פרויקט בן־יהודה

שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין – אָבִיו שֶׁל מֵאִיר קְלֵיינֶר, הַנִּזְכָּר כַּמָּה פְּעָמִים בְּסֵפֶר זֶה; כֻּלָּם נֶאֶמְנוּ – כֻּלָּם הָיוּ לְ“נֶאֱמָנִים”, פְּקִידִים בִּיעָרוֹת; כִּדְרַזַ“ל – כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל; אַדְמוֹ“ר – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, כִּנּוּי לְרַבִּי צַדִּיק; זְצוֹק”ל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה; הַ’חֹק' – סֵפֶר “חֹק לְיִשְׂרָאֵל”, הַכּוֹלֵל קְטָעִים מִפַּרְשִׁיּוֹת הַשָּׁבוּעַ עִם תַּרְגּוּם אוּנְקְלוּס, וְלִקּוּטִים מַקְבִּילִים מִנְּבִיאִים וּכְתוּבִים, מִשְׁנָה וּגְמָרָא וּפֵרוּשֵׁיהֶם, וְכֵן קִטְעֵי זֹהַר, מוּסָר וַהֲלָכָה, מְחֻלָּק לְכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. יְהוּדִים שֶׁהָיוּ שׁוֹהִים בַּיְעָרוֹת לֹא יָכְלוּ לְהוֹלִיךְ עִמָּהֶם סְפָרִים הַרְבֵּה וְעִקַּר לִמּוּדָם הָיָה הַ“חֹק”, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ; מִטְּשׁוֹרְטְקוּב – מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הָרַבִּי דָּוִד משֶׁה זצ“ל; לָבוֹא סָדִיגוֹר – הִיא סָדִיגוּרָא, מְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו ר' יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ’ין זצ”ל. וְהָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם כָּל שָׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר אָבִיו; מַעַר – מְקוֹם קָרְחָה בַּיַּעַר שֶׁאֵין בּוֹ עֵצִים; סְטַרֶגוֹ מֶלְצֶרָה – אֶת מֶלְצֶר הַזָּקֵן (בְּפּוֹלָנִית); גִּימֶטְרִי – גֵּיאוֹמֶטְרִיָה; מֵרְחוֹב הַיינֶה – הוּא הָרְחוֹב שֶׁבּוֹ הָיָה גָר הָרַבִּי מִטְּשׁוֹרְטְקוּב בְּוִינָא; וּבְאַחַד־הָעָם הוּא – בִּרְחוֹב אַחַד־הָעָם בְּתֵל־אָבִיב הָיָה גָּר בְּנוֹ, הַ“טְּשׁוֹרְטְקוֹבִי” הָאַחֲרוֹן.

t רָקִיעַ עָטוּף עֲרָפֶל אֲפַרְפַּר

רָקִיעַ עָטוּף עֲרָפֶל אֲפַרְפַּר, בָּאֲוִיר נִשָּׂא רֵיחַ אָבִיב,

וַאֲבַק הַדְּרָכִים מְנֻקָּד גֶּשֶׁם דַּק וְאַתֶּן מְהַלְּכוֹת לְאִטְּכֶן –

עֲדַיִן זָכוּר וְשָׁמוּר לִי כָּל זֶה גַּם עַכְשָׁו בְּרֹאשִׁי הַמַּכְסִיף,

גַּם עַכְשָׁו לְבָבִי יַעַזְבֵנִי פִּתְאֹם וְהוּא חֶרֶשׁ הוֹלֵךְ לוֹ אִתְּכֶן.

הוּא חֶרֶשׁ הוֹלֵךְ לוֹ אִתְּכֶן בַּשּׁוּרָה וְנָבוֹךְ הוּא, נָבוֹךְ עַד מְאֹד,

וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ אֶל מִי הוּא יִפְנֶה וְאֶת מִי מִפְּנֵי מִי הוּא יִדְחֶה:

עֲדַיִן טִבְעוֹ, לְבָבִי, כְּמוֹ אָז – נֶאֱמָן וּבְאִשָּׁה לֹא יִבְגֹּד,

וְאַתֶּן כֻּלְּכֶן יַחַד בָּאתֶן, וְאֵיכָה יִזָּהֵר מִמִּשְׁגֶּה, מִמִּדְחֶה?

בְּעוֹד בַּחַיִּים הֱיִיתֶן – הֱיִיתֶן כָּל אַחַת בְּדֵלָה בִּמְהוּתָהּ

וְהָיְתָה כָּל אַחַת בְּשַׁעְתָּהּ, בִּמְקוֹמָהּ, בְּלִבִּי יְחִידָה־יְחִידָה;

הֲרֵי לֹא הִכִּירָה אִשָּׁה חֲבֶרְתָּהּ, לֹא שָׁמְעָה גַּם אֶת שֵׁם רְעוּתָהּ.

וּפְלִיאָה הִיא אֵיכָה נִפְגַּשְׁתֶּן לִי עַכְשָׁו וּתְמִיהָה גְמוּרָה וְחִידָה.

וַדַּאי כְּמוֹתְכֶן חָפְשִׁיּוֹת מִקִּנְאָה. כְּסִיעָה שֶׁל יוֹנִים הַפּוֹרְחוֹת

בְּהִירוֹת־קַלִּילוֹת, מְהַלְּכוֹת אַתֶּן יַחַד וְיַחַד אַתֶּן עֲצוּבוֹת.

עַתָּה אֲנַסֶּה לְדַבֵּר אֲלֵיכֶן כָּרָאוּי לְדַבֵּר עַל אוֹרְחוֹת

הַבָּאוֹת מֵעוֹלָם שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ, עִם נָשִׁים שֶׁהָיוּ אֲהוּבוֹת.

בְּזוֹ אַחַר זוֹ רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה אֲדַבֵּר עִם כֻּלְּכֶן וְאָשִׁיב,

אֲסַפֵּר בִּדְבָרִים שֶׁהָיוּ בֶּאֱמֶת, כִּי יָפָה, כִּי יָפָה אֲמִתְּכֶן.

רָקִיעַ עָטוּף עֲרָפֶל אֲפַרְפַּר, בָּאֲוִיר נִשָּׂא רֵיחַ אָבִיב,

וַאֲבַק הַדְּרָכִים מְנֻקָּד גֶּשֶׁם דַּק וְאַתֶּן מְהַלְּכוֹת לְאִטְּכֶן.

רָחֵל הַקְּטַנָּה – עוֹד הָיִית יְרַקְרֶקֶת, כְּפֶרַח שָׁמוּר בַּגָּבִיעַ.

אָמְנָם בָּעֵינַיִם הָיָה לָךְ שָׁבִיב, שֶׁהָיָה מִתְנוֹצֵץ וּמַגִּיהַּ.

אוּלָם אֵיךְ יָכֹלְתִּי לָדַעַת אֲנִי, וַאֲנִי בְּעַצְמִי כִּמְעַט יֶלֶד,

שֶׁאַתְּ, הַקְּטַנָּה, מְמַהֶרֶת לִבְגּוֹר וְשֶׁאַתְּ לֶאֱהוֹב מְסֻגֶּלֶת?

כַּמָּה אָז הֻפְתַּעְתִּי בְּיוֹם שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֵּךְ בְּהֶסְתֵּר אֶת הַפֶּתֶק:

“אֲנִי מוּכָנָה לֶאֱהוֹב”… וְהָיָה בָּזֶה עֵרֶב שֶׁל פַּחַד וָמֶתֶק.

“אֲנִי” – הַיַּלְדָּה, “מוּכָנָה” – מַה פֵּרוּשׁ? “לֶאֱהוֹב” – הָכֵיצַד וְאֵיכָכָה?

עַל מַה זֶּה אוֹתוֹ הַגִּלּוּי בְּפִתְאֹם וְעַל מַה זֶּה נֶחְפֶּזֶת הִיא כָּכָה?

אֵינֶנִּי זוֹכֵר מֶה עָנִיתִי לָךְ אָז לַגִּלּוּי שֶׁבְּפֶתֶק הַסֵּתֶר,

אֲבָל נְשָׂאתִיו כַּחוֹתָם עַל לִבִּי, עַל רֹאשִׁי כְּטוֹטֶפֶת אוֹ כֶּתֶר.

“אֲנִי מוּכָנָה לֶאֱהוֹב” – לֶאֱהוֹב, וְאוֹתִי, וְאוֹתִי, אֶת הַנַּעַר…

נִפְרַדְנוּ. אֲנִי אֶל הַכְּרַךְ הַגָּדוֹל, וְאַתְּ – אֶל הַכְּפָר, אֶל הַיַּעַר.

בַּכְּרַךְ הַגָּדוֹל נִצְטַיֵּץ לִי רֹאשִׁי וְנִמְלָא צִפֳּרֵי רְנָנָה,

שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה וְשָׁכַחְתִּי הַרְבֵּה, נִשְׁכְּחָה גַם רָחֵל הַקְּטַנָּה.

בַּיַּעַר הָלְכָה לָהּ רָחֵל הַקְּטַנָּה לֶאֱסוֹף גַּרְגְּרִים אֶל הַטֶּנֶא –

פִּתְאֹם לִי נוֹדַע כִּי רָחֵל הַקְּטַנָּה לְבָבָהּ בָּהּ עָמַד וְאֵינֶנָּה.

הָיוּ לִי כַּמָּה דְּבָרִים לָךְ לוֹמַר וְכַמָּה סִפּוּרִים לְסַפֵּר לָךְ.

אֵחַרְתִּי, אֵחַרְתִּי. בַּמֶּה אֶצְטַדֵּק וּבַמֶּה זֹאת אוּכַל לְבָאֵר לָךְ?

עַכְשָׁו הֲבִינוֹתִי שַׁלָּמָּה נֶחְפַּזְתְּ: כִּי בָעַרְתְּ, כִּי נִשְׂרַפְתְּ עַד לְאֵפֶר.

כָּךְ אַתְּ לִי פָּתַחְתְּ אֶת הַדַּף הָרִאשׁוֹן, שֶׁרִאשׁוֹן הוּא, אֲבוֹי לִי, לְסֵפֶר.

אַתְּ, זְלַאטָה, כִּשְׁמֵךְ כֵּן הָיִית נַעֲרָה חֲמוּדָה וּמְשׁוּלָה לְזָהָב,

וְזָהָב גַּם הָיוּ הַנְּמָשִׁים הַקְּטַנִּים בְּפָנַיִךְ סָבִיב לָעֵינַיִם;

כֻּלָּךְ תְּמִירָה, בְּהִירָה בְּרוּחֵךְ, לֹא נָטִית אֶל הַחֵקֶר הָרַב,

אַךְ נָתַתְּ לִי תָּמִיד לְנַשְּׁקֵךְ כָּרָאוּי וּלְחַבְּקֵךְ מִסָּבִיב לַמָּתְנַיִם.

הָיִינוּ יוֹצְאִים חֲבוּרָה לְטִיּוּל לִפְנוֹת עֶרֶב בְּיוֹם הַשַּׁבָּת,

לַבִּקְעָה הַיְרֻקָּה שֶׁמִּחוּצָה לָעִיר, שֶׁעוֹבְרִים בָּהּ פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת.

הָיִינוּ יוֹצְאִים חֲבוּרָה אַךְ חָזַרְנוּ תָּמִיד רַק אֶחָד וְאַחַת,

רַק בִּשְׁנַיִם בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע בְּקַצְוֵי הַמַּעֲרָב בְּלַהֶבֶת.

וְאָז, בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יָרַד כְּכַדּוּר מְלֹהָט שֶׁל זָהָב,

אַתְּ קִבַּלְתְּ בִּשְׁתִיקָה, בְּסֵרוּב שֶׁל רָצוֹן, נְשִׁיקָה וּנְשִׁיקָה עַל הַלֶּחִי,

בִּשְׁעַת הֲלִיכָה וּבְתוֹךְ הַשִּׂיחָה, כְּדָבָר שֶׁבְּדֶרֶךְ־אַגָּב.

וְנִרְאָה לִי אָז טוֹב וְיָפֶה הָעוֹלָם, הָיָה טוֹב לִי מְאֹד וְעַד בֶּכִי.

אַתְּ לִי לֹא אָמַרְתְּ מֵעוֹלָם אֲהַבְתִּיךָ, אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי גַּם לָךְ.

אֲבָל מַה זֶּה הָיָה שֶׁאִשְּׁרַנִי כָּל־כָּךְ וְעָשָׂה אֶת חַיַּי רַבֵּי־עֵרֶךְ?

עַל כָּל רֹב טוּבֵךְ וְחַסְדֵּךְ עִמָּדִי לֹא הִסְפַּקְתִּי בִּמְאוּם לְגָמְלָךְ,

לֹא בְּעִיר שֶׁל זָהָב, לֹא בְּשִׁיר שֶׁל זָהָב, לֹא מִכְתָּם, לֹא מִכְתָּב וְלֹא פֶּרַח.

הָיִית בְּעַצְמֵךְ כִּנְסִיכָה עֲשִׁירָה, לֹא הֻצְרַכְתְּ לְמִנְחָה וּמַתָּת.

רַק עַכְשָׁו, בִּנְשִׁימָה לוֹהֲטָה כְּמוֹ אָז, אַעֲלֶה זִכְרוֹנֵךְ עַל הַסֵּפֶר.

כִּי צַר לִי, כִּי צַר לִי מְאֹד וּמְאֹד, שֶׁהָפַכְתְּ וְהָיִית לִי גַּם אָתְּ,

הַתְּמִירָה הַבְּהִירָה, הַתְּמִימָה הָרְחִימָה, שֶׁהָיִית לְעָפָר וּלְאֵפֶר.

אַתְּ, טִיסְיָה, הָיִית נוֹטָה־חֶסֶד גַּם אַתְּ, וְאוּלָם יְהִירָה עַד מְאֹד.

כִּי בָאת כְּאוֹרַחַת מֵעִיר גְּדוֹלָה, עֲטוּרָה בְּהִלָּה שֶׁל כָּבוֹד:

הָיִית חֲבֵרַת “הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר” בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָם שֶׁל הוֹרִים,

עָמַדְתְּ אִתָּם בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה וְנִצַּחַתְּ נִצְחוֹן גִּבּוֹרִים.

עַזָּה בַּוִּכּוּחַ, אוֹהֶבֶת נִצּוּחַ וְיֵשׁ לָךְ עַל כֹּל כְּבָר דֵּעָה,

הָיִית מְהַלֶּכֶת עִמִּי לִפְנוֹת עֶרֶב, יָפָה, אֲיֻמָּה וְגֵאָה.

הָיִיתִי קָרוֹב לִתְבוּסָה וְהָיָה כִּשְׁלוֹנִי כְּדָבָר הַבָּרוּר…

פִּגַּרְתִּי אַחְרַיִךְ. רָאִיתִי רֹאשֵׁךְ מְסֻפָּר בְּתִסְפֹּרֶת בָּחוּר,

הֵיטֵב לִי חָרָה… וּפִתְאֹם הִתְקַדַּמְתִּי כִּשְׁנֵי צְעָדִים מֵאָחוֹר,

חָבַקְתִּי אוֹתָךְ בַּת־אַחַת וְנָשַׁקְתִּי בְּעֹז אֶת עָרְפֵּךְ הַצָּחוֹר.

וְאַתְּ לֹא כָּעַסְתְּ, לֹא רָגַזְתְּ לַחֻצְפָּה, וּמַה טּוֹב שֶׁנִּמְנַעַתְּ מִנְּזוֹף,

הֵן כָּךְ אָז נִגְמַר הַוִּכּוּחַ הַהוּא בְּפַשְׁטוּת, בְּשָׁלוֹם וּבְכִי־טוֹב.

זָכַרְתִּי אוֹתָךְ בְּאַהֲבָה גַּם אַחַר שֶׁפָּשַׁטְתְּ הִלַּת הַגְּבוּרָה,

נָסַעְתְּ חוּץ לָאָרֶץ לִקְנוֹת מַדָּעִים וְחָזַרְתְּ כִּגְבִירָה הֲדוּרָה,

עִם רֹב תַּכְשִׁיטִים: עֲגִילִים וּצְמִידִים, טַבָּעוֹת וְשִׂמְלָה אֲרֻכָּה,

נוֹהֶגֶת הִדּוּר בְּדִבּוּר שֶׁל שַׁלְוָה וּבְמִין נְעִימָה מְתוּקָה…

יָדַעְתִּי כִּי עוֹד תַּחַזְרִי לְמוּטָב וְתִהְיִי לְאִשָּׁה חָרוּצָה,

עוֹבֶדֶת, יוֹצֶרֶת, תִּהְיִי בְּפִנָּה מִפִּנּוֹת הַמַּדָּע חֲלוּצָה,

תִּהְיִי גִבּוֹרָה בֶּאֱמֶת, תִּקְנִי שֵׁם בְּתַגְלִית חֲשׁוּבָה אוֹ בְּסֵפֶר.

וְאוֹי וַאֲבוֹי, כִּי גַם אַתְּ, הַגֵּאָה, לִי הָפַכְתְּ לְעָפָר וּלְאֵפֶר.

אוֹתָךְ לֹא אֶקְרָא כָּאן בִּשְׁמֵךְ הַמְפֹרָשׁ, כִּי הָיִית אֵשֶׁת־אִישׁ וּמוֹרָה לִי.

זָכַרְתִּי אֶת מַה שֶּׁמְּצַוֶּה הַנִּימוּס וְאֶת מַה שֶּׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לִי.

זָכַרְתִּי וְלֹא הוֹדַעְתִּיךְ לֹא מְאוּם וְגַם אַתְּ לִכְאוֹרָה לֹא יָדַעַתְּ,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֲהַבְתִּיךְ עַד מְאֹד וְגַם אַתְּ חִבָּתֵךְ לֹא מָנַעַתְּ.

זָכַרְתִּי וְלֹא הוֹדַעְתִּיךְ לֹא־מְאוּם… רַק עֵינַי אֶת עֵינַיִךְ לָטָפוּ.

גַּם אַתְּ בִּי הִבַּטְתְּ מַבַּט חֵן וְחֶמְלָה בְּעֵינַיִךְ־יוֹנִים שֶׁיָּפְיָפוּ.

מִתּוֹךְ הַסַּפְסָל הָאַחְרוֹן, הַגַּבְרִי, לָךְ הָיְתָה כָּל נַפְשִׁי מְצַעֶקֶת.

וְהֵם, חֲבֵרַי הַשּׁוֹטִים, הֵם אָמְרוּ: יֵשׁ לָהּ טֶבַע כָּזֶה, הִיא מַסְמֶקֶת.

עַרְמוֹן שְׂעָרֵךְ וְעֵינַיִךְ עַרְמוֹן וְכֻלֵּךְ מַחְמַדִּים־מַחְמַדִּים,

הָיִיתִי שִׁכּוֹר כָּל־כֻּלִּי מִנּוֹיֵךְ הַמָּלֵא, הַמַּרְהִיב, הַמַּדְהִים.

אָהַבְתִּי קוֹלֵךְ בְּדַבְּרֵךְ וְגָנַבְתִּי מִמֵּךְ כָּל נִדְנוּד וְכָל נִיעַ,

הָיִיתִי אִלֵּם מִלְּהַגִּיד לְאַחֵר וְנִזְהָר לְעַצְמִי מִלְּהַבִּיעַ.

מֵעֹצֶר מַבָּע וּמֵעֹצֶם הָרֶגֶשׁ מוֹצָא וּמִפְלָט לִי בִּקַּשְׁתִּי,

וְאָז כְּתַב־יָדֵךְ הַגָּדוֹל, הַגָּבוֹהַּ, סִגַּלְתִּי לִי עַד שֶׁרָכַשְׁתִּי –

הַכְּתָב הַלָּטִינִי, עָגֹל בִּיסוֹדוֹ, אַךְ גַּם חֹד בּוֹ מְעַט מִן הַגּוֹתִי,

וְטוֹב לִי הָיָה כָּךְ לִכְתּוֹב וְכָל אוֹת לִי מֵאוֹתִיּוֹתַיִךְ רַק אוֹת הִיא.

וְאָז בְּעִבְרִית גַּם נִגְמַלְתִּי מַהֵר מִן הַכְּתָב הַפְּנִינִי צַר־הָעַיִן,

הִתְחַלְתִּי רוֹשֵׁם אוֹתִיּוֹת סְגֻלּוֹת, כְּכַדִּים הַמְּלֵאִים לָהֶם יַיִן.

עַכְשָׁו בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת סְגֻלּוֹת זִכְרוֹנֵךְ אַעֲלֶה עַל הַסֵּפֶר

כִּי אַתְּ, הַיָּפָה, אַלְלַי לִי, גַּם אַתְּ לִי הָפַכְתְּ לְעָפָר וּלְאֵפֶר.

נָא, טוּבָּה, רְאִי, אֵיךְ אוּכַל וְאֶסְגֹּר בְּחֻמְרָה בַּבָּתִּים הַחֲמֵשֶׁת,

כְּפִי שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּנְיָן שֶׁל הַשִּׁיר, הַשְּׁלֵמוּת הָרְצוּיָה לָךְ, דּוֹרֶשֶׁת,

כָּל מַה שֶּׁנַּפְשִׁי לָךְ הָיְתָה מְהַגָּה בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה מְרֻגֶּשֶׁת?

אֲבוֹי, הַשְּׁלֵמוּת הַגְּמוּרָה, הַחֲמוּרָה – הִיא הָיְתָה לָךְ לְקַו וּלְמִשְׁקֹלֶת,

שָׂנֵאת אֶת הַבִּלְתִּי־שָׁלֵם, אֶת הַבִּלְתִּי־גָמוּר, אֶת הַבִּלְתִּי־יְכֹלֶת,

עַל־כֵּן אַתְּ שָׂנֵאת הָעוֹלָם הַפָּגוּם וְכֻלּוֹ הוּא נִדְמָה לָךְ מַפֹּלֶת…

כֻּלּוֹ הוּא עָלוּל בְּכָל רֶגַע לִפּוֹל, וְעָלַיִךְ דַּוְקָא, רַק עָלַיִךְ

חוֹבָה לְתַקְּנוֹ כָּל־כֻּלּוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָדַיִךְ מַמָּשׁ, בְּיָדַיִךְ,

וּמַה הוּא הָעֵרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָאָבִיב, לַחִוְרוֹן הָעוֹלֶה בִּלְחָיַיִךְ?

אֲנִי לֹא חָשַׁשְׁתִּי כָּל־כָּךְ לָעוֹלָם, הִתְעַלַּמְתִּי מִפְּגָם וּמַחְלֹקֶת.

רָאִיתִי עוֹלָם זְעַרְעַר בְּרֹאשֵׁךְ רַב־הַחֵן וַחֲמוּר־הַתִּסְרֹקֶת,

עֵינַי נִמְשְׁכוּ אֶל הַשְּׁבִיל הַצְּדָדִי, שֶׁהִלְבִּין וְהֵישִׁיר לָךְ בַּפְּסֹקֶת.

נָגַע לִי מְאֹד זֶה חִוְרוֹן לְחָיַיִךְ, קָרָאתִי לַשֶּׁמֶשׁ לָלֶכֶת.

אָמַרְתִּי: רְאִי, הָאִילָן מְלַבְלֵב. עָנִית לִי: צִיצָיו בַּשַּׁלֶּכֶת.

נָתַתִּי יָדִי בְּיָדֵךְ וְאָמַרְתִּי: שָׁלוֹם לָךְ, הֲיִי מְבֹרֶכֶת.

הַאִם גַּם אַחַר שֶׁהָלַכְתִּי מִמֵּךְ וְיָצָאת יְחִידָה אֶל הַדֶּרֶךְ

הוֹסַפְתְּ עוֹד לַחְשׁוֹב כִּי לֹא לָךְ הָאָבִיב, לַחִוְרוֹן בַּלְּחָיַיִם אֵין עֵרֶךְ,

וְאַתְּ רַק עַבְדּוֹ שֶׁל עוֹלָם מִתְפָּרֵק לְחַדְּשׁוֹ וּלְעָבְדוֹ רַק בְּפֶרֶךְ?

מְאוּם לֹא נוֹדַע לִי עָלַיִךְ, הָיִית לִי כֻּלֵּךְ כְּמוֹ דְמוּת מִתּוֹךְ סֵפֶר.

גַּם אַתְּ, מְתַקֶּנֶת־עוֹלָם זְעִירָה, לִי הָפַכְתְּ לְעָפָר וּלְאֵפֶר.

כֵּן, מִיצְקָה… מַצְחִיק, הֵן זֶה שֵׁם מְקֻבָּל בּוֹ לִקְרוֹא חֲתוּלָה קְטַנְטַנָּה,

וַאֲנַחְנוּ קָרָאנוּ לָךְ כָּךְ מֵהֶרְגֵּל, כָּךְ הֻרְגַּלְנוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה.

קַלָּה בִּתְפִיסַת הָעוֹלָם (זֶה שֶׁאַתְּ יְדַעְתִּיו, מָה הֵיטֵב, הָרְגִישָׁה!)

וְתָמִיד מוּכָנָה לְסַגֵּל אֶת עַצְמֵךְ אֶל זִיזָיו בִּתְנוּעָה גְּמִישָׁה –

הַשֵּׁם לֹא הָיָה מְשֻׁנֶּה בְּעֵינֵינוּ. אָכֵן, אַתְּ כְּמוֹ חֲתוּלָה

כֵּן הָיִית מוּכָנָה לִקְפִיצָה בְּכָל עֵת, מַרְבָּה צְחוֹק וּמַרְבָּה הֲמֻלָּה.

וּכְמוֹ חֲתוּלָה מְנַהֶמֶת, שֶׁטּוֹב לְלַטְּפָהּ עַל חֶלְקַת הַפַּרְוָה

וּבְיָד יְחִידָה לְחַבְּקָהּ עֲדִינוֹת וּלְרֶגַע אֶחָד לְקָרְבָהּ –

הָיִיתִי לוֹטֵף וְחוֹבֵק צַוָּארֵךְ בְּאַגַּב, חֲתוּלָה פְּרוּאָה,

וְהָיִית מִסְתַּמֶּקֶת, חוֹמֶקֶת וְתֵכֶף חוֹזֶרֶת בִּשְׂחוֹק וּתְרוּעָה,

וְשׁוּב מוּכָנָה לְקַבֵּל לְטִיפָה וּמִשְׂחַק־הֶחָתוּל לְחַדֵּשׁ…

הִנֵּה כָּכָה שִׂחַקְתְּ מִשְׂחָקֵךְ כְּהֶרְגֵּל, כָּךְ הֻרְגַּלְנוּ שָׁנִים כְּחָמֵשׁ.

אוּלָם יוֹם אֶחָד, וְדַוְקָא בָּאַחְרוֹן, לִי נִגְלֵית בְּתִפְאֶרֶת אִשָּׁה.

כַּמָּה טוֹב שֶׁהִזְמַנְתְּ אוֹתִי פֶּתַע לָבוֹא וּ“לְפִי בַּקָּשָׁה וּדְרִישָׁה”.

יָשַׁבְתִּי בִּפְאַת הַמִּטָּה, כַּמְבֻקָּשׁ (הֶחָלִית אוֹ הָחְלֵית בִּמְכֻוָּן?),

וּפִתְאֹם רְאִיתִיךְ וְהִנֵּה אַתְּ יָפָה וּכְמוֹ פֶּרַח לוֹהֵט מְגֻוָּן.

רַבִּים, מָה רַבִּים הַצְּבָעִים, יַקִּירָה, שֶׁמֵּאָז נִכְנְעוּ לַדְּהִיָּה,

וְאוּלָם לֹא דָהוּ צִבְעֵי פִּיךְ וְעֵינֵךְ, צַמָּתֵךְ וּתְאוֹמֵי הַצְּבִיָּה.

כָּךְ שָׂמַחְתְּ וְהוֹדֵית עַל אוֹתָהּ הַצְלָחָה בַּבְּחִינוֹת עִם גְמַר בֵּית־הַסֵּפֶר.

וְעַכְשָׁו, הִנֵּה כֵן, וְעַכְשָׁו אַתְּ גַּם לִי הָפַכְתְּ לְעָפָר וּלְאֵפֶר.

בָּעֶרֶב הָלַכְתִּי אוֹתָךְ לְלַוּוֹת עַד מִחוּצָה לָעִיר, בֵּית דּוֹדֵךְ.

וְהָעֶרֶב הָיָה שֶׁל נִיסָן, וְיָרֵחַ מָלֵא הִתְהַלֵּךְ בָּרָקִיעַ,

וְזֹהַר הַכֶּסֶף הוֹסִיף מִקִּסְמוֹ עַל יָפְיֵךְ וְחִנֵּךְ וְהוֹדֵךְ.

וְהָלַכְנוּ לְאַט, כִּי־עַל־כֵּן לֹא רָצִינוּ לַבַּיִת מַהֵר לְהַגִּיעַ.

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה בַּמַּעֲלֶה אֶל הָהָר וִישָׁרָה־יְשָׁרָה כְּמוֹ קַו,

וְחִלְּקָה אֶת מַעְגַּל הָעוֹלָם הָעַרְבִּי לַחֲצָאִין מִנִּי אֹפֶק אֶל אֹפֶק.

אָדָם לֹא נִרְאָה, לֹא חַיָּה וְלֹא עוֹף, וְהַשֶּׁקֶט גָּדוֹל אָז וָרָב,

נִשְׁמְעָה נְשִׁימַת הָעוֹלָם הַגְּדוֹלָה וְנִשְׁמַע קוֹל הַדָּם שֶׁבַּדֹּפֶק.

עָמַדְנוּ לְרֶגַע, הִקְשַׁבְנוּ לַשֶּׁקֶט, שָׁמַעְנוּ אֶת שֶׁטֶף הַזְּמָן,

וְרָאִיתִי פָּנַיִךְ חֶצְיָן בְּתוֹךְ צֵל וְחֶצְיָן בָּאוֹרָה הַזּוֹהֶרֶת.

דָּמִית אָז לְפֶלֶא, לִדְמוּת קְדוֹשָׁה, לִתְמוּנָה שֶׁצִּיְּרָה יַד אֳמָן,

וְנָשָׂאתִי כַּפַּי לְשִׂימָן מִסָּבִיב לְפָנַיִךְ כְּעֵין הַמִּסְגֶּרֶת.

פִּתְאֹם לִי הִכְבִּיד כָּל רֹאשֵׁךְ בְּכַפַּי וְהִדַּקְתִּי אֶת פִּי אֱלֵי פִיךְ,

כִּי דָמָה לִי רֹאשֵׁךְ כְּמוֹ פְּרִי פְּלָאִים שֶׁנָּשַׁל עַל כַּפַּי לִי לָנוּחַ.

הֵי, הֶנְצְיָה, מִכָּל תַּפּוּחִים שֶׁגָּמְלוּ בְּאוֹתָם בֻּסְתָּנִים שֶׁל אָבִיךְ

לֹא הָיָה מֵעוֹלָם רֵיחָנִי וּמָתוֹק וְיָפֶה כְּמוֹ זֶה הַתַּפּוּחַ!

הַרְבֵּה נִשְׁתַּכַּח, אֲהוּבָה, אַךְ עֲדַיִן זָכוּר בְּנַפְשִׁי הָעֲגוּמָה

וְשָׁמוּר בְּכַפִּי הַמַּחְזֶקֶת בָּעֵט וּמַעֲלָה זִכְרוֹנֵךְ עַל הַסֵּפֶר,

כָּל נֹעַם אוֹתוֹ הַמַּגָּע בִּלְחָיַיִךְ, הַחֹם וּמְשִׁי־הַפְּלוּמָה –

וְאִם כִּי, יַקִּירָה, וְאִם כִּי אַתְּ אֵינֵךְ וְהָפַכְתְּ לְעָפָר וּלְאֵפֶר.

רָקִיעַ עָטוּף עֲרָפֶל אֲפַרְפַּר, בָּאֲוִיר נִשָּׂא רֵיחַ אָבִיב,

וַאֲבַק הַדְּרָכִים מְנֻקָּד גֶּשֶׁם דַּק וְאַתֶּן מְהַלְּכוֹת לְאִטְּכֶן –

עֲדַיִן שָׁמוּר וְזָכוּר לִי כָּל זֶה גַּם עַכְשָׁו בְּרֹאשִׁי הַמַּכְסִיף,

גַּם עַכְשָׁו לְבָבִי יַעַזְבֵנִי פִּתְאֹם וְהוּא חֶרֶשׁ הוֹלֵךְ לוֹ אִתְּכֶן.

הוּא חֶרֶשׁ הוֹלֵךְ לוֹ אִתְּכֶן בַּשּׁוּרָה וְאֵינֶנּוּ תּוֹפֵס אֶת מוֹתְכֶן,

וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כֵּיצַד וְאֵיכָה נִפְסְקוּ חַיֵּיכֶן בְּפִתְאֹם.

אֵינֶנִּי מַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת הָרַעְיוֹן שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל לִרְאוֹתְכֶן,

שֶׁכֻּלְּכֶן, מַמָּשׁוּת וְתַמְצִית שֶׁל חַיִּים, שׁוּב אֵינְכֶן אֶלָּא צֵל וַחֲלוֹם.

עֲדַיִן טִבְעוֹ, לְבָבִי, כְּמוֹ אָז – נֶאֱמָן וּבְאִשָּׁה לֹא יִבְגֹּד.

אִלּוּ כָּאן הֱיִיתֶן, בְּאַרְצֵנוּ, הָיִיתִי נִכְנָס מִפְּקִידָה לִפְקִידָה,

לִרְאוֹת מַה שְּׁלוֹם הָאַחַת, הָאַחֶרֶת, אִם טוֹב לָהּ וְאִם טוֹב מְאֹד,

וְאִם רַע לָהּ, חָלִילָה, בַּמֶּה לַעֲזוֹר לְרֵעָה מִשֶּׁכְּבָר, לִידִידָה.

הָיִיתִי נוֹסֵעַ, וְלוּ גַם הַרְחֵק, וּמֵבִיא לָהּ צְרוֹר שֶׁל פְּרָחִים

לָאַחַת שֶׁיָּלְדָה בֵּן־זָכָר לְבַעֲלָהּ, וְעִם זֶה מַתָּנָה לַיִּלּוֹד.

וּלְזוֹ שֶׁיָּלְדָה בֵּן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּכְבָר יֵשׁ לַנּוֹלָד שְׁנֵי אַחִים –

גַּם הָיִיתִי אוֹמֵר תֻּשְׁבָּחָה רְאוּיָה וּמוֹסִיף תְּהִלָּה לַתְּהִלּוֹת.

וְאִם בַּת עוֹד יָלְדָה, וְהָיִיתִי עַל אֵלֶּה כָּהֵנָּה וָהֵנָּה מוֹסִיף,

וְהָיִיתִי מֵבִיא מַתָּנָה יְקָרָה וְיָפָה בְּיוֹתֵר לְבִתְּכֶן – – –

רָקִיעַ עָטוּף עֲרָפֶל אֲפַרְפַּר, בָּאֲוִיר נִשָּׂא רֵיחַ אָבִיב,

וַאֲבַק הַדְּרָכִים מְנֻקָּד בִּדְמָעוֹת וְאַתֶּן מְהַלְּכוֹת לְאִטְּכֶן.

תש"ט

הערות וביאורי המשורר

זְלַאטָה – פֵּרוּשׁ הַשֵּׁם: שֶׁל זָהָב, מְשׁוּלָה לְזָהָב; כְּפִי שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּנְיָן שֶׁל הַשִּׁיר – שֶׁל הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁצּוּרָתוֹ חֲמִשָּׁה־חֲמִשָּׁה בָּתִּים.

t הַמִּנְיָן בְּעִירִי, בְּעִיר־טְלוּסְט

לזכר הישרים והתמימים מבני עירי, השלמים עם השם ועם עצמם, שבילדותי אהבוני ופינקוני וביקשו לראותני הולך בדרך הישר. ואני פניתי מהם לדרך החופשים, יחד עם כל הנערים, והצטערו עלי הרבה. בוחן הלבבות הוא היודע כמה דאב לבי על כך. והרי לא מהם ביקשתי להתרחק, אלא מחייהם, מחיי הגלות. ת’נ’צ’ב’ה'.

בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל שׁוֹפָר בָּא מֵ“אֹהֶל מֵאִיר”,

וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהִגִּיעַ אֱלוּל – וְהַלֵּב מִתְרַגֵּשׁ וְהוֹלֵם,

וֶאֱלוּל־שֶׁל־יַלְדוּת מִתְעוֹרֵר בְּנַפְשִׁי וְעוֹלָם שֶׁנָּמוֹג הוּא מֵעִיר,

וְעֵינַי עֲצוּמוֹת וּפָנַי דְּמוּמוֹת וְהַמֹּחַ הוֹזֶה וְחוֹלֵם.

וְהוּא בָּא, הַחֲלוֹם, בְּרֹב גֶּוֶן וְקוֹל וּבְרֹב פְּרָטִים וְעִנְיָן,

וּמַרְאֶה לִי הַכֹּל מְפֹרָשׁ וּבָרוּר וּבְלֹא שׁוּם פִּקְפּוּק וְהִסּוּס,

וְעוֹלֶה בִּי הִרְהוּר: הַאֻמְנָם, הַשָּׁנָה, הַאֻמְנָם לֹא יִהְיֶה שׁוּם מִנְיָן,

אַף אֶחָד וְיָחִיד לֹא מִנְיָן בַּחַגִּים בְּעִירִי, בְּעִירִי, בְּעִיר־טְלוּסְט?

וְעוֹלֶה בְּלִבִּי מִין רַעְיוֹן־שֶׁל־יַלְדוּת, מִין רַעְיוֹן מֵעוֹלַם הַבְּדִיתוֹת

(וְאוּלָם הֵן כֻּלָּנוּ, עוֹדֶנּוּ קְטַנִּים, הֵן כֻּלָּנוּ הֶאֱמַנּוּ בְּכָךְ!),

שֶׁבַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה בָּאִים הַמֵּתִים, עֲטוּפֵי תַכְרִיכִים, טַלִּיתוֹת,

הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים הֵם עוֹלִים מִקִּבְרָם וּבֵית־אֵלָה בָּאִים הֵם בַּסָּךְ…

וּבְקוֹל לְחִישָׁה הַנִּשְׁמָע אַךְ לָהֶם הַשְּׁלִיחַ־צִבּוּר מְלַחֵשׁ,

וּבְלַחַשׁ־וְרַחַשׁ, חֲשַׁאי שֶׁבַּחֲשַׁאי, מְשִׁיבִים לְבוּשֵׁי טַלֵּיתִים,

וְנוֹרָא וּמְלֵא־הוֹד הַמַּחֲזֶה הַלֵּילִי… וְאִם כֵּן – וְאִם כֵּן וַדַּאי יֵשׁ

הַשָּׁנָה, הַשָּׁנָה גַם מִנְיָן בְּעִירִי – וּמִנְיָן מַה גָּדוֹל! – שֶׁל מֵתִים.

וְעוֹלָה עַל דַּעְתִּי מַחְשָׁבָה, שֶׁיִּהְיֶה הַמִּנְיָן לָאו דַּוְקָא רַק בַּלֵּיל,

גַּם בַּיּוֹם, גַּם בְּעֶצֶם הַיּוֹם, שֶׁיִּהְיֶה זֶה מִנְיַן הַמֵּתִים הַמְדֻבָּר!

הֵן אֵין יֶלֶד אֶחָד יְהוּדִי בַּחַיִּים, שֶׁיִּרְאֶה וְיִירָא, יִבָּהֵל,

אֵין אִשָּׁה יְהוּדִית יְחִידָה בַּחַיִּים, שֶׁמִּפַּחַד תַּפִּיל הָעֻבָּר.

יֵשׁ אַךְ קשִׁי בִּדְבַר קְבִיעַת הַמָּקוֹם הַנָּאוֹת לְאוֹתוֹ הַמִּנְיָן:

כָּל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבָּעִיר נֶהֶרְסוּ וְכִבְּשָׁם הַכּוֹבֵשׁ בַּכְּבִישִׁים.

רַק הַ“שִּׁיהְל” הַגְּדוֹלָה, הַמִּקְדָּשׁ־הַמְּעַט, עוֹד שָׂרַד לוֹ שָׂרִיד לַבִּנְיָן,

לֹא הִסְפִּיקוּ אֶת כָּל אֲבָנָיו לְחַצֵּץ, לֹא יָכְלוּ לְשָׂרְפָן עַכְבִישִׁים…

וּמֵקִים אֲנִי לִי הַמִּקְדָּשׁ מֵחָדָשׁ, מְקוֹמֵם קִירוֹתָיו הֶעָבִים –

הֵם עוֹלִים לְפָנַי בְּכָל נוֹי צִיּוּרָם, בְּכָל כֹּחַל הַשֵּׁשׁ, הַמַּרְמָר:

חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים קְרוּעִים בַּקִּירוֹת, וּבַ“הֶסוֹת” נֵרוֹת, לֶהָבִים,

וּבָאֶמְצַע עוֹמְדִים הַשֻּׁלְחָן וְסַפְסַל־אֵלִיָּהוּ עַל־גַּב אַלְמֵימָר…

וְעוֹלָה עַל גַּבֵּי הַקִּירוֹת הַתִּקְרָה… אֵיךְ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנָּה בִּדְוָי!

הִיא הָיְתָה פְּרוּשָׂה כְּרָקִיעַ גָּדוֹל, כּוֹכָבִים וְעָבִים בִּכְחוֹלָהּ,

וּתְמוּנוֹת מִסָּבִיב… כִּי אֶצְלֵנוּ בִּטְלוּסְט (כֵּן, “אֶצְלֵנוּ”, אֲבוֹי לִי וּוָי!)

לֹא הָיוּ אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, כַּנָּהוּג, לְסִמּוּךְ הַתִּקְרָה הַגְּדוֹלָה.

הַתִּקְרָה נִבְנְתָה עֵת בְּטשׁוֹרְטְקוּב שָׁקְדוּ עַל הַקְּלוֹיְז בֶּחָצֵר לְהַדְּרוֹ,

וְאָמַר הַזָּקֵן שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ יְכִינִים־בּוֹעֲזִים,

שֶׁיַּסְתִּירוּ מִמֶּנּוּ מַרְאֵה הָאָרוֹן בְּשָׁעָה שֶׁיָּצִיץ מֵחַדְרוֹ –

וְהֵבִיאוּ מִוִּין בַּנָּאִים גְּדוֹלִים וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים נוֹעָזִים!

וְעָשׂוּ שָׁם פִּגּוּם עַל גַּבֵּי הַפִּגּוּם, כְּמִין גֶּשֶׁר תָּלוּי תּוֹךְ הַגָּג,

וְעָלָיו נִשְׁעֲנוּ תְּלוּיוֹת הַקּוֹרוֹת, נִתְלְתָה הַתִּקְרָה הַכְּבֵדָה –

וְהָיָה בַּעֲמוֹד הָאַדְמוֹ"ר עַל הַסָּף, בְּשַׁבָּת, וּבְיוֹתֵר בְּיוֹם חָג,

וְרָאָה אֶת כָּל יָם הָרָאשִׁים שֶׁבַּקְּלוֹיְז וְהִקִּיף בְּעֵינוֹ הָעֵדָה…

וְאוֹתָם בַּנָּאִים גַּם קֵרוּ הַתִּקְרָה בְּעִיר־טְלוּסְט בְּאוֹתָהּ הַשִּׁיטָה,

וְאוֹתָם צַיָּרִים־אֳמָנִים גַּם צִיְּרוּהָ מַמָּשׁ בְּאוֹתָם סַמָּנִים

אִם עֵינַי עֲשׁוּשׁוֹת וּפָנַי כְּבוּשׁוֹת הֵן נַפְשִׁי מַבִּיטָה־מַבִּיטָה

וְרוֹאָה כָּל צִיּוּר וְקִשּׁוּט וְעִטּוּר, הַגְּדוֹלִים לְרַבּוֹת הַקְּטַנִּים.

אֵיךְ אוּכַל לְפָרֵט, אֵיךְ אוּכַל לְתָאֵר וּלְסַפֵּר אֶת כֻּלָּם וּכְמוֹ?

הַנָּמֵר וְהַנֶּשֶׁר, הַצְּבִי, הָאֲרִי, כָּל חַיָּה כְּטִבְעָהּ, בִּמְעוֹנָהּ,

מַזָּלוֹת הַשָּׁנָה, וְדִגְלֵי הַשְּׁבָטִים, כָּל אֶחָד מְשֻׁבָּץ בִּמְקוֹמוֹ,

וְסִמְלֵי הַחַגִּים עִם כְּלֵי־תַשְׁמִישָׁם, כָּל אֶחָד בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה…

בַּמִּזְרָח הָאָרוֹן הַיָּפֶה מְעֻטָּר בְּתִשְׁלֹבֶת־שֶׁל־עֵץ נְסוּרָה,

מֵעָלָיו, בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה – הַלּוּחוֹת, בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית – הַכְּתָרִים,

וּלְמַעְלָה־לְמַעְלָה – אֶשְׁנַב צִבְעוֹנִין, אוֹרוֹתָיו – מְזִיגָה הֲדוּרָה,

וּמָגֵן־שֶׁל־דָּוִד, הַמְסֻגָּר בַּמַּעְגָּל, מְחַלֵּק אֶת שִׁטְחוֹ לִבְתָרִים.

וְיוֹנִים מְרַחֲפוֹת שָׁם לְמַעְלָה־לְמַעְלָה: מֵעַל הָאָרוֹן הַנִּשָּׂא

מִתְפַּרְפֶּרֶת מֵרֶגַע לְרֶגַע יוֹנָה – וּלְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, בַּמַּעֲרָב;

אוֹ סְנוּנִית מֵחַלּוֹן אֶל חַלּוֹן כְּמוֹ חֵץ כֵּן חוֹצָה הָאֲוִיר בְּטִיסָה

וְנוֹגַעַת כִּמְעַט בָּאֲרִי הַנּוֹהֵם אוֹ בַּנֶּשֶׁר גְּדוֹל־הַכָּנָף…

בַּמַּעֲרָב נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתוֹת לִרְוָחָה, הַדְּלָתוֹת הַכְּבֵדוֹת מֵאַלּוֹן,

בְּשָׁלשׁ מַעֲלוֹת נַעֲלֶה לַפָּלוּשׁ, הוּא קָרִיר, אַפְלוּלִי וְגָדוֹל;

הוּא קָרִיר מֵרִצְפַּת אֲבָנָיו הַקָּרוֹת, אַפְלוּלִית בּוֹ כִּי אֵין בּוֹ חַלּוֹן.

שָׁם לָמַדְנוּ מִפִּי דוּדִי פִיפֶר חֻמָּשׁ, שָׁם שָׁהִינוּ שִׁשָּׁה יְמֵי חֹל…

וְנַתְקִין מַדְרֵגוֹת בַּכְּנִיסָה הָרֹאשָׁה, כִּי יָבוֹאוּ מִטַּף עַד יָשִׁישׁ,

וְנַתְקִין מַעֲלוֹת אֶל עֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁתִּינֹקֶת תּוּכַל לַעֲלוֹת…

לֹא יִהְיוּ סַפְסָלִים, לֹא יִהְיוּ עַמּוּדִים – צְפוּפִים יַעַמְדוּ אִישׁ אֶל אִישׁ,

וּמֵרֹב הַצְּפִיפוּת, מֵרֹב טֹרַח־צִבּוּר, יְמַהֲרוּ הַתְּפִלָּה לְכַלּוֹת…

לַמֵּתִים יֵשׁ וַדַּאי תְּפִלָּה מְקֻצֶּרֶת, בְּלֹא אֲמִירָה תְּפֵלָה.

וְאֶפְשָׁר שֶׁעַכְשָׁו גַּם שִׁנּוּ הַנֻּסָּח כְּמִין סֵדֶר־תְּפִלּוֹת מְחֻדָּשׁ,

מִין קִצּוּר מִסִּדּוּר הַתְּפִלּוֹת הָרְגִילוֹת בְּתוֹסֶפֶת סִימַן שְׁאֵלָה

וְסִימַן קְרִיאָה וּפְלִיאָה וּתְבִיעָה, לְמָשָׁל: “יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ?!”

חַיִּים שְׁוַארְצְבַּרְט יָקוּם הָרִאשׁוֹן מִקִּבְרוֹ וְיֵלֵךְ לְעוֹרֵר רְפָאִים.

יְהוּדִי בֶּן־טוֹבִים וְטוֹב־לֵב וְתָמִים, עִם מִקְצוֹעַ – עוֹשֵׂה צִיצִיּוֹת;

רַק מִקְּצֵה הַיָּמִים, עֵת יָרְדָה הַתִּצְרֹכֶת בְּשׁוּק הַצִּיצִיּוֹת פְּלָאִים,

הוּא הִתְחִיל לַעֲזוֹר לְמִיכַל הַשַּׁמָּשׁ וְהִגִּיעַ שֻׁתָּף לוֹ לִהְיוֹת…

הוּא יִקַּח הַפָּנָס הַגָּדוֹל־הַגָּדוֹל, יַעֲלֶה בּוֹ הַנֵּר וְיֵלֵךְ,

וְיִגְרֹר אֶת רַגְלָיו מִנִּי תֵל אֱלֵי תֵל, בִּשְׁבִילִים שֶׁהֶעֱלוּ קִמְּשׁוֹנִים –

בְּוַדַּאי הוּא זוֹכֵר, כְּמֵאָז, הַשֵּׁמוֹת, הַפְּרָטִים, הַמָּתַי וְהָאֵיךְ,

אֵיךְ הוּמְתוּ וְהוּבְלוּ־הֻבְהֲלוּ לִקְבוּרָה בַּבּוֹרוֹת הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים.

לֹא יִנְקשׁ בַּפַּטִּישׁ, לֹא יִדְפֹּק בַּמַּקֵּל… בְּשִׁירָה מְתוּקָה־מְתוּקָה,

בְּקוֹלוֹ הַנּוּגֶה־הַנּוּגֶה יְעוֹרֵר, בְּשִׁיר־זֶמֶר בּוֹכֶה־מִתְחַנֵּן,

כְּדַרְכּוֹ בְּלֵילֵי הַסְּלִיחוֹת בַּיַּלְדוּת, בַּיַּלְדוּת שֶׁכֻּלָּהּ מְחוּקָה,

עֵת עָמַד אֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן הָאָפֵל וְהָיָה בִּמְתִיקוּת מְרַנֵּן:

עוּרוּ נָא, כִּי בְּכָל לַיְלָה נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה

לָתֵת דִין וְחֶשְׁבּוֹן מִפָּעֳלָהּ לְיוֹצֵר אוֹר וּבֹקֶר.

שְׁטֵי“ט אוֹי”ף, שְׁטֵי“ט אוֹי”ף, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,

שְׁטֵי“ט אוֹי”ף, שְׁטֵי“ט אוֹי”ף, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא!

וְאוּלָם, כְּדַרְכּוֹ הַכְּשֵׁרָה, לֹא יִשְׁכַּח גַּם אוֹתָם הַפְּזוּרִים מִסָּבִיב,

לֹא בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת – בַּכְּפָרִים, בַּיְּעָרִים, הַטְּמוּנִים בִּיחִידוּת אוֹ יַחְדָּו.

לְמָשָׁל, אָשֵׁר קוּרְצֶר מוֹרִי, שֶׁלִּמְּדַנִי מִשְׁלֵי בְּנִגּוּן שֶׁל מַטִּיף,

וְעִמּוֹ הָר' פִּינְחָס לַפִּינֶר רַבִּי, שֶׁלִּמְּדַנִי גְמָרָא בַּחֲטָף…

לֹא מָשְׁכוּ אֶת לִבִּי אֲמָרָיו הַשְּׁקוּלִים־הַצְּלוּלִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,

לֹא עָרַב לוֹ לַנַּעַר מוּסַר הֶעָשִׁיר, שֶׁחָכְמָה כַּנָּשִׁים הוּא קוֹהֵל;

וְאוּלָם מַה הֶחְכַּמְתִּי מִכָּל שֶׁבַּבַּיִת, מֵעֹנִי מוֹלֵךְ בִּמְרוֹמוֹ,

מִמִּעוּט הַבְּרָכוֹת וְרִבּוּי הַמְּלָאכוֹת שֶׁל מוֹרֶה־וְחַזָּן־וּמוֹהֵל…

הָר' פִּינְחָס לַפִּינֶר, דַּרְשָׁן דְּקַ"ק טְלוּסְט, שֶׁלִּמְּדַנִי גְמָרָא בַּחֲטָף –

זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה! הוֹי כַּמָּה אֲהַבְתִּיו וְכַמָּה אֶת לִבִּי הוּא שָׁבָה!

הוּא הָיָה מְדַלֵּג עַל מַשָּׂא־וּמַתָּן וְדוֹלֵג מִנִּי דַף אֱלֵי דָף

וּמְלַמְּדֵנִי דִּבְרֵי אַגָּדָה מַרְנִינִים – וְעָלַי דִּלּוּגוֹ אַהֲבָה!

בַּחַיִּים הֵם הָיוּ רְחוֹקִים בְּטִבְעָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם לִי הוֹרוּ

רַק מַסֶּכֶת אַחַת – עֲנִיּוּת, הָאֶחָד עַל־פִּי פְּשָׁט, הַשֵּׁנִי עַל־פִּי דְרָשׁ:

אַךְ יַחְדָּו, יוֹם אֶחָד, מִיָּדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַקַּלְגָּס מֵעָרְפָּם הֵם נוֹרוּ,

וּשְׁנֵיהֶם נִקְבְּרוּ בַּמָּקוֹם בּוֹ נָפְלוּ, בְּלִבָּהּ שֶׁל הָעִיר, בְּמִגְרָשׁ…

אֶת רַבֵּנוּ, הָרַב שְׁמוּאֵל־אַבָּא חוֹדוֹרוֹבֶר, יֵלֵךְ לְהָבִיא מֵרָחוֹק,

מִשְּׂדוֹתֶיהָ שֶׁל בֶּלְזֶץ, אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הָעֵדָה שֶׁשֻּׁלְּחָה מִן הָעִיר –

וְסָפֵק הוּא, סָפֵק מַה גָּדוֹל, אִם אֲפִלּוּ הַמֵּת, שֶׁמֶּרְחָק לוֹ כִּשְׂחוֹק

וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ הַכֹּל, יְגַלֶּה אֶת קִבְרָם וְאֶפְרָם אִם יַכִּיר…

אַךְ רַבֵּנוּ וַדַּאי יִצְטַבֵּר מֵאֶפְרוֹ וְיִרְקֹם קְצָת בָּשָׂר וְגִידִין,

וְיַעֲמֹד כְּבָר מוּכָן עַל הַתֵּל, לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל חַיִּים הַשַּׁמָּשׁ…

עוֹדוֹ עֶלֶם, הֻטְּלָה עַל שִׁכְמוֹ הַמִּשְׂרָה וְאָמְרוּ לוֹ יוֹרֶה וְיָדִין –

יְרֻשַּׁת רַבָּנוּת מֵאָבִיו הַגָּדוֹל, שֶׁנִּשְׂרַף בָּחֳלִי־רָע כַּחֲשָׁשׁ.

וּמוֹרֵנוּ־רַבֵּנוּ יָשַׁב וְלָמַד, כְּמוֹ נַעַר בְּחֶדֶר לוֹמֵד,

מִ“זַּלְמָן הַמְלַמֵּד”, הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל, שֶׁאֵלֵינוּ נִתְעָה מִמֶּרְחָק;

וּבְכָל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה שֶׁנִּשְׁאַל – לֹא הָיָה מִתְעַצֵּל, וְעוֹמֵד

וְנוֹסֵעַ לִשְׁאוֹל בְּזַאלִישְׁטְשִׁיק מִפִּי הָר' “לֵיבֶּלִי דַּיָּן” הָרַהַ"ג.

רַךְ־הַנֶּפֶשׁ, הִרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִמַּחְלֹקֶת, מִכָּל שְׂרָרָה שֶׁבָּעִיר,

וְהָיָה מְדַקְדֵּק לְהַקְדִּים “בֹּקֶר טוֹב” וּבִשְׁלוֹם בַּעַל־בַּיִת לִדְרוֹשׁ,

וְנִכְנַס בְּשִׂיחָה עִם כָּל נַעַר בַּקְּלוֹיְז, וּכְשָׁוֶה בְּשָׁוֶה עִם צָעִיר –

מַעֲשֶׂה, בֵּרַכְתִּיו בָּרְחוֹב וְהֵשִׁיב בִּתְמִימוּת, וַאֲנִי גְּלוּי־רֹאשׁ!

וַאֲנִי מִתְחָרֵט שֶׁהָיִינוּ, לֵצִים, מְחַקִּים נְאוּמוֹ הַנִּלְעָג

שֶׁנָּשָׂא בְּיוֹם גִּימֶ"ל בְּמַאי אוֹ לִכְבוֹד הַמַּרְשָׁל שֶׁל פּוֹלִין, יוֹם־לֵדָה;

לֹא יָדַע לְהַטִּיף נְאוּמִים בְּמוֹעֵד וְלִדְרוֹשׁ בָּרַבִּים בְּיוֹם חָג,

אַךְ יָדַע לְהַטִּיף תַּנְחוּמִים בְּיוֹם שֹׁד וְלָלֶכֶת בְּרֹאשׁ הָעֵדָה.

בְּיוֹתֵר הוּא כִּבֵּד אֶת אִמּוֹ הַגְּבִירָה, הַתְּמִירָה וְאוֹמֶרֶת כָּבוֹד;

הִיא הָיְתָה כְּשָׂרִיד מִיָּמִים שֶׁעָבְרוּ וְנוֹשֵׂאת אֶת כְּבוֹד בֵּית־הָרַב.

כְּשֶׁבָּאוּ לָקַחַת לְבֶּלְזֶץ כֻּלָּם הִיא נִצְּבָה עַל הַסַּף בְּרֹב הוֹד

וְאָמְרָה: לֹא אֵלֵךְ! אִם לָמוּת, הֲרֵי כָּאן! – וְהִיא מֵתָה בְּשָׁם, עַל הַסָּף.

בְּוַדַּאי יִתְגַּעְגֵּעַ עָלֶיהָ בְּנָהּ, זֶה הַבֵּן הַיּוֹתֵר לָהּ קָרוֹב,

וְיֵלֵךְ לִקְרָאתָהּ בְּעֵינָיו הַתְּמִימוֹת, בַּזְּקַנְקָן הָאָדֹם, בְּזֵרוּז,

וְיֹאמַר לָהּ, כְּנֶכֶד מִבֵּין הַנְּכָדִים: “בֹּקֶר טוֹב לָךְ, אִמִּי, בֹּקֶר טוֹב!” –

וְעַל־כֵּן הוּא יֵעוֹר וִיעוֹרֵר הָעֵדָה שֶׁבְּבֶּלְזֶץ לָלֶכֶת לִטְלוּסְט…

בָּרוּךְ־אִיצִיק וִיטַשְׁקָא, הוּא רֹאשׁ הַקָּהָל בְּעִירֵנוּ עַשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים,

יִצְטָרֵךְ הַשַּׁמָּשׁ לְחַפְּשׂוֹ בְּמַחֲנֵה־הָעִנּוּי בְּיַאנוֹבְסְקָה בִּלְבוּב;

הוּא בָּרַח אֶל בְּנוֹ, אֶל בִּתּוֹ, וְכֻלָּם, לְרַבּוֹת הַנְּכָדִים הַקְּטַנִּים,

בְּוַדַּאי נִלְקְחוּ לַמַּחֲנֶה הַנּוֹדָע וְעֻנּוּ וְשֻׁלְּחוּ לְלֹא־שׁוּב.

מִמִּשְׁפַּחַת שׁוֹעִים גְּדוֹלִים, בַּר־אַבְהָן, בַּר־אֻרְיָן וּמַשְׂכִּיל בְּהֶסְתֵּר,

אַךְ יָדוּעַ הָיָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, גַּם לִי הוּא נוֹדַע, הַסִּפּוּר:

בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁבָּא לְעִירֵנוּ – חֲתַן שִׁמְשׁוֹן קְלֵין! בַּעֲלָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר! –

הֶחֱזִיק בַּחֲשַׁאי, בְּשִׁדָּה קְטַנָּה מְיֻחֶדֶת, “פְּסוּקִים” עִם “בִּאוּר”…

וְהִנֵּה, אוֹתוֹ בֹּקֶר, שָׁעָה שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֶסְתֵּר אֲבוּדָה,

שֶׁהָיְתָה מְקַשָּׁה כָּךְ לָלֶדֶת אֶת דּוֹנְיָה – זֶה יוֹם שְׁלִישִׁי וְיוֹתֵר! –

הִתְהַלֵּךְ שִׁמְשׁוֹן קְלֵין בַּדִּירָה וְחִפֵּשׂ, וּבָדַק כָּל פִּנָּה חֲשׁוּדָה,

וּלְבַסּוֹף הוּא מוֹצֵא הַשִּׁדָּה הַגְּנוּזָה וּסְפָרָיו שֶׁל “אוֹתוֹ הָעוֹכֵר”!

וּמִיָּד הוּא פּוֹתֵחַ חַלּוֹן – בְּיוֹם חֹרֶף וָקֹר! – לֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה,

וּמֵעִיף הַכְּרָכִים אֶל הַשֶּׁלֶג הַצַּח וְצוֹעֵק לוֹ: “רָצַחְתָּ אוֹתָהּ!”…

וּפִתְאֹם מֵחֲדַר הַיּוֹלֶדֶת נִשְׁמַעַת צְוָחָה מִתְגַּבֶּרֶת, עוֹלָה,

וּבְעוֹד רְגָעַיִם: מַזָּל טוֹב! יֵשׁ בַּת! וְיָפָה הִיא, שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ!

וְאָמְנָם, הִיא יָפְתָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁלְּמַעַן הַבַּת הָאַרְצִית הַנָּאָה

הוּא עָזַב אוֹתָהּ “בַּת־הַשָּׁמַיִם”, רָחַק מִסִּפְרֵי הַשְׂכָּלָה וּמִינוּת;

עִם כָּל זֶה, לְאַחַר רֹב שָׁנִים, בְּיָמַי עוֹד, בַּסֵּתֶר “עִיֵּן” בַּהֲנָאָה,

וּבְחוֹבְרוֹת “הַסּוֹלֵל” אֶת שִׁירַי רִאשׁוֹנִים הוּא קָרָא וְאָמַר מְבִינוּת.

מֵאִיר קְלֵין, שֻׁתָּפוֹ לַנְּכָסִים וְגִיסוֹ, הוּא הָרֹאשׁ־וְרִאשׁוֹן שֶׁבָּעִיר,

מֵחוֹרוֹסְטְקוּב יָבוֹא, שָׁם נֶחְבָּא בְּמִסְתָּר וְשָׁם מֵת וְהוּבָא לִקְבוּרָה.

הוּא בָּרַח מִתּוֹךְ פַּחַד מִפְּנֵי הַצָּבָא הָאָדֹם, שֶׁהֶגְלָה כָּל עָשִׁיר –

לֹא רָצָה שֶׁיַּגְלוּהוּ גָּלוּת שְׁנִיָּה לְסִיבִּיר הָרְחוֹקָה, הַכְּפוּרָה.

הוּא הָיָה שָׁם בִּימֵי הַמִּלְחֶמֶת הַהִיא, עִם וִיטַשְׁקָא יַחְדָּו, “עֲרֻבּוֹת”.

וְחָזְרוּ נְמוֹכִים מֵאֵזוֹב… אַךְ חָזְרוּ נִכְסֵיהֶם – וְחָזַר גַּם זִיוָם;

וְאִם כִּי הֻצְרְכוּ לְשַׁלֵּם לַמַּלְכוּת רֹב מִסִּים, אַרְנוֹנִיּוֹת מְרֻבּוֹת,

נֶחְשְׁבוּ “בַּעֲלֵי אֲחֻזּוֹת”, נָהֲגוּ בְּאַדְנוּת וְהוֹדִיעוּ טִיבָם,

וּשְׁנֵיהֶם בַּמִּזְרָח שֶׁל הַקְּלוֹיְז, בַּאֲגַף הַדָּרוֹם, בַּאֲגַף הַצָּפוֹן…

וּלְמֵאִיר, כָּךְ הָיָה מְקֻבָּל, מַמְתִּינִים בַּתְּפִלָּה, בְּשַׁבָּת וּבַחֹל…

עַל הַנֹּהַג הַזֶּה הִתְרַגֵּז וְקָבַל לֹא אֶחָד מִבְּנֵי־הַמָּרוֹן:

אִם אָדָם מְמַהֵר אֶל בֵּיתוֹ, לִילָדָיו, וְאִם סְתָם מְבַקֵּשׁ לֶאֱכוֹל?

וּבְיִחוּד הִתְרַעֲמוּ עַל דַּרְכּוֹ לְאַחֵר בְּיוֹם־חֹל, וְאִחוּר הַנִּכָּר,

וְלָלֶכֶת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה לַטְּרָפִיק וְלִקְרוֹא אֶת הַ“כְוִילָא” תְּחִלָּה…

וְאוּלָם הַקְּרִיאָה בָּעִתּוֹן הִיא הָיְתָה לוֹ כְּצֹרֶךְ חָשׁוּב וְעִקָּר:

עִנְיְנֵי פַּרְצֶלַצְיָא, רֵיפוֹרְמָא אַגְרָרִית, מַה מַּס הָרָשׁוּת מַטִּילָה?

הוּא הָיָה מֵאַנְשֵׁי “אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל”, וְעִתּוֹן הוּא קָרָא פּוֹלָנִי,

וְאוּלָם צִיּוֹנִי… הוּא הָיָה צִיּוֹנִי, מִן הַסּוּג “צִיּוֹנֵי הַלְּבָבוֹת”…

"לוּ יָכֹלְתִּי, אָמַר לִי הַנַּעַר, בְּשֶׁקֶט וּבְלֹא שׁוּם עִנְיָן קוֹלָנִי

לַעֲקוֹר נַחֲלוֹתֵינוּ מִכָּאן, מִפּוֹלִין, וּלְשֵׂאתָן אֱלֵי אֶרֶץ־אָבוֹת!

וְטֶקְלוּבְקָה, לִיסוֹבְצֶה, אַדְנוּת הֵן, תִּסְבֹּר, וַאֲנַחְנוּ ‘בַּעֲלֵי־אֲחֻזָּה’?

לֹא אַדְנוּת רַק עַבְדוּת הֵן! מִסִּים וּמִסִּים וּמִסִּים! כְּמַכְבֵּשׁ, מַסְחֵטָה!

לִכְאוֹרָה – אֲדוֹנִים, לְמַעֲשֶׂה – עֲבָדִים שֶׁהֻגְּשׁוּ אָזְנֵיהֶם לַמְּזוּזָה,

הַשָּׂדוֹת, הַיְּעָרוֹת – לֹא לִמְכּוֹר, לֹא לַחְלוֹק, רַק הַלֶּחֶם נִשְׁאַר לִפְלֵטָה.

רַק הַלֶּחֶם בִּלְבָד…" וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה לוֹ גַּם לֶחֶם כִּכָּר,

וּבְחוֹרוֹסְטְקוּב הוּא מֵת בְּרָעָב, הַנָּגִיד וְהַגְּבִיר הָרִאשׁוֹן בַּקְּהִלָּה!

וְכֵיוָן שֶׁעַכְשָׁו אֵין לוֹ כְּלוּם וְאֵינֶנּוּ עוֹד בַּעַל־רְכוּשׁ כָּל־עִקָּר,

וְהַפַּעַם לֹא עוֹד לוֹ יַמְתִּינוּ – וַדַּאי יִזְדָּרֵז וְיָבוֹא לַתְּפִלָּה…

יַעְנקֶל שְׁפִּיצֶר הָיָה מֵעוֹלָם מִזְדָּרֵז לַתְּפִלָּה וּמַקְדִּים וְנִכְנָס.

הוּא הַבַּעַל־מוּסָף שֶׁל הַקְּלוֹיְז, וְעִם כָּל הַטְּעָנוֹת שֶׁטָּעֲנוּ מִתְנַגְּדָיו,

הָיָה בַּעַל הַנֻּסָּח הַמְבֹרָךְ וְחִתּוּךְ־הַדִּבּוּר הַבָּרוּר, וּמֵאָז

עָלָה הוּא – נִתְרַבּוּ בְּעֶזְרַת־הַנָּשִׁים הַנָּשִׁים הַמּוֹצְאוֹת אֶת הַדָּף.

הוּא קִבֵּל מֵהֶרְשׁ־קוֹפֶּל עַצְמוֹ! לֹא לַמְדָן, אַךְ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים,

הוּא הָיָה מְשַׁבֵּץ הַפְּסוּקִים כָּרָאוּי וּמַטְעִים מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַטְעִים;

וְהַכֹּל בְּקוֹל רָם וְחָזָק, וּמָלֵא כָּל הַקְּלוֹיְז דִּבּוּרָיו הַצְּלִילִים,

וְחוֹדְרִים הַקּוֹלוֹת עַד אָזְנֵי הַנָּשִׁים – וּפָנָיו לְהָטִים־לְהָטִים…

מִשּׁוּם כָּךְ, בֶּאֱמֶת, רִנְּנוּ אַחֲרָיו, וְהָיוּ לִחוּשִׁים וּצְחוֹק…

בְּיִחוּד הֶרְשֶׁל מַייאֶר בִּקֵּשׁ לְפָסְלוֹ, בְּעֶטְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה,

שֶׁרָאוּהוּ עֵדִים מִתְנַשֵּׁק עִם גִּיסָה, אוֹרַחְתּוֹ מִמָּקוֹם הָרָחוֹק,

וְהָיוּ בָּזֶה רֹב שְׁאֵלוֹת־וּתְשׁוּבוֹת… אַךְ הַקּוֹל עַל הַכֹּל מְכַסֶּה!

עוֹד אֶרְאֶנּוּ עוֹמֵד מְעֻטָּף בַּטַּלִּית, בְּמוּסָף שֶׁל שַׁבָּת רְגִילָה.

מְרֻחָק כְּמוֹ צַעַד לִפְנֵי הָעַמּוּד וּמֵרֶגֶל אֶל רֶגֶל צוֹעֵד –

גַּם עַל כָּךְ אָז הָיוּ מְרַנְּנִים: מָה הַחֹפֶשׁ הַזֶּה אֵצֶל בַּעַל־תְּפִלָּה?

וְאוּלָם עֵת קוֹלוֹ וְנֻסְּחוֹ מִתְרַנְּנִים בְּאָזְנַי – לְבָבִי בִּי רוֹעֵד…

וְעַל־כֵּן הוּא יִהְיֶה בַּעַל־מוּסָף גַּם עַכְשָׁו, לַמֵּתִים, בִּתְפִלַּת הַלְּחָשִׁים.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַקּוֹל הַגָּדוֹל לֹא דָרוּשׁ – הַנֻּסָּח הוּא עוֹדוֹ יֵחָשֵׁב.

וְהַפַּעַם אֵין עוֹד שׁוּם חֲשָׁשׁ לְהִרְהוּר. אִם יִזְכֹּר אֶת עֶזְרַת הַנָּשִׁים,

בְּוַדַּאי יִתְפַּלֵּל כַּיָּרֵא הַגָּמוּר, בְּשִׁבְרוֹן וּבְרֶתַח הַלֵּב – – –

אַנְטְשֶׁל פֶפֶר, הַ“שּׁוּלְפָטֶר”, לֹא יִתְנַגֵּד… הוּא יַסְכִּים לַדָּבָר, בְּוַדַּאי!

מִסּוֹחֲרֵי הַסּוּסִים, וְגָבוֹהַּ מִשֶּׁכֶם וָמַעְלָה מֵעַל כָּל הָעָם,

בְּיָשְׁרוֹ וּבְתֹקֶף דְּבָרוֹ הַנִּשְׁמָע הוּא זָכָה וְנִבְחַר לְגַבַּאי,

אַךְ יָדַע אֶת מִעוּט תּוֹרָתוֹ וְנִזְהַר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל תַּלְמִיד הֶחָכָם.

הַגָּדוֹל בְּאֶחָיו, סוֹחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת, נִתְכַּבְּדוּ בִּכְבוֹדוֹ גַּם כֻּלָּם,

הִטּוּ שֶׁכֶם לָשֵׂאת וְתָרְמוּ לְתִקּוּן בֶּדֶק בֵּית־הַתְּפִלָּה הַנִּזּוֹק –

בְּיָמָיו נִתְיַצְּבוּ הַדְּלָתוֹת וְהוּשְׁבוּ גַם גִּדְרוֹת הָאָרוֹן לִגְבוּלָם,

בְּיָמָיו נִתְקְנוּ טַס־הַכֶּסֶף, הַ“יָּד”, הַכְּתָרִים וּבְרֹאשָׁם מִינֵי־זוֹג.

מַה־נֶּהְדַּר בְּעָמְדוֹ בְּשַׁבָּת אוֹ בְּחַג לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל הַבַּעַל־קוֹרֵא,

מְחַלֵּק עֲלִיּוֹת נִכְבָּדוֹת וּפְחוּתוֹת, מִכֹּהֵן וְעַד לַהַפְטוֹרָה,

וּמַבִּיט מִגָּבְהוֹ וּמַשְׁגִּיחַ סָבִיב – וַאֲבוֹי לְסוֹרֵר־וּמוֹרֶה,

שֶׁהִתִּיר לְעַצְמוֹ לְשׂוֹחֵחַ בְּקוֹל בְּשָׁעָה שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה!

וּמוּזָר, אַךְ עַכְשָׁו לִי נִדְמֶה כִּי רַק הוּא, הוּא בִּלְבַד הוּא הָאִישׁ שֶׁהָיָה

הַמַּתְאִים וְרָאוּי לְמִשְׂרַת הַכָּבוֹד שֶׁל גַּבַּאי־הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּ“שִּׁיהְל”…

אַנְטְשֶׁל פֶפֶר – גַּם הוּא לִי הָפַךְ אַגָּדָה, וְכֻלּוֹ אַוְרִירִי כִּבְדָיָה,

וְלֹא עוֹד הוּא יַשְׁמִיעַ כְּרַעַם קוֹלוֹ וְלֹא עוֹד בְּ“שַׁהּ שְׁטִיל!” הוּא יַבְהִיל.

לֵיזֶר וַאלְצֶר, הוּא בַּעַל־הַמּוּסָף שֶׁל הַקְּלַיְזֶל דְּוִיזְשְׁנִיץ, יִגַּשׁ לְשַׁחֲרִית.

בְּחַיָּיו גַּם הָיָה מְעֻדָּן וְרוֹפֵף וְכֻלּוֹ לֹא מֵעָלְמָא הָדֵין,

וְעֵינָיו־הַיּוֹנִים מַבִּיטוֹת לַמֶּרְחָק, אֶל מְחוֹז וְהָיָה בְּאַחֲרִית,

וּוַדַּאי לוֹ סִיַּע גַּם מוֹתוֹ־בִּקְדֻשָּׁה אֶת עַצְמוֹ עוֹד יוֹתֵר לְעַדֵּן.

קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְכֻלּוֹ צַעֲצוּעִי, מְעֻטָּף בְּטַלִּית עֲטוּרָה,

מִשָּׁעָה שֶׁנִּגַּשׁ לָעַמּוּד וְנִצַּב – וְעָמַד כִּנְצִיב וְלֹא זָז,

לֹא הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ הַקָּטָן הַמְעֻטָּר, קוֹמָתוֹ הַקְּטַנָּה וַהֲדוּרָה,

רַק הַקּוֹל מְפַכֶּה כֶּחָלִיל הַמַּכֶּה וְיוֹצֵא מַה מָּתוֹק וּמָה עָז!

בִּסְוִידוֹבָה הוּא גָר, וּמִזֵּג אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה עִם חֲדַר הַמְּזִיגָה,

וְאַךְ קֹדֶם הַפֶּסַח קָבַע מִסְחָרוֹ בְּעִיר־טְלוּסְט, בְּיֵינוֹת לִמְהַדְּרִים.

הַגּוֹיִים בְּעַצְמָם, הַשְּׁכֵנִים הַטּוֹבִים, עַל דַּעְתָּם הֵם עָרְכוּ הֲרִיגָה,

וְהָרְגוּ יוֹם אֶחָד הַיְּהוּדִים “שֶׁלָּהֶם” בְּחֻדֵּי קִלְּשׁוֹנִים, בְּמַעְדְּרִים,

וְהִשְׁלִיכוּ כֻּלָּם אֶל קִבְרוֹת הַסּוּסִים… בַּתְּחִלָּה, בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים!

אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁבָּאָה מִטְּלוּסְט עֲגָלָה טְעוּנָה אֲרוֹנוֹת שֶׁל מֵתִים,

לֶאֱסוֹף הַקְּדוֹשִׁים לִקְבוּרָה כָּרָאוּי – הֵם הֵרִימוּ נֶגְדָּם קִלְּשׁוֹנִים

וְאָמְרוּ: הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם – יֵהָרֵג בְּאוֹתָם קִלְּשׁוֹנִים וְאֵתִים!

עִם כָּל זֶה, הוּא יַרְגִּישׁ מֵעַצְמוֹ בַּשָּׁעָה… מִצִּדּוֹ לֹא תִהְיֶה מְנִיעָה!

הוּא יָבוֹא וְיוֹבִיל עֲדָתוֹ הַקְּטַנָּה מִסְּוִידוֹבָה בְּצַעַד זָרִיז…

וְגַם יִידִיל בְּנוֹ יְסַיְּעוֹ בַּתְּפִלָּה – הֶחָרִיף וַעֲדִין־הַשְּׁמִיעָה,

שֶׁתָּמִיד הוּא דָבַק בְּאָבִיו וּדְרָכָיו וְיָדוֹ מִיָּדוֹ לֹא הֵזִיז.

משֶׁה וִילְנֶר, יָדוּעַ – מִנְחָה הִיא שֶׁלּוֹ. בֵּין בַּחֹל, בֵּין בְּחַג וְשַׁבָּת.

חֲזָקָה מִשָּׁנִים מְרֻבּוֹת, וְעַל כָּךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שׁוּם עוֹרֵר.

עוֹד עַכְשָׁו, בַּתּוּגָה שֶׁל שַׁבָּת לִפְנוֹת עֶרֶב, אֶשְׁמַע אֶת הָ“אַתָּה אֶחָד”

בְּקוֹלוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל לִבִּי עִם הָאֹדֶם שֶׁל שׁוּל הַמַּעֲרָב הַבּוֹעֵר…

עוֹד אַחַת לוֹ הָיְתָה חֲזָקָה: הַמְּכִירָה הַפֻּמְבִּית בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה.

חֶנְוָנִי נֶאֱמָן בַּחֲנוּת בְּבֵיתוֹ, דִּבּוּרוֹ מְמֻתָּן וְכָבוּד –

בִּמְכִירַת “הַמַּפְטִיר שֶׁלְּכָל הַשָּׁנָה” וּשְׁאָר כָּל מִינֵי הַ“סְּחוֹרָה”

הֶעֱלָה אֶת הַמְּחִיר וְהִפְקִיעַ הַשַּׁעַר מַמָּשׁ כְּתַגָּר שֶׁבְּלוּד.

אֵיזֶה רֶטֶט הָיָה מְעוֹרֵר בַּמִּקּוּחַ הַזֶּה, בַּמִּתּוּחַ הָרָב!

וְאוּלָם הוּא יָדַע גַּם גְּבוּל, וּפְעָמִים שֶׁהָיָה מִזְדָּרֵז וּפוֹטֵר:

“וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית” – בְּרֵאשִׁית הַמִּקָּח, וּמְמַהֵר וּמְסַיֵּם בַּחֲטָף,

בְּשָׁעָה שֶׁיָּדַע שֶׁאָסוּר לַקּוֹנֶה לְהוֹסִיף וְלָתֵת עוֹד יוֹתֵר…

מְעֻטַּר יוּחֲסִין, בֵּן שֶׁל רַב וְגִיסוֹ שֶׁל אַחַד הַגְּאוֹנִים בְּפּוֹלִין,

לֹא הָיָה חַד־הַמֹּחַ, אוּלָם הוּא עָבַד אֶת הַשֵּׁם, וּבְכָל לְבָבוֹ.

מִי עִוֵּר כְּעַבְדּוֹ שֶׁל מָקוֹם? הוּא טָעַן: לְהַשְׁמִיד הֵם אֵינָם יְכוֹלִין,

לְחִנָּם מַבְהִילִים בֶּהָלָה, עוֹד תִּהְיֶה הַצָּלָה, יְשׁוּעָה עוֹד תָּבוֹא!

וַאֲפִלּוּ שָׁעָה שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתוֹ אֶל הַזַּמֶּלְפְּלַץ, אֶל אֲלָפִים,

זָעַק הוּא וְעִמּוֹ עוֹד אֶחָד: הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים! הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים!

וְהַנַּאצִי מַצְלִיף בַּפַּרְגּוֹל, וְהַדָּם מְזַרְזֵף נְטָפִים־נְטָפִים,

וְהַנַּאצִי מוֹסִיף וּמַלְקֶה, וּשְׁנֵיהֶם מוֹסִיפִים כָּךְ לִזְעוֹק וְלוֹקִים…

יַעְנקֶל שֶׁרְל יִהְיֶה בַּעַל־תּוֹקֵעַ, בַּשִּׁיהְל תָּקַע הוּא בְּשָׁנִים אַחֲרוֹנוֹת,

וְגַם בַּעַל־קוֹרֵא הוּא יִהְיֶה, הוּא יוֹדֵעַ לִקְרוֹא, וְעַל־פִּי הַדִּקְדּוּק!

אָמְנָם כֵּן, הוּא הָיָה צִיּוֹנִי, וּסְתָמִי, וְהָיוּ לוֹ מִינֵי “רַעְיוֹנוֹת”,

וְאוּלָם הוּא הָיָה גַּם יָרֵא וְשָׁלֵם, וְלֹא רַב בּוֹ הָיָה הַפִּקְפּוּק.

עוֹד אֶזְכֹּר אֵיךְ עָמַד וְקָרָא בְּעֶזְרַת־הַנָּשִׁים שֶׁבַּטּשׁוֹרְטְקוֹבֶר קְלוֹיְז

בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, בַּמִּנְיָן־לְשָׁעָה הַמְיֻחָד לַצְּעִירִים שֶׁבַּדּוֹר.

שָׁם הָיוּ מְנַדְּרִים רַק לְ“קֶרֶן קַיֶּמֶת”, וְרַב עוֹד מִזֶּה – אֵיזֶה עֹז! –

שֶׁבִּמְקוֹם לָאַדְמוֹ"ר שָׁם עָשׂוּ “אֵל מָלֵא” לִזְאֵב־בִּנְיָמִין־תֵּיאוֹדוֹר

הַמְכֻנֶּה דּוֹקְטוֹר הֶרְצְל… לְאַט וּבְרֹב חֲשִׁיבוּת הוּא מַטְעִים הַטְּעָמִים,

וְקוֹרֵא בְּאָזְנָיו שֶׁל כָּל נַעַר עוֹלֶה אֶת דִּבְרֵי הַבְּרָכָה חֲלִילָה,

כְּמוֹ הוּא הָרִאשׁוֹן וּכְמוֹ לֹא קָרָא הַפְּסוּקִים זֶה עַשְׂרוֹת פְּעָמִים –

הוּא הָיָה כְּבַד־רֹאשׁ לְעוֹלָם וּבַכֹּל, בַּחַיִּים, בַּקְּרִיאָה, בַּתְּפִלָּה.

מְקֻשָּׁר לַחֲנוּת הַקְּטַנָּה, הִסְתַּפֵּק בְּמֶרְכָּז רוּחָנִי וּבְעִבְרִית,

וּבְנוֹ הוּא גִדֵּל לְחַיִּים בְּצִיּוֹן וּפִטְּמוֹ בְּתוֹרָה כְּמוֹ שׁוֹר.

אַךְ נִדְמֶה לִי, כְּכָל שֶׁנִּצַּב עַל פִּתְחָהּ שֶׁל חֲנוּת הָעוֹרוֹת וְהִבִּיט –

הוּא צִפָּה לֹא לַגּוֹי שֶׁיָּבוֹא, רַק צִפָּה לֶעָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר…

יְפֵה נֶפֶשׁ, צִדֵּד אֶת עַצְמוֹ כָּל יָמָיו, לֹא הָיָה מְעֹרָב בַּצִּבּוּר.

וְאוּלַי מִשּׁוּם כֵּן הוּא זָכָה וּבְטִיפוּס הוּא מֵת בִּיחִידוּת, בְּבִדּוּד:

הוּא הוּבַל בָּעֲגָלָה שֶׁהָיְתָה בְּכָל בֹּקֶר אוֹסֶפֶת מֵתִים לְקִבּוּר,

וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּאוֹתָם הַיָּמִים עוֹד כָּרוּ לְכָל בַּר־מִנָּן קֶבֶר לְחוּד…

הָר' שִׁמְשַׁלִי הֶלֶר, מִגֶּזַע עִירִין קַדִּישִׁין, גְּאוֹנִים, צַדִּיקִים,

יַעֲלֶה לְלֵוִי אַף הַפַּעַם, כְּמוֹ בְּמִנְיַן הַצְּעִירִים הָעוֹשִׂים.

הוּא כָּעַס עַל אוֹתָם הַדּוֹחִים אֶת הַקֵּץ, לִפְעֻלַּת הַצְּעִירִים מַזִּיקִים,

וְתוֹלִים אֶת הַכֹּל בַּמָּשִׁיחַ, וְהֵם בְּצִלָּהּ שֶׁל מַלְכוּת הֵם חוֹסִים.

הוּא עַצְמוֹ הֵן יָכֹל צַדִּיקוּת לַעֲשׂוֹת, אַךְ נַעֲשָׂה חֶנְוָנִי קְטַנְטָן…

הוּא מַפְסִיק אֲמִירַת הַתְּהִלִּים בִּיחִידוּת וְנִכְנָס בְּוִכּוּחַ חָמִים:

"וְאִם כֵּן, אִם מָשִׁיחַ יָבוֹא, לֹא צָרִיךְ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הֶחָתָן?

לֹא צָרִיךְ לְהָכִין, לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, רַק לִדְחוֹת לְאַחֲרִית הַיָּמִים?"

הוּא אָהַב לְהָבִיא מִדְרְשֵׁי פְּלִיאָה הַמְדַבְּרִים בְּעִנְיַן הַגְּאֻלָּה,

וּשְׁמָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ בִּטֵּא בִּבְהִירוּת, לֹא הִבְלִיעַ, כְּמוֹ שֶׁנָּהוּג.

אִסְרוּ־חַג, מִמָּחֳרַת יוֹם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, הוּא יָצָא עִם רַכֶּבֶת כֻּלָּהּ,

מִן הָאַקְצִיָה בֵּית, וְאוּלַי דָּחֲקוּ לוֹ הַקֵּץ וְהִגִּיעַ חָנוּק

בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל שׁוֹפָר בָּא מֵ“אֹהֶל מֵאִיר”,

וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהִגִּיעַ אֱלוּל וְהַלֵּב מִתְרַגֵּשׁ וְהוֹלֵם,

וֶאֱלוּל שֶׁל עִיר־טְלוּסְט מִתְעוֹרֵר בְּנַפְשִׁי וְעוֹלָם שֶׁל מֵתִים הוּא מֵעִיר,

וְעֵינַי עֲצוּמוֹת וּפָנַי דְּמוּמוֹת וְהַמֹּחַ הוֹזֶה וְחוֹלֵם.

וַאֲנִי מְצָרֵף הַמִּנְיָן בְּעִירִי, בְּעִירִי הָרְחוֹקָה, הַמֵּתָה,

וּכְמוֹ מִין גַּבַּאי לֹא־נִבְחַר, אַחֲרוֹן, כֵּן אֶדְאַג לְכָל פְּרָט וְעִנְיָן,

וּמְחַלֵּק תַּפְקִידִים־תַּפְקִידִים לַדְּמֻיּוֹת שֶׁשָּׂרְדוּ בְּנַפְשִׁי לִפְלֵטָה,

שֶׁמְּאוּם לֹא יֶחְסַר בַּעֲדַת הָרְפָאִים, בְּחֶזְיוֹן דִּמְיוֹנִי, בַּמִּנְיָן.

מִי וָמִי שָׁם יִגַּשׁ בְּכָל יוֹם לָעַמּוּד – שַׁחֲרִיּוֹת, מוּסָפִים וּמְנָחוֹת,

מִי וָמִי יִקָּרֵא לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, בֵּין בְּוָא“ו בֵּין בְּגִימֶ”ל גַּבְרֵי,

וַאֲפִלּוּ לִפְנֵי פְּסוּקֵי דְזִמְרָא – מִי יִגַּשׁ וְיֹאמַר הַבְּרָכוֹת,

מִי נָאֶה לוֹ עַרְבִית הִתְפַּלֵּל, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן מִי שָׁם יֹאמַר כָּל נִדְרֵי…

וַאֲנִי מְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹן הַקָהָל, אֶת מִסְפַּר הַבָּאִים לַתְּפִלָּה:

מִן הָאַקְצִיָה אָלֶ“ף, יוּ”ד־דָּלֶ“ת אֱלוּל תָּ”ו־שִׁי“ן־בֵּי”ת – הַמֵּאוֹת הַשָּׁלשׁ;

הֵם לְאַוּסְזִידְלוּנְג (עוֹד לֹא הֵבִינוּ הֵיטֵב אֶת פֵּרוּשׁ הַדָּבָר בַּתְּחִלָּה)

בָּרַכֶּבֶת אֶל בֶּלְזֶץ שֻׁלְּחוּ רִאשׁוֹנִים, לַמִּנְיָן הֵם יָבוֹאוּ בָּרֹאשׁ.

מִן הָאַקְצִיָה בֵּי"ת, כְּמוֹ תֵּשַׁע מֵאוֹת, לְמָחֳרַת יוֹם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה

תָּ“ו־שִׁי”ן־גִּימֶ"ל, מִבְּנֵי הַמָּקוֹם וּמִבְּנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים בַּסְּבִיבָה,

בָּרַכֶּבֶת אַף הֵמָּה אֶל בֶּלְזֶץ שֻׁלְּחוּ (וְהַפַּעַם נוֹדַע הַמּוֹרָא),

הֵם הָיוּ הַשְּׁנִיִּים לְשִׁלּוּחַ מִטְּלוּסְט, הֵם יִהְיוּ הַשְּׁנִיִּים לְשִׁיבָה.

וּבָאַקְצִיָה גִּימֶ“ל, כָּ”ף־בֵּי“ת בְּאִיָּר וּבִשְׁנַת הַתַּשַּׁ”ג לַיְצִירָה,

נֶהֶרְגוּ כִּשְׁלשָׁה אֲלָפִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים וְהָרוֹת.

הֵם אֻסְּפוּ בְּמִגְרָשׁ בַּטַּבּוּר שֶׁל הָעִיר וְהוּרְצוּ בְּקַתּוֹת בִּדְהִירָה,

בַּמּוֹרָד, עַל הַגֶּשֶׁר, וְשׁוּב בַּמּוֹרָד, וּבָהָר, עַד אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת.

וּבְבֵית־הַקְּבָרוֹת הֵם מָצְאוּ אֶת הַקֶּבֶר כָּרוּי וְגָלוּי בַּעֲדָם,

חֲפָרוּהוּ שִׁשִּׁים גְּבָרִים מִגַּבְרֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָרָפָה:

תְּעָלָה עֲמֻקָּה, אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה, וְרָחְבָּהּ כְּמִדַּת הָאָדָם,

וּמֵעַל זֶה הַבּוֹר מִין מַעְבֹּרֶת שֶׁל לוּחַ נָטוּי מִשָּׂפָה אֶל שָׂפָה.

וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָם, וְהִבְעִיטוּ אוֹתָם לַמַּעְבֹּרֶת הַזֹּאת בְּשׁוּרָה,

וְהֵמִיתוּ אוֹתָם בְּקִמּוּץ שֶׁל כַּדּוּר לְשִׁבְעָה בְּכָל טוּר וְשִׁשָּׁה,

וְהֻפְּלוּ מֵעַל גַּב הַמַּעְבֹּרֶת לַבּוֹר וְהֻנְּחוּ בְּחֻמָּם לִקְבוּרָה,

וְהִקְפִּיד הַמַּנִּיחַ אוֹתָם וְהִפְרִיד בִּילָדִים בֵּין הָאִישׁ לְאִשָּׁה.

וּבָאַקְצִיָה דָּלֶ“ת, בְּגִימֶ”ל סִיוָן בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, עוֹד נוֹסַף

שָׁם הַבּוֹר הָאַחֲרוֹן הַגָּדוֹל, בּוֹר־הַקֶּבֶר לְאֶלֶף נַפְשׁוֹת הָאָדָם.

לֹא הָיָה שָׁם עוֹד מִי שֶׁיַּקְפִּיד וְיַפְרִיד בֵּין אִשָּׁה וּבֵין גֶּבֶר בְּטַף,

וּכְדִין הַיָּרוּי דִּין הַחַי הַנּוֹפֵל – הוּא נֶחְנָק וְטוֹבֵעַ בַּדָּם.

נוֹסָפִים עֲלֵיהֶם חַלְלֵי הַמַּחֲנוֹת רוּזַ’נוּבְקָה, הוֹלוֹבְצִ’ינְצֶה וְעוֹד.

נוֹסָפִים עֲלֵיהֶם מֵתֵי טִיפוּס, רָעָב, הַקְּפוּאִים בְּתוֹךְ בּוּנְקֶר בָּדָד.

נוֹסָפִים עֲלֵיהֶם רְצוּחֵי בַּמַּחֲבוֹא מִידֵי גּוֹי בְּגַרְזֶן וּבְמוֹט.

נוֹסָפִים עֲלֵיהֶם הֲרוּגֵי הַפְּצָצוֹת לִפְנֵי פֶּסַח בִּשְׁנַת הַתַּשַּׁ"ד – – –

הֵם יָבוֹאוּ כֻּלָּם עֲטוּפֵי טַלִּיּוֹת, וְאִם גַּם טַלִּיּוֹת שְׁאוּלוֹת.

הֵם יָבוֹאוּ כֻּלָּם עֲטוּפֵי תַּכְרִיכִים, וְאִם כִּי תַּכְרִיכִים שְׁאוּלִים.

הַאֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ כְּמוֹ שֶׁהָלְכוּ בְּמוֹתָם? הַגְּוִיּוֹת הַנְּפוּלוֹת

אֶל הַבּוֹר – מִן הַבּוֹר כֵּן תֵּצֶאנָה? גּוּפוֹת עֲרֻמִּים וּבְדָמָם טְבוּלִים?

כָּךְ אֲנִי מְהַרְהֵר כָּל הַיּוֹם. וּבַלֵּיל נְטוּלָה מִנַּפְשִׁי מְנוּחָה –

הֵם בָּאִים לִתְפִלָּה… הַקָּהָל הַגָּדוֹל… וְהָרַב… וְכָל בַּעַל תַּפְקִיד…

הֵם עוֹבְרִים, וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי לַחֲשָׁם… בְּלֹא קֵץ וּבְלֹא סוֹף תַּהֲלוּכָה…

אַךְ לִפְקוֹחַ עֵינַיִם אֵינֶנִּי מֵעֵז, וַאֲנִי מִתְיָרֵא מֵהַבִּיט – –

לְהַסִּיחַ הַדַּעַת, הֲרֵינִי גוֹמֵר וְסוֹדֵר עִנְיְנֵי הַתְּפִלָּה:

נְעִילָה יִתְפַּלֵּל יוֹסְל שִׁילְדֶר הַשּׁוֹ"ב, אַבְרֵךְ־מֶשִׁי וּפֶה שֶׁל זָהָב!

חַיִּים שְׁוַארְצְבַּרְט, הוּא חַיִּים שַׁמָּשׁ, מִתְהַלֵּךְ מִסָּבִיב בְּסָמוּךְ לִנְעִילָה,

וְאַחֲרָיו הוֹלֵךְ וִיקְטוֹר הַגּוֹי, לְתַקֵּן הַנֵּרוֹת הַנּוֹטְפִים בְּטִיפְטָף…

מָה־רַבִּים, מָה־רַבִּים הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים… אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהֵם לֹא יְטַפְטְפוּ?

וַהֲרֵי צְרִיכִים לְטַפְטֵף! צְרִיכִים לְהִתְעָרֵב בְּדִמְעוֹת הַמֵּתִים…

אַךְ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הִנֵּה וִיקְטוֹר הַגּוֹי מִתְהַלֵּךְ, מִתְהַלֵּךְ כָּאן אַף הוּא…

הוּא רוֹמֵס בַּמַּגָּף הַכָּבֵד אֶת הַקַּשׁ… וְעוֹמֵס עַל שִׁכְמוֹ הָאֵתִים…

וְיוֹדֵעַ אֲנִי בְּשֶׁלְּמָה מַגָּפָיו כְּבֵדִים הֵם כָּל־כָּךְ וּרְטֻבִּים,

לְשֵׁם מָה הוּא נוֹשֵׂא הַכֵּלִים עַל שִׁכְמוֹ… הֲלֹא הוּא – הוּא שׁוֹמֵר הַקְּבָרִים,

וּבָאַקְצִיָה גִּימֶ"ל שִׁקְּעוּ זֶה עַל זֶה יְרוּיִים מְרֻבִּים־מְרֻבִּים,

וְהַדָּם, עוֹדוֹ חָם, מְבַצְבֵּץ וּפוֹרֵץ וְנִשְׁפָּךְ מִסָּבִיב לָעֲבָרִים…

וְהוֹלֵךְ הוּא, זֶה וִיקְטוֹר, זֶה גוֹי־הַקְּבָרוֹת, בַּעַל הַלֵּב הָרַחוּם, הַתָּמִים,

וְעוֹדֵר בְּכָל יוֹם וְגוֹדֵר הַדָּמִים מִסָּבִיב, בַּל יוּכְלוּ הִשָּׁפַךְ –

וְנוֹבְעִים הֵם תַּחְתָּם כְּמַעְיָן מִתְגַּבֵּר, מְבַעְבְּעִים־מְבַעְבְּעִים הַדָּמִים,

כְּמוֹ דּוּד־אַדִּירִים שֶׁשָּׁפְתוּ בּוֹ תַּבְשִׁיל וִיבַעְבַּע וְרָתוֹחַ יִרְתַּח – – –

לִפְנוֹת בֹּקֶר אֲנִי מִתְעוֹרֵר וְעֵינַי קְרוּעוֹת וּפָנַי דְּמוּעוֹת,

כַּחֲלוֹם מִתְעוֹפֵף וְנֶעְלָם כָּל מִנְיַן־הַמֵּתִים הַדָּמוּי, הַבָּדוּי,

רַק הַדָּם הָרוֹתֵחַ בַּדּוּד הָאַדִּיר מְבַעְבֵּעַ בּוּעוֹת וּבוּעוֹת,

רַק הַדָּם הָרוֹתֵחַ אֵינֶנּוּ נֶעְלָם וְנִבָּט לָעֵינַיִם גָּלוּי – – –

תש"ז

הערות וביאורי המשורר

“אֹהֶל מֵאִיר” – בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּקִרְיַת־מֵאִיר שֶׁבְּתֵל־אָבִיב; בִּזְמַן שֶׁנִּכְתַּב הַשִּׁיר הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת בִּצְרִיף דַּל, בְּפִנַּת הָרְחוֹבוֹת אִבְּן־גְּבִירוֹל–פְרִישְׁמַן, וְקוֹל הַשּׁוֹפָר הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָּל קִרְיַת־מֵאִיר, כַּיּוֹם הָרְחוֹבוֹת צַייטְלִין וּמַאנֶה; הַשִּׁיהְל – בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל; הֶסוֹת – נִבְרְשׁוֹת־קִיר בְּבָתֵּי־הַכְּנֶסֶת; הַקְּלוֹיְז – בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַחֲסִידִים; וְאָמַר הַזָּקֵן – רַבִּי דָּוִד משֶׁה זצ“ל; יְכִינִים־בּוֹעֲזִים – עַמּוּדֵי־תָּוֶךְ (עַל־פִּי מְלָכִים א, ז, כא); שְׁטֵי”ט אוֹיְ“ף – קוּמוּ; הָרַהַ”ג – הָרַב הַגָּאוֹן; יוֹם גִּימֶ"ל בְּמַאי – חַג עַצְמָאוּתָהּ שֶׁל פּוֹלִין הַקּוֹדֶמֶת; עִם “בִּאוּר” – שֶׁל מֶנְדֶּלְסְזוֹן; חוֹבְרוֹת “הַסּוֹלֵל” – יַרְחוֹן עִבְרִי שֶׁהוֹפִיעַ לְמַעְלָה מִשָּׁנָה בִּלְבוּב בַּעֲרִיכַת יַעֲקֹב נְתַנְאֵלִי־רוֹתְמַן; “כְוִילָא” – עִתּוֹן צִיּוֹנִי בַּלָּשׁוֹן הַפּוֹלָנִית שֶׁהוֹפִיעַ בִּלְבוּב; “שׁוּלְפָטֶר” – אֲבִי־בֵּית־הַכְּנֶסֶת, הַגַּבַּאי; וְהוּשְׁבוּ גַם גִּדְרוֹת הָאָרוֹן לִגְבוּלָם – בִּימֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה נֶעֶקְרָה גֶּדֶר־הַבַּרְזֶל שֶׁמִּסָּבִיב לְמַעֲלוֹת הָאָרוֹן, לְהַקִּיף בָּהּ אֶת קִבְרוֹ שֶׁל גֶּנֶרָל רוּסִי בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת מִשֶּׁלָּהֶם. לְאַחַר הִשְׁתַּדְּלוּת מְרֻבָּה אֵצֶל הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַפּוֹלָנִיִּים הֻחְזְרָה הַגָּדֵר לִמְקוֹמָהּ; הַקְּלַיְזֶל דְּוִיזְשְׁנִיץ – בֵּית־הַתְּפִלָּה שֶׁל חֲסִידֵי וִיזְשְׁנִיץ; שׁוּל הַמַּעֲרָב – יָחִיד מִן שׁוּלַיִם; טשׁוֹרְטְקוֹבֶר קְלוֹיְז – בֵּית־הַתְּפִלָּה שֶׁל חֲסִידֵי טשׁוֹרְטְקוּב.

t מַזְכֶּרֶת קְטַנָּה

בִּפְרוֹס חַג הַפֶּסַח אֶסַּע לִי הַבַּיְתָה.

הָרוּחַ רוֹדֵף עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם.

הַשֶּׁלֶג נִרְאֶה עוֹד מַלְבִּין בְּצַד גֶּבַע,

אַךְ שֶׁמֶשׁ נוֹגְהוֹ וְדוֹקְרוֹ בַּקַּרְנַיִם.

אוּלָם בָּעֲיֶרֶת אֵין זֵכֶר לְשֶׁלֶג.

רַק בֹּץ בַּכְּבִישִׁים וְעַל גַּב הַמִּדְרֶכֶת,

וְאֶלֶף רַגְלַיִם לָשׁוֹת בְּלִי הֶרֶף,

אֵינָן חֲדֵלוֹת כָּל הַיּוֹם בּוֹ לָלֶכֶת.

יָרִיד בָּעֲיֶרֶת! גָּדוֹל וְרַב־שֶׁפַע,

גָּדוֹל וְכָבֵד בְּעָמָל וּבְיֶגַע.

אֵין רֶגַע פָּנוּי לִמְנוּחָה, לִמְעַט מַיִם,

וְטוֹב שֶׁהוֹלֵךְ וְעוֹבֵר בְּלֹא פֶּגַע!

וְטוֹב שֶׁהוֹלֵךְ וְנִגְמָר… אַךְ בָּעֶרֶב,

מִבּוֹא הַחַמָּה וְעַד תֵּשַׁע וָעֶשֶׂר,

מַתְחִיל הַיָּרִיד שֶׁעוֹשׂוֹת קוֹנוֹתַיִךְ,

בְּנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבְּעֹנִי וָחֶסֶר.

וּפֶלֶא הוּא לִי וְחִידָה, אֵיךְ לְפֶתַע

אַתְּ שׁוּב מְלֵאָה רַעֲנַנּוּת וְרֹב כֹּחַ,

וְשׁוּב בְּבַת־שְׂחוֹק לִקְרָאתָן אַתְּ עוֹמֶדֶת,

הָכֵן לְשָׁרֵת אֶת כֻּלָּן וְלִסְלוֹחַ.

"עוֹד רֶבַע סֻכָּר… עוֹד שְׁמִינִית אַחַת שֶׁמֶן…

וַחֲצִי הַשְּׁמִינִית צִמּוּקִים בִּשְׁבִיל יַיִן…

רִשְׁמִי נָא הַכֹּל, כִּי הַיּוֹם אֵין לִי כֶּסֶף…

אִם כִּי עוֹד עוֹמֵד חוֹב מִקֹּדֶם עֲדַיִן…"

וְאַתְּ מְמַלְאָה שַׂקִּיקִים כָּךְ “בְּעֵרֶךְ”,

שָׂמָה מִשְׁקָלוֹת לְמַרְאִית הָעֵינַיִם,

בְּיָד מְהִירָה הַשַּׂקִּיק אַתְּ נוֹטֶלֶת,

דּוֹפֶקֶת בְּחֹזֶק עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם.

הַכַּף מִטַּלְטֶלֶת פִּתְאֹם וְקוֹפֶצֶת,

אוּלָם הַשַּׂקִּיק כְּבָר מוּרָם, אַתְּ נֶחְפֶּזֶת,

וּכְבָר שַׂקִּיק רֵיק וְחָדָשׁ בְּיָדַיִךְ,

וְשׁוּב הַשָּׁאָב הַגָּדוֹל אַתְּ אוֹחֶזֶת…

עוֹמֵד לוֹ אִישֵׁךְ וְרוֹאֶה “מִסְחָרַיִךְ”,

רוֹאֶה הָ“רְבָעִים” שֶׁכְּפוּלִים הֵם פִּי שֶׁבַע,

וְהוּא מְקַבֵּל בִּשְׁתִיקָה מַעֲשַׂיִךְ,

שֶׁכֵּן אִישׁ שַׁתְקָן הוּא מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע.

אוּלָם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב,

שָׁעָה שֶׁיּוֹשְׁבִים לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם,

מֵעִיר הוּא בְּדֶרֶךְ־אַגַּב וּבְלַחַשׁ,

בִּשְׂחוֹק שֶׁל לִגְלוּג קַל־קַלִּיל בָּעֵינַיִם:

אִם קִילוֹ סֻכָּר הוּא אֶצְלֵךְ כְּמוֹ רֶבַע,

וְרֶבַע בַּקְבּוּק הוּא בַּקְבּוּק כִּמְלוֹא־עַיִן,

וְכָל הַחֶשְׁבּוֹן אַתְּ רוֹשֶׁמֶת עַל פֶּתֶק,

אִם כִּי עוֹד עוֹמֵד חוֹב מִקֹּדֶם עֲדַיִן,

עוֹדֶנִּי יָכוֹל גַּם אֲנִי לְהָבִין זֹאת…

יָרִיד שֶׁל מִצְוָה, אוֹ… יָרִיד בַּשָּׁמַיִם!

אַךְ לָמָּה אַתְּ כָּךְ בַּמֹּאזְנַיִם דּוֹפֶקֶת?

הֲלֹא תִּשְׁבְּרִי אֶת כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם!

וְאַתְּ מְשִׁיבָה כְּנֶגְדּוֹ בְּרֹב שֶׁקֶט,

כְּמִי שֶׁמַּסְבֶּרֶת דָּבָר שֶׁבְּטַעַם:

הָרוּחַ הַטּוֹב לֹא יִקַּח הַמֹּאזְנַיִם,

גַּם אִם יִדְפְּקוּ עֲלֵיהֶם מִדֵּי פַּעַם.

הֵם דַּי חֲזָקִים, הַמֹּאזְנַיִם הַלָּלוּ,

נְחשֶׁת קָלָל וּפְלָדָה, בַּרְזֶל עֶשֶׁת…

לִשְׁקוֹל יֵשׁ הֶכְרָח, הִיא קוֹנָה… לוּ שָׁקַלְתִּי

לְאַט, הֵן הָיְתָה, מִסְכֵּנָה, מְבֻיֶּשֶׁת…

הָיִיתִי עוֹד נַעַר, פָּזִיז וּקְצַר־רוּחַ,

הִרְהַרְתִּי אַחְרַיִךְ, הָיִיתִי תָּמֵהַּ:

הַאִם הַצְנָעָה שֶׁכָּזֹאת מְחֻיֶּבֶת

אַחַר יוֹם שֶׁל צוֹם וְיָרִיד מְיַגֵּעַ?

עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהַכֹּל כְּבָר אֵינֶנּוּ,

חָלַף כְּעָנָן הַנִּרְדָּף מִן הָרוּחַ,

הָעִיר, הַחֲנוּת, הַיָּרִיד הַמּוֹגִיעַ

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בְּצוֹם וּלְלֹא־נוּחַ,

וְגַם הַיָּרִיד שֶׁבִּשְׁבִיל קוֹנוֹתַיִךְ,

“יָרִיד בַּשָּׁמַיִם” עַד עֶשֶׂר בָּעֶרֶב,

עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהַכֹּל נִשְׁתַּתֵּק שָׁם,

בַּכֹּל הָשְׁלַךְ הָס וְלַכֹּל הֻגַּד הֶרֶף –

אֶרְאֶה כִּי צָדַקְתְּ בְּשָׁקְלֵךְ שַׂקִּיקַיִךְ

בְּקוֹל דְּפִיקָה לְמִשְׁמַע הָאָזְנַיִם:

כִּי גַּם מִדִּמְמַת הַכִּלְיוֹן וְהַמָּוֶת

עֲדֶן מְהַדְהֵד לִי דָּפְקֵךְ בַּמֹּאזְנַיִם.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.