלֶיךָ,

בִּמְקוֹם שֶׁתְּהִי – גַּן-עֵדֶן שָׁם! ­


והיה ביום ההוא יתקע בשופר

גדול ובאו האבדים בארץ אשור

והנדחים בארץ מצרים והשתחוו

ליי בהר הקדש בירושלים.

(ישעיה כז, יג)

אָחִי, קוֹל תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר – הֲתִשְׁמָע?

מַה זֶּה? הַצְבָאָם שָׂרֵי-חַיִל יַזְעִיקוּ?

הֲנֵס יִתְנוֹפֵף? חֲרָבוֹת אִם יַבְרִיקוּ?

הָרִיעָה בָעֹז מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!

חוֹלִים, חִדְלֵי-אוֹן, הִתְקוֹמֵמוּ!

מִיַרְכְּתֵי-בוֹר הִתְרוֹמֵמוּ!

הָרִיעָה בָעֹז, מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!

עִוְרִים, נִכְנָעִים הִסְתָּעֵרוּ!

מִקְּלוֹן-הַכְּבָלִים הִתְנַעֵרוּ!

הָרִיעָה בָעֹז מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!

צְאוּ רְעֵבִים, חַסְרֵי-בַיִת, הוֹפִיעוּ-נָא!

כַּנְפֵי יִשְׂרָאֵל, הֵעָלוּ וְהַמְרִיאוּ-נָא!

הָרִיעָה בָעֹז, מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!

אַךְ אֵי, בַּת-עַמִּי, דְּגָלַיִךְ חוֹנִים?

אַיֵּה גְדוּדַיִךְ לִקְרָב מוּכָנִים?

"סָכָל – יַעֲנוּ לִי – אַתָּה מְתַעְתֵּעַ,

מַה-לָּנוּ וּלְדֶגֶל? וְלָמָּה גְּדוּדִים?

לְפִי קַבָּלָה, שֶׁנִּשְׁמֹר פִּקּוּדֶיהָ,

רוּחוֹת מְחַבְּלִים, מַזִּיקִים וְשֵׁדִים

בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר נְגָרֵשׁ מִלִּבֵּנוּ.

כִּי לֹא בְּמִלְחֶמֶת-דָּמִים נִתְגּוֹנֵנָה –

בְּצוֹם וּתְפִלָּה נִלָּחֵם עַזֵּי-לֵב,

כִּלְחֹם הָאָבוֹת בָּאוֹיֵב…"


- - -

נֵרוֹת בִּרְעָדָה וּבְעַצֶּבֶת דּוֹלְקִים.

קוֹלוֹת-הַשּׁוֹפָר עַל רֹאשׁ עָם יִשָּׁמֵעוּ,

לְעִיֵּי-הַשְּׂרֵפָה הָאִלְּמִים יִנָּשֵׂאוּ,

אֱלֵי חֳרָבוֹת וּקְבָרִים עַתִּיקִים.

וּלְקוֹל תְּרוּעַת-הַשּׁוֹפָר הַמְעוֹרֶרֶת,

מֵאֵפֶר מוֹקְדִים, מֵחֶשְׁכַת-הַמַּחְתֶּרֶת

יָקוּמוּ, יֵצְאוּ צִלְלֵי-לוֹחֲמִים,

צִלְלֵי-גִבּוֹרֵינוּ מִכְּבָר הַיָּמִים,

לִקְפֹּץ נְכוֹנִים אֶל הַקְּרָב הַסּוֹעֵר.

אוּלָם בִּנְאָקָה, מִתּוֹךְ עֶצֶב דּוֹקֵר

יָשׁוּבוּ אֶל חֹשֶךְ, אֶל דְּמִי הֶעָפָר –

רִמָּה אוֹתָם קוֹל הַשּׁוֹפָר.


הוֹ צְבָא-הַקְּדוֹשִׁים, הִקְדַּמְתֶּם בְּקִימָה!

כִּי לֹא בִּשְׁבִילְכֶם הַתְּרוּעָה הַמְעוֹרֶרֶת:

בְּתוֹךְ הַכָּרָה עֲמוּמָה וְקוֹדֶרֶת

שֶׁל עַם-עֲבָדִים, נוֹדְדָה וְחוֹתֶרֶת

עֲדַת-מַזִּיקִים וְכֹחוֹת שֶׁל טֻמְאָה,

לִבּוֹ וְשִׂכְלוֹ הַנִּרְדָּם הִיא מַחְרֶדֶת,

דָּמוֹ תְלַהֵט בְּאֵשׁ-רַעַל יוֹקֶדֶת –

אוֹתָהּ תְּגָרֵשׁ בְּשׁוֹפָר הָאֻמָּה,

עָלֶיהָ בְּלִי-חִיל תְּקַדֵּשׁ מִלְחָמָה…


תרגם אברהם לוינסון


הַסַּהַר זוֹרֵחַ, נוֹגְהִים כּוֹכְבֵי שַׁחַק,

לֵיל-שֶׁקֶט עַל הַר וּבַגָּיְא.

אֶהְגֶּה בְּסִפְרִי הָעַתִּיק הַפָּתוּחַ,

אֶקְרָא בוֹ, אֶקְרָא עַד-בְּלִי-דָי.


אֶקְרָא אֶת דְּבָרָיו הַיְקָרִים, דִּבְרֵי-קֹדֶשׁ,

אֶשְׁמַע קוֹל עוֹלֶה מִתּוֹכָם:

נִשְׁבַּעְתִּי, עַמִּי! כִּי אַרְבֶּה אֶת זַרְעֶךָ

כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כַּחוֹל עַל שְׂפַת-יָם.


אֵלִי בַשָּׁמַיִם! אַתָּה אִם הִבְטַחְתָּ,

דְּבָרְךָ תְּמַלֵּא, תְּקַיֵּם עַד תֻּמּוֹ.

קָדוֹשׁ רְצוֹנְךָ וַאֲשֶׁר לִי יָעַדְתָּ

יָבוֹא בְעִתּוֹ, בִּמְקוֹמוֹ.


וּכְבָר הַבְטָחָה בִּי אַחַת נִתְקַיֵּמָה,

אֵדַע זֹאת הֵיטֵב וְאַרְגִּישׁ:

הָיִינוּ כַחוֹל שֶׁהֻפְקַר לְכָל רֶגֶל,

מִרְמָס וּמִדְרָס לְכָל אִישׁ.


אָכֵן נְפוּצוֹנוּ כַּחוֹל, אֵל גָּבוֹהַּ,

הָיִינוּ לְלַעַג וָקֶלֶס וּגְנָאי;

אַךְ הַכּוֹכָבִים הַמְּפִיקִים זִיו וָטֹהַר –

כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, אַיָּם, אֲדֹנָי?


"רַק שָׁם, רַק שָׁם מוֹלַדְתֵּנוּ,

בָּהּ יֶאֱהָבוּנוּ, נֵאָמֵנָה…"

(לֶרְמוֹנְטוֹב)


שׁוּב בְּאָזְנַי עוֹלִים צְלִילִים מִכְּבָר נִשְׁכָּחוּ,

שׁוּב הַכָּרִים הַמּוֹרִיקִים, שַׁדְמוֹת־זָהָב

קְרִירוּת־מָה עֲרֵבָה עָלַי יִסָּכוּ;

הַיַּעַר הַמֵּצַל אֵלַי יַסְבִּיר פָּנָיו,

יִקְרָא לִנְאוֹת שְׁלוֹמוֹ, רֹאשׁ מְתֻלְתָּל יָנִיעַ

וַהֲזָיָה רַכָּה עַל נִשְׁמָתִי יַשְׁפִּיעַ.

שָׁכַךְ בִּי יְגוֹנִי, נָדַם הַכְּאֵב בַּקֶּרֶב,

כָּל מַכְאוֹבַי שָׁקְטוּ, נַפְשִׁי זַכָּה, בְּהִירָה.

כַּיָּם בִּשְׁעַת גֵּאוּת שִׁירִי יִגְאֶה בְלִי־הֶרֶף,

שׁוֹפֵעַ חֲמִימוּת, תּוֹחֶלֶת וְאוֹרָה.

וּבוֹ אָזְנִי קוֹלְטָה הֵד־אַגָּדָה מַקְסֶמֶת,

עַל אשֶׁר שֶׁחָלַף, רְוַת אַהֲבָה וָחֶמֶד…


הִנֵּה פִּנָּה דַלָּה, בָּהּ פִּזְּזוּ, רָעָדוּ,

כְּשִׁיר זָמִיר, יְמֵי אֲבִיב־חַיַּי שֶׁגָּז;

וְשׁוּב כְּמוֹ חַיִּים כֻּלָּם נֶגְדִּי עָמָדוּ,

וּבַדְּמָמָה הָעֲמֻקָּה – נִדְמָה לִי אָז –

הַנֵּצַח הַיָּשִׁישׁ רֹאשׁוֹ אֵלַי יָנִיעַ

וְצִלְלֵי־עָבָר לִי אֲמָרִים יַבִּיעוּ.


עַל נְעוּרֵי־זָהָב עִמִּי הֵם יְדַבֵּרוּ,

עַל אֱמוּנָה תַמָּה, חָזוֹן וַחֲלוֹמוֹת,

שֶׁנִּשְׁמָתִי רַכָּה וּמַחֲשַׁבְתִּי עוֹרֵרוּ

לִשְׁאוֹף לַטּוֹב וְלַיָּפֶה עַל־אֲדָמוֹת.

צָמֵא לְדִבְרֵיהֶם בְּרֶטֶט אַאֲזִינָה

וְשׁוּב בְּגִיל־חַיִּים, יָבוֹא עוֹד, אַאֲמִינָה.


וּמָה אֶתְאַו זוֹ אַגָּדָה לָעַד לִשְׁמֹעַ,

לִשְׁכֹּחַ, כִּי חָלְפוּ יָמִים רְוֵי־אוֹרָה,

עֵת מִסָּבִיב הַכֹּל הִרְבָּה עֶדְנָה לִשְׁפֹּעַ,

וּבְאֹמֶץ־לֵב מָלֵא קָרָאתִי מְכוֹרָה

לְאֵלֶּה הֶהָרִים וְהַשְּׁדֵמוֹת, לִקַּטְתִּי

פְּרָחִים בָּם בִּנְעוּרַי, קִבְרֵי־אָבוֹת קִשַּׁטְתִּי,


קְרוּן־גִּיל שֶׁהִתְפָּרֵץ וּמְלֵא תִקְוָה הִזְהִירָה,

בִּבְלִי הַטּוֹת אָזְנִי לְקוֹל לִבִּי נִשְׁבָּר:

יָמִים מְאֻשָּׁרִים לָנֶצַח לֹא תַחְזִירָה,

כַּאֲשֶׁר לֹא יֶאֱסֹף עוֹד שִׂיחַ עַל נָהָר

רְסִיסֵי־הַטָּל, אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הִתְגַּלְגָּלוּ

וּבְתוֹךְ מֵימָיו דְּלוּחִים לָנֶצַח הִתְבּוֹלָלוּ.


שׁוּר, אֳרָנִים זְקֵנִים הִקִּיפוּנִי;

רוּחַ קָרָה עַל רֹאשִׁי רוֹעֲשָׁה;

יַעַל רִשְׁרוּשׁ עֲנָפִים שֶׁקָּדָרוּ,

אֹפֶל וּדְמִי בַּעֲבִי הַחֻרְשָׁה.


דְּבַר־מָה נֶחְמָד וְיָקָר וְקָרוֹב כֹּה

אֶל לְבָבִי יִתְרַפֵּק בְּתוּגָה!

דְּמוּת שׁוּלַמִּית, עֲצוּבָה וְחִוֶּרֶת,

קָמָה נֶגְדִּי…בְּיָדָהּ עֲנֻגָּה


מֵעֲרָבָה הַכִּנּוֹר דֹּם הֵסִירָה

עַל מֵי בָּבֶל…חֲמוּדֵי־צְלִילִים

עַל חוֹף קוֹדֵר יִשְׁתַּפֵּכוּ…אַךְ אוֹי לִי!

שִׁיר לֹא אוּכָל…בִּשְׂפָתַי אֵין מִלִּים:


תַּם מִזְמוֹרִי הַחָפְשִׁי וְאֵינֶנּוּ,

פַּסּוּ שִׁירַי עַלִּיזִים, רוֹעֲשִׁים.

מִי לִי כִבָּה חֲצוּבַת אֵשׁ־הַקֹּדֶשׁ,

שְׁנּוֹצְצָה בְּתוֹךְ זֹהַר אִשִּׁים?


עַל עָנָף דַּק שָׁם צִפּוֹר מִתְבּוֹדֶדֶת

בֵּין מְחָטִים רְטֻבּוֹת, דּוֹמֵמָה.

תַּחַת כְּנָפָה הָרוֹפֶפֶת הִסְתִּירָה

רֹאשׁ קָט עָצוּב בִּתְנוּמָה עֲמוּמָה.


עַל הַחֻרְשָׁה, עַל רָאשֵׁי אֳרָנֶיהָ

שַׁחַר עָלָה רַב־אוֹרָה וְצוֹהֵל;

עַל הַחֻרְשָׁה, עַל רָאשֵׁי אֳרָנֶיהָ

זֶמֶר עַלִּיז יְצַלְצֵל.


וְזוֹ הַצִפּוֹר לֹא הָיְתָה מִשְׁתַּתֶּקֶת,

לוּלֵא עָבִים בָּרָמָה,

כֹּבֶד עָבֵי־הָעוֹפֶרֶת הָאֵלּוּ

עִם הַחֻרְשָׁה אֲחוּזַת הַתְּנוּמָה.


הָבוּ לָהּ שֶׁמֶשׁ זַכָּה וּמְחַמֶּמֶת,

וְהַזַּמֶּרֶת, לְאוֹר יוֹם זִיוָנִי,

שׁוּב תִּתְעוֹרֵר וְתַמְרִיא וּכְקֶדֶם

בְּשִׁיר רְנָנִים תִּשְׁתַּפֵּךְ…וַאֲנִי –


לֹא, לֹא שָׁלוֹם אֲבַקֵּשׁ וּמָנוֹחַ, –

סַעַר אֶתְאַו, חֲזִיזִים הוּא חֶפְצִי,

פֹּעַל שׁוֹפֵעַ חַיִּים, כִּי אֶשְׁפֹּךְ בּוֹ

כָּל נִשְׁמָתִי, כָּל אוֹנִי וּמִרְצִי.


הָבוּ לִי קְרָב, קְרָב אָיֹם וְרוֹתֵחַ,

תְּנוּ קַוֵּי־שֶׁמֶשׁ יוֹקְדִים וְצוֹרְבִים,

תְּנוּ מַחֲשָׁבוֹת לִי קַלּוֹת מִנִּי־נֶשֶׁר,

זַעַם וָחֵשֶׁק, מֵאֵשׁ נִלְהָבִים.


הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁכָּבוּ עִם אוֹר שֶׁמֶשׁ,

עִם רְעָמִים רַק תָּשֹׁבְנָה לִחְיוֹת;

זוֹ שִׁירָתִי, שֶׁבַּחֹפֶשׁ נוֹלָדָה,

רַק בַּחֵרוּת יְכוֹלָה לַעֲלוֹת.


לֹא מֵי־מַעְיָנוֹת, לֹא גַּל־דְמָעוֹת רוֹתֵחַ

הִשְׁקוּ גַנִּי וְאֵין וְרָדִים בּוֹ חַכְלִילִים

וְרֹךְ חַבֲצָּלוֹת; כִּסּוּהוּ חֲרוּלִים

וְלַעֲנָה סָבִיב וְקוֹץ דּוֹקֵר צוֹמֵחַ.

וְרַק אַלּוֹן בּוֹדֵד כְּמוֹ עֲנַק־קְדוּמִים

עוֹמֵד בֵּין תְּלָמִים אִלְּמִים וְלֹא יָזוּעַ,

עוֹמֵד רַב תַּלְתַּלִּים, קוֹדֵר וּשְׂבַע־יָמִים,

וְהוֹד־קְסָמִים עָלָיו זָרוּעַ.

עֲלֵי מַחְשׂוֹף גִּזְעוֹ חָרשׁ חָרְשׁוּ בְרָקִים,

וְסַעַר כְּבַד־גְּשָׁמִים וּטְעוּן־רְעָמִים

הֵצִיף אוֹתוֹ בְּשֶׁטֶף־זַעַם

וְאוֹתוֹת בִּלְתִּי־נִמְחִים וַעֲמֻקִּים

חָרַת בִּבְשַׂר גִּזְעוֹ לֹא־פָעַם.

וְלִפְעָמִים כַּמָּה אֶחְמֹד בִּימֵי צוּקָה,

עֵת לְבָבִי יִכְלֶה מֵעֶצֶב אֵין־כָּמוֹהוּ,

לָשֶׁבֶת בִּצְלָלָיו עִם כִּנּוֹרִי נִדְכָּא

וּמִקּוֹצִים זֵרִים לִקְלֹעַ.

אֶחְמֹד אֶת צֵל־הָעֲנָפִים הָעֲבֻתִּים,

אֶחְמֹד לְסוֹד שִׂיחָם הַטּוֹת אָזְנִי קַשֶּׁבֶת,

לִשְׁפֹּךְ גַּם בִּצְלִילֵי־נִימִים נָאִים־שְׁקֵטִים

הָגוּת, כְּמוֹ כּוֹכַב־הָעֶרֶב, מְהַבְהֶבֶת…

הֶמְיַת עֲלֵי־הָעֵץ שְׂבַע־הַיָּמִים אֶשְׁמָע,

וְרַחַשׁ שָׁרָשָׁיו הָאַדִּירִים אֶסְפֹּגָה.

וְהַכָּרָה תִבְעַר בְּקֶרֶב הַנְּשָׁמָה

וְתֶעֱמַק, תִּגְאֶה צְלוּלָה כְּקֶרֶן־נֹגַהּ:

לוּ תִתְגָּעֵשׁ סוּפָה, תַּמְטִיר גַּלֵּי־זַעְמָהּ

עַל עֲנָפֶיךָ וּמַכּוֹת־אֵיבָה תַפְלִיא –

לֹא יִמְשְׁלוּ בְךָ בְּרָקִים עִם רְעָמִים

וְשָׁרָשֶׁיךָ לֹא יָמוּתוּ לְעוֹלָמִים,

עֵצִי אַדִּיר־הַכֹּחַ, עֵץ שֶׁלִּי!

וִיהִי בְאַחֲרִית יָמִים – הַיָּמִים יָבוֹאוּ! –

וּבְצֵל נוֹפְךָ יָבוֹא אֶחָד מִבְּנֵי־בָנִים

לִקְטֹף חֲבַצָּלוֹת וְשׁוֹשַׁנִּים

זֵר רֵיחָנִי מֵהֶן לִקְלֹעַ.

יִזְכֹּר עָקַת־עָבָר כְּבֵדָה וַאֲיֻמָּה,

וּמֶבָּטוֹ עַלִּיז תַּקְדִּיר תּוּגַת־מַחֲשֶׁבֶת,

אַךְ חִישׁ תַּחְלֹף כַּצֵּל קַלָּה וְדוֹמְמָה, –

וְשִׁיר־מִזְמוֹר חָדָשׁ יַשְׁמִיעַ בָּרָמָה

לִשְׁאוֹן־עָלֶיךָ סְפוּג־עַצֶּבֶת…


אֶל שַׁעַר גַּן-הָעֵדֶן בָּאוּ

אֵי-פַעַם נְשָׁמוֹת שָׁלֹשׁ,

דָּפְקוּ בְרֶטֶט וְקָרָאוּ:

“פְּתַח-נָא, פְּתַח שַׁמָּשׁ קָדוֹשׁ”!

וְהֵן שׁוֹמְעוֹת קוֹל הַשּׁוֹאֵל

בַּגָּן: אֱמֹרְנָה, מִי אַתֵּנָה,

אֲשֶׁר בָּאתֶן מִקְצוֹת תֵּבֵל

אֶל מִשְׁכְּנוֹת-הָעֵדֶן הֵנָּה?

מַה פָּעָלְכֶן? אֵי נִלְחַמְתֶּן?

וְנִסֵּיכֶן אֵי הִתְנוֹסֵסוּ?

אֵי חֲיִיתֶן? בַּמֶּה זְכִיתֶן,

כִּי לְגַן-הָעֵדֶן תִּכָּנֵסוּ?

וַתַּעַן נְשָׁמָה אַחַת:

"לִי זָרוּ סַעֲרוֹת-הַתֹּהוּ,

כָּל שְׁנוֹת-חַיַּי מָלְאוּ בִרְכַּת

תְּפִלּוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת-אֱלֹהַּ.

כֹּהֵן הָיִיתִי כָּל יָמָי,

הִטַּפְתִּי דְּבַר-אֱמֶת וָחֶסֶד,

הִדְלַקְתִּי אֶשׁ-דָּת אֲדֹנָי,

כִּבִּיתִי תַאֲוָה נִמְאֶסֶת"…

בִּמְלֹא עוֹלָם – שְׁנִיָּה אָמְרָה –

בְּחֶרֶב פִּיפִיּוֹת פָּסַעְתִּי

כְּגַל-שַׁלְהֶבֶת אַדִּירָה,

וּפַחַד וְחֻרְבָּן זָרָעְתִּי.

חַיַּי חָלְפוּ בִשְׂדוֹת-הַקְּרָב,

אַךְ בְּמִלְחֶמֶת-אֵשׁ וָסַעַר

רַק לְהָגֵן עַל הַנִּרְדָּף

חַרְבִּי שָׁלַפְתִּי מִן-הַתַּעַר".

וּמִי הֵאִיר אֶת נְתִיבְךָ? –

נִשְׁמַת-אָדָם שְׁלִישִׁית נִשְׁאָלֶת.

הֵד אֲנָחָה מְמֻשָּׁכָה

פָּרַץ וָשַׁךְ עַל סַף הַדָּלֶת.

וְקוֹל רוֹעֵד וָדַךְ גִּמְגֵּם

רְתֵת: "אֲנִי… אֵינִי יוֹדַעַת…

אֵינִי זוֹכְרָה… כֵּן… לֵיל דּוֹמֵם…

קֹר וּשְׁמָמָה הַמִּשְׂתָּרַעַת…

אוֹר רַב יַבְהִיק בְּכָל חַלּוֹן;

כָּל דֶּלֶת בְּפָנַי נִנְעָלָה;

כָּךְ כָּל חַיַּי עָבְרוּ… יָגוֹן

וְקֹר וָחֹשֶךְ – יוֹם וָלָיְלָה…

לְהִתְפַּלֵּל? פִּי לֹא יָכֹל…

אֶלֹהַּ? לֹא אֶזְכֹּר… אֻמְלָלְתִּי…

סָבִיב רָעָב, קָרָה וּשְׁכוֹל…

הַבֵּט וּרְאֵה, כַּמָּה סָבָלְתִּי…!

כַּמָּה לַיּוֹם נִכְסַפְתִּי, בּוֹ

אֶשְׁלֶה לָנֶצַח מִכָּל פֶּגַע…

הוֹ פְּתַח לִי דֶלֶת, וְאָבוֹא

לָנוּם, לְהִתְחַמֵּם אַךְ רֶגַע,

לָנוּם, לָפוּשׁ וְאַחֲרֵי-כֵן

בִּדְמִי, בִּשְׁנַת-עוֹלָם אַרְגִּיעַ…

“הַצִּדָּה – מֶלֶךְ וְכֹהֵן!” –

עַל סַף גַּן-עֵדֶן קוֹל הֵרִיעַ.

I

אֹפֶק־יָם בַּלֵּיל שׁוֹקֵעַ.

רוּחַ קַל בָּא לִפְעָמִים

וְנוֹגֵעַ לֹא־נוֹגֵעַ

זִיז הַמַּיִם הָרוֹדְמִים;

בַּד־הַצַּפְצָפָה יָנִיעַ,

אֹרֶן יְדוֹבֵב עָגוּם,

וּבִדְמִי אִלֵּם יַרְגִּיעַ

וְיָנוּחַ כָּל הַיְקוּם.

עוֹד מְעַט יִפְרֹשׂ הַלַּיְלָה

עַל רֹאשִׁי חֻפָּה כֵּהָה…

אֵי מְנוּחָתִי אֶכְמַהּ לָהּ?

אֵי שַׁלְוַת נַפְשִׁי לֵאָה?


אֵין שִׁכְחָה, אֵין דְּמִי וָנַחַת,

אֵין לַנֶּפֶשׁ מְנוּחָה!

שׁוּב אוֹתוֹ חֲלוֹם הַפַּחַד

וּתְמוּנוֹת־הַבַּלָּהָה…

הַס! הַקְשֵׁב! הֵד קוֹל בּוֹקֵעַ

מֵעַל נַהֲרוֹת בָּבֶל…

אִישׁ בּוֹכֶה שָׁם, אִישׁ כּוֹרֵעַ

לְנַפֵּץ כַּבְלֵי־בַרְזֶל…

כִּנּוֹרוֹת נֶאֱנָקִים שָׁם…

שׁוֹט עַל נִימֵיהֶם שָׁרַק…

מִישֶׁהוּ כְבָר מְחַנְּקִים שָׁם

וּכְבָר מִישֶׁהוּ נֶחֱנַק…


עוּרִי, נְשָׁמָה סוֹבֶלֶת!

הָלְאָה, חֲלוֹמוֹת קוֹדְרִים!

זוֹ הִיא רוּחַ הַמְמוֹלֶלֶת

גִּבְעוֹלֵי־הָאַגְמוֹנִים.

זֶה הַגַּל יָשֹׁק, יִנּוֹעַ…

אַךְ לַשָּׁוְא! מֵעַל־רֹאשִׁי

חֶזְיוֹנוֹת סָבִים בְּנֹהַּ

כְּהָמוֹן פִּרְאִי, רִשְׁעִי…

אֵין שִׁכְחָה וְאֵין מַרְגּוֹעַ

לִי מִמַּכְאוֹבֵי־נַפְשִׁי!…


II

מֻקְדָּשׁ לב. ל. פְרוּג.


דְּמוּת יְדִידָתִי מִנֹּעַר

הֶחְיְתָה בְּלֵב דַּוָּי

חֲלוֹמוֹת יַלְדוּת־הַזֹּהַר,

מִזְמוֹרֵי אֲבִיב־חַיָּי.


עַל רֹאשִׁי לְפֶתַע שַׁחָה,

כֹּה חִוְּרָה וַעֲצוּבָה,

חֶרֶשׁ יִבְּבָה וְסָחָה

בְּתוּגָה וְאַהֲבָה:


– לֹא, אַל־נָא תָשִׁיר שִׁירָה לִי

כִּלְפָנִים בִּימֵי אָבִיב

עַל פְּרָחִים, שֶׁלֹּא יִקְמָלוּ,

עַל תִּקְוָה, שֶׁלֹּא תַכְזִיב;


עַל מַלְכוּת־פְּלָאִים מַזְהֶרֶת,

אֶרֶץ־אשֶׁר קְסוּמָה,

בָּהּ אַף רֶגַע לֹא מַקְדֶּרֶת

הַסְּעָרָה קַרְנֵי־חַמָּה;


שָׁם כְּגַל־אָבִיב נוֹבֵעַ,

יִשְׁטְפוּ חַיֵּי אָדָם

מִקְצֵה־אֶרֶץ עַד קָצֶהָ,

בִּנְגוֹהוֹת־שִׂמְחַת־עוֹלָם;


מַחֲשָׁבָה שָׁם עוּף תַּגְבִּיהַּ

וְחָפְשִׁית תָּעֹז, תִּגְבַּר

כִּמְעוּף נֶשֶׁר בָּרָקִיעַ,

כְּגַלְגַּל סוּפַת־מִדְבָּר.


שָׁם לָרוּחַ אֵין בֵּית־סֹהַר,

שָׁם לַלֵּב אֵין אִסּוּרִים,

נוֹף־אֱמֶת, מַמְלֶכֶת־זֹהַר,

חֲלוֹמוֹת יָמִים בְּהִירִים–


לֹא! דַּיֶּךָ! אַל תָּשִׁירָה,

בְּלִבִּי שְׂבַע־יִסּוּרִים,

בְּכָל צְלִיל וּצְלִיל תָּעִירָה

מַכְאוֹבִים קָשִׁים, מָרִים.


אֶזְכְּרָה יְמֵי־הַנֹּעַר,

עֵת אָזְנֵינוּ צָדָה בָּם

צְלִילֵי־קְסָמִים, לִבֵּנוּ

כְּתִינוֹק עָיֵף נִרְדָּם.


וְלִבְרַק קַרְנֵי שָׁמַיִם

אֶרֶץ זוֹ הַנִּפְלָאָה

בְּהִירָה, רַחֲבַת־יָדַיִם

לְפָנֵינוּ הִשְׂתָּרְעָה.


וְהַכֹּל כֹּה זַךְ הָיָה אָז

בְּמַלְכוּת זוֹ וְקָרוֹב,

שֶׁפַע אשֶׁר הִיא נִבְּאָה אָז

וְהִבְטִיחָה גִיל אֵין־סוֹף.


וְחָלַמְנוּ: עוֹד יַגִיעַ

חַג הַצֶּדֶק… וְיֻתַּן

גַּם לָעָם הַדַּל גָּבִיעַ

וְיָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן.


לֹא אוֹרֵחַ הוּא, לֹא עֶבֶד,

הוּא רַבּוֹת סָבַל, נִלְחָם…

הָהּ, בַּהֲזָיָה נִשְׂגֶּבֶת

אָז לִבֵּנוּ רַךְ נִרְדָּם!


מַה מָּתְקוּ חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ!

הַשָּׁנִים חָלְפוּ.. פִּתְאֹם

בָּא יוֹם־הַפְּקֻדָּה עָלֵינוּ,

רֶגַע־יְקִיצָה אָיֹם.


הוֹי, אַל־נָא תָשִׁיר שִׁירָה לִי

כִּלְפָנִים בִּימֵי אָבִיב,

עַל פְּרָחִים, שֶׁלֹּא יִקְמָלוּ,

עַל תִּקְוָה, שֶׁלֹּא תַכְזִיב.


הֲתִשְׁמַע בַּת־קוֹל מַכְרֶזֶת,

כְּקוֹל רַעַם, קְרִיאָתָהּ?

דְּמוּת מַרְהֶבֶת וְנוֹעֶזֶת,

דְּמוּת־אֱמֶת רוֹאֶה אַתָּה?


זוֹ לֹא פְּרִי הֲזָיוֹת־הֶבֶל,

זוֹ לֹא פְּרִי דִמְיוֹן־תִּינוֹק.

אֶל עוֹלַם עַבְדוּת וָסֵבֶל,

לִמְקֻפְּחֵי מַחְסֶה וָחֹק –


בַּהֲדַר קַרְנֵי־רָקִיעַ,

פֶּלִאי כְּמַלְאַךְ נָקָם,

מְלֵא שִׂנְאָה וָבוּז הוֹפִיעַ

וּבְיָדוֹ דִּגְלוֹ הָרָם.


לֹא יִדְרשׁ דִּמְעָה אֵין־פֶּרִי,

לֹא יִקַּח מִנְחַת־שִׁירָה.

כָּל בְּנֵי־חֹפֶשׁ וּבְנֵי־מֶרִי

הוּא לַעֲבוֹדָה יִקְרָא…


קוּמָה כְּגִּבּוֹר רַב־כֹּחַ,

מְשׁוֹרֵר־תּוֹכַחַת־אֵל,

קוּמָה אֵשׁ־שִׁירְךָ לִשְׁלֹחַ

בְּרֹאשׁ נִרְדָּם וְלֵב אָפֵל.


עַז־לֵבָב וּבְטוּחַ־צַעַד

אֶל בֵּית־עֲבָדִים גְּשָׁה,

אֶת כְּבָלָיו תְּזַעֲזַע, עַד

מִשֵּׁנָה תָּעִיר בּוּשָׁה.


אַל שִׁבְרֵנוּ יֵבְךְּ, יַדְמִיעַ…

יִתְלַקַּח נָא כִּסְעָרָה,

עֹז־גֵּאוּת עֵינוֹ תַבִּיעַ,

וִימִינוֹ תִלְבַּשׁ גְּבוּרָה…


יִתְלַכְּדוּ כָּל־יִסּוּרֵינוּ

וְיִזְּלוּ כְגַל אַדִּיר.

יָד אֶל יָד, אַחִים, נִתֵּנָה

לְמִפְעָל אֶחָד כַּבִּיר!


בְּדִמְעָה יֵצֵא זוֹרֵעַ

לְעָמָל קָשֶׁה וָרָב

וּבְרִנָּה יִקְצֹר שָׂדֵהוּ,

יֶאֱסֹף אֶת פֵּרוֹתָיו…



שְׁנֵי שְׁפָטִים / שמעון שמואל פרוג, תרגם אברהם לוינסון

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


שְׁנֵי שְׁפָטִים בָּאָרֶץ אֵל הִשְׁלִיחַ.

דְּבַר-תּוֹרָתֵנוּ הַמְיַסֵּר וְהַמּוֹכִיחַ

קוֹרוֹתֵיהֶם מָסוֹר יִמְסֹר

מֵעַם לְעָם, מִדּוֹר לְדוֹר:


עֵת הִשְׁתַּלֵּט הַחֵטְא בִּמְלֹא עוֹלָם, חֵטְא מָוֶת,

וּבֶן-אָדָם צָעִיר שַׁח לְפָנָיו כָּעָבֶד,

וְכָל נַפְשׁוֹ וְכָל כֹּחוֹ

הַקְרֵב הִקְרִיב עַל מִזְבְּחוֹ,


וְהַמַּלְאָךְ שַׁפְרִיר-הַתְּכֵלֶת הַגָּבוֹהַּ

עָזַב, וּמִסֻּכּוֹת-שָׁלוֹם בְּגַן-אֱלֹהַּ

יָרַד עַל אֲדָמָה חוֹטֵאת

וַיְהִי שֻׁתַּף-אָדָם לַחֵטְא, –


בָּקְעוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם, וַאֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם

נִפְתָּחוּ; בָּא מַבּוּל וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם

וּבֶן-אָדָם חוֹטֵא נִשְׁמַד

מֵעַל פְּנֵי-אֲדָמָה לָעַד.


אוּלָם עֵת נֹחַ לְבוֹנָה בְּחִיל-כַּפַּיִם

הִקְטִיר וְהִתְפַּלֵּל, וַיַּרְא אֲדוֹן-שָׁמַיִם

וְהִנֵּה כָּל הַר וָגַיְא שָׁמֵם,

עוֹלָם יָתוֹם – וַיִּנָּחֵם…


וּמִמָּרוֹם עָלָה קוֹל-תְּרוּעָה רַב-כֹּחַ,

קוֹל-הַבּוֹרֵא: "נִשְׁבַּעְתִּי, לֹא אוֹסִיף לִשְׁלֹחַ

עַל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי-אָדָם

זוֹ הַתּוֹכַחַת עַד עוֹלָם…"


חָלְפוּ דוֹרוֹת. וְשׁוּב בִּימִין-קָדְשׁוֹ אֱלֹהַּ

יִסֵּר עוֹלָם חוֹטֵא… אוּלָם בִּמְחִיר גָּבֹהַּ

נָשֹׂא נָשָׂא בֶּן-הַתְּמוּתָה

חֶטְאוֹ הָרַב אֲשֶׁר חָטָא.


בְּאֶרֶץ הַשִּׁנְעָר הוּקַם מִגְדָּל, הִגִּיעַ

בְּגֹבַהּ צַמַּרְתּוֹ מֵעַל עָבֵי רָקִיעַ.

וְלֵב אֶחָד לֻכְּדוּ עַמִּים

וְהֵרִימוּ נֶגֶד מְרוֹמִים


אֶגְרוֹף נוֹעָז… פִּתְאֹם נָדַם אָדָם; בְּפִיהוּ

קָפְאָה לָשׁוֹן חַיָּה… בֵּן לֹא מָצָא אָבִיהוּ,

אָח לְאָחִיו הָיָה כְזָר,

אִישׁ לְרֵעֵהוּ לֹא נִכָּר.


וּגְבַהּ-הַמִּגְדָּלִים נָפַל! אֵל-נְקָמָה אָז

עַל גֶּזַע בְּנֵי-אָדָם הִבִּיט זוֹעֵם וּבְכַעַס,

שָׁמַע שַׁוְעָם וְהֵאָנְחָם,

אַךְ עַל מַעֲשֵׂהוּ לֹא נִחָם!


רָאָה עוֹלָם רַב-פֶּשַׁע אֵל מוֹכִיחַ

וְלֹא נִחָם. אֲהָהּ! הַפַּעַם לֹא הִבְטִיחַ,

כִּי לֹא יָשׁוּב יוֹם-עֲבָרוֹת,

בּוֹ נֶהֱרַס מִגְדַּל-נִמְרֹד.


וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר… וְעַד הַיּוֹם עֲדֶנָּה

עֵינַי אֶת קָרְבְּנוֹת-הַתּוֹכֵחָה תִּרְאֶינָה

בְּעֶצֶב וְיֵאוּשׁ… וּמִי

הוּא זֶה, הֲלֹא אַתָּה, עַמִּי?


מַחֲשֶׁבֶת נִשְׂגָּבָה אַךְ בְּלִבְּךָ צוֹמַחַת,

אַךְ קוֹל יִקְרָאֲךָ קַבֵּץ בָּנֶיךָ יַחַד

לְמַעֲשֶׂה כַבִּיר מְאֻחָד.

פִּתְאֹם – אֲהָהּ! קָם הַמִּשְׁפָּט.


קֻיָּם בְּךָ מִשְׁפָּט אָיֹם בִּגְזַר-אֱלֹהַּ

וְהַכֹּל כֻּסָּה עֵיפָה, הַכֹּל חָזַר לְתֹהוּ;

אָח אֶת אָחִיהוּ לֹא יֶהְדַּר,

אִישׁ לְרֵעֵהוּ לֹא נִכַּר.


וּלְפֶתַע נֶהֱרָס, נֶחְרָב הַכֹּל; יוֹרֶדֶת

שׁוּב חֲשֵׁכָה סָבִיב, עִקֶּשֶׁת וּמַתְמֶדֶת;

וְעֹל יָגוֹן וְעִנּוּיִים –

מְנָת כּוֹסְךָ הוּא בַחַיִּים.


וְשׁוּב הַלַּיְלָה בָּא, שׁוּב אֹפֶל מִשְׂתָּרֵעַ,

וְדָל-אוֹנִים נָפֹל תִּפֹּל, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ,

לְאָן תִּפְנֶה, לְמָה תוֹחִיל

וְאֵין תִּקְוָה וְאֵין שְׁבִיל…

הִתְפַּלַּלְתִּי: "אֵל סוֹלֵחַ!

לְעַמְּךָ הָשֵׁב וְיַעַט

תְּהִלַּת-עָבָר פּוֹרֵחַ:

כֹּחַ וְחֵרוּת וָדָעַת,

הוֹד שְׁאִיפָה, מָעוֹף גָּבֹהַּ,

לְפָנִים בַּלֵּב רָתָחוּ"!

לֹא שָׁמַע קוֹלִי אֱלֹהַּ:

אֵין חוֹזְרִים יָמִים הָלָכוּ.

לֹא תַחְזֹר גְּבוּרַת-הָעֶשֶׁת,

שֶׁגָּדְלָה בִּקְרָב-הַסָּעַר

וּבְגֵאוּת גִּבּוֹר עִקֶּשֶׁת

אֶת אוֹיְבָהּ קָרְאָה לַשָּׁעַר.

וַאֲכוּל-תּוּגָה תּוֹסֶסֶת

הִתְפַּלַּלְתִּי: "אִם גְּזַר הוּא,

בַּל נִרְאֶה עוֹד, אֵל רַב-חֶסֶד,

תְּהִלַּת שָׁנִים עָבָרוּ,

בִּימֵי צַעַר, בִּימֵי עֶצֶב

הַשְׂבִּיעֵנוּ, אֵל רַב-מַעַשׂ,

רוּחַ מַשְׂטֵמָה וָקֶצֶף

לַהַט מְרִירוּת וָכָעַס"!…

“בִּשְׁבִיל מִי”? – אֶשְׁמַע שָׁמוֹעַ:

"מִי, עַמִּי, עַתָּה אוֹיְבֶךָ?

זְקֵנְךָ, יְרֵא-אֱלֹהַּ,

הַשּׁוֹמֵר בְּרִית-אֲבוֹתֶיךָ,

לוּ רָאָה אוֹיְבִים כָּהֵמָּה,

בִּגְעָרָה אוֹתָם קִבֵּל הוּא

וּפָרַץ בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע

עֲלִילוֹת-זָדוֹן כָּאֵלּוּ!

מְרִי וָזַעַם… מִי הוּא עָתָּה,

הָרָאוּי לְיָד נוֹקֶמֶת?

כְּלוּם לוֹחֵם יָשָׁר מָצָאתָ,

עַז-לֵבָב וּנְכוֹן-מִלְחֶמֶת?

זוֹ שְׁרִיקַת צָרֵי-הָעָיִן,

זוֹ קִנְאַת חוֹרְקֵי-שִׁנָּיִם,

בָּם נִלְחַם? בָּם נִנָּקֵמָה?

הַרְאוּיִים לְזַעַם הֵמָּה?

אִם טִפָּה תִּפֹּל בְּקֶרֶב

תְּהוֹם-הַיָּם, הַתְהִי נֶחְשֶׁבֶת?

מִי הָאִישׁ יִגְזֹר בְּחֶרֶב

רֶשֶׁת-עַכָּבִישׁ נִרְקֶבֶת?

תּוֹךְ סִבְלוֹת כָּל יוֹם מַפְגִּיעַ,

צֵל עוֹלָם־הַמָּסֹרוֹת

הֶעָמוּם נֶגְדִּי יוֹפִיעַ,

יַעַל הֵד שֶׁל גִּיל־דּוֹרוֹת.


כֵּס מוֹשְׁלִים, אֵימִים יִזְרָעוּ,

קוֹל חוֹזִים עַל רֹאשׁ הָעָם,

לִגְיוֹנוֹת לִקְרָב יִצְמָאוּ,

מִזְבְּחוֹת וַעֲשָׁנָם,


לְנֶגְדִּי יָקוּמוּ יַחַד.

אַךְ עוֹלָם זֶה לְלֹא־נִיב

חֲשֵׁכָה יַשְׁרֶה וָפַחַד

וּדְמִי־קֶבֶר מִסָּבִיב.


מִתְאַוָּה נַפְשִׁי לְזַעַם,

לְשַׁלְהֶבֶת וּתְשׁוּקָה,

כִּי יִקְרָא אוֹתִי קוֹל רַעַם

לִקְרָבוֹת וְלִמְצוּקָה.


אֶפֶס הַקְּבָרִים יִשְׁתֹּקוּ.

הַדְּגָלִים אָבָק כֻּסּוּ;

הַדּוֹרוֹת הָהֵם רָחָקוּ,

הַכֹּחוֹת הָהֵם אָפְסוּ.


וְסָבִיב נִשְׁמַע לֹא זַעַם

אֲנָשִׁים וּמְרִי־מִרְדָּם;

מִקְּבָרִים בּוֹקְעָה אֵי־פַעַם

נְקִישַׁת עַצְמוֹת אָדָם…


וּבִדְמִי מִדְבָּר שׁוֹקֵעַ

זִיק מַחֲשֶׁבֶת אַחֲרוֹנָה

כְּלַפִּיד כָּבֶה, זוֹרֵעַ

עַל לֵבָב כֵּהֶה שֵׁנָה.


אֵין לַלֵּב הָרַךְ דֵּי־חַיִל

הִתְחַדֵּשׁ, הִתְרַעֲנֵן…

אֵד עוֹלֶה מִשֶּׁפֶל; לַיִל,

הַהוֹלֵךְ וּמִצְטַנֵּן,


קְרִירוּת יַשְׁרֶה וָטַחַב

וְחֶשְׁכַת יְתֹם וּשְׁכוֹל

עַל מְנוֹרוֹת כְּבוּיוֹת־הַלַהַב,

עַל פְּרָחִים נָבְלוּ נָבוֹל.



יָדְךָ צַחָה, מִשְׁיִית

לִי תֵּן, יַלְדִּי יָקָר.

קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ, שְׁאֵרִים,

שְׁנַיִם יְדִידִים מִכְּבָר.


סִפּוּר־מַעֲשֶׂה נִקְרָא,

סִפּוּר־פְּלָאִים אֶחָד:

אַתָּה מַתְחִיל, אֲנִי גוֹמֵר –

אַךְ מָה אִכְפַּת!


תַּנְחוּם אֶחָד מָתוֹק, מֵאִיר,

וְעִצָּבוֹן אֶחָד יַעֲטֹר:

רֹאשְׁךָ הַקָּט – בְּזִיו,

רֹאשִׁי – בְּשֶׁלֶג־צְחוֹר.


זָכִינוּ שְׁנֵינוּ בְּמַתָּת,

מִן הַחַיִּים מַתָּת אַחַת:

אַתָּה – בָּאוֹר, אֲנִי – בַּצֵּל –

אַךְ מָה אִכְפַּת!

מֻקְדָּשׁ לא. ל. פְלֶקְסֶר.


קוֹדְרָה פִנָּתֵנוּ, עוֹגֶמֶת

אֵין דֶּשֶׁא סָבִיב, אֵין מַעְיָן…

עַל מָה בְּמַחֲשֶׁבֶת אִלֶּמֶת

נִצַּבְתָּ עַל קֶבֶר יָשָׁן?


מָה עוֹד מִדְּמִי קֶבֶר וָמָוֶת

תְּקַו בֶּעָתִיד הַמְעֻרְפָּל?

מִתַּחַת לְאֶבֶן־מַצָּבֶת

שִׂמְחָה, אוֹן חָדָשׁ לֹא תְגַל.


וְשֶׁמֶשׁ־אָבִיב בְּאֶשׁ־אֹדֶם

אִם גַּם עַל גַבָּהּ יִתְלַהֵט,

הַקֶּבֶר יִדֹּם כְּמִקֹּדֶם,

לוּ גַם בִּפְרָחִים יִתְקַשֵּׁט.


אֶל נַחַל קַל־שֶׁטֶף תֵּלֵכָה,

אֶל מֵי־הַמַּעְיָן הַמְפַכֶּה,

וְשָׁם בַּהֲמוֹן־רְגָשֶׁיךָ

עַד בּוֹא הָאָבִיב תְּחַכֶּה.


אִם גַּם פִּנָּתֵנוּ קוֹדֶרֶת –

פְּלָגִים עוֹד תּוֹכָהּ נִרְדָּמִים.

אַךְ תַּעֲלֶה שֶׁמֶשׁ מַזְהֶרֶת

עִם בּוֹא הָאָבִיב הַמַּאְדִּים, –


צְעִיפֵי קִפְאוֹנָם יִנָּתֵקוּ,

וּלְפֶתַע יִחְיוּ הַזְּרָמִים,

עַל־פְּנֵי הַשָּׂדוֹת יְזַנֵּקוּ

בִּימֵי הַשָּׁרָב הַחַמִּים.


גֶּשׁ־הָלְאָה מִבּוֹר, בּוֹ תִשְׁלֶינָה

עַצְמוֹת הַמֵּתִים בִּמְנוּחָה.

בְּדֶרֶךְ נִרְחֶבֶת עֲלֵה־נָא

אָחִי, הוֹ אָחִי הַנִּדְכָּא!


דָּם יִשְׁטֹף, דְּמָעוֹת יִזְרֹמוּ,

יִרְתְּחוּ לְאֵין-חֲדֹל…

אֶת כַּפּוֹ פָּרַשׂ עָלֵינוּ

שֶׁבֶר-עָם עַתִּיק, גָּדוֹל.

בְּכִי אִמּוֹת הַאִם תִּשְׁמָעוּ

וְשַׁוְעַת הָעוֹלָלִים?

חֲלָלִים בָּרְחוֹב יִפֹּלוּ

וּפְצוּעִים מִתְגּוֹלְלִים…

אֲחָיוֹת, אַחִים, רַחֵמוּ,

רַב שִׁבְרֵנוּ וּמַדְהִים.

הָבוּ לַחַיִּים פַּת-לֶחֶם,

תַּכְרִיכִים – בִּשְׁבִיל מֵתִים!

בַּמֶּרְחָק יָפוּג הָרֶגֶשׁ,

זָר הַדֶּמַע וְהַבְּכִי,

זָר הַשֶּׁבֶר, כִּי רָחוֹק הוּא,

זָר הַדָּם… לֹא, לֹא, אָחִי!

כְּאֵב אֶחָד בְּלֵב כֻּלָּנוּ,

כָּל בָּתֵּינוּ – סַף אֶחָד:

הָהּ, יָתוֹם אֶחָד אֲנַחְנוּ,

מְדֻכָּא, רָצוּץ, נִפְחָד!

אֲחָיוֹת, אַחִים, רַחֵמוּ,

רַב שִׁבְרֵנוּ וּמַדְהִים.

הָבוּ לַחַיִּים פַּת-לֶחֶם,

תַּכְרִיכִים – בִּשְׁבִיל מֵתִים!

דָּם יִשְׁטֹף, דְּמָעוֹת יִזֹּלוּ,

יִרְתְּחוּ מֵעֲבָרִים.

בַּחוּצוֹת תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב

וְרָעָב בַּחֲדָרִים.

הִלָּחֵם קָצְרָה יָדֵנוּ.

מַה נּוֹקֵב וּמַר הַכְּאֵב…

בּוֹא-נָא, בּוֹא וְעוֹדְדֵנוּ

לֵב עִבְרִי רַחוּם, אוֹהֵב!

אֲחָיוֹת, אַחִים, רַחֵמוּ,

רַב שִׁבְרֵנוּ וּמַדְהִים…

הָבוּ לַחַיִּים פַּת-לֶחֶם,

תַּכְרִיכִים – בִּשְׁבִיל מֵתִים!

נֵעוֹר הַחֲלוֹם – וְהַשֶׁבֶר נִרְדָּם.

בַּהַשְׁלָיָה הָעַצְמִית – גִּיל אָדָם.


מַר זֶה הָאֹשֶׁר, רֵעַ תָּמִים!

אָנוּ רַק נֶגַע יָשָׁן מַרְדִּימִים…


עַם יִשְׂרָאֵל עַם-קְרָבוֹת שְׂבַע-יָמִים,

עַז וּמְהֻלָּל מִקַּדְמֵי-עוֹלָמִים.


דֶּגֶל עַתָּה כִּי הִשְׁלִיךְ וּמָגֵן,

שְׁנַת-זְקֵנִים עֲמוּמָה הוּא יָשֵׁן.


רַק בְּסַגְרִיר וּסְעָרָה לִפְעָמִים,

סְתָו כִּי יִרְעַם, יִשְׁטְפוּ הַגְּשָׁמִים,


עֵת יִבָּקְעוּ הַפְּצָעִים הַיְשָׁנִים

וְיִסּוּרִים לְבָבוֹ מְעַנִּים –


אָז יִתְעוֹרֵר… שְׂפָתָיו רוֹטְטוֹת…

אֵשׁ בְּעֵינָיו וּלְחָיָיו לוֹהֲטוֹת.


וְשׁוּב יִתְכּוֹנֵן לְזַנֵּק לְתוֹךְ קְרָב,

כְּאִלּוּ נֵעוֹר בּוֹ עֱזוּז-נְעוּרָיו.


אֶפֶס כְּשֹׁךְ מִסָּבִיב סְעָרָה,

שׁוּב יִזְרְמוּ הַחַיִּים כְּשׁוּרָה,


שׁוּב יַשְׁלִיךְ מֶנּוּ נֵס וְצִנָּה –

הָאִינְוָלִיד צוֹלֵל בְּשֵׁנָה…

– מַה הִצַּלְתְּ מִכָּל הוֹנֵנוּ,

שֶׁחָמַס אוֹיֵב בִּזְרוֹעַ

עָרִיצִים, בְּיוֹם בָּאָנוּ

חֲרוֹן-אַף אֱלֹהַּ?


"הוֹ אִישִׁי! בְּיוֹם הַזַּעַם,

מֵהוֹנִי, אֲשֶׁר נָחַלְתִּי,

מֶשִׁי, צֶמֶר, רִקְמוֹת-כֶּסֶף

וּשְׁטִיחִים הִצַּלְתִּי…"


– מֶשִׁי וּשְׁטִיחִים וָצֶמֶר…

הֲבָהֶם, אִשָּׁה, תַּצְלִיחִי?

מֶשִׁי – לַמְּדוּרָה, וְצֶמֶר

לִנְהַר-פְּרָת תַּשְׁלִיכִי…


הוֹ בִּתִּי! אַדְמַת-הַקֹּדֶשׁ –

גַּל-שְׁמָמָה וְאֵשׁ-לַהֶבֶת…

וּבַמָּה אוֹתָהּ תַּזְכִּירִי

בְּגוֹלָה אוֹיֶבֶת?

"תַּחַת הַכַּרְמֶל, בָּעֵמֶק,

שָׁם קָטַפְתִּי בַּמּוֹלֶדֶת

צְרוֹר-חֲבַצָּלוֹת לְזֵכֶר

מְכוֹרָה אוֹבֶדֶת".


– צְרוֹר-חֲבַצָּלוֹת מֵעֵמֶק

הַכַּרְמֶל, צְחוֹרוֹת-הָעָיִן…

לֹא תִפְרַחְנָה, לֹא תִרְחַצְנָה

עוֹד בְּטַל-שָׁמָיִם


עַל אַדְמַת-גּוֹלָה קוֹדֶרֶת,

וְּבְהָנֵץ חַמָּה מַוְרֶדֶת

לֹא תַזְהֵרְנָה כְּבָרֶקֶת…

הַשְׁלִיכִין, נֶחְמֶדֶת!


– וְאַתָּה מַה, בְּנִי, לָקַחְתָּ

לַהֲדֹף יַד-צָר זוֹעֶמֶת?

"אֵת וָחֶרֶב: אֵת לְקֶבֶר,

חֶרֶב – לְמִלְחֶמֶת…"


– לָנוּ, בְּנִי, דְּרוּשָׁה לֹא חֶרֶב!

עָז-כֹּחֵנוּ וְיִשְׁעֵנוּ

לֹא בַרְזֶל אֲשֶׁר יֵרֹעַ,

חֲלוּדָה תֹאכְלֶנּוּ.


לְמָגֵן מִפְּנֵי הָעֹשֶׁק,

בְּשִׂטְנָה לִלְחֹם וָרֹעַ

נֶשֶׁק לִי אַחֵר הִצַּלְתִּי:

דְּבַר-אֱלֹהַּ.


לֹא יִבֹּל וְלֹא יֵרֹעַ,

לֹא יַחְלִיד וְלֹא יֶחְלַשׁ הוּא –

חַי לָעַד, צָעִיר לָנֶצַח,

לְעוֹלָם חָדָשׁ הוּא!


מְטֹעֶנֶת גַּרְזִנִּים, חוֹרְקָה, רוֹעֶשֶׁת,

הָעֲגָלָה בְּתוֹךְ הַיַּעַר נִגְרְרָה.

הַשֶׁמֶשׁ פִּזְזָה עַל-פְּנֵי הָעֶשֶׁת

וְהִתְפּוֹרֵר בְּחֹד-הַלַהַב קַו-אוֹרָהּ.

שָׁמְעוּ אֶת צְלִיל הָעֶשֶׁת הָאוֹיֶבֶת

לִבְנִים צְעִירִים וְנִזְדַּעַזְעוּ,

בִּירַק-עָלִים נִסְעָר רָטָטוּ, כִּי חָזוּ

שְׁעַת-כִּלְיוֹנָם הַמִּתְקָרֶבֶת.

אַךְ אֹרֶן שְׂבַע-שָׁנִים, זְקַן-אֳרָנִים,

פָּנָה וְסָח אֶל הַלִּבְנִים:

מַה תִּפְחֲדוּ, בָּנִים, וּמַה תִּירָאוּ

מִקּוֹל-פְּלָדָה קָלוּשׁ, אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּ?

אִם גַּם הַגַּרְזִנִּים הִרְבּוּ אֶת חֲלָלֵינוּ,

לַשָּׁוְא נִפְחַד מִפְּנֵי שׂוֹנְאִים,

כָּל עוֹד בְּעַצְמְכֶם לְקַת-הַגַּרְזִנִּים

עֵץ מֵהַגֶּזַע לֹא תִתֵּנוּ!

לַמְשׁוֹרֵר / שמעון שמואל פרוג, תרגם אברהם לוינסון


מֻקְדָּשׁ לי. ל. גּוֹרְדוֹן.


הָאֵל חֲנָנְךָ בְּאַדִּיר-כִּנּוֹרוֹת

וּצְלִילִים אַדִּירִים הִשְׁמַעְתָּנוּ…

תְּלוּנוֹת בּוֹ נִשְׁמַע עַל גּוֹרָל וּגְזֵרוֹת,

עַל כָּל שֶׁאָבַד בְּמִלְחֶמֶת-דּוֹרוֹת,

עַל כָּל הַמְּצוּקוֹת שֶׁשָּׂבָעְנוּ.

מֵיתָר לוּ אֶחָד אִם בּוֹ חֶרֶשׁ תָּעִיר,

בּוֹ כָּל מַכְאוֹבֵינוּ יִרְעָדוּ.

וְכָל אַנְחוֹתֵינוּ, נְכָאֵינוּ בְּשִׁיר

אֶחָד, שִׁיר אַדִּיר יִתְלַכָּדוּ.

הָהּ, רַב בּוֹ הַכֹּחַ, עֻזּוֹ מַה נֶּהְדָּר,

קִסְמֵי שִׁלְטוֹנוֹ מַה נִּפְלָאוּ!

תָּשִׁיר – וּתְמוּנוֹת מֵחַיֵּי הֶעָבָר

צוֹבְאוֹת בֶּהָמוֹן עַל לִבִּי הַנִּשְׁבָּר,

לִבִּי לִקְרָעִים בִּי יִקְרָעוּ!

הֵן לָנוּ בְּנֹעַם צְלִילֵי כִנּוֹרְךָ

שִׁירֵי-קְדוּמֵינוּ הֶחְיֵיתָ, –

מִבּוֹר-נְשִׁיָּה, מֵחָרְבוֹת-חֲשֵׁכָה

קוֹלוֹת שֶׁל חַיִּים הֶעֱלֵיתָ…

חַיָּה שִׁירָתֵנוּ! שִׂמְחָה וְאוֹרָה

תַּרְעִיף כָּל מִלָּה עַל לִבֵּנוּ!…

וְלָנוּ מְאֹד שִׁירָתְךָ יְקָרָה,

גָּנַזְתָּ בָּהּ מַה שֶּׁבִּשְׁנוֹת-הָעֶבְרָה

הִצַּלְנוּ מִכָּל עֲבָרֵנוּ…

הַנְעִימָה, אֵיפוֹא, הַמְשׁוֹרֵר זְמִירוֹת,

שִׁירַת-יִשְׂרָאֵל לָנוּ שִׁירָה!

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי-הָאַחִים הָרָפוֹת,

תִּקְוֹות לֵב קָרוּעַ הָעִירָה,

וְיַגִּיעַ הַיּוֹם וְהַשַּׁחַר יִגַּהּ

עַל עַם זְעוּם-גּוֹרָל בַּמּוֹלֶדֶת –

וּכְשִׁיר-נִצָּחוֹן שִׁירָתְךָ הַנּוּגָה

תְּצַלְצֵל בִּתְרוּעָה מְעוֹדֶדֶת…

עֵת לְצִיּוֹן יָשִׁיב אֱלֹהַּ

מְקוֹר-חַיִּים שֶׁל אוֹן קָדוּם,

הַאִם לֹא כְּבַחֲלוֹם רַב-קֶסֶם

לְעֵינֵינוּ הָעוֹלָם יָקוּם?

יִרְתַּח גִּילֵנוּ, יִתְלַקֵּחַ,

הִמְנוֹן-הַנִּצָּחוֹן יַרְעִים,

עַמִּים יַקְשִׁיבוּ וְיָרִיעוּ:

גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי-הָאֱלֹהִים!

אֱלֹהַּ, לְצִיּוֹן הָשִׁיבָה

בָּנֶיהָ הַשְּׂבֵעִים קָלוֹן!

עַל-פְּנֵי שָׂדוֹת שְׂרוּפִים הָצִיפָה

אוֹנָם כְּפֶלֶג בְּצָיוֹן!

יָצָא חוֹרֵשׁ עִם הַמַּחְרֶשֶׁת,

הָלוֹךְ יֵלֵךְ וְיֵבְךְּ מָרָה –

בְּעִקְּבוֹתָיו קוֹצְרִים יָבוֹאוּ

בְּרֹב שִׂמְחָה וּבְקוֹל זִמְרָה!

“שמות” י“ד, ט”ו; “מיכה” ב' י'.

חַדָּה עֵינְךָ, עַזָּה הַבֶּרֶךְ,

גַּם מַקֶּלְךָ עַמִּי בַּיָּד…

וְלָמָּה תַעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ

וְרֹאשְׁךָ, רֹאשׁ-הַשֵּׂיבָה, מוּרָד?

אֵינְךָ גַלְמוּד: רְאֵה בָנֶיךָ

אֵלֶיךָ שָׁבוּ בֶּהָמוֹן.

קַבֵּל אוֹתָם, וְלִקְרַאת חֲזוֹן

דּוֹרוֹת יָבוֹאוּ, קוּם וָלֵכָה,

עַל פְּנֵי צוּקוֹת וְסֵבֶל-עַד

קָדִימָה צְעָד!


לְהֵד-שִׁירָה קְדוּמָה – קָדִימָה!

מֵחֵיק-עָתִיד קוֹרְאִים דּוֹרוֹת.

קוּם לִתְחִיָּה! קוֹלוֹת יַרְעִימוּ,

הִמְנוֹן תָּשַׁרְנָה סְעָרוֹת.

וּלְרַעֲמֵי-עָב יְכַס רָקִיעַ,

לְקוֹל קָדוֹשׁ, אַדִּיר יָרִיעַ,

עַל פְּנֵי צוּקוֹת וְסֵבֶל-עַד

חֲזַק, עַם שָׂב, וְאַל תֵּחַת,

קָדִימָה צְעָד!

הָלוֹך יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע

בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

(תְּהִלִּים, קכו, ו')


לֹא הָיִיתִי אִתְּכֶם עֵת נָשָׂא בִסְעָרָה

יָם זוֹעֵף אֶת כֻּלְּכֶם מֵעַל חוֹף-מְכוֹרָה,

בָּהּ רָתְחָה הָאֵיבָה הַסּוֹעָרֶת, –

אַךְ בֵּינִי וּבֵינְכֶם כְּמֵיתַר-חֲשָׁאִים

רָטְטָה כִתְפִלָּה בְּאוֹתָם הָרְגָעִים

הַוָּתִי-הַוַּתְכֶם הַבּוֹעָרֶת.

אֲהָהּ! לְנַחֲלָה לֹא נָתַן לִי גּוֹרָל

לֹא חֲנִית לִקְרָבוֹת, לֹא שְׁרִירִים לֶעָמָל:

שִׁירָתִי הִיא חֲנִית לִי וָשֶׁלֶט.

וּלְזִמְרָה אַדִּירָה וְחָפְשִׁית אֶהְפֹּךְ

כָּל צוּקַת-לְבַבְכֶם וִיגוֹנְכֶם, בָּהּ אֶשְׁפֹּךְ

כָּל חָזוֹן וּתְפִלָּה וְתוֹחֶלֶת, –

כִּי מִתַּחַת לְלַחַץ אֵיבָה מִנִּי-אָז

לְבַבְכֶם הַגֵּאֶה לֹא נָפַל, לֹא נָמַס,

לֹא שָׁפְלוּ אֵין-אוֹנִים הַיָּדָיִם,

כִּי לִקְרָב וְעָמָל, בִּמְצוּקָה וּמַחְנָק,

עַל כַּנְפֵי-נְשָׁרִים דְּאִיתֶם לַמֶּרְחָק

מַאֲמִינִים בְּנִצְחוֹן מָחֳרָתָיִם…

וְיוֹם בּוֹא יָבוֹא – נִין וָנֶכֶד יִקְרָא

מְגִלַּת-פִּגְעֵיכֶם הַקָּשָׁה, הַמָּרָה,

וְהַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר בְּלִי-מָנוֹחַ

דְּמָעוֹת רִוִּיתֶם וַתֵּלְכוּ בָהּ שַׁחִים,

יְרַפֵּד, יְקַשֵּׁט בִּדְשָׁאִים וּפְרָחִים,

פִּרְחֵי פָז נוֹתְנֵי רֵיחַ-נִיחוֹחַ…

“רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ בִּלְבוּשׁ עָנִי”…

לֹא! לֹא! גַּם בְּנִבְכֵי-גוֹרָל מַחְפִּיר שֶׁל עֶבֶד

דְּמוּת-מְשִׁיחוֹ, בְּאַחֲרִית-יָמִים נִשְׂגֶּבֶת,

לֹא בְצוּרָה כָּזֹאת חָזָה עַמִּי:

מִמְּרוֹם הַר-גְּרִזִּים, כְּהֵד לִצְבָא רָקִיעַ,

שׁוֹפָר מִיָּם אֶל יָם קוֹל רַעֲמוֹ יַשְׁמִיעַ,

וְעַל גַבֵּי סוּסוֹ הַצַּח מֵרֹאשׁ הַשְּׂנִיר

יוֹפִיעַ אָז רוֹכֵב בְּזֵר יִפְעָה נִצַּחַת,

וּמַקְהֵלַת-רְעָמִים לוֹ שִׁיר-תְּהִלָּה תָשִׁיר,

וְכָל כֹּחוֹת-הַיְקוּם עִמָּהּ יָרִיעוּ יָחַד.

וְקוֹל-שׁוֹפָר עַל-פְּנֵי בָתֵּי-עוֹלָם יַרְעִים,

וּזְרוֹעַ מֻפְלָאָה תִּפְתַּח אֶת הַקְּבָרִים,

וְיָצָא מִתּוֹךְ אָפְלָם, מִזְּבוּל רָקָב וָמָוֶת,

כָּל מִי שֶׁהֶאֱמִין בִּשְׁעַת-גְּאֻלָּה נִשְׁגָּבֶת

וּבִלְבָבוֹ אָמָר: "אִם גַּם אֵינוֹ קָרוֹב –

מָשִׁיחַ בּוֹא-יָבוֹא, צִיּוֹן תָּקוּם סוֹף-סוֹף!"

עֲלוּ וּצְאוּ אֵפוֹא מִתּוֹךְ עַבְדוּת נִרְקָבֶת

כָּל שׁוֹאֲפֵי-הַדְּרוֹר, מִתּוֹךְ רָקָב וּמְסוֹס,

שָׁם רוּחַ-עַם יִדֹּם, מְקוֹר חָזוֹן וָעֹז!

מָשִׁיחַ בָּנוּ הוּא: בִּצְמָא-רָצוֹן וָחֹפֶשׁ,

בְּמַחֲשָבָה בְּלִי-סְיָג,בַּעֲבוֹדָה בְּלִי-נֹפֶשׁ,

בְּחֵשֶׁק-הַיְצִירָה, שֶׁכֹּחַ תַּעֲצֹר

עֲקֹר הָרִים מִשֹּׁרֶשׁ וּתְהוֹמוֹת לִגְשֹׁר.

אֵין לָנוּ גִבּוֹרִים, גַּם אֵין בָּהֶם כָּל-צֹרֶךְ.

נְחוּצִים עוֹבְדִים אֲשֶׁר בְּאַהֲבָה, בְּלִי מֹרֶךְ

יֵלְכוּ בַּהֲמוֹנִים לִקְרַאת הָעֲבוֹדָה.

זָקֵן וָטַף, עַלְמָה וְאֵם חוֹבְקָה יַלְדָּהּ –

פֵּרוּר אוֹ קֹמֶץ-יָד, כָּל שֶׁלִּבּוֹ יִדְּבֶנּוּ –

יָבִיא אֶת מִנְחָתוֹ, יָשִׂים אוֹתָהּ בַּטֶּנֶא,

בְּאוֹצַר כֹּחוֹת-הָעָם. וּבִתְשׁוּאוֹת-גִּילָה,

כְּשִׁיר-הַנִּצָּחוֹן לְרַעַם-מְצִלְתָּיִם

וְלִצְלִילֵי-כִנּוֹר יָרִיעַ שִׁיר-תְּהִלָּה:

חַי, חַי הָעָם! שׁוֹכֵן הָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם!

לָכֶם אֲחָיוֹת וְאַחִים, בְּנֵי-הָעֹנִי,

פְּזוּרִים וּנְפוֹצִים בָּעוֹלָם הָרָחָב,

נָעִים וְנָדִים בִּדְרָכִים לְלֹא-חֵקֶר,

בְּגֶשֶׁם, בְּסַעַר, בְּקֹר וּבְשָׁרָב;


לְךָ הָאָבֵל, הַסּוֹבֵל כָּל יָמֶיךָ,

יְהוּדִי מְדֻכָּא וְעָלוּב וְאוֹבֵד –

אָשִׁיר, אֲזַמֵּר, אֲרַנֵּן וְאַשְׁמִיעַ

שִׁירִי הֶחָדָשׁ, הָעַלִּיז, הַמְעוֹדֵד.


בְּאֶלֶף זְרָמִים מִשְׁתַּפֵּךְ יָם-חַיֵּינוּ

וְהוֹלֵךְ אֶל הַחוֹף הַיָּשָׁן הַנִּצְחִי…

עוֹלָם – לָאֶחָד הוּא גַן-עֵדֶן פּוֹרֵחַ,

לְאֶלֶף – הוּא דֶרֶך שֶׁל רֶפֶשׁ וּסְחִי.


תְּהִלָּה וְכָבוֹד לַעֲמַל יָד עוֹבֶדֶת!

קַבְּלוּהוּ בְּרֹב אַהֲבָה וּתְרוּעָה:

תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִם נֻקְשׁוֹת-הַיַּבֶּלֶת,

הַמֵּצַח – מִמֶּנּוּ נוֹטֶפֶת זֵעָה!


בְּרוּכִים הַסַּדְנָה, הַכּישׁוֹר וְהַפֶּלֶךְ,

פַּטִּישׁ וּמַחֲרֶשֶׁת, מַגָּל וּמַשּׂוֹר.

עוֹלָם – לָאֶחָד הוּא גַן-עֵדֶן פּוֹרֵחַ,

לְאֶלֶף – נָתִיב שֶׁל תְּלָאוֹת וּמַחְסוֹר – – –


הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁלַח אוֹר-מִשְׁנֶה אַחֲרֵי גֶשֶׁם,

הַחֹם אַחֲרֵי קֹר שִׁבְעָתַיִם יִנְעָם;

רַק מִי שֶׁטָּעַם הַמְּצוּקָה וְהַפֶּגַע

יוֹדֵעַ אֶת לֵב הַמְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם.


מַגָּל – מִפְּלָדָה, מִבַּרְזֶל – הַמַּחְרֶשֶׁת,

הוּצְקוּ מִמַּתֶּכֶת לֹא-נוֹי וְלֹא-הוֹד.

אַךְ בָּם כָּל אָשְׁרֵנוּ וּלְשַׁד כָּל חַיֵּינוּ,

בָּהֶם רַק בָּהֶם נִצְטַוִּינוּ לִחְיוֹת.


עַל כֵּן תְּנוּ כָבוֹד לַעֲמַל יָד עוֹבֶדֶת!

קַבְּלוּהוּ בְּרֹב אַהֲבָה וּתְרוּעָה:

תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִם נֻקְשׁוֹת-הַיַּבֶּלֶת,

הַמֵּצַח – מִמֶּנּוּ נוֹטֶפֶת זֵעָה!

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.