עַל שֵׁם מִי, שְׁאַלְתָּנִי, קָרְאוּ לִי שִׁמְשׁוֹן?

כַּמּוּבָן, לֹא עַל שֵׁם הַשִּׁמְשׁוֹן הָרִאשׁוֹן,

הַשּׁוֹפֵט הַגִּבּוֹר בֶּן צְלֶלְפּוֹן וּמָנוֹחַ.

שֶׁכָּזֹאת לֹא עָלְתָה עַל הַלֵּב, עַל הַמֹּחַ,

בְּאוֹתָם הַיָּמִים הַטּוֹבִים בַּגָּלוּת:

לִבְחוֹר שֵׁם כָּכָה־סְתָם בְּפַשְׁטוּת, בְּקַלּוּת,

עַל שׁוּם יֹפִי בִּלְבַד, אוֹ בְּדֶרֶךְ בְּחִירָה

מִדְּמֻיּוֹת הַתַּנָּ"ךְ, מִסִּפְרֵי הַשִּׁירָה…

אָז הָיוּ לְקוּחִים וּנְתוּנִים הַשֵּׁמוֹת

שֶׁהִנִּיחוּ סָבִים וְסָבוֹת אַחֲרֵי־מוֹת,

שֶׁהִנִּיחוּ דּוֹדִים וְדוֹדוֹת וּקְרוֹבִים

אֲחֵרִים כְּשֵׁרִים וִישָׁרִים וְטוֹבִים

מִצִּדָּהּ שֶׁל הָאֵם, מִצִּדּוֹ שֶׁל הָאָב,

וּבְצֵרוּף מִשֶּׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים גַּם יַחְדָּו.

כָּךְ קִיְּמוּ אֶת זִכְרוֹ הַיָּקָר שֶׁל הַמֵּת,

שֶׁהָלַךְ וְעָבַר אֶל עוֹלַם־הָאֱמֶת…

וְהָיָה כַּמּוּבָן כָּל הַשֵּׁם הַנִּבְחָר

מִנְּקֵבָה – לִנְקֵבָה, מִזָּכָר – לְזָכָר,

לֹא עִרְבּוּב שֶׁל שֵׁמוֹת לְנָשִׁים וּגְבָרִים;

וְהָיוּ נִבְחָרִים בְּעֵצָה וּדְבָרִים,

וְהָיוּ נִתָּנִים בִּתְבוּנָה וּבְישֶׁר:

זֶה הַשֵּׁם – הוּא לַבֵּן הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד,

וְהַהוּא – יִצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין לִשְׁעַת־כּשֶׁר,

עַד הַבֵּן הַשֵּׁנִי… עוֹד שָׁנָה, עוֹד מְעָט,

אִם יִרְצֶה רַק הַשֵּׁם – יַעֲלֶה וְיָבוֹא…

אַךְ יָדַע וּבָטַח כָּל הַחַי בִּלְבָבוֹ,

כִּי בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ, אוֹ נֶכְדּוֹ שֶׁהִנִּיחַ,

לֹא יִתְּנוּ אֶת שְׁמוֹ הַיְּהוּדִי לְהַשְׁכִּיחַ,

וּכְשֵׁם שֶׁיָּדַע כִּי יִזְכֶּה לִקְבוּרָה,

לְ“קַרְקַע” מִשֶּׁלּוֹ קְצוּבָה בַּשּׁוּרָה,

וּלְצִיּוּן עַל קִבְרוֹ, אוֹתִיּוֹת בְּתוֹךְ אֶבֶן

חֲקוּקוֹת וּצְבוּעוֹת בְּשָׁחוֹר וּבְגֶוֶן

עִם שְׁמוֹ, שֵׁם אָבִיו, וְעִם יוֹם הַפְּטִירָה,

בְּתוֹסֶפֶת שִׁבְחוֹ אוֹ קִינָה זְעִירָה;

וּלְקַדִּישׁ־הַיָּתוֹם לְאַחַד־עָשָׂר חֹדֶשׁ

בְּשַׁחֲרִית, בְּמִנְחָה־וּמַעֲרִיב בְּבֵית־קֹדֶשׁ;

וּבְיָארְצַיי"ט, בְּיוֹם־זִכָּרוֹן לְמוֹתוֹ,

שׁוֹב יָשׁוּבוּ תָּמִיד וְיַזְכִּירוּ אוֹתוֹ

בְּקַדִּישׁ וּבְנֵר וּבְלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת

עַל שְׁמוֹ פֶּרֶק־פֶּרֶק, מִסְפַּר אוֹתָיוֹת

כָּל הַשֵּׁם, בֵּין קָצָר הוּא וּבֵין הוּא אָרֹךְ –

כֵּן שָׁמַר כָּל אָדָם בְּחִבָּה וּבְרֹךְ

בִּלְבָבוֹ הַיְדִיעָה כִּי שְׁמוֹ עוֹד יָשׁוּב

וְיִחְיֶה בָּעוֹלָם וְיִפְרַח וְיָנוּב

בְּנֶכְדּוֹ, בְּנִינוֹ, בְּיַלְדָּה אוֹ בְּיֶלֶד,

וּבְמוֹתוֹ גַּם יִהְיֶה מְהַלֵּךְ עוֹד בַּחֶלֶד…

הוּא יָשׁוּב וְיִחְיֶה בָּעוֹלָם בְּכִפְלַיִם,

אִם שְׁמוֹ יִנָּתֵן וִיקֹרָא עַל הַשְּׁנַיִם,

אַךְ אֶפְשָׁר כִּי יַרְבֶּה בְּמוֹתוֹ עוֹד לָרֶשֶׁת,

אִם בִּשְׁמוֹ יִקָּרְאוּ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמֵשֶׁת…

וּמֻתָּר, כָּךְ נִדְמֶה לִי, לוֹמַר בֶּאֱמֶת,

וְיִהְיֶה זֶה מוּזָר בְּמִקְצָת, אַךְ נָכוֹן:

שֶׁבְּאוֹתָם הַיָּמִים הַטּוֹבִים גַּם לַמֵּת

הָיָה יֶתֶר תִּקְוָה וְיוֹתֵר בִּטָּחוֹן…

לְמָשָׁל, הִנֵּה סַבָּא קַלְמָן־מָרְדְּכַי –

עַד הַיּוֹם בִּנְכָדִים אֲחָדִים עוֹדוֹ חַי.

הָאֶחָד לוֹ יוֹשֵׁב בְּאִיטַלְיָה הַרְחֵק,

מְרֻחָק וְהוּא חֵיק נָכְרִיָּה מְחַבֵּק;

הָאֶחָד בָּא מֵהוֹלַנְד לִרְאוֹת, לִתְבּוֹנֵן,

וּלְאַרְצֵנוּ הוּא גַם לַעֲלוֹת מִתְכּוֹנֵן;

הָאֶחָד בְּפּוֹלִין, בְּעִיר לוֹדְז' מְחַכֶּה,

אֵימָתַי לַעֲלוֹת לְאַרְצֵנוּ יִזְכֶּה;

וְאֶחָד בְּמוֹשָׁב הוּא, בְּבֵית־שְׁעָרִים,

וְעוֹסֵק בְּפָרוֹת, בַּעֲגָלוֹת, בְּפָרִים,

כָּל הַיּוֹם מַחְשַׁבְתּוֹ נְתוּנָה לְרִפְתּוֹ,

מִקּוּמוֹ עַד שָׁכְבוֹ, בְּלֶכְתּוֹ וּבְשִׁבְתּוֹ,

כָּל הַיּוֹם רַק קוֹצֵר וּמוֹבִיל וְחוֹלֵב,

וּבְכָךְ לוֹ גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף חוֹלֵף;

בְּקִצּוּר, הוּא מוֹשַׁבְ’נִיק מַמָּשׁ, הוּא אִכָּר,

וְהֵן זֶהוּ, בֵּינֵינוּ, תַּכְלִית וְעִקָּר!

וְאֶחָד עוֹדוֹ יֶלֶד, לֹא נֶכֶד, רַק נִין,

בְּמַבַּט שְׁתֵּי עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הוּא מַרְנִין,

הוּא בְּיַד הַגּוֹרָל לְאַרְצֵנוּ שֻׁגַּר

וּבִכְפַר־הַיְלָדִים בְּרַעֲנַנָּה הוּא גָר;

וְאִם מֹטֶל שְׁמוֹ – הוּא קַלְמָן־מָרְדְּכַי,

וְסָבוֹ־זְקֵנוֹ מִתְחַדֵּשׁ בּוֹ וָחַי.

סַבְתָּא פֵיגִי אִשְׁתּוֹ הִיא לְכָךְ לֹא זָכְתָה;

כִּי הַיָּד הָרוֹצַחַת רָצְחָה וּמָחֲתָה

מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים וְעָקְרָה בְּבַת־רֹאשׁ

מֵאַרְבַּע יוֹרְשׁוֹתֶיהָ שֶׁל סַבְתָּא – שָׁלשׁ:

הָאַחַת בַּת שְׁמוּאֵל, אֲחוֹתִי הַנִּרְצַחַת,

הָאַחַת בַּת דָּוִד, גִּיסָתִי הַיָּפָה,

הָאַחַת הִיא בַּת פֶּסַח, בַּבּוּנְקֶר קָפְאָה –

נִשְׁאֲרָה מִכֻּלָּן רַק אַחַת עוֹד לְנַחַת,

שֶׁתִּחְיֶה וְתִהְיֶה בְּרִיאָה, בַּת רָחֵל,

שֶׁשִּׁבְתָּהּ בְּחֵיפָה, בַּהֲדַר־הַכַּרְמֶל.

בְּדוֹמֶה לְכָךְ סַבָּא שֶׁלָּנוּ שְׁלֹמֹה:

נִין אֶחָד וְיָחִיד רַק נוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ,

עוֹדוֹ נַעַר גַּם הוּא, בְּרַעֲנַנָּה בַּכְּפָר,

הוּא מִכָּל הַשְּׁלוֹמוֹת הָאֶחָד רַק נִשְׁאַר.

וְעוֹד רַע מִזֶּה – סַבְתָּא שֶׁלָּנוּ רָחֵל:

אַף אַחַת לֹא שָׂרְדָה, מִכָּלֶה עַד הָחֵל…

וְאוּלָם בִּזְמַנּוֹ, עוֹד לִפְנֵי שֶׁעָבַר

הַמְרַצֵּחַ שׁוֹבֵר־הָעַמִּים וְשָׁבַר

מִשְׁפַּחְתֵּנוּ כֻּלָּהּ בְּגַלִיצְיָה, פּוֹלִין,

הֵם כֻּלָּם בְּוַדַּאי שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין

אֶת עַצְמָם בִּדְמוּתָם שֶׁל קְטַנִּים וּקְטַנּוֹת

עַל אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם לִסְפּוֹר וְלִמְנוֹת.

לְמָשָׁל, סַבְתָּא מַלְכָּה: מֵאָז נִסְתַּלְּקָה,

הִתְהַלְּכָה בֵּינוֹתֵינוּ מַמָּשׁ כְּמַלְכָּה!

בְּטֶקְלוּבְקָה – מַלְכָּה רִאשׁוֹנָה הַ“שְּׁחוֹרָה”;

בְּלִיסוֹבְצֶה – מַלְכָּה הַשְּׁנִיָּה, הַבְּכוֹרָה;

בְּחוֹרוֹסְטְקוּב – מַלְכָּה הַשְּׁלִישִׁית, הַ“בְּהִירָה”;

וּבִטְלוּסְטֶה – מַלְכָּה אֲחוֹתִי, יַקִּירָה;

מִלְּבַדָּן הַמְּלָכוֹת שֶׁל בֵּית קְלֵיין: הָאַחַת

אֲחוֹתוֹ שֶׁל מֵאִיר, וּשְׁנִיָּה לָהּ – הַבַּת.

וְהוֹלִיד גַּם אַחַת בְּוַדַּאי בִּנְיָמִין,

שֶׁהֶעֱמִיד וְלָדוֹת מְרֻבִּים מִכָּל מִין.

מִכָּל אֵלֶּה שָׂרְדָה רַק מַלְכָּה יְחִידָה,

בַּהֲדַר, וְגַם הִיא חֶנְוָנִית אֲמִידָה.

[בַּחֶשְׁבּוֹן הַלָּזֶה, כַּמּוּבָן, אֵין נִכְנֶסֶת

מַלְכָּתֵנוּ הַבַּת, שֶׁבְּחֵן וּבְחֶסֶד

בְּשִׁלְטוֹן לֹא מֻגְבָּל הִיא מוֹלֶכֶת עָלֵינוּ

וְהוֹפֶכֶת לְבֵית־מְלָכִים אֶת בֵּיתֵנוּ.

הִיא כֻּלָּהּ, אִם אֶפְשָׁר כָּךְ לוֹמַר, אַךְ סָפִיחַ –

שֶׁתִּגְדַּל וְתִפְרַח עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ!]

כָּךְ נִתְּנוּ הַשֵּׁמוֹת בְּאוֹתָם הַיָּמִים…

כָּךְ גָּדְלוּ מִשְׁפָּחוֹת כָּעֵצִים הָרָמִים

וְכָל שֵׁם נִסְתָּעֵף, נִתְפַּשֵּׁט לַמֶּרְחָב…

מִן הַגֶּזַע לַבַּד, מִן הַבַּד לֶעָנָף,

מִתַּשְׁתִּית הַקַּרְקַע, מִנִּי שֹׁרֶשׁ בָּלֶה,

נִמְסְרָה הַחִיּוּת לְיַרְקוּת הֶעָלֶה…

וְיָדַעְתָּ, נוֹלַדְתִּי בַּחֹרֶף (תַּרְסָ"ט)

וְהָיִיתִי יִלּוֹד לֹא־רָצוּי בִּמְעָט:

הַתְּשִׁיעִי לְאָבִי וּלְאִמִּי־הוֹרָתִי;

אִלְמָלֵא לִי עָמְדָה אֲחוֹתִי־בְּכוֹרָתִי,

הִיא מַלְכָּה, וְקָרְאָה לִי בֻּבָּה וַעֲטֶרֶת –

וְאוּלָם הֵן כָּל זֶה מְסֻפָּר בְּ“אִגֶּרֶת”.

זֶה הָיָה בְּיוֹם הֵ"א, פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים;

וּבַבַּיִת הָיוּ הַגְּבָרִים מְעַטִּים.

כִּי אָבִינוּ הָיָה, כָּרָגִיל, בַּמֶּרְחָק

וּמַגִּיעַ הַבַּיְתָה מֵחַג אֱלֵי חַג –

הוּא הָלַךְ בַּיְּעָרוֹת וְרָשַׁם וּמָדַד.

מִפְּנֵי־מָה מִבֵּיתוֹ לַמֶּרְחָק הוּא נָדַד?

שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, הוּא הַדּוֹד הֶעָשִׁיר הָאַדִּיר –

הֵן אָבִינוּ מִמֶּנּוּ טוֹבָה לוֹ הִדִּיר;

גַּם אָחִיו גַּם גִּיסוֹ שֶׁל אָבִינוּ עָבְדוּ

אֶת הַגְּבִיר, וְגַם הֵם הִתְבַּסְּסוּ וְכָבְדוּ,

וְגַם הֵם נַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים אֲמִידִים,

נִכְנָסִים לָעֲיָרָה בְּכִרְכָּרָה לַיְרִידִים

וְקוֹנִים מִכָּל־טוֹב, מִתְנַהֲגִים כִּפְרִיצִים

וְעַל כָּל קְרוֹבֵיהֶם מִלְמַעְלָן מְצִיצִים –

וּבְיוֹם אָלֶ"ף בָּאִים הֵם אֶל בַּעַל־הָאֲחֻזָּה,

מִתְכּוֹפְפִים בַּכְּנִיסָה וְנוֹשְׁקִים הַמְּזוּזָה

וְיוֹשְׁבִים לַשֻּׁלְחָן, מְסִיחִים בִּנְעִימוּת

וְלוֹגְמִים מִן הַטֵּיי וְסוֹפְגִים הַחֲמִימוּת –

וּבַסּוֹף מַגִּישִׁים הָ“רַפּוֹרְט” לוֹ לַגְּבִיר…

וְצָרִיךְ הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ לְהַעֲבִיר,

שֶׁיִּנְהַג בְּדוֹדוֹ, קְרוֹב־דָּם וּבָשָׂר,

כְּנָהוֹג בַּפָּרִיץ הַנּוֹצְרִי וְהַזָּר…

וַהֲרֵי שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, כַּיָּדוּעַ, גָּדַל

בְּבֵית סַבָּא קַלְמָן־מָרְדְּכַי וְהָיָה

רַק גִּיסוֹ הַקָּטָן וְעוֹזְרוֹ רַק הַדָּל…

וְרַק רוּם־מַזָּלוֹ לוֹ שִׂחֵק כִּבְדָיָה,

עָרְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה לוֹ הָיְתָה כְּפָנָס,

וַיִּגְדַּל, וַיִּצְמַח, וַיִּגְבַּהּ הַנַּנָּס,

וַיַּעֲלֶה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה בְּעָשְׁרוֹ –

וְקַלְמָן־מָרְדְּכַי הֶעֱנִי בְּיָשְׁרוֹ.

וּבָנָיו שֶׁל קַלְמָן־מָרְדְּכַי הַתָּמִים

מִסְתַּגְּלִים אֶל הַגְּבִיר בְּמֵרוֹץ הַיָּמִים,

מַעֲבִירִים עַל דַּעְתָּם וְשָׁנִים עַל שָׁנִים

הֵם אַנְשֵׁי שֵׁרוּתוֹ וּפְקִידָיו, נֶאֱמָנִים.

אַךְ אָבִינוּ הָיָה מַהְפְּכָן בְּשַׁעְתּוֹ,

וְיָכוֹל לֹא יָכֹל לְהַעֲבִיר עַל דַּעְתּוֹ – –

אִישׁ גֵּאֶה מִטִּבְעוֹ מִתָּמִיד וּמֵאָז

וְשׁוֹמֵר עַל כְּבוֹדוֹ וְעַקְשָׁן גַּם מָה־עָז,

הוּא הוֹסִיף לְעַצְמוֹ מֵעַצְמוֹ עוֹד דִּבְּרָה,

שֶׁהִכְבִּידָה עָלָיו וְכִמְעַט שֶׁשִּׁבְּרָה:

לֹא תַּעֲבֹד הַפָּרִיץ שֶׁקָּרוֹב הוּא, אָחִיךָ!…

בַּנֵּכָר אֶת גּוּפוֹ הוּא הִרְכִּין וְהִנְמִיךְ

וְעָבַד אֶת הַזָּר, אֶת פּוֹנִינְסְקִי נָסִיךְ,

אַךְ רוּחוֹ הַגֵּאָה קוֹמָתָהּ לֹא הִנְמִיכָה.

וְלָכֵן לֹא הָיָה אָז בַּבַּיִת אָבִינוּ.

לֹא הָיָה גַּם מֵאִיר־יַעֲקֹב, הוּא אָחִינוּ

הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אַף גַּם הוּא בַּנֵּכָר

בִּיעָרוֹת כְּבָר הִלֵּךְ וְעָבַד בְּשָׂכָר;

וְאָחִינוּ שְׁלֹמֹה אֶל הַדֹּאַר הָלַךְ,

לְבַשֵּׂר לִשְׁנֵיהֶם טֶלֶגְרַמּוֹת שָׁלַח;

וְאָחִינוּ משֶׁה לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן

הוּא הָיָה – בְּכִשְׁרוֹן־נְדִידָה הוּא נֵחַן;

וְאָחִינוּ קַלְמָן, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה

עוֹדוֹ קָט, בְּוַדַּאי הוּא בַּחֶדֶר שָׁהָה;

וְהָיוּ רַק בַּחֲדַר־הַבִּשּׁוּל הַסָּמוּךְ

הַבָּנוֹת עִם שְׁכֵנָה וְדִבְּרוּ קוֹל נָמוּךְ.

וְהַחֹרֶף נִשְׁקַף מִן הַחוּץ בַּחַלּוֹן

בְּמַרְאֵה יְעָרוֹת שֶׁל לִבְנֶה וְאַלּוֹן,

וְהָעֶרֶב קָרַב בִּשְׁתִיקָה גְּמוּרָה

וְטִאטֵא הַפִּנּוֹת בְּכָנָף אֲפוֹרָה.

וְשָׁכְבָה אָז אִמִּי בְּמִטַּת־הַיּוֹלֶדֶת

וְהָיְתָה לְבַדָּהּ וְכִמְעַט שֶׁבּוֹדֶדֶת,

אִלְמָלֵא הַיִּלּוֹד עִם יְפֵה הָעֵינַיִם…

כָּךְ הָיוּ לְבַדָּם אָז בַּחֶדֶר הַשְּׁנַיִם.

וְהִבִּיטָה, הִבִּיטָה אִמִּי אֲהוּבָה

אֶל הָרַךְ הַנּוֹלָד וְהָיְתָה עֲצוּבָה.

כִּי חָשְׁבָה מָה וָמָה, וּמַדּוּעַ וְאֵיךְ…

וּפִתְאֹם עַל פָּנֶיהָ שְׂחוֹק הִשְׁתַּפֵּךְ.

כִּי עָלְתָה עַל דַּעְתָּהּ מַחְשָׁבָה מְשֻׁנָּה,

שֶׁאֶל כָּל הַמַּחְסוֹר, שֶׁמֵּאֵל לָהּ מֻנָּה,

עוֹד נוֹסַף לָהּ מַחְסוֹר מַה מּוּזָר וּמַצְחִיק:

בִּשְׁבִיל זֶה הַיִּלּוֹד הֵיכָן שֵׁם הִיא תַּשִּׂיג?

כִּי הִנֵּה הַסָּבִים שֶׁמִּשְּׁנֵי הַצְּדָדִים

קְרוּאִים־קְרוּאִים הֵם עַל שְׁנֵי יְלָדִים,

כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁמוֹת הַסָּבִים־הַזְּקֵנִים…

מַה מּוּזָר… קוּם וּשְׁאַל לְךָ שֵׁם מִשְּׁכֵנִים…

אָמְנָם יֵשׁ… יֶשְׁנוֹ שֵׁם הָעוֹמֵד וּמְצַפֶּה

לִגְאֻלָּה, בַּל יְהִי כְּמוֹ נֵר מְכֻבֶּה,

הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַדּוֹד הַפָּרִיץ הֶעָשִׁיר.

בְּמוֹתוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת, שְׁנֵי בָּנִים הוּא הִשְׁאִיר,

וְכֻלָּם “בַּעֲלֵי אֲחֻזָּה”. וְאוּלָם –

לֹא זָכָה לְ“שִׁמְשׁוֹן” בַּר קְיָם מִכֻּלָּם…

כִּי הַבַּת הַבְּכוֹרָה, מִסְכֵּנָה, הִיא אֶסְתֵּר,

בְּלֹא־עֵת הִיא יָלְדָה וְקָבְרָה בְּהֶסְתֵּר –

יִשְׁמְרֵנוּ הַשֵּׁם, יִשְׁמֹר כָּל יִשְׂרָאֵל,

שֶׁיִּחְיֶה זֶה בְּנִי וְיָאִיר וְיָהֵל!

וְהַבֵּן, מֵאִיר קְלֵיין, הוּא הֵקִים שֵׁם הַמֵּת,

אַךְ חָזַר הַתִּינוֹק אֶל עוֹלַם הָאֱמֶת…

וְהַבַּת הַשְּׁנִיָּה, הִיא מַלְכָּה, אוֹי אֲבוֹי,

“בַּעֲלַת־אֲחֻזָּה” הִיא, כֻּלָּהּ הוֹד וָנוֹי,

לְבוּשָׁה בְּהָדָר וְכִבְנוֹת־הַמַּעֲלָה,

וְאוּלָם, עֲלוּבָה, גְּרוּשָׁה מִבַּעֲלָהּ…

לְמָחֳרַת הַחֻפָּה, מִסְכֵּנָה, גָּזְרָה אֹמֶר

וְהֶחְלִיטָה בְּכָל הַחֻמְרָה וְהַחֹמֶר

שֶׁאֵינֶנָּה רוֹצָה בּוֹ, בַּבַּעַל הַזֶּה…

מִי יוֹדֵעַ מָתַי לְאַחֵר תִּנָּשֵׂא!

יִשְׁמְרֵנוּ הַשֵּׁם מִדָּבָר שֶׁכָּזֶה!

וְנִשְׁאַר עוֹד הַבֵּן הַשֵּׁנִי, עַזְרִיאֵל,

גַּם מִמֶּנּוּ אֵין נַחַת, שָׁמְרֵנוּ הָאֵל!

הוּא בִּלְבוּב הָרְחוֹקָה, וּבְבוֹאוֹ רַק יִרְכַּב

כָּל הַיּוֹם עַל הַסּוּס, עִם הַשּׁוֹט, בְּחֶבְרַת

הַפְּרִיצִים הַנּוֹצְרִים, עִם כֻּלָּם הוּא פַּן־בְּרַאט…

הוּא רַוָּק. אַךְ גַּם אִם יִתְחַתֵּן, וְעַכְשָׁו,

הוּא לִבְנוֹ שֵׁם “שִׁמְשׁוֹן” לֹא יִקְרָא… זֶה לַשָּׁוְא!

וַאֲפִלּוּ הַשֵּׁם שֶׁמָּצָא לוֹ מִקְלָט

בְּטֶקְלוּבְקָה, בְּבֵית בִּנְיָמִין – לֹא נִקְלַט,

גַּם הַהוּא נִסְתַּלֵּק, יִשְׁמְרֵנוּ הָאֵל,

שֶׁיִּחְיֶה זֶה בְּנִי וְיָאִיר וְיָהֵל!

וְנִמְצָא שֶׁהַגְּבִיר הָאַדִּיר רַ' שִׁמְשׁוֹן,

שֶׁהִרְבָּה נְכָסִים וְהִרְבָּה כְּעָסִים,

גַּם בַּקֶּבֶר אֵינֶנּוּ יָכוֹל עוֹד לִישׁוֹן,

וּמִלְּבַד הָרִמָּה, תּוֹלָעִים וּרְמָשִׂים,

מְכַרְסֶמֶת אוֹתוֹ, יְרַחֲמֵהוּ הַשֵּׁם,

הַדְּאָגָה לִשְׁאֵרִית וּלְזֵכֶר, לְשֵׁם…

וְנִדְמָה לָהּ לְאִמָּא, הִנֵּה הוּא עוֹמֵד,

זֶה הַדּוֹד רַ' שִׁמְשׁוֹן, כְּמוֹ חַי וְלֹא מֵת…

הוּא נִרְאֶה כְּעָיֵף, כְּמוֹ שָׁב מִנְּדִידָה,

וּכְעָנִי כֵּן בַּפֶּתַח חָרֵד הוּא נִצָּב,

וּמַבִּיט בְּמַבָּט מִתְאַוֶּה וְחוֹמֵד

אֶל הָרַךְ־הַנּוֹלָד הַשּׁוֹכֵב לְצִדָּהּ…

אַחַר־כָּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אֵלֶיהָ עֵינָיו

וּמְבַקֵּשׁ כְּאֶבְיוֹן, מְעוֹרֵר רַחֲמִים

בְּמַבָּט־בַּקָּשָׁה מַה נּוּגֶה וְחָמִים…

וְרוֹאָה הִיא, רוֹאָה הִיא אוֹתָן הָעֵינַיִם,

וְאֵינֶנָּה יוֹדַעַת וְאֵין זֶה וַדַּאי לָהּ,

אִם רוֹאָה הִיא חֲלוֹם בִּשְׁעַת־בֵּין־הָעַרְבַּיִם,

בְּשָׁעָה אֲפוֹרָה שֶׁבֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה,

אוֹ אוּלַי הוּא נִצָּב עַל הַסַּף בֶּאֱמֶת,

זֶה הַגְּבִיר הָאַדִּיר, הַמִּסְכֵּן, זֶה הַמֵּת…

וְנִדְמֶה, הִיא שׁוֹמַעַת קוֹלוֹ מְדַבֵּר,

קוֹל חָנוּק מִדְּמָעוֹת, הַמַּפְצִיר וּמְסַבֵּר:

הֵן רוֹאָה אַתְּ, אֶצְלִי לֹא זָכִיתִי לְשֵׁם…

לֹא מִבֵּן, לֹא מִבַּת… הוּא אֵינוֹ מִתְקַיֵּם…

בְּבֵיתִי הוּא אֵינֶנּוּ שׁוֹהֶה, כֵּן חָזוּי…

אַךְ אֶצְלֵךְ הוּא יִחְיֶה וְיִגְדַּל כָּרָאוּי…

בַּקְשִׁי אַתְּ אֶת שְׁמוּאֵל בַּעֲלֵךְ שֶׁיַּסְכִּים

לְקַיֵּם אֶת זִכְרִי וְלִי שֵׁם לְהָקִים –

וְעַל זֶה הַתִּינוֹק אֶקָּרֵא נָא בַּשֵּׁם…

אַל יִזְכֹּר רִאשׁוֹנוֹת מֵאוֹתָם הַיָּמִים,

וְאִם גַּם אָז הָיִיתִי אֲנִי הָאָשֵׁם…

בַּקְשִׁי אָתְּ… הֲרֵי אַתְּ מֵיטִיבָה לְבַקֵּשׁ…

וּרְאִי שֶׁהַפַּעַם הוּא לֹא יִתְעַקֵּשׁ.

אַחַר־כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה מִתְּנוּמָה,

הָיְתָה רוּחַ אִמִּי סְעוּרָה וּפְעוּמָה,

וְאוּלָם הַתִּינוֹק הַשּׁוֹכֵב לְצִדָּהּ

הָיָה חַי וּבַת־שְׂחוֹק שִׂפְתוֹתָיו מַרְעִידָה…

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא,

עֵת בַּבַּיִת רָתְחָה הַמְּלָאכָה הָרַבָּה

לִקְרַאת בְּרִית־הַמִּילָה שֶׁבְּיוֹם מָחֳרָתַיִם –

בָּא אָבִינוּ מִיַּעַר בֶּרְזַ’ן בֵּין עַרְבַּיִם.

לְאַחַר שְׁאִילַת־הַשָּׁלוֹם וּבְרָכָה

שֶׁיִּהְיֶה לְמַזָּל, שֶׁיִּהְיֶה לְהַצְלָחָה,

וּלְאַחַר שֶׁהֵצִיץ בְּוַדַּאי בַּתִּינוֹק,

שֶׁמַּלְאָךְ מְדַגְדֵּג שִׂפְתוֹתָיו לְבַת־שְׂחוֹק,

אָמְרָה אִמָּא לְאַבָּא: שְׁמוּלִיק, הַקְשֵׁב,

רְצוֹנִי לְסַפֵּר לְךָ מַה־שֶּׁהוּא, שֵׁב…

וְאָז אַבָּא יָשַׁב לוֹ עַל צַד הַמִּטָּה

וְאָזְנוֹ לִדְבָרֶיהָ שֶׁל אִמָּא הִטָּה.

אָמְרָה אִמָּא לְאַבָּא: שְׁמַע, נִתְנַמְנַמְתִּי

לִפְנוֹת־עֶרֶב אֶחָד, וַחֲלוֹם אָז חָלַמְתִּי…

שֶׁהִנֵּה כָּאן, בַּפֶּתַח, עוֹמֵד כְּעָנִי – –

– הַדּוֹד שִׁמְשׁוֹן! – סָח אַבָּא. – רְאִיתִיו גַּם אֲנִי,

וְלֹא פַּעַם אַחַת, רַק שָׁלשׁ פְּעָמִים…

הוּא עָמַד וְהִבִּיט כִּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

שֶׁאֶקְרָא אֶת שְׁמוֹ עַל הָרַךְ, עַל הַיֶּלֶד…

הוּא אֶצְלִי לֹא פָּעַל וְלֹא־כְלוּם, הֶחָצוּף,

וְהָלַךְ לוֹ קוֹדֵר וְזָעוּם וְזָעוּף.

אַךְ בַּדֶּרֶךְ לְכָאן, בְּשִׁבְתִּי בַּמִּגְרֶרֶת,

תְּקָפַתְנִי תְּנוּמָה – וְנִרְאָה לִי אַחֶרֶת:

מְרֻצֶּה וְשׂוֹחֵק וּמֵאִיר מִתּוֹחֶלֶת…

הֲבִינוֹתִי מִיָּד שֶׁהָיָה גַּם אֶצְלֵךְ,

הִתְחַנֵּן וְהִסְכַּמְתְּ לוֹ בְּטוּב לְבָבֵךְ…

אַךְ אִמְרִי נָא לִי, מָה הוּא רוֹצֶה עוֹד מִמֶּנִּי?

מִפְּנֵי־מָה בְּמוֹתוֹ גַם רָדוֹף יִרְדְּפֵנִי?

וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, בִּשְׁעַת בְּרִית־הַמִּילָה,

עֵת אָמַר הָרַ' פַיְבוּשׁ הַשּׁוֹ"ב־הַמּוֹהֵל

בְּנִגּוּן: “וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל…”

וְהָיָה כְּמוֹדִיעַ, אַךְ גַּם כְּשׁוֹאֵל –

הֵשִׁיב אַבָּא, אַחַר אֲנָחָה קַלִּילָה

כְּנִכְנָע לְאַחַר מַאֲבָק שֶׁכִּלָּה:

שִׁמְשׁוֹן – כְּאוֹמֵר: נִצַּחְתַּנִי, דּוֹדִי,

שֶׁנִּלְחַמְתִּי בְּךָ מִנְּעוּרַי, מֵעוֹדִי.

וְהָיְתָה זוֹ וַדַּאי אַנְחָתוֹ הַיְחִידָה

בָּעִנְיָן הַלָּזֶה וְיוֹתֵר לֹא הוֹסִיף,

וּבָזֶה נִסְתַּיֵּם בְּלִבּוֹ זֶה הָרִיב,

נִסְתַּיְּמָה תְּקוּפָה גְּדוֹלָה שֶׁל מְרִידָה.

כִּי בְּתוֹךְ לְבָבוֹ הֵן אָבִי הִשְׁתַּבֵּחַ,

כִּי הוּא־הוּא הַמְוַתֵּר וְהוּא־הוּא הַמְנַצֵּחַ.

וּמֵעִיד אֲנִי בּוֹ, בְּאָבִי הַיָּקָר,

כִּי מֵאָז אֵיבָתוֹ אֶל שִׁמְשׁוֹן הוּא עָקַר…

וְאָהוֹב אֲהֵבַנִי כְּכָל יְלָדָיו,

שֶׁהָיוּ הֲגִיגָיו רַק לָהֶם נְתוּנִים.

וּמוּבָן הוּא, כִּי לִי, לְהַ“בֶּן־זְקוּנִים”,

מְעַט יֶתֶר חִבּוּב וּפִנּוּק הוּא נָדַב,

אַךְ אֶפְשָׁר גַּם אָהוֹב אֲהֵבַנִי יוֹתֵר…

כִּי בָּזֶה רַק אֲנִי לִי מַסְבִּיר וּפוֹתֵר,

שֶׁמֵּיטַב הַיְרֻשָּׁה לִי הִנְחִיל וְהִשְׁאִיר:

הַשִּׂנְאָה לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ שֶׁל עָשִׁיר!

הערות וביאורי המשורר

רַפּוֹרְט – דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן בִּכְתָב, שֶׁמּוֹסֵר כָּל שָׁבוּעַ הַ“נֶּאֱמָן” בַּיַּעַר; פַּאן־בְּרַאט – אָדוֹן־אָח (פּוֹלָנִית), יָדִיד וָרֵעַ.

וְכֵיצַד נַעֲשָׂה שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין לְעָשִׁיר

נְסַפֵּר בְּפִרְקֵנוּ הַזֶּה שֶׁל הַשִּׁיר;

וּמִיָּד נְצַיֵּן הַמָּקוֹר וְנַגִּיד,

שֶׁשָּׁמַעְנוּ הַכֹּל מִדּוֹדֵנוּ דָּוִד.

בַּיָּמִים הַקָּשִׁים שֶׁל מִלְחֶמֶת־עוֹלָם,

לְאַחַר הַפְצָצַת תֵּל־אָבִיב לְאוֹר יוֹם,

עֵת הָיוּ מְטוֹסִים מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם

כְּמִינֵי יַתּוּשִׁים מַטְרִידִים בַּמָּרוֹם,

וְעִם כָּל זִמְזוּם זָר וְחָשׁוּד שֶׁנִּקְלַט

הָיָה קוֹל הַצּוֹפָר מִשְׁתַּפֵּךְ: אַזְעָקָה!

וְהָיְתָה תֵּל־אָבִיב מִתְמַלְּטָה לַמִּקְלָט

וְיוֹשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט, כְּמוֹ מְחַכָּה,

מַקְשִׁיבָה לְזִמְזוּם מִתְקָרֵב, מִתְקָרֵב

וְעוֹבֵר, מִתְרַחֵק, מִתְרַחֵק, וְחוֹלֵף…

אוֹ שׁוֹמַעַת גַּם אֵיךְ הַמָּטוֹס מִצְטוֹלֵל

בִּשְׁרִיקָה אֲיֻמָּה וּמִיָּד מִתְחוֹלֵל

הָאֲוִיר מִפְּצָצָה שֶׁנָּפְלָה מִקָּרוֹב –

הֲנָפְלָה עַל מִגְרָשׁ, אוֹ עַל בַּיִת בִּרְחוֹב?

בְּאוֹתָם הַיָּמִים, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק –

בְּאוֹתָם עֲרָבִים, לֹא הָיָה תַּעֲנוּג

מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּחֶדֶר לֵישֵׁב

לְפַת־עֶרֶב בְּחֶדֶר אָטוּם וְהֵיטֵב

מְאֻפָּל (הֵן הָיָה אָז אָסוּר וְאָסוּר

שֶׁתֵּצֵא קֶרֶן־אוֹר מִן הַתְּרִיס הַסָּגוּר!) –

וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִים לֶאֱכוֹל בַּמִּרְפֶּסֶת

מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן וְהַדָּל;

בְּלֵילוֹת שֶׁל יָרֵחַ הָיְתָה שָׁם נִפְרֶשֶׂת

מִין מַפָּה מִן הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ מֵעָל,

אַךְ בְּלֵיל שֶׁל סוֹף־חֹדֶשׁ הַיָּד מְחַפֶּשֶׂת

כָּל דָּבָר לְאוֹרוֹ שֶׁל פַּנַּס־הַחַשְׁמַל;

הִנֵּה כָּאן, דּוֹד דָּוִד, הִנֵּה כָּאן מַרְגָּרִינָה,

וְהִנֵּה הַסַּכִּין, מִיָּמִין, הִנֵּה־הִנָּהּ,

וְהִנֵּה בַּתַּחְתִּית שֶׁמִּשְּׂמֹאל הָרִבָּה –

כָּךְ הָיִינוּ יוֹשְׁבִים, סוֹעֲדִים בְּחִבָּה.

יִתָּכֵן־יִתָּכֵן שֶׁבְּזוֹ הַדַּקָּה

יִשְׁתַּפֵּךְ הַצּוֹפָר בֶּחָלָל: אַזְעָקָה!

יִתָּכֵן־יִתָּכֵן שֶׁנָּרוּצָה מִיָּד

לַקּוֹמָה הַתַּחְתִּית שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ מִקְלָט

וְנֵשֵׁב דְּחוּקִים וּדְבוּקִים עִם הַטָּף

וְנַקְשִׁיב: “הוּא עָבַר… הוּא עָבַר, וְהוּא שָׁב…”

אַךְ לִפְנֵי הַשָּׁעָה, וְכָל עוֹד שֶׁמִּלְּעֵיל

מְרַמְּזִים כּוֹכָבִים בְּאָפְלוֹ שֶׁל הַלֵּיל,

וְכָל זְמַן שֶׁחֲלַל הָעוֹלָם עוֹד שָׁקִיט –

נְשׂוֹחֵחַ מְעַט עִם דּוֹדֵנוּ דָּוִד.

כִּי דּוֹדֵנוּ דָּוִד, הוֹי קוֹרְאַי הַנְּדִיבִים,

הוּא הָיָה בְּמוֹתוֹ עוֹד מְעַט בֶּן־שִׁבְעִים,

וְאִם כִּי הוּא הָיָה עוֹד צָעִיר בְּרוּחוֹ

וְיוֹדֵעַ סַפֵּר־בְּדִיחוֹת אֵין־כָּמוֹהוּ,

וְיוֹצְרָן בְּאַגַּב, בְּשִׂיחוֹ וּבְשׂוּחוֹ

וּמְסַפְּרָן כְּמַעֲשֶׂה־שֶׁהָיָה דַּוְקָא בּוֹ־הוּא,

וּמְעַדֵּן גַּם בְּדִיחֹנֶת גַּסָּה־שֶׁבְּגַסָּה

וּבְסַפְּרוֹ בַּשְּׁלִישִׁית הִיא עוֹד לֹא נִמְאֲסָה –

עִם כָּל זֶה הֵן הָיִיתִי תָּמִיד וְתָמִיד

עַל דּוֹדֵנוּ דָּוִד מִסְתַּכֵּל וּמַבִּיט

כְּעַל מִי שֶׁנָּסַע מִנִּי דוֹר מָה־רָחוֹק

וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל רָז,

וְאֶפְשָׁר לִשְׁאָלֶנּוּ, לַחְקוֹר וְלִבְדּוֹק,

מֶה הָיָה, מִי הָיָה, אֵיךְ הָיָה אָז־וָאָז…

וְשָׁאַלְתִּי הַפַּעַם: כִּיצַד נִתְעַשֵּׁר

שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין? אִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר וְכָשֵׁר

הוּא עָלָה וְהִגִּיעַ עַד רוּם הַמַּעֲלוֹת,

אוֹ אוּלַי הוּא טִפֵּס בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת?

כִּי דֹוֹדֵנוּ דָּוִד, עוֹדוֹ נַעַר עִלּוּי

מִתְמַשְׂכֵּל בְּהֶסְתֵּר, מִתְחַסֵּד בְּגָלוּי,

אֶל הַדּוֹד שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין הָיָה בָּא בִּימוֹת־קַיִץ

וְשׁוֹהֶה בְּבֵיתוֹ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים

וְרָאָה מִנְהָגוֹ מִקָּרוֹב בְּלֹא חַיִץ,

לֹא כְּקוֹץ דּוֹקְרָנִי, לֹא כְּשִׂיחַ וְרָדִים.

וְזָכִיתִי, הָיִיתִי עָלָיו אָז אָהוּב,

מְצַיֵּן הַמְסַפֵּר כְּדָבָר הֶחָשׁוּב,

וּמוֹסִיף וְאוֹמֵר בְּקוֹלוֹ הַצָּרוּד:

וְגַם הוּא, שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, הוּא הָיָה לִי אָהוּד.

קֹדֶם־כֹּל שֶׁתֵּדַע, הוּא הָיָה אִישׁ עָנָו

וּמִנְהָג בְּיָדוֹ כָּל יָמָיו וְשָׁנָיו

לְהַקְדִּים וְלוֹמַר בְּקוֹל רָם “בֹּקֶר טוֹב!”

לְכָל מִי שֶׁעוֹבֵר וְנִפְגָּשׁ בּוֹ בָּרְחוֹב.

וְשֵׁנִית הוּא הָיָה קַמְצָנִי עַד מְאֹד.

לֹא חָלִילָה בִּשְׁבִיל לְקַמֵּץ אַט־לְאָט

וּלְהַכְנִיס אֶל הַטַּייסְטֶר מַטְבֵּעַ וְעוֹד –

לֹא מִזֶּה נִתְעַשֵּׁר, הֵן תִּשְׁמַע זֹאת מִיָּד!

אֶלָּא מָה, הוּא עַצְמוֹ הֵן גָּדַל כְּיָתוֹם,

מְלֻבָּשׁ כָּל יָמָיו בְּסֶרְדּוּט אֵין־מְתוֹם,

וְנוֹשֵׂא הַכַּדִּים שֶׁמְּלֵאִים הֵם חָלָב

מִנִּי פֶתַח אֶל פֶּתַח, מִסַּף אֱלֵי סָף,

מִשְׂתַּכֵּר כָּל פְּרוּטָה בְּעָמָל וּבְזֵעָה

וּמְצָרֵף כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה לְמֵאָה

וּמַקְדִּים לְהַחְכִּים וְלִקְנוֹת לוֹ דֵּעָה –

וְלָמַד לְהָבִין מָה עֶרְכָּהּ שֶׁל פְּרוּטָה,

וְאִם כִּי כָּל אַחַת פְּחוּתָה וּמְעוּטָה.

הוּא כִּילַי, כָּךְ הָיוּ מְסַפְּרִים רְכִילוּת.

אַךְ הָיִיתִי אוֹמֵר, שֶׁהָיְתָה הַכִּילוּת

רַק מַזְכֶּרֶת רָעָה וְדַחְקוּת בִּשְׁבִילוֹ,

גַּם בִּזְמַן שֶׁהָיוּ לוֹ הַרְבֵּה רְוָחִים,

כְּאוֹתוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ, שָׁמַר תַּרְמִילוֹ

מִן הַזְּמַן שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בַּפְּתָחִים…

שֶׁהֲרֵי הוּא נָתַן, וּבְיָד נְדִיבָה,

פִּדְיוֹנוֹת, מַעֲמָדוֹת, וְלַקְּלוֹיְז, לִישִׁיבָה.

שֶׁהָיָה מְחַלֵּק קֻבִּיּוֹת הַסֻּכָּר

וְשׁוֹתֶה רַק בְּרֶבַע, מִנְהָג לֹא מֻכָּר

בִּמְקוֹמֵנוּ – תֵּדַע, גַּם בָּזֶה הוּא גִּלָּה

חִבָּתוֹ לִי וְגַם לִי הִתִּיר בְּפֵרוּשׁ

לְכָל כּוֹס לִי לָקַחַת פִּסָּה רְגִילָה,

בִּמְקוֹם רֶבַע אֶחָד שֶׁל פִּסָּה, “כַּדָּרוּשׁ”.

“לְךָ, דּוּדְיֶה”, אָמַר לִי, "מֻתָּר כָּךְ לָקַחַת,

כִּי רֹאשְׁךָ רֹאשׁ יָקָר וְנִשְׂבַּע מִמְּךָ נַחַת".

הוּא הָיָה בֵּינוֹנִי בְּגָבְהוֹ וְזָקָן

לוֹ הָיָה צְהַבְהַב, וּמִשֶּׁנִּזְדַּקַּן

נִתְכַּסֵּף אַט־לְאָט וְהִלְבִּין. הָעִקָּר:

בְּגוּפוֹ וּבְרוּחוֹ לֹא הָיָה אִישׁ נִכָּר

וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל, לֹא לְרַע, לֹא לְטָב,

אַךְ מַ זָּ ל הָיָה לוֹ מַה גָּדוֹל וּמָה רָב!

[כִּי דוֹדֵנוּ דָּוִד, כָּאן רָאוּי לְהָעִיר,

הוּא יוֹתֵר מִנִּי כֹּל הַמַּזָּל הוּא הוֹקִיר.

הוּא עַצְמוֹ, הַמִּסְכֵּן, לֹא הָיָה לוֹ מַזָּל.

חַד־הַמֹּחַ, מָלֵא וְגָדוּשׁ מִכָּל־טוֹב,

מְפַזֵּר בְּדַבְּרוֹ מַאֲמָרִים שֶׁל חֲזַ"ל

וַאֲמָרוֹת שֶׁל סוֹפְרִים מֵאֵירֹפָּא לָרֹב,

בַּחֶבְרָה, בִּיחִידוּת, הוּא הָיָה אִישׁ שִׂיחָה

וּמַבְרִיק בְּחִדּוּד וְאָמַּן־הַבְּדִיחָה

וּמַעְיָן שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹסֵק מִלְּהַנְבִּיעַ,

עִם כָּל זֶה לֹא הִשְׂכִּיל לִדְבַר־מָה לְהַגִּיעַ.

פַּרְנָסָה לוֹ בָּחַר (אִם הָיְתָה לוֹ בְּחִירָה)

שֶׁדָּרְשָׁה נְסִיעָה וּנְדִידָה תְּדִירָה;

כְּסוֹכֵן מִשֶּׁל פִירְמָא אַחַת אַדִּירָה

שֶׁל דִּבְרֵי סַלְסָלָה־מַלְמָלָה עֲדִינִים,

הוּא עָבַר אֲרָצוֹת מְרֻבּוֹת בְּאֵירֹפָּא,

וְעִם שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת דֻּגְמָאוֹת מִמִּינִים

לִנְיוּ־יוֹרְק הַגְּדוֹלָה הָרְחוֹקָה בִּזְמַנּוֹ בָּא.

וְאוּלָם גַּם שִׁנּוּי הַמָּקוֹם לֹא שִׁנָּה

מַזָּלוֹ, מַסָּעוֹ לֹא הַרְבֵּה לוֹ הִנָּה;

הוּא חָזַר מְאֻכְזָב וְסִפֵּר לָנוּ פַּעַם

בִּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו וּבְקוֹל מָלֵא זַעַם,

אֵיךְ יָשַׁב יוֹם אֶחָד בִּנְיוּ־יוֹרְק הַכָּרָךְ

בְּתוֹךְ פַּארְק, לְאוֹר יוֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח,

וּבָכָה כְּתִינוֹק שֶׁאָבַד מֵאִמּוֹ,

מֵאֵין אִישׁ שֶׁיּוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ,

לְהַחֲלִיף בְּדִיחָה וְשִׂיחָה הַקּוֹלַחַת,

וּמֵאֵין בֵּית־קָפֶה שֶׁיּוּכַל שָׁם לָשֶׁבֶת

עֲלֵי כּוֹס שֶׁל קָפֶה עֵת הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת:

“לֹא כָּרָךְ הִיא נְיוּ־יוֹרְק, אֶלָּא תֹּפֶת רוֹתַחַת!”

בְּקִצּוּר, לֹא הָיָה לוֹ מַזָּל, וּלְפִיכָךְ

הֶחֱשִׁיב אֶת עִנְיַן הַמַּזָּל כְּדֵי כָּךְ.]

וּבְכֵן, שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין – סָח דּוֹדֵנוּ בְכֵפֶל

צְרִידוּת בְּקוֹלוֹ הַצָּרוּד מִתָּמִיד,

עֵת מִרְיָם לוֹ מוֹזֶגֶת קָפֶה אֶל הַסֵּפֶל

וּמַגֶּשֶׁת סֻכַּר־קֻבִּיּוֹת (הַשָּׂרִיד!) –

שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין נִתְעַשֵּׁר כָּל־כֻּלּוֹ מִטָּעוּת!

וְקָרָה הַדָּבָר בְּלֹא נֵס וּפָשׁוּט.

הַפָּרִיץ שֶׁל לִיסוֹבְצֶה, אֵינֶנִּי זוֹכֵר

מֶה הָיָה שֵׁם־קָדְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַשִּׁכּוֹר,

וְנֹאמַר לִיסוֹבְיֶצְקִי, הָיָה לוֹ מוֹכֵר

כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הֶחָלָב מֵרִפְתּוֹ.

אַחַר־כָּךְ הוּא הִתְחִיל בּוֹ לִסְחוֹר וְלִמְכּוֹר

תְּבוּאוֹת הַשָּׂדֶה, מִדְּגָנוֹ עַד לִפְתּוֹ.

בְּקִצּוּר, הוּא נַעֲשָׂה לוֹ לְ’מוֹשְׁקוֹ' שֶׁלּוֹ,

וּכְדַרְכָּם שֶׁל פְּרִיצִים בְּאוֹתָם הַיָּמִים –

הוּא שָׂנֵא כָּל הַ’מּוֹשְׁקִים' מִחוּץ לְשֶׁלּוֹ,

וְרַק לוֹ הֶאֱמִין בִּדְבָרִים וּבְדָמִים.

וְהָיָה שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין שָׁם נִכְנָס וְיוֹצֵא

וְעוֹשֶׂה מִסְחָרִים בְּתַכְלִית הַכַּשְׁרוּת,

וְאוֹתוֹ לִיסוֹבְיֶצְקִי נֶהֱנֶה וּמוֹצֵא

שֶׁאֵין ‘מוֹשְׁקוֹ’ שֵׁנִי כְּשֶׁלּוֹ לְיַשְׁרוּת.

וְאֵרַע פַּעַם, הֵן הַפְּרִיצִים הַגְּדוֹלִים

רַק הָיוּ מְשַׂחֲקִים בְּקֻבְיָא וְשׁוֹתִים

וּבְעִסְקֵי הַמְּשָׁקִים רַק הָיוּ יְכוֹלִים

לְבַזְבֵּז וּלְמַסְמֵס רְכוּשָׁם כְּשׁוֹטִים,

וְהֻצְרַךְ הַפָּרִיץ לֹא לִמְכּוֹר, רַק לִקְנוֹת:

שְׂעוֹרִים לְסוּסָיו עַד לְעֵת הַקָּצִיר!

וּמִלְּבַד זֶה אֻרְוָה גְּדוֹלָה גַּם לִבְנוֹת,

עִם מַתְבֵּן מֵעָלֶיהָ לְקַשׁ וּלְחָצִיר,

עִם מַרְאָה קְבוּעָה מֵעַל גַּב כָּל אֵבוּס,

שֶׁתַּרְאֶה לְכָל סוּס הָאוֹכֵל כִּי עוֹד סוּס

שָׁם עוֹמֵד וְאוֹכֵל כְּנֶגְדּוֹ, וִימַהֵר

אַף גַּם הוּא לֶאֱכוֹל וְלִנְשׁוֹף וּלְפָרֵר…

וְהֻצְרַךְ הַפָּרִיץ לְרֹב כֶּסֶף – וָאֵין…

וְהִזְמִין אֶת הַ’מּוֹשְׁקוֹ' שֶׁלּוֹ, שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין.

וְהַ’מּוֹשְׁקוֹ' הִשִּׂיג אֶת הַכֹּל בְּאַשְׁרַאי

לְכַמָּה חֳדָשִׁים, וְחָשַׁב: בְּוַדַּאי

לְאַחַר הַקָּצִיר הַפָּרִיץ יְשַׁלֵּם…

וְהִנֵּה זֶה הִתְחִילוּ לִקְצוֹר, לְאַלֵּם,

מוֹלִיכִים וְדָשִׁים וְזוֹרִים בִּמְכוֹנָה,

וּמִזְּמַן כְּבָר הִגִּיעָה לִמְכּוֹר הָעוֹנָה.

וּמַמְתִּין שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, הַפָּרִיץ יִקְרָאֶנּוּ.

הוּא מַמְתִּין, וְאוּלָם – הַשָּׁלִיחַ אֵינֶנּוּ.

לְבַסּוֹף הוּא הוֹלֵךְ לַפָּרִיץ לֹא־קָרוּא:

בַּאֲשֶׁר… סוֹף־קָצִיר… וְסִפְּרוּ לוֹ… אָמְרוּ…

וְחוֹבוֹת יֵשׁ… כָּל מַה שֶּׁלָּקַח בְּהַקָּפָה

לְבִנְיַן הָאֻרְוָה הַגְּדוֹלָה, הַיָּפָה…

וְאוֹמֵר הַפָּרִיץ: בַּאֲשֶׁר לַתְּבוּאָה –

לֹא־נָעִים בֶּאֱמֶת, הוּא אוֹמֵר בִּשְׁבוּעָה!

וְאוּלָם הוּא הָיָה, בְּהֵן־צֶדֶק, אָנוּס

לְמָכְרָהּ לַקַּרְטֶל הַנּוֹצְרִי שֶׁבִּלְבוּב.

בִּמְחִירִים נְמוּכִים, לֹא קִבֵּל עוֹד אַף זוּז,

אַךְ הִבְטִיחַ בְּ’הֵן', מִדְּבָרוֹ לֹא יָשׁוּב.

וּבְנוֹגֵעַ לַחוֹב – הֵן הוּא לֹא יִתְעַלֵּם

מִבַּעֲלֵי־חוֹבוֹתָיו וְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.

אַךְ כִּיסוֹ עוֹד רֵיקָן הוּא… יֵלֵךְ וְיָשׁוּב

עַכְשָׁו מוֹשְׁקוֹ, וּבְעוֹד זְמַן־מָה יָבוֹא שׁוּב…

וְהָמוּם, כְּרוֹאֶה חֲלוֹם רַע בְּהָקִיץ,

אָז יָצָא שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין מִלִּפְנֵי הַפָּרִיץ.

הַחוֹבוֹת הֵם אֶצְלוֹ, הוּא לָקַח בְּאַשְׁרַאי,

הַקָּצִיר, הַתְּבוּאָה – מְסוּרָה לַקַּרְטֶל!

כָּךְ עוֹשֶׂה פָּרִיץ־שְׁליַאכְצִיץ, אָצִיל פּוֹלָנִי!

וְאוֹמְרִים עוֹד, שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא רַמַּאי…

הֵן הֶחְרִיב מַעֲמָדוֹ וְעָשָׂה אוֹתוֹ תֵּל.

וּפָרַץ שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין אָז בִּבְכִי קוֹלָנִי.

וְהָיָה מְהַלֵּךְ לוֹ בְּדֶרֶךְ־שָׂדֶה

וּמֵרֶגֶב לְרֶגֶב דּוֹלֵג וּמְדַדֶּה,

וְלִבּוֹ בּוֹ קוֹפֵץ מִבְּכִיָּה וּמִצַּעַר

(כָּל־כֻּלּוֹ עוֹד הָיָה אָז אַבְרֵךְ, כִּמְעַט נַעַר)

וּבְרֶגֶל הִגִּיעַ לָעִיר וְנִכְנַס

בַּחֲשַׁאי אֶל בֵּיתוֹ וְהַצַּעַר גָּנַז;

לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם אָדָם בּוֹ יוֹדֵעַ

מַה מֵּצִיק לְלִבּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ בּוֹ נוֹגֵעַ.

כָּך יָמִים אֲחָדִים רַבֵּי־צַעַר עָבָרוּ,

וְהָלְכוּ הַיָּמִים וְהָיוּ שָׁבוּעוֹת;

בָּא הַסְּתָו וּבָא זְמַן הַמִּסְחָר בִּתְבוּאוֹת,

וְכִיסוֹ מְרוֹקָן וְיָדָיו לוֹ נִקְשָׁרוּ.

כִּי הַכֹּל לְצָרְכֵי הַפָּרִיץ הוּא הִשְׁקִיעַ,

אַרְבָּעִים עֶשְׂרוֹנִים לוֹ מִמֶּנּוּ מַגִּיעַ!

יוֹם אֶחָד בָּא שָׁלִיחַ רָכוּב עֲלֵי סוּס

וְהוֹדִיעַ בְּשֵׁם הַפָּרִיץ שֶׁיָּבוֹא

שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין לְמָחָר לְקַבֵּל אֶת חוֹבוֹ,

אֶת אַרְבַּע הַמֵּאוֹת, הַשְּׁקָלִים אוֹ הַזּוּז.

נִזְדָּרֵז שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין לַמָּחֳרָת לַעֲלוֹת

אֶל לִיסוֹבְצֶה הַכְּפָר בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת,

וְנִכְנַס לֶחָצֵר וְנִכְנַס לַפְּרוֹזְדוֹר,

וְאוּלָם לַפָּרִיץ לֹא יָכֹל לַחֲדוֹר:

שָׁם עָסְקָה חֲבוּרָה גְּדוֹלָה בִּשְׁתִיָּה,

בְּדִבְרֵי לֵיצָנוּת, בִּבְדִיחוֹת תְּפֵלוֹת –

כָּךְ הֵבִין עַל־פִּי מַה שֶּׁקָּלַט בִּשְׁמִיעָה

וְעַל־פִּי הַ“וִּיוַאט” שֶׁקָּרְאוּ מַקְהֵלוֹת.

וְיָשַׁב בַּפְּרוֹזְדוֹר וְחִכָּה שָׁם עַד בּוֹשׁ

וְרָתַח, אַךְ הֻכְרַח אֶת הַכַּעַס לִכְבּוֹשׁ.

לִפְנוֹת עֶרֶב כִּמְעַט הַפָּרִיץ בּוֹ נִזְכַּר

וּמִבֵּין מָסַכָּיו אֶת רֹאשׁוֹ לוֹ זָקַר.

וּמִיָּד הוּא רָאָה, שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, וְהֵבִין,

שֶׁהַלָּה הוּא כֻּלּוֹ, בִּמְחִילָה, גִּלּוּפִין,

כִּי עֵינָיו בָּעֲרוּ מִשְּׁתִיָּה יְתֵרָה…

וְאָמְנָם, הוּא רָאָה זֹאת בְּחוּשׁ בִּמְהֵרָה.

"אַי, וַי, מוֹשְׁקוֹ, עוֹדְךָ מְחַכֶּה בַּפְּרוֹזְדוֹר?

כָּאן יָכֹלְתָּ לֵישֵׁב וּלְהַמְתִּין כִּימוֹת־דּוֹר!

מִפְּנֵי מָה כָּאן יָשַׁבְתָּ בְּשֶׁקֶט, שָׁתַקְתָּ?

מִפְּנֵי מָה בְּחָזְקָה עַל דַּלְתִּי לֹא דָפַקְתָּ?

בּוֹא נָא, מוֹשְׁקוֹ שֶׁלִּי, נִכָּנֵס לַמִּשְׂרָד,

וּתְקַבֵּל אֶת אַרְבַּע מְאוֹתֶיךָ מִיָּד!"

וְהוֹלֵךְ הַפָּרִיץ בַּפְּרוֹזְדוֹר הָאָרֹךְ,

וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין כְּנָבוֹךְ.

הוּא קִוָּה לְדַבֵּר עַל מִסְחָר וְקִנְיָן,

לְחַדֵּשׁ הַקְּשָׁרִים, לַעֲנוֹת בְּעִנְיָן –

וְהִנֵּה הַשָּׁעָה לֹא שָׁעָה כְּשֵׁרָה…

וּמוֹשֵׁךְ הַפָּרִיץ בַּשֻּׁלְחָן מְגֵרָה

וּמוֹצִיא מִתּוֹכָהּ צְרוֹר שְׁטָרוֹת וּמוֹנֶה.

וְאַגַּב הוּא שׁוֹאֵל וּבְעַצְמוֹ הוּא עוֹנֶה:

"מִצְטַעֵר אַתָּה, מוֹשְׁקוֹ שֶׁלִּי? בְּוַדַּאי!

נִגְמְרוּ עֲסָקֵינוּ! עָצוּב לְמַדַּי!

מָה אִכְפַּת שֶׁיְּהוּדִי, מִן הַבְּרִית הַיְשָׁנָה,

אֶת הַיְבוּל מִן הַמֶּשֶׁק מִמֶּנִּי קָנָה?

שֶׁיִּקְנֶה, שֶׁיִּמְכֹּר, שֶׁיַּרְוִיחַ עָלָיו!

אַךְ הִנֵּה הֵם בָּאִים, הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב,

בְּטַעֲנוֹת־וּמַעֲנוֹת, בִּדְבָרִים וּבְרִיב –

אַל תִּמְכֹּר לַיְּהוּדִי! אֱלוֹהֵינוּ צָלַב!

הוּא רַמַּאי, אֶת כֻּלְּךָ יְרוֹשֵׁשׁ וִיעַרְטֵל!

סַע לִלְבוּב, לְשֶׁלָּנוּ מְכֹר, לַקַּרְטֶל!

וְנָסַעְתִּי, מָכַרְתִּי. גַּם כֶּסֶף קִבַּלְתִּי.

מֵעַכְשָׁו, הַקְשֵׁב מוֹשְׁקוֹ הֵיטֵב לִדְבָרַי,

אַל תּוֹסֵף עוֹד לָבוֹא, לְחַזֵּר אַחֲרַי –

כִּי אֶת כָּל עֲסָקֵינוּ גָּמַרְתִּי, בִּטַּלְתִּי…

קַח וָלֵךְ!, אַל תָּהִין לֶחָצֵר עוֹד לָבוֹא,

פֶּן הַוִּילְצ’וּר עָלֶיךָ יִשְׁפֹּךְ לְבָבוֹ!"

וְשָׁתַק שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין וְשָׁלַח אֶת הַיָּד

וְקִבֵּל אֶת הַכֶּסֶף וְשָׂם בְּכִיסוֹ,

הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר “פַּאדַמְדוֹנוּג!” וְקָד,

כִּי זָכַר אֶת דִּבְרֵי קַלְמָן־מוֹטִי גִּיסוֹ:

אַל תְּנַס לְרַצּוֹת הַפָּרִיץ בְּכַעֲסוֹ,

כִּי־עַל־כֵּן בְּשִׁגְיוֹן יַעֲשֶׂה מַעֲשׂוֹ.

וְעַל־כֵּן גַּם לִסְפּוֹר וְלִמְנוֹת לֹא הֵעֵז

בְּפָנָיו שֶׁל הַלָּה, הַשִּׁכּוֹר הָרוֹגֵז.

וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁהִרְחִיק כְּשָׁעָה

מִן הַכְּפָר בְּדַרְכּוֹ בַּשָּׂדֶה, וְרָאָה

שֶׁאֵין עַיִן רוֹאָה וְאֵין אִישׁ מִסָּבִיב

(וְהַיּוֹם יוֹם יָפֶה וּכְמוֹ יוֹם־אָבִיב

וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶה לַעֲרוֹב וְיוֹרֵד

בֵּין עָבִים וְרֻדִּים, וּכְמוֹ גֶּשֶׁם טוֹרֵד

נִשְׁפָּכוֹת הַקַּרְנַיִם מִבֵּין הֶעָבִים

בְּקַוִּים זוֹהֲרִים־זוֹהֲרִים, זְהָבִים),

הוּא יָשַׁב לוֹ בְּצֵל עֲרָבָה עַתִּיקָה

שֶׁכֻּלָּהּ הִיא בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה מַבְהִיקָה

וְהִבִּיט כֹּה וָכֹה וְהוֹצִיא אֶת הַצְּרוֹר

וּבִקֵּשׁ לְבָדְקוֹ וְלִמְנוֹת וְלִסְפּוֹר –

וּפִתְאֹם הוּא הִתְחִיל בְּעֵינָיו מְמַצְמֵץ…

מַעֲשֵׂה־כְּשָׁפִים הוּא, אוֹ לַעַג שֶׁל לֵץ?

וְאוּלַי הִיא טָעוּת? לֹא, אֵינֶנּוּ טוֹעֶה!

בְּפֵרוּשׁ, בְּבֵרוּר, בַּעֲלִיל הוּא רוֹאֶה,

כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעִים עֲשָׂרוֹת –

שֶׁל מֵאָה וּמֵאָה הֵמָּה כָּל הַשְּׁטָרוֹת…

כְּלוֹמַר, שֶׁבִּמְקוֹם דַּ"ל מֵאוֹת הַזּוּזִים,

כָּאן בַּצְּרוֹר אַרְבָּעָה אֲלָפִים אֲרוּזִים!…

הוּא נִבְהַל, שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, וּמְאֹד נֶחֱרַד,

כִּי הֵיטֵב וְהֵיטֵב בְּמֹחוֹ נֶחֱרַת

לֹא סִפּוּר יְחִידִי עַל פָּרִיץ שֶׁבִּקֵּשׁ

לְנַסּוֹת אֶת הַמּוֹשְׁקוֹ שֶׁלּוֹ אִם עִקֵּשׁ

וְאָדוּק הוּא בְּנֶאֱמָנוּתוֹ הַכֵּנָה

אוֹ שֶׁנֶּאֱמָנוּתוֹ כָּל־כֻּלָּהּ הִיא אֵינָהּ

אֶלָּא כְּסוּת לַיְּהוּדִי הָרַמַּאי, לְכַסּוֹתוֹ!

וְהֵבִין שֶׁבִּקֵּשׁ הַפָּרִיץ לְנַסּוֹתוֹ!

וּמִיָּד נִזְדָּרֵז וְחָזַר אֶל הַכְּפָר.

וּכְשֶׁבָּא אֶל חֲצַר הַפָּרִיץ, מִשֶּׁכְּבָר

שָׁם דָּלְקוּ הַמְּנוֹרוֹת הַיָּפוֹת בָּאוּלָם

וְהִבְרִיקוּ בְּגַוְנֵי־הַקֶּשֶׁת כֻּלָּם –

הוּא רָאָה זֹאת עוֹדוֹ מְהַלֵּךְ, מֵרָחוֹק.

וְנִכְנַס לֶחָצֵר, וְאוּלָם הוּא פָּחַד

לִכָּנֵס לָאוּלָם וּבַחוּץ הוּא עָמַד,

כִּי אָמַר הַפָּרִיץ, וּדְבָרוֹ הֵן הוּא חֹק…

וְשָׁלַח מְשָׁרֵת לָאוּלָם לְהַגִּיד

לָאָדוֹן הַנַּעֲלֶה, הַנָּאוֹר, הַנָּגִיד,

שֶׁהִנֵּה בֶּחָצֵר הַיְּהוּדִי שָׁם עוֹמֵד

וּלְדַבֵּר עִם כְּבוֹד הָאָדוֹן הוּא חוֹמֵד.

“יֵשׁ טָעוּת בְּמִנְיַן הַכְּסָפִים שֶׁקִּבֵּל!” –

הוּא שִׁנֵּן לַמְשָׁרֵת וּבְמַטְבֵּעַ תִּבֵּל.

וְנִכְנַס הַמְשָׁרֵת. וּלְאַחַר זְמַן לֹא־רָב

בְּפָנִים נִזְעָפוֹת הֶחָצֵרָה הוּא שָׁב.

הוּא אָמַר לַפָּרִיץ. וְצִוָּה לְהָשִׁיב,

כִּי אַל־נָא יְחַפֵּשׂ הַיְּהוּדִי עִמּוֹ רִיב;

הָאָצִיל לִיסוֹבְיֶצְקִי אֵינֶנּוּ טוֹעֶה!

הַיְּהוּדִי מְחַפֵּשׂ תּוֹאֲנָה, הוּא רוֹאֶה,

וְאוּלָם עֲצָתוֹ, הִיא עֲצַת שׁוֹחֵר־טוֹב –

שֶׁיֵּלֵךְ הַיְּהוּדִי, יַעַזְבֶנּוּ סוֹף סוֹף!

הִתְחַנֵּן שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין לְאוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ,

שֶׁיֵּלֵךְ (וּמַטְבֵּעַ כָּפוּל הוּא יַרְוִיחַ!)

וְיָשׁוּב וְיֹאמַר לַפָּרִיץ הַנָּאוֹר,

כִּי שָׁלַח הַיְּהוּדִי וּבִקֵּשׁ לוֹ לֵאמוֹר:

“יֵשׁ טָעוּת בְּמִנְיַן הַכְּסָפִים לְיוֹתֵר!”

וְהָלַךְ הַמְשָׁרֵת. וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר:

הוּא אָמַר לַפָּרִיץ. וְצִוָּה לוֹ לָשׁוּב

וְלוֹמַר לַיְּהוּדִי, שֶׁיְּמַהֵר וְיִבְרַח!

אִם טָעָה לְיוֹתֵר – יִהְיֶה לוֹ הַיִּתְרוֹן,

וְיֵדַע טוּב לִבּוֹ שֶׁל פָּרִיץ, הַיְּהוּדוֹן!

יֵשׁ אוֹרְחִים! וְאַל־נָא יַטְרִידֶנּוּ כָּל־כָּךְ!

וְאוּלָם אִם יָהִין לְהַטְרִיד אוֹתוֹ שׁוּב –

יְצַוֶּה לְתָפְסוֹ, לִכְפּוֹתוֹ וּלְהַלְקוֹת

לְעֵינֵי הָאוֹרְחִים כִּשְׁלוֹשִׁים בְּמַלְקוֹת!

וְתָבִין – מְסַיֵּם לוֹ דּוֹדֵנוּ דָּוִד

אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה, כְּדַרְכּוֹ בְּשִׂיחָה,

בְּדִבּוּר אֶפִּיקוֹרְסִי בִּלְשׁוֹן בְּדִיחָה –

שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין הֵן אָמְנָם הוּא הָיָה אִישׁ חָסִיד,

וְאוּלָם לֹא מִסּוּג חֲסִידִים־וְשׁוֹטִים…

אִם הַלָּה מְאַיֵּם בְּכַלְבּוֹ וּבְשׁוֹטִים,

הוּא אֵינֶנּוּ חַיָּב לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם…

הוּא הוֹדִיעַ, עַכְשָׁו הוּא אֵינֶנּוּ אָשֵׁם!

וְהָלַךְ לוֹ הַבַּיְתָה, סָפַר אֶת הַצְּרוֹר –

אַרְבָּעָה אֲלָפִים רֵיחָנִים, מֹר־דְּרוֹר!

וְצָרַר אֶת הַכֹּל, וְעָטוֹף וְכָרוֹךְ

בַּנַּרְתִּיק הַגָּדוֹל כַּשַּׁרְווּל הָאָרֹךְ,

וְחָשַׁב: לְמָחָר יִתְפַּכַּח הַפָּרִיץ

מִיֵּינוֹ וּמִיָּד לִי שָׁלִיחַ יָרִיץ,

שֶׁאָבִיא וְאַחְזִיר שֶׁלָּקַחְתִּי יוֹתֵר…

וְאוּלָם יוֹם וָיוֹם וְשָׁבוּעַ עוֹבֵר –

וְשָׁלִיחַ לֹא בָּא, אֵין דּוֹרֵשׁ, אֵין זוֹכֵר…

וְהִתְחִיל שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין בְּכַסְפּוֹ זֶה סוֹחֵר,

וְעָלָה מַעְלָה־מַעְלָה, עָשָׂה וְהִצְלִיחַ.

לְאַחַר שְׁנָתַיִם רַק בָּא הַשָּׁלִיחַ:

הַפָּרִיץ לִיסוֹבְיֶצְקִי בִּקְשָׁהוּ לָבוֹא

וְלִקְנוֹת אֶת הַמֶּשֶׁק וְכָל־הָיָה־בוֹ –

הַיְדִידִים שֶׁבִּלְבוּב, מֵאוֹתוֹ הַקַּרְטֶל,

דִּלְדְּלוּ אֶת מִשְׁקוֹ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ תֵּל…

וּקְנָאוֹ, שִׁמְשׁוֹן קְלֵיין, בְּמַחֲצִית מִן הַשַּׁעַר,

בִּנְיָנִים, בְּהֵמוֹת, הַשָּׂדוֹת וְהַיַּעַר,

וְנַעֲשָׂה הַפָּרִיץ שֶׁל לִיסוֹבְצֶה כֻּלָּהּ.

וְעַשְׁרוּת לְעִסָּה בַּעֲרֵבָה מְשׁוּלָה:

לְאַחַר שֶׁאוֹפִים כָּלֹ־מְלוֹא הַמִּשְׁאֶרֶת,

עוֹד שְׂאוֹר לַעֲרֵבָה חֲדָשָׁה בָּהּ נִשְׁאֶרֶת.

לְאַחַר שֶׁמִּשְׁקָהּ שֶׁל לִיסוֹבְצֶה הִצְלִיחַ

וְהָפַךְ לְמַעְיָן הַשּׁוֹפֵעַ זָהָב,

אֶת טֶקְלוּבְקָא קָנוּ הַבָּנִים בִּמְשֻׁתָּף,

בְּמוֹתוֹ, מִכַּסְפֵּי הַיְרֻשָּׁה שֶׁהִנִּיחַ.

אַךְ רְאֵה, כִּי גַּם הֵם לֹא הָיוּ בְּנֵי־מַזָּל.

הַמַּעְיָן הַשּׁוֹפֵעַ אָמְנָם לֹא אָזַל,

וְאוּלָם הֵם־עַצְמָם בִּידֵי מִי הֵם עַכְשָׁו?

מִי שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל, גַּם עָשְׁרוֹ אַךְ לַשָּׁוְא…

הַקָּפֶה מְצֻיָּן וְנָאֶה לוֹ הַכֵּפֶל,

וְהוֹאִילִי, מִרְיָם, וּמִזְגִי לִי עוֹד סֵפֶל.

כִּי חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁמָּא דָּבָר אֶהֱפֹךְ

בַּחֲשֵׁכָה הַלָּזֹאת, אוֹ אַפִּיל אוֹ אֶשְׁפֹּךְ.

אֵימָתַי יִגָּמֵר הָאִפּוּל הָאָרוּר

וְנִסְעַד בִּרְוָחָה וּבְחֹפֶשׁ גָּמוּר?

הֲסָרַת הָאִפּוּל – זוֹ הָיְתָה מִשְׁאַלְתּוֹ

הָאַחַת, כְּלוֹמַר, שֶׁתָּבוֹא מַפַּלְתּוֹ

שֶׁל אוֹתוֹ הָרָשָׁע וְיַגִּיעַ הַסּוֹף

לְאוֹתָהּ מִלְחָמָה, שֶׁהִפְרִידָה אוֹתוֹ

מֵאִשְׁתּוֹ וּמִבְּנוֹ הַיָּחִיד וְהַטּוֹב,

וְיִזְכֶּה לִרְאוֹתָם עוֹד לִפְנֵי יוֹם מוֹתוֹ.

וְאוּלָם מִשְׁאַלְתּוֹ הַשְּׁנִיָּה, הַגְּדוֹלָה,

שֶׁלְּעִתִּים רְחוֹקוֹת הִיא הָיְתָה לוֹ עוֹלָה

עַל שְׂפָתָיו, הֲלֹא הִיא הַמְּדִינָה הַשְּׁלֵמָה,

שֶׁלְּמַעֲנָהּ הוּא בִּקֵּר אֶת הַכֹּל בְּחֵמָה

וְחֵרֵף כָּל עַסְקָן וּמַנְהִיג צִיּוֹנִי

שֶׁלֹּא קָד לְרַבּוֹ, לַזְּאֵב הַגְּאוֹנִי – – –

וְלִרְאוֹת בְּקִיּוּם תִּקְווֹתָיו לֹא זָכָה

זֶה דּוֹדֵנוּ דָּוִד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

תשי"א

הערות וביאורי המשורר

טַיְסְטֶר – אַרְנָק גָּדוֹל לִכְסָפִים; סֶרְדוּט – מִין מְעִיל פָּשׁוּט; פִּדְיוֹנוֹת – “פִּדְיוֹן” הוּא הַסְּכוּם שֶׁנּוֹתְנִים לָרַבִּי כְּשֶׁבָּאִים אֵלָיו, אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ; מַעֲמָדוֹת – תַּשְׁלוּם שְׁנָתִי קָבוּעַ לְהַחֲזָקַת חֲצַר הָרַבִּי; דּוּדְיֶה – שֵׁם־חִבָּה שֶׁל דָּוִד; מוֹשְׁקוֹ – משֶׁה. כָּךְ הָיוּ הַפְּרִיצִים הַפּוֹלָנִים מְכַנִּים כָּל יְהוּדִי, וְיִהְיֶה שְׁמוֹ מַה שֶּׁיִּהְיֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם סַרְסוּר וּמְתַוֵּךְ; וּלְפָרֵר – לְהַשְׁמִיעַ קוֹל פָרְר… פָרְר… כְּדֶרֶךְ הַסּוּסִים בִּשְׁעַת נְשִׁיפָתָם בָּאֵבוּס; וִילְצ’וּר – כֶּלֶב־זְאֵב; פַּאדַאמְדוֹנוּג – הֲרֵינִי נוֹפֵל לְרַגְלֶיךָ, וְהוּא לְשׁוֹן בְּרָכָה וְכָבוֹד, זֵכֶר לַיָּמִים שֶׁהָיוּ נוֹפְלִים בֶּאֱמֶת לְרַגְלֵי הַפָּרִיץ; עָשׂוּ אוֹתוֹ תֵּל (שְׁמָמָה) – מִיִּידִישׁ; הֶחֱרִיבוּהוּ, דִּלְדְּלוּהוּ. לַזְּאֵב הַגְּאוֹנִי – הַכַּוָּנָה לִזְאֵב זַ’בּוֹטִינְסְקִי.

תַּפּוּחִים, תַּפּוּחִים,

הֵם הָיוּ בְּשׁוּרוֹת בְּתֵבָה עֲרוּכִים,

בְּתֵבָה מִשֶּׁל דִּיקְט, בְּדוּדָה וּכְפוּלָה,

בַּעֲלִיָּה שֶׁל הַגַּג, בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה –

לִהְיוֹתָם מֻטָּלִים גְּנוּזִים וּבְטוּחִים,

צְפוּנִים מִן הַקֹּר עֵת־הַחֹרֶף כֻּלָּהּ,

עַד יָבוֹא חַג הַפֶּסַח. וְאָז לִבְרָכָה

הֵם יִהְיוּ מוּרָדִים, הֲדוּרִים־בְּרוּרִים,

וְיִהְיוּ נִתָּנִים שִׁעוּרִים־שִׁעוּרִים

לַחֲרֹסֶת לַסֵּדֶר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה,

לִקְרוֹבִים רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים, לִידִידִים,

שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְגַם יְחִידִים־יְחִידִים,

לְהַטְעִים בְּרֵאשִׁית הַצְּמִיחָה בָּאָבִיב,

עֵת מַתְחִיל הַלִּבְלוּב בָּעוֹלָם מִסָּבִיב,

טַעַם־קַיִץ בָּשֵׁל, טַעַם פְּרִי הַמָּלֵא

עֲסִיסוֹ הַיֵּינִי, הַמָּתוֹק עַד־הַפְלֵא.

שֵׁם רֵינֶטִים קֹרָא לְאוֹתָם תַּפּוּחִים

וּלְעֵינַי גַּם עַתָּה הִנֵּה הֵם שְׁטוּחִים;

לֹא יָפִים בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵה הָעֵינַיִם,

יְרֻקִּים־אֲפֹרִים וְלֶחְיָם הָאַחַת

חֲלָקָה וּשְׁנִיָּה מְחֻסְפֶּסֶת מְעַט,

נְעִימָה וּטְעִימָה לְמַגַּע הַיָּדַיִם.

וְאוּלָם טַעֲמָם, הוֹ בְּנִי הַיָּקָר,

אֵיךְ אוּכַל וְאַסְבִּיר בְּדִיּוּק וּכְמוֹ:

הוּא הָיָה כָּעֵנָב הַבָּשֵׁל וְהַקָּר,

אֲבַטִּיחַ מַזִּיל אֱלֵי פִיךָ דָּמוֹ,

וּמְעַט בּוֹ גַּם מִן הָרִמּוֹן הֶחָמִיץ,

הַמְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב וּמַרְנִין וּמַמְרִיץ;

וּבְשָׂרוֹ בּוֹ לָבָן וּמְעַט יְרַקְרַק,

קְלִפָּתוֹ עֲדִינָה וְדַקָּה מִן הַדַּק

וְזַרְעוֹ כְּמוֹ אֶבֶן טוֹבָה הַנֶּחְלֶצֶת

וְנוֹפֶלֶת שְׁחוֹרָה מִתּוֹכֵי הַמִּשְׁבֶּצֶת…

הֵם הָיוּ מוּכָנִים לַחֲרוֹף בַּעֲלִיָּה,

עֲטוּפִים עֲטִיפָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה,

מְחַכִּים לְתוֹרָם שֶׁיָּבוֹא, לְיוֹמָם,

לְסוֹפָם הַנִּשְׂגָּב, הַחֲגִיגִי, הַמְרוֹמָם!

לִהְיוֹתָם לְקָרוֹב וּלְרָחוֹק שְׁלוּחִים,

לִהְיוֹתָם מֻפְלָאִים, מֻתְמָהִים וּבְרוּכִים,

לִהְיוֹתָם נְגוּעִים, מְשׁוּשִׁים וְרוּחִים,

לִהְיוֹתָם קְלוּפִים, רְסוּקִים וּפְרוּכִים

וְעַל גַּב קַעֲרוֹת הַסְּדָרִים עֲרוּכִים

בְּעֵרוּב עִם קִדָּה, עִם אֱגוֹז וְעִם יַיִן –

זֵכֶר־טִיט מְשַׂמֵּחַ הַחֵךְ וְהָעַיִן…

אַךְ אוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִשְׁתַּנְּתָה מִשָּׁנִים,

כִּי נִשְׁאַרְנוּ כֻּלָּנוּ, בָּנוֹת וּבָנִים,

יְתוֹמִים מֵאִמֵּנוּ – שִׁבְעָה יְתוֹמִים.

וְאִם כִּי שִׁבְעָתֵנוּ הָיִינוּ דּוֹמִים

בְּאֶבְלֵנוּ הָרָב, הַכָּבֵד, הַמֵּעִיק –

הֵן הָיִיתִי אֲנִי הַצָּעִיר, הַיַּנִּיק,

וְגַם תֵּשַׁע שָׁנִים לִי עוֹד אָז לֹא מָלְאוּ.

וְנַפְשִׁי בִּי בָּכְתָה וְעֵינַי בִּי כָּלוּ

מִיָּגוֹן, מִכְּמִיהָה וּמֵרֹב גַּעְגּוּעִים.

וְהָיוּ כָּל יָמַי, סְתָו וָחֹרֶף, בְּלוּעִים

בֵּין קַדִּישׁ שֶׁל שַׁחֲרִית וְקַדִּישׁ שֶׁל עַרְבַּיִם,

וְחַיַּי נְתוּנִים כָּל הַיּוֹם, פַּעֲמַיִם,

לָרַבִּי, לַחֻמָּשׁ, לַגְּמָרָא, לַ“פָּסוּק”.

וּבַבַּיִת הַכֹּל מְטֹרָד וְעָסוּק,

כָּל אֶחָד אֶת מַשָּׂא יְגוֹנוֹ הוּא נוֹשֵׂא

וּבְרוּחַ נוּגָה מַעֲשֵׂהוּ עוֹשֶׂה,

וְאֵין מִי שֶׁיִּתֵּן אֶת דַּעְתּוֹ עַל הָאָח

שֶׁדִּמְעוֹ עַל הַלֶּחִי בַּסֵּתֶר נִשְׁפָּךְ.

וְהַיֶּלֶד הָרַךְ הִתְבַּדֵּל בַּמַּחֲבוֹא –

וּמָזוֹר וּתְרוּפָה לֹא מָצָא לִלְבָבוֹ.

וּמִיּוֹם אֱלֵי יוֹם עוֹד גָּבַר בּוֹ הַצַּעַר,

כִּי הַיֶּלֶד לְפֶתַע הֵבִין כְּמוֹ נַעַר

מָה רַבָּה וּגְדוֹלָה הָאֲבֵדָה שֶׁאָבַד,

לֹא תֻחְזַר לְעוֹלָם, לֹא תוּשַׁב עוֹד לָעַד.

“שֶׁתֵּדַע, יַקִּירִי”, לוֹ הַגֶּצְלְכִי אוֹמֶרֶת,

הַשְּׁכֵנָה הַזְּקֵנָה, וְיָפֶה לוֹ מַסְבֶּרֶת,

"כִּי אִמְּךָ, בְּגַן־עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ,

לֹא אִשָּׁה רְגִילָה הִיא הָיְתָה, רַק צַדֶּקֶת.

הִיא עַצְמָהּ מְטֻפֶּלֶת, הָיְתָה מְחַזֶּקֶת

אֲחֵרִים וְנוֹתֶנֶת לָהֶם אֲרוּחָתָהּ.

הוֹ, אֵינִי רַשָּׁאִית אֶת הַכֹּל לְסַפֵּר.

הִיא עַצְמָהּ נִזְהֲרָה מִלְּגַלּוֹת, מִלְּדַבֵּר.

וְאוּלָם הַאֲמֵן לְמִלָּתִי אֲמוּרָה,

הִיא הָיְתָה כָּל יָמֶיהָ צַדֶּקֶת גְּמוּרָה.

הִיא קִיְּמָה, הוֹי קִיְּמָה מִצְוַת מַתָּן־בַּסֵּתֶר,

הַמִּצְוָה הַזּוֹהֶרֶת כְּאֶבֶן בְּכֶתֶר…"

וְהַיֶּלֶד הָרַךְ עוֹד יוֹתֵר הִתְעַצֵּב

וּמָזוֹר וּתְרוּפָה לֹא מָצָא לוֹ לַלֵּב.

וּבְחֶדֶר אֶחָד בְּבֵית הַגֶּצְלְכִי הַמָּט,

חֶדֶר דַּל וְנָמוֹךְ אַךְ נָקִי וּמְסֻיָּד,

גָּרוֹת אֵם וּבִתָּהּ מִפְּלִיטוֹת הַמִּלְחָמָה.

שֵׁם הָאֵם לֹא אֶזְכֹּר, שֵׁם הַבַּת – נֶחָמָה;

אַלְמָנָה וִיתוֹמָה, וּשְׁתֵּיהֶן עֲדִינוֹת

וְקוֹלָן כִּתְפִלָּה, מֶבָּטָן כִּתְחִנּוֹת.

וּשְׁתֵּיהֶן הֵן יוֹדְעוֹת סִפּוּרִים לְסַפֵּר,

וּשְׁתֵּיהֶן הֵן יוֹדְעוֹת בִּמְתִיקוּת לְדַבֵּר

דִּבּוּרִים עֲטוּפִים־כְּמוּסִים־רְמוּזִים,

מְשׁוּלִים, שְׁקוּלִים וּשְׁלוּבִים חֲרוּזִים,

סְפוּגִים פְּלִיאָה וּבְמִקְסָם אֲחוּזִים,

וּבָם לַחַשׁ וְנַחַשׁ, בָּם כֹּחַ מוֹשֵׁךְ

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב וּמוֹצֵץ וְנוֹשֵׁךְ

וּמַמְתִּיק אֶת הַצַּעַר וּלְעֹנֶג הוֹפֵךְ…

תְּחִלָּה מְסַפֶּרֶת הָאֵם בְּשׁוּבָה

וּבְנַחַת, לְאַט, בִּנְעִימָה חֲשׁוּבָה:

עַל בֶּן־מֶלֶךְ חָכָם וְיָפֶה שֶׁלָּבַשׁ

בִּגְדֵי הֵלֶךְ עָנִי וְהֶחְבִּיא אֶת הַכֶּתֶר

וְכוֹבַע יְשׁוּעוֹת בְּרֹאשׁוֹ לוֹ חָבַשׁ,

לַעֲבוֹר בָּעוֹלָם וּלְהַחְכִּים עוֹד רַב־יֶתֶר.

כִּי מָאַס בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה שֶׁל אָבִיו

וְרָצָה לְהַכִּיר הָעוֹלָם מִסָּבִיב,

אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים וְחָכְמָה חֲדָשָׁה,

וְלִמְצוֹא לוֹ מֵאֶלֶף נָשִׁים הָאִשָּׁה

הָאַחַת הַיְחִידָה הַטּוֹבָה, כִּלְבָבוֹ,

לְהָבִיא אֶל אַרְצוֹ, אֶל הוֹרָיו, אֶל נָווֹ…

וּמַעֲשֶׂה בְּבַת־מֶלֶךְ יָפָה וַעֲדִינָה

שֶׁבִּקְשׁוּ אֶת יָדָהּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה

וְסֵרְבָה עַד שֶׁבָּא הַבָּחוּר בִּדְמוּת הֵלֶךְ

(וּמוּבָן, לֹא יָדְעָה כִּי גַּם הוּא הוּא בֶּן־מֶלֶךְ!)

וְנַפְשָׁהּ נִקְשְׁרָה בְּנַפְשׁוֹ לְאַהֲבָה;

וְעָמְדוּ בֵּינֵיהֶם כְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה

חֹק־מַלְכוּת אַכְזָרִי וְיִחוּס וְגַאֲוָה,

אַךְ גָּבְרָה עַל הַכֹּל בִּגְבוּרַת לְבָבָהּ

וְזָכָה חֲלוֹמָהּ לוֹ לִמְצוֹא אֶת הַפֶּתֶר

בְּהוֹצִיא אֲהוּבָהּ מִשַּׂקּוֹ אֶת הַכֶּתֶר…

מִמֵּילָא הָאָבוֹת, הַמְּלָכִים הַשּׂוֹנְאִים,

שֶׁהָיוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים נְכוֹנִים

לַעֲשׂוֹת זֶה עִם זֶה מִלְחָמָה כַּבִּירָה,

הִתְאַחֲדוּ בְּשָׁלוֹם וְהֵקִימוּ בִּירָה

מְשֻׁתֶּפֶת לַזּוּג הַצָּעִיר הָאָהוּב

וּמָסְרוּ לְיָדָם הַשִּׁלְטוֹן בַּמְּדִינָה,

וּפָסְקוּ הַקִּנְאָה־הַשִּׂנְאָה, הַטִּינָה,

וְחָיוּ עַמֵּיהֶם בְּשָׁלוֹם וּבְכָל־טוּב…

אַךְ הַבַּת, הוֹ הַבַּת, אִם כִּי שְׁמָהּ נֶחָמָה,

אֵין שָׁלוֹם וְנֶחָמָה לְמַלְכָּהּ וּלְעַמָּהּ,

רַק אָסוֹן וּפְחָדִים (אָמְנָם כֵּן, מְתוּקִים!):

הַגִּבּוֹר וּגְבִרְתּוֹ אֲחוּזִים וּדְבוּקִים

בְּאָלָה וּקְלָלָה, בִּגְזֵרָה גְּזוּרָה,

הַשּׁוֹלֶטֶת בָּהֶם וְרוֹדָה בִּגְבוּרָה,

וְאֵין סוֹף לְסִבְלָם וְתִקְוָה לְסוֹפָם

וּלְעוֹלָם לֹא יַגִּיעוּ יַחְדָּו לְחוֹפָם,

לֹא תָנוּחַ רַגְלָם כָּל מָקוֹם שֶׁעָמָדָה –

כָּךְ הָטְעַמְתִּי רֵאשִׁית טַעֲמָהּ שֶׁל בַּלָּדָה!

לְמַעְלָה, לְמַעְלָה בַּיַּעַר,

בַּסֵּתֶר, בְּסֵתֶר הַמַּעַר,

נַעֲרָה לָהּ הוֹלֶכֶת לְבָד;

קַלָּה כְּאַיָּלָה הִיא טוֹפֶפֶת,

בְּיָד עֲדִינָה הִיא קוֹטֶפֶת

לָהּ פֶּרַח אֶל פֶּרַח נֶחְמָד.ד

קַלָּה כְּאַיָּלָה הִיא קוֹפֶצֶת,

צַמַּת זְהָבָהּ מִתְנוֹצֶצֶת

בַּשֶּׁמֶשׁ, בְּשֶׁמֶשׁ אָבִיב;

קוֹלָהּ מִצְטַלְצֵל, פַּעֲמוֹן כֶּסֶף,

עוֹנֶה לָהּ צַרְצוּר מִן הָעֵשֶׂב,

צִפּוֹר מִכָּל בַּד מִסָּבִיב.

לְפֶתַע מִסֵּתֶר הַיַּעַר

עוֹלֶה קוֹל רִכְבָּהּ וְקוֹל דַּהַר,

פָּרָשׁ בָּא רוֹכֵב עַל רַמָּךְ;

עָצַר הָרַמָּךְ מִן הַשֶּׁטֶף,

הֶחְלִיק הָרַעְמָה לוֹ בְּלֶטֶף

וְאֶל הַנַּעֲרֹנֶת הוּא סָח:

"כַּמָּה אַתְּ יָפָה וְנֶחְמֶדֶת!

נַפְשִׁי בָּךְ, יַלְדֹּנֶת, חוֹמֶדֶת,

הֲיִי לִי, נַעֲרָה, לְאִשָּׁה!"

עוֹמְדָה הַנַּעֲרָה וּמַבֶּטֶת,

בִּצְבָת לִבָּתָהּ בָּהּ נִצְבֶּטֶת,

אוּלָם הִיא אִלְּמָה, מַחְרִישָׁה.

צָנַח הַפָּרָשׁ מִגָּבוֹהַּ

וּבֶרֶךְ כָּפַף הוּא לִכְרוֹעַ

לִפְנֵי הַנַּעֲרָה הַיָּפָה;

כַּפָּהּ הוּא נוֹשֵׁק לָהּ בְּחֵשֶׁק

וְנֶשֶׁק מוֹסִיף הוּא עַל נֶשֶׁק

וְסָח לָהּ בְּמֶתֶק שָׂפָה:

"אָשִׂים עַל רֹאשֵׁךְ הָעֲטֶרֶת,

תִּהְיִי לִי אִשָּׁה וּגְבֶרֶת,

תִּהְיִי כְּאַחַת הַמְּלָכוֹת;

שֶׁלָּךְ הָאַרְמוֹן שֶׁבַּיַּעַר,

שֶׁלָּךְ מִנִּי שַׁעַר עַד שַׁעַר,

שֶׁלָּךְ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת!"

בִּזְרוֹעַ סָבִיב יְחַבְּקֶנָּה,

בְּחֹזֶק אֵלָיו יִמְשְׁכֶנָּה:

“שֶׁלִּי אַתְּ, שֶׁלִּי, נַעֲרָה!”

וְהַנַּעֲרֹנֶת בְּבֶכִי,

בְּעוֹד דִּמְעָתָהּ עַל הַלֶּחִי,

אֶת פִּיהָ פָּתְחָה וְאָמְרָה:

"אֲנִי גַּם אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ,

וְיוֹם זֶה אֻמְלָל, הוֹ אַבְטִיחָה,

לָנֶצַח, לָנֶצַח אַזְכִּיר

עֲדֵי יוֹרִידוּנִי בּוֹר קֶבֶר…

אַךְ אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ, גֶּבֶר,

הַאִם אֲחוֹתְךָ לֹא תַכִּיר?

וּמַה לִּי אַרְמוֹן וְתִפְאֶרֶת,

וּמַה לִּי מַלְכוּת וַעֲטֶרֶת,

וּמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת,

אִם זֶה שֶׁכָּל־כָּךְ אֲהַבְתִּיהוּ

אָחִי הוּא, אָחִי הוּא, אָחִי הוּא

וַאֲנִי לוֹ, אֲבוֹי לִי, אָחוֹת!"

שָׁלַף הַפָּרָשׁ אֶת הַחֶרֶב,

הָיְתָה אֲחוֹתוֹ לָהּ לְטֶרֶף,

גַּם הוּא בְּחַרְבּוֹ הוּא אָבַד;

בּוֹכֶה הֵד קוֹלָהּ, קוֹל הַכֶּסֶף,

בּוֹכֶה הַצַּרְצוּר שֶׁבָּעֵשֶׂב,

בּוֹכָה הַצִּפּוֹר עַל הַבַּד.

בַּיַּעַר, בַּיַּעַר גָּבוֹהַּ,

נִשְׁמַע קוֹל נְהִי וְקוֹל נֹהַּ,

גַּם יוֹם וְגַם לֵיל לֹא יָסוּף;

לְמַעְלָה, לְמַעְלָה בַּיַּעַר,

בֵּין פֶּרַח לְפֶרַח בַּמַּעַר,

הַדָּם עַד הַיּוֹם עוֹד יָזוּב!

כָּךְ שָׁרָה לִי הַבַּת, כְּיוֹנָה מְנַהֶמֶת,

וְעֵינֶיהָ יָפוֹת מֵרֹב מֶתֶק עוֹצֶמֶת;

וַאֲנִי לָהּ מַקְשִׁיב וְהַלֵּב בִּי נָמֵס

מֵאוֹתוֹ הַסִּפּוּר הַמּוּשָׁר, הֶחָרֵז.

וּבִשְׁבִיל לְשַׁלֵּם סִפּוּרָהּ שֶׁל הָאֵם,

שֶׁרַבִּים פְּגָעָיו וְסוֹפוֹ מְנַחֵם,

וּבִשְׁבִיל לְשַׁלֵּם סִפּוּרָהּ שֶׁל הַבַּת,

הַשָּׁרָה הִיא־עַצְמָהּ כְּצִפּוֹר עַל הַבַּד

וְשִׁירָהּ גַּם סִפּוּר הוּא וְהוּא גַּם שִׁיר־זֶמֶר

מְנֻטָּף בְּעַצְבוּת מֵרֵאשִׁית וְעַד גֶּמֶר,

וּבִשְׁבִיל לְקַיֵּם מִצְוַת מַתָּן־בַּסֵּתֶר,

הַמִּצְוָה הַזּוֹהֶרֶת כְּאֶבֶן בְּכֶתֶר

(וְיָדַעְתִּי, הַבַּת לֹא אַחַת רְעֵבָה!) –

שְׁלִישִׁיַּת תַּפּוּחִים מֵאוֹתָהּ הַתֵּבָה

בְּכִיסַי בְּהֶסְתֵּר אוֹתוֹ יוֹם עוֹד נָדָדָה,

שְׂכַר דִּבְרֵי־אַגָּדָה וְשִׁיר־זֶמֶר־בַּלָּדָה!

וְהָאֵם לִי הִבְטִיחָה בִּזְכוּת הַתַּפּוּחַ

לְסַפֵּר לַמָּחֳרָת עוֹד סִפּוּר־מַעֲשֶׂה,

שֶׁיִּגְרֹם לִי וַדַּאי עוֹד יוֹתֵר נַחַת־רוּחַ;

וְהַבַּת לִי הִבְטִיחָה, בִּזְכוּת תַּפּוּחַיִם,

לְשׁוֹרֵר לַמָּחֳרָת לִי שִׁיר־זֶמֶר כָּזֶה,

שֶׁאֶפְתַּח מִתְּמִיהָה אֶת הַפֶּה, הָעֵינַיִם.

וְאָכֵן, בְּרֹב חֵן וּבְקֶסֶם גּוֹבֵר

לִי קִיְּמָה הָאִשָּׁה אֶת אֲשֶׁר לִי הִבְטִיחָה;

לַמָּחֳרָת (מַה־לְּאַט זֶה הַיּוֹם לִי עוֹבֵר!)

אַגָּדָה חֲדָשָׁה לִי סִפְּרָה וְהֵסִיחָה,

וּבְגוֹרַל הַגִּבּוֹר, שֶׁהַלֵּב הוּא שׁוֹבֵר,

אֶת עֵינַי לְהַזִּיל דְּמָעוֹת הִיא הִכְרִיחָה.

בַּסִּפּוּר שׁוּב בֶּן־מֶלֶךְ חָכָם לוֹ יוֹצֵא

לְשׁוֹטֵט בְּנִסְתָּר בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה,

לְהַחְכִּים – וְלִמְצוֹא לוֹ אִשָּׁה עֲדִינָה;

וְאוּלָם זֹאת הַפַּעַם הֲרֵיהוּ מוֹצֵא

לֹא אִשָּׁה עֲדִינָה, חֲכָמָה וְאוֹהָבֶת,

רַק אִשָּׁה שֶׁרָעָה וּמָרָה הִיא מִמָּוֶת –

בְּעֶטְיוֹ שֶׁל אֶחָד מִשָּׂרָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ

שֶׁקּוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף הוּא, רָשָׁע וְאַשָּׁף,

וְסוֹפוֹ שֶׁהוֹרְגוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁלַח

וּמַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ הָרָעָה לְמוּטָב…

וְהַבַּת, הוֹ הַבַּת הָרַכָּה, הָעֲנֻגָּה,

שׁוֹרְרָה לִי שִׁירָה חֲדָשָׁה מַה־נּוּגָה!

הִיא שָׁרָה, וּבְשִׁירָהּ הִיא כִּמְעַט מְלַחֶשֶׁת

וּמוֹשְׁכָה הַנְּעִימָה וְהַלֵּב מְרַגֶּשֶׁת:

הוֹ מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה, נַעֲרָה בְּלֵב יַעַר,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

הוֹ מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה, נַעֲרָה בְּלֵב יַעַר,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד?

הוֹ בָּאתִי לִקְטוֹף לִי פֹּה פֶּרַח אֶל פֶּרַח,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

הוֹ בָּאתִי לִקְטוֹף לִי פֹּה פֶּרַח אֶל פֶּרַח,

בּוֹא נוּחָה, אָדוֹן, עַל־יָדִי מִן הַדֶּרֶךְ,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, סוּסִי הֵן יִרְאֵנִי,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, סוּסִי הֵן יִרְאֵנִי,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד?

קְשֹׁר אֶת הַסּוּס, יַעֲמֹד לוֹ בָּטוּחַ,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

קְשֹׁר אֶת הַסּוּס, יַעֲמֹד לוֹ בָּטוּחַ,

הַפְנֵה אֶת פָּנָיו לְצַד עֵץ־הַתַּפּוּחַ,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, כַּלְבִּי הוּא יִרְאֵנִי,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, כַּלְבִּי הוּא יִרְאֵנִי,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד?

הַנַּח לוֹ לַכֶּלֶב, יְהֵא מְנַבֵּחַ,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

הַנַּח לוֹ לַכֶּלֶב, יְהֵא מְנַבֵּחַ,

אֲנַחְנוּ בְּיַחַד פֹּה נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, חַרְבִּי מְשֻׁלֶּפֶת,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, חַרְבִּי מְשֻׁלֶּפֶת,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!

זְרֹק אֶת הַחֶרֶב וּשְׁבֹר בִּתְרֵי־בֶתֶר,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

זְרֹק אֶת הַחֶרֶב וּשְׁבֹר בִּתְרֵי־בֶתֶר,

נַעֲרָה צְעִירָה הֵן שׁוֹוָה הִיא רַב־יֶתֶר

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!

נַעֲרָה, נַעֲרֹנֶת, הַאִם אַתְּ עִוֶּרֶת,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

נַעֲרָה, נַעֲרֹנֶת, הַאִם אַתְּ עִוֶּרֶת,

אֲנִי הוּא אָבִיךְ, אַתְּ בִּתִּי הַסּוֹרֶרֶת

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!

בְּכָל יוֹם מִתְחַדֵּשׁ לִי סִפּוּר־אַגָּדָה,

בְּכָל יוֹם מִתְחַדְּשָׁה נְעִימָה וְשִׁיר־זֶמֶר –

לֹא אֵדַע אִם כָּל יוֹם לְבָבָן לִי בָּדָה

אוֹ הָיָה לִשְׁתֵּיהֶן אוֹצָר רָב לְלֹא־גֶמֶר?

לְעִתִּים לִי נִדְמֶה, זֶה אוֹתוֹ הַסִּפּוּר

שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶתְמוֹל, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכְּבָר;

אַךְ נוֹסְפוּ בּוֹ פְּרָטִים, נִשְׁתַּנָּה בּוֹ דִּבּוּר,

וְהֵם־הֵם הַמְשַׁנִּים אֶת פְּנֵי הַדָּבָר.

לְעִתִּים לִי נִדְמֶה, זֶה אוֹתוֹ שִׁיר־הַזֶּמֶר,

זֶה אוֹתוֹ הַנִּגּוּן הַמָּשִׁיךְ־הַמָּשִׁיךְ,

אַךְ שׁוֹנֶה בּוֹ הַצַּעַר, שׁוֹנֶה בּוֹ הַמֶּמֶר,

וְהַשֹּׁנִי הַזֶּה מְנוּחָתִי הוּא מַדְרִיךְ –

וְכָל יוֹם מִנְחָתִי מֻגָּשָׁה וּקְרֵבָה:

שְׁלִישִׁיַּת תַּפּוּחִים מֵאוֹתָהּ הַתֵּבָה…

הֵם פּוֹחֲתִים בִּמְהִירוּת וּבְפַחַד אַבִּיט

וְאֶרְאֶה כִּי קְרוֹבָה וְנִרְאֵית הַתַּחְתִּית;

עוֹד מְעַט וְאֵינָם, אֵין אֶחָד לִרְפוּאָה!

וְחִידָה לִי, חִידָה כְּמוּסָה וּתְמוּהָה,

מִפְּנֵי־מָה בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה וְאַכְזֶרֶת

נֶעֱלֶמֶת שִׁכְבָה וְשִׁכְבָה עוֹד אַחֶרֶת

וּבְמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם שְׁלשָׁה הִיא נֶעְדֶּרֶת?

(וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ לִי שֻׁתָּף,

כִּי אָחִי מְאֹהָב בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה

וְגַם הוּא לָהּ נוֹשֵׂא תַּפּוּחִים בִּמְעֻטָּף!),

הוֹ תִּהְיֶה לִי, תִּהְיֶה לִי, תִּהְיֶה לִי צָרָה!

וְרָאוּי לִי, רָאוּי לִי מִיָּד לְהַפְסִיק

וּלְהַשְׁאִיר בַּתֵּבָה תַּפּוּחִים שֶׁיַּסְפִּיק

לְפָחוֹת לַקְּרוֹבִים הַקְּרוֹבִים לַחֲרֹסֶת!

הֵן אָבִינוּ יִשְׁאַל, מִי רוֹקֵן הַתֵּבָה?

מִי מָעַל וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה תוֹעֵבָה?

הַאוּכַל לְהַסְבִּיר הַדָּבָר וְלִפְרוֹשׂ אֶת

צִדְקָתִי כַּשִּׂמְלָה וְהֵיטֵב לְהוֹכִיחַ,

כִּי קִבַּלְתִּי הַרְבֵּה וְנָתַתִּי מְעָט

וְכִי רֶוַח גָּדוֹל וְעָצוּם פֹּה אַרְוִיחַ:

סִפּוּרִים וְשִׁירִים וּמִצְוָה עַל־הַיָּד?

וְאוּלַי רַק אֶשְׁתֹּק וּמְאוּם לֹא אָשִׁיבָה,

וְאַכְחִישׁ כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲנִי אֶת יָדִי בָהּ,

בְּאוֹתָהּ הַתֵּבָה שֶׁמָּלְאָה תַּפּוּחִים

וְהֵסִיטָה אוֹתִי לְדַרְכֵי מַדּוּחִים?

וְאוּלָם אֵיךְ אַפְסִיק מִלָּשֵׂאת, מִלְּהָבִיא,

וַעֲדַיִן צָמֵא, לֹא רָוָה לְבָבִי,

וַעֲדַיִן שׁוֹפֵעַ, שׁוֹפֵעַ, שׁוֹפֵעַ

מַעְיַן־הַמַּעֲשִׂיּוֹת כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ?

מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹדֵד שֶׁאִשְׁתּוֹ מְכַשֵּׁפָה,

בְּשׁוֹאֵב מַיִם שֶׁהִרְוָה כָּל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה,

בְּסוֹחֵר שֶׁהָיוּ לוֹ אֵיפָה וְאֵיפָה,

בְּקַצָּב שֶׁמָּכַר לַקָּהָל בְּשַׂר־טְרֵפָה –

כָּל סִפּוּר וְסִפּוּר, כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה

עוֹד יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ הוּא הָדוּר וְיָפֶה

עוֹד יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ הוּא מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ…

וְהַנַּעַר כָּל יוֹם בֵּית הַגֶּצְלְכִי הוֹלֵךְ

וְשׁוֹהֶה בּוֹ בַּחֶדֶר הַצַּח הַמְסֻיָּד,

וּמֵבִיא תַּפּוּחִים לָאִשָּׁה וְלַבַּת

וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב

וְקוֹרֵעַ עֵינָיו וּפוֹתֵחַ אֶת פִּיו…

כְּשֶׁבָּא וְהִגִּיעַ הַפֶּסַח הַהוּא,

רַק קִרְעֵי נְיָרוֹת בַּתֵּבָה נִשְׁאֲרוּ.

וְעֵת אַבָּא עָלָה לָעֲלִיָּה בַּסֻּלָּם

וְרָאָה נֶעֶלְמוּ תַּפּוּחָיו כָּל־כֻּלָּם,

לֹא שָׂרַד וְלֹא־כְלוּם, רַק מְעַט מִן הָרֵיחַ –

לֹא חָקַר, לֹא בָּדַק, לֹא שָׁאַל שְׁאֵלָה,

אַךְ נֶאֱנַח אֲנָחָה כְּבֵדָה, אֲבֵלָה,

כְּדַרְכּוֹ אוֹתוֹ זְמַן תְּכוּפוֹת לְהִתְאַנֵּחַ.

כָּךְ נִצַּלְתִּי אֲנִי (וְנִצַּל גַּם אָחִי!)

מֵחֲקִירָה וּדְרִישָׁה וּמֵעֹנֶשׁ, מִבְּכִי.

וּלְפֶסַח הֵבִיא גּוֹי יָדִיד, הוּא סְמִיטְיוּךְ,

סַלְסִלָּה מְלֵאָה תַּפּוּחִים – מַתָּנָה,

וְנִשְׁמַר הַמִּנְהָג שֶׁל מַתַּן הַתַּפּוּחַ

לַחֲרֹסֶת לַכֹּל גַּם אוֹתָהּ הַשָּׁנָה.

וְאוּלָם עַד הַיּוֹם לְבָבִי לֹא יָנוּחַ

מֵאוֹתָהּ הַעֲלָמָה, מֵאוֹתָהּ גְּנֵבָה…

וְנִדְמֶה לִי – לֹא לֹא, וַהֲרֵינִי בָּטוּחַ! –

כִּי אֶזְכֹּר לְעוֹלָם, עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה,

חֶרְדָּתִי שֶׁעוֹרֵר בִּי מַגַּע כָּל תַּפּוּחַ

עֵת הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ מִתּוֹכֵי הַתֵּבָה…

וּלְהֶפֶךְ, הַיּוֹם עוֹד, אַחַר רֹב שָׁנִים,

עֵת אֶרְאֶה תַּפּוּחִים עֲרוּכִים בְּתֵבָה,

אוֹ אֶנְעַץ אֶת שִׁנַּי בְּתַפּוּחַ חָרְפִּי –

עוֹד אוֹתָהּ רְעָדָה בִּי עוֹבְרָה בְּעָרְפִּי

וּבְאָזְנַי עוֹד אוֹתָם שִׁירֵי־זֶמֶר רַנִּים,

וְנַפְשִׁי תִּתְעוֹרֵר יַלְדוּתִית וּרְעֵבָה

לְהוֹסִיף וְלִשְׁמוֹעַ, לִבְלוֹעַ, לִגְמוֹעַ

אַגָּדָה שֶׁל שִׂמְחָה וְשִׁיר־זֶמֶר שֶׁל נֹהַּ,

אִם אֱמֶת שֶׁל אֱמֶת, אִם אֱמֶת בְּדוּיָה,

וּלְעוֹלָם אֵין נַפְשִׁי שְׂבֵעָה וּרְווּיָה.

כִּי יָרְדוּ לִי בִּימֵי הַיַלְדוּת כְּרוּכִים

אַגָּדָה וּבַלָּדָה וְהַ…תַּפּוּחִים!

תשי"ז

הערות וביאורי המשורר

דִּבּוּרִים… מְשׁוּלִים וּשְׁקוּלִים – שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְשָׁלִים וְהֵם נֶאֱמָרִים בְּמִשְׁקָל שִׁירִי.

בְּיָמֵינוּ הֲרֵי זֶה דָּבָר לֹא רָצוּי,

וְאוּלָם בְּאוֹתָם הַיָּמִים הַפְּשׁוּטִים

זֶה הָיָה כַּדָּבָר הָרָגִיל וּמָצוּי

שֶׁיִּהְיוּ הַיְלָדִים, כִּגְדוֹלִים כִּפְעוּטִים,

יְשֵׁנִים לֹא לְבַד, כָּל אֶחָד בְּמִטָּה

מְיֻחֶדֶת רַק לוֹ וּבְאֵין לוֹ שֻׁתָּף,

מִתְהַפֵּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה וּלְאִטָּהּ

מִתְהַפֶּכֶת עִמּוֹ הַשְּׂמִיכָה בָּהּ עֻטַּף –

לֹא וָלֹא! אָז הָיוּ יְשֵׁנִים אָח עִם אָח

אוֹ אָחוֹת עִם אָחוֹת, אַךְ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ –

אִם הָיוּ מִתְהַפְּכִים מִנִּי צַד אֱלֵי צַד,

לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן הַצַּד הָאֶחָד

רַק עַל דַּעַת עַצְמוֹ וּמִבְּלִי הַסְכָּמָה

מִן הָאָח הַיָּשֵׁן, הָאָחוֹת הַנָּמָה.

אִם הָפַךְ אֶת עַצְמוֹ הָאֶחָד לְיָמִין

מִתּוֹךְ צֹרֶךְ אֱמֶת שֶׁאַךְ הוּא בּוֹ הִרְגִּישׁ,

וְהָיָה לוֹ אָחִיו בְּצָרְכּוֹ מַאֲמִין

וְהוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ אַחֲרָיו גַּם הוּא חִישׁ.

אַחַר־כָּךְ, אִם הָפַךְ אֶת עַצְמוֹ לְצַד שְׂמֹאל,

וְעָשָׂה כְּמוֹתוֹ הַשֻּׁתָּף לַמִּטָּה

בִּשְׁנָתוֹ וּמִבְּלִי לַחֲקוֹר וְלִשְׁאוֹל

וּבְלִי מֶחָאָה וּמְרִיבָה וּקְטִיטָה.

כָּךְ הָיוּ מִתְהַפְּכִים לְצַד שְׂמֹאל וְיָמִין

בְּאַחֲוָה וּבְשָׁלוֹם וּבְסֵדֶר, בְּלִי

שׁוּם מִכְשׁוֹל, לְמָשָׁל שֶׁהָיָה בְּשָׁם מִין

אַבְטוֹמָט מְתָאֵם הַפּוֹעֵל לְהַפְלִיא.

אָח כָּזֶה, שֶׁיָּשַׁנְתָּ עִמּוֹ כָּךְ בְּיַחַד,

הָיָה אָח מְדֻבָּק וְצָמוּד אֶל הַגּוּף,

וְלָכֵן אָז הָיְתָה הָאַחֲוָה לֹא־נִשְׁכַּחַת,

הֲדוּקָה, וְלֹא קֶשֶׁר מִקְרִי וְרָפוּף.

לֹא רִדְּפוּ זֶה אֶת זֶה, לֹא הָיוּ מִתְקַנְּאִים,

הַ“יְחָסִים” לֹא הָיוּ בְּכָל יוֹם מִשְׁתַּנִּים,

לֹא קוֹמְפְּלֶכְּס וְלֹא קֶרַע שֶׁיֵּשׁ לְאַחוֹת:

אָח אָהַב אֶת אָחִיו וְאָחוֹת אֶת אָחוֹת.

וַאֲנִי שֶׁהָיִיתִי הַבֶּן־זְקוּנִים

וְהָיוּ לִי אוֹתוֹת הַחִבָּה נְתוּנִים

בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה – לֹא יָשַׁנְתִּי עִם אָח

בַּדַּרְגָּשׁ הַקָּשֶׁה, הַמִּטָּה הַנִּשְׁלֶבֶת,

רַק עַל גַּב הַמִּזְרָן הַמָּלֵא וְהָרַךְ

(קַשׁ חָדָשׁ!) בַּמִּטָּה הַגְּדוֹלָה הַנִּרְחֶבֶת

לְצִדּוֹ שֶׁל אָבִי, בְּמִטַּת הָאַלּוֹן

הַכְּבֵדָה הָעוֹמֶדֶת סָמוּךְ לַחַלּוֹן,

זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְמַעְלָה כַּרְכֹּב וּגְלִילִים

הַנּוֹטִים לִנְפִילָה וְאֵימָה מַפִּילִים…

וּבְזֹאת הַמִּטָּה, יְרֻשָּׁה מִשֶּׁל סַבָּא,

כָּךְ יָשַׁנְתִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים בְּצַד אַבָּא.

וּבַבֹּקֶר אֲנִי מִתְעוֹרֵר בַּמִּטָּה

(הַחַמָּה לִי צוֹחֶקֶת בְּנוֹף הַשִּׁטָּה)

וּמוֹצֵא שֶׁכֻּלָּהּ פְּנוּיָה וּרְווּחָה.

כִּי אָבִי מִסְתַּפֵּק בִּמְעַט מְנוּחָה

וּלְעֵת שֶׁכָּזֹאת, בַּשָּׁעָה הַמֻּקְדֶּמֶת,

בַּשָּׁעָה שֶׁהָעִיר עוֹד כֻּלָּהּ מְנַמְנֶמֶת,

הוּא מִחוּצָה לָעִיר, עַל הַכְּבִישׁ הָרָחָב

הָעוֹבֵר בֵּין שְׂדוֹת הַשִּׁפּוֹן שֶׁל זָהָב.

זֶה הֶרְגֵּל שֶׁל שָׁנִים, לְהַקְדִּים וְלָקוּם

וְלָצֵאת לְטַיֵּל בֵּין שָׂדוֹת שֶׁל קָמָה

וְלִהְיוֹת מִתְבּוֹדֵד עִם עַצְמוֹ, עִם הַיְקוּם –

לֹא הִפְסִיקוּ אֶת זֶה הַמִּנְהָג מִלְחָמָה

וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת, יִסּוּרִים וְרֹב צַעַר;

זֶה הֶרְגֵּל מִשָּׁנִים, מֵעוֹדוֹ כִּמְעַט נַעַר,

מִשַּׁחֲרוּת, מִגַּבְרוּת, מֵעַשְׂרוֹת שְׁנוֹת יַעַר:

עִם הַשַּׁחַר לָקוּם וְלָצֵאת לָעוֹלָם,

לִרְאוֹתוֹ רַעֲנָן וְרָטֹב מִן הַטָּל;

אוֹ לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג הָרַךְ הַמֻּטָּל

עַל שָׂדֶה וְעַל דֶּרֶךְ, לִשְׁמוֹעַ קוֹלָם

שֶׁל עוֹרְבִים מְקַרְקְרִים בְּקִרְטוּעַ וּבְדֶלֶג

וְעוֹזְבִים אַחֲרֵיהֶם מַחְרוֹזוֹת עַל הַשֶּׁלֶג;

אוֹ לִרְאוֹת אֵיךְ נוֹפְלִים לְאִטָּם הֶעָלִים

מֵעֵצִים לְעֵת־סְתָו צְהֻבִּים וּבָלִים,

כָּל עָלֶה כְּמוֹ פֶּתֶק־זָהָב מֵרָקִיעַ,

מְרַפְרֵף, מְפַרְפֵּר וּלְמַטָּה מַגִּיעַ;

אוֹ לִרְאוֹת בָּאָבִיב אֵיךְ כָּל עֵץ מִתְלַבְלֵב

וְשׁוֹלֵף כָּל עָלֶה דְּמוּי־חֵץ, דְּמוּי־לֵב,

כְּמוֹ חֶרֶב מִתּוֹךְ נְדָנָהּ שְׁלוּפָה;

וְאַדְמַת אֱלֹהִים שֶׁהָיְתָה עֲטוּפָה

חֳדָשִׁים בִּכְסוּת־חֹרֶף צֶחָה וּצְחוֹרָה,

וְהָיְתָה אַחַר־כָּךְ חֲרוּשָׁה וּשְׁחוֹרָה –

מִתְעַטֶּפֶת עַכְשָׁו בַּת־אַחַת עֲטִיפָה

שֶׁל קְטִיפָה יְרֻקָּה־בְּהִירָה וּלְטִיפָה;

זֶה הֶרְגֵּל מִשֶּׁכְּבָר, מִשָּׁנִים מְרֻבּוֹת,

לְטַיֵּל בֵּין קָמָה, שִׁבֳּלִים זְהֻבּוֹת,

וְלִרְאוֹת אֶת הָרוּחַ חוֹלְפָה קְלִילוֹת

עַל גַּבֵּי הַקָּמָה הַבְּשֵׁלָה, הַכְּבֵדָה,

וְכוֹפֶפֶת לְמַטָּה רָאשֵׁי הַמְּלִילוֹת

וּמְשַׁנָּה בָּן מֵרֶגַע לְרֶגַע הַצֶּבַע –

לְמָשָׁל, מִשְׁתּוֹחַחַת בְּיַחַד עֵדָה

לְ“בָרְכוּ” בַּמִּנְיָן הַגָּדוֹל שֶׁל הַטֶּבַע…

וּבָזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין אָבִי וּשְׁאָר

הַבָּאִים לַמִּנְיָן הַמְאֻחָר שֶׁבַּקְּלוֹיְז:

הוּא הִקְדִּים לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא וְהוּא שָׁר

עִם חַמָּה הָעוֹלָה, עִם צִפּוֹר שֶׁתַּעֲלֹז,

עִם רָקִיעַ תָּכֹל אוֹ אָפֹר־מַעֲבִיב

לְעֵת קַיִץ אוֹ חֹרֶף אוֹ סְתָו אוֹ אָבִיב.

אַךְ בַּקַּיִץ – בַּקַּיִץ יִקְרֶה לִפְעָמִים

בִּשְׁעַת בֹּקֶר צֶחָה שֶׁל אַחַד הַיָּמִים

שֶׁאָבִי עַל טִיּוּל הַשַּׁחֲרִית מְוַתֵּר

וְאֵינֶנּוּ מַפְלִיג בַּמַּעֲלֶה שֶׁל הַכְּבִישׁ,

רַק יוֹצֵא וְיוֹשֵׁב עַל קוֹרָה בֶּחָצֵר

וּמַקְשִׁיב בִּדְמָמָה, מַאֲזִין וּמַחֲרִישׁ…

וּלְמָה הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין בִּדְמָמָה

בְּשָׁעָה שֶׁסְּבוּכָה בַּשִּׁטָּה הַחַמָּה

וְלַהֲקוֹת עַבְעָבִים, כִּכְבָשִׂים רְחוּצוֹת,

נוֹדְדוֹת בְּחָפְזָה בְּהוּלוֹת וּלְחוּצוֹת

מִשּׁוּלֵי הָרָקִיעַ לַשַּׁחַק הָרָם?

הוּא מַקְשִׁיב לְקוֹנְצֶרְט הֶחָלִיל שֶׁל אַבְרָם.

אֶת אַבְרָם הַמְחַלֵּל תִּזְכְּרוּ בְּוַדַּאי

מִן הַשִּׁיר עַל מֵאִיר מַרְגָּלִית הַכְּלִיזְמָר

שֶׁגָּרַם מַזָּלוֹ וְנַעֲשָׂה קוֹמִיסָר,

שָׁם הִזְכַּרְנוּ שְׁמוֹ פַּעֲמַיִם – וְדָי.

הוּא הָיָה בַּסִּפּוּר רַק תּוֹסֶפֶת וָנוֹי,

כְּשִׂמְחָה – כִּנּוֹר בּ', כַּבַּטְנוּן, הוּא הַגּוֹי.

וְאוּלָם אַבְרָהָם, הוּא אַבְרָם הַמְחַלֵּל,

הָיָה דְּמוּת נֶחְמָדָה וְיָפָה לְהַלֵּל,

אִישִׁיּוּת הַנּוֹגַעַת מַמָּשׁ אֶל הַלֵּב,

וַאֲנִי הִכַּרְתִּיו מִקָּרוֹב וְהֵיטֵב;

הוּא שָׂכַר מֵאָבִי אֶת הַבַּיִת הַקָּט

שֶׁעָמַד בֶּחָצֵר, בַּעַל חֶדֶר אֶחָד,

וְנִכְנַס בּוֹ לָגוּר עִם אִשָּׁה וְתִינוֹק.

אַחַר־כָּךְ הוּא חִלֵּק בַּוִּילוֹן הַיָּרֹק

אֶת חַדְרוֹ לִמְגוּרִים וְלִמְקוֹם־עֲבוֹדָה

(לֹא הֵעֵז לוֹ לִקְרוֹא בִּמְפֹרָשׁ “מִסְפָּרָה”) –

מִבִּפְנִים שָׁם שָׁכְנָה הָאִשָּׁה בִּכְבוֹדָהּ

וְלִמְקוֹם־הָעֲבוֹדָה נִכְנְסוּ בִּמְהֵרָה

בַּחוּרֵי־הַפְּאֵר שֶׁל הָעִיר לְתִגְלַחַת

וּלְשִׂיחָה וְסִפּוּר בִּדְבָרִים רַבֵּי־נַחַת.

שָׁם הָיוּ נוֹעָצִים מָה וָאֵיךְ “לְהַצִּיג”

בְּלַהֲקַת הַחוֹבְבִים בְּרָאשׁוּת פַיְבִישׁ־יִידֶל,

וּמִנַּיִן אֶפְשָׁר אֵיזֶה “טֶכְּסְט” לְהַשִּׂיג,

שָׁם חִבְּרוּ גַּם “תָּוִים” לַמִּלִּים שֶׁל הַ“לִּידֶל”;

שָׁם הָיוּ נִשְׁמָעִים נְגִינָה וְשִׁירָה,

רַעֲמֵי עֲלִיצוּת שֶׁל בְּדִיחָה וְקוֹל צְחוֹק;

שָׁם הָיְתָה כָּל שָׁעָה גַּם דִּמְעָה מַזְהִירָה

בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַיָּפוֹת שֶׁל תִּינוֹק –

שֶׁל תִּינוֹק וְשֶׁל שְׁנַיִם, שְׁלוֹשָׁה, אַרְבָּעָה…

כִּי יָלְדָה הָאִשָּׁה לַשָּׁנָה הַבָּאָה

בֵּן שֵׁנִי, וְיָלְדָה לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת

בַּת יָפָה וְאַחֲרֶיהָ עוֹד בַּת לְתִפְאֶרֶת:

עִם תִּינוֹק יְחִידִי בָּא אֵלֵינוּ לָגוּר,

אַרְבָּעָה הוּא הוֹצִיא אֶל בֵּיתוֹ הֶחָדָשׁ

שֶׁבָּנָה בְּתוֹכֵכִי הָעִיר, בַּטַּבּוּר.

וְנָקֵל לְשַׁעֵר, מֶה הָיָה מְגֻדָּשׁ

זֶה הַבַּיִת הַקָּט מִשֶּׁל חֶדֶר יָחִיד

וּמַה צַּר שָׁם הָיָה לְאַבְרָם מִתָּמִיד.

וּמִפְּנֵי שֶׁבְּשֶׁבַע הִתְחִיל הַיָּרִיד

וְהִתְחִילוּ בָּאִים לְתִגְלַחַת, תִּסְפֹּרֶת,

וּמִפְּנֵי שֶׁאַבְרָם הַכְּלִיזְמָר הַחַלָּל

לֹא שָׁכַח מֵעוֹלָם, לֹא חָדַל מִלִּזְכּוֹר אֶת

הַיָּמִים הַיָּפִים עֵת נִגֵּן בְּקָהָל

שֶׁל עַשְׂרוֹת “מְנַגְּנִים אֲמִתִּים” בַּתִּזְמֹרֶת

בְּעִיר בּוֹסְטוֹן אֲשֶׁר בַּאֲמֵרִיקָה [כֵּן!

בִּנְעוּרָיו שָׁם הָיָה, בִּנְעוּרָיו שָׁם נִגֵּן!] –

הָיָה קָם לִפְעָמִים בְּיוֹם קַיִץ חָבִיב,

עֵת לְמַעְלָה עוֹד לֹא נִרְגְּעוּ הֶעָבִים,

וְיוֹצֵא לֶחָצֵר וּמַשְׁעִין הַתָּוִים

עַל מִבְלַט הַחַלּוֹן מִבַּחוּץ וּמַקְרִיב

הַפִּיָּה הַלְּבָנָה־הַצְּהַבְהֶבֶת אֶל פִּיו,

נְקִיפָה וּנְשִׁיפָה מִן הַפֶּה הַקָּמוּץ,

נְגִיעָה וּרְתִיעָה בְּאֶצְבַּע קַלִּילָה

בִּמְנוֹפֵי הֶחָלִיל הַמֻּטֶּה לְיָמִין –

וּמִיָּד מִתְפַּזְּרִים בֶּחָצֵר מִבַּחוּץ

צִפְצוּפֵי צִפְצוּפִים וְאַתָּה מַאֲמִין:

צִפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת בְּצִבּוּר בְּגִילָה.

וּמִיָּד מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים הַיְּעָרוֹת

וְעוֹמְדִים מִסָּבִיב לְאָבִי כַּעֲטֶרֶת;

מִבֶּרְזַ’ן וּמִבּוֹרְשְׁצ’וּב, מִצֶּ’רְבוֹנוֹגְרוֹד,

כָּל אֶחָד מַעֲשִׂיָּה מְלַחֵשׁ לוֹ אַחֶרֶת;

וְאוּלָם בְּרָאשֵׁי הָעֵצִים כָּל־כֻּלָּם,

בְּרָאשֵׁי אַלּוֹנִים וְאֵלוֹת לְבָנוֹת

הַנּוֹשְׂאִים פֹּארוֹתָם לִשְׁמֵי־רוֹם וּתְכֻלָּם,

מִתְעוֹפְפוֹת צִפֳּרִים וְרַנּוֹת וְרַנּוֹת…

וְיוֹתֵר שֶׁאָבִי מְעַצֵּם עַפְעַפָּיו,

וְיוֹתֵר שֶׁמַּרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ הַמַּכְסִיף,

הוּא מֵיטִיב לִרְאוֹתָם, אֶת עֲצֵי יְעָרָיו,

הוּא מֵיטִיב לְשָׁמְעָן, צִפֳּרָיו בַּצִּפְצִיף…

וְאִם כִּי הוּא יוֹדֵעַ, אָבִי, בְּפֵרוּשׁ,

שֶׁאוֹתָם אַלּוֹנִים גְּבוֹהִים עֲבֻתִּים

וְאוֹתָן הָאֵלוֹת כְּבָר מִזְּמַן כְּרוּתִים

וּמְשֹׁרָשׁ קַרְקָעָם וּמְיֻשָּׁר וְחָרוּשׁ;

וְאִם כִּי הוּא יוֹשֵׁב פֹּה בָּעִיר, בֶּחָצֵר

הַקְּטַנָּה, הַסְּגוּרָה מִסָּבִיב לְהָצֵר –

כָּל זְמַן שֶׁמַּחְזִיק אַבְרָהָם חֲלִילוֹ

מְלֻכְסָן אֱלֵי פִיו וּמַמְלִיט מִתּוֹכוֹ

צִפְצוּפִים צִפְצוּפִים רְדוּפִים בִּשְׁבִילוֹ,

הֲרֵי אַבָּא שׁוֹהֶה תַּחַת עֵץ וְשׂוֹכוֹ

וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מְהַלֵּךְ לוֹ בַּיַּעַר,

וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ אַבְרֵךְ רַךְ, בָּחוּר, נַעַר…

וְהִנֵּה צִפְצוּפֵי הַצִּפּוֹר נְסוֹגִים

וַעֲצֵי הַיְּעָרוֹת בַּמֶּרְחָק נְמוֹגִים,

וְתוֹר־תּוֹר וְתוֹר־תּוֹר כְּתִרְתּוּר שֶׁל יוֹנִים…

וְלֹא יַעַר סָבִיב, לֹא אֵלוֹת, אַלּוֹנִים,

אֶלָּא מָה? קִיר־חוֹמָה עִם הַרְבֵּה חַלּוֹנִים

גְּבוֹהִים־גְּבוֹהִים… וּלְהַבִּיט מִמָּרוֹם,

מִגָּבְהֵי הַחוֹמָה לָרִצְפָּה – אֵיזוֹ תְּהוֹם

עֲמֻקָּה, נוֹרָאָה, וְאֵימָה מְהַלֶּכֶת…

וּנְהָרָה עַל פָּנָיו שֶׁל אָבִי מִשְׁתַּפֶּכֶת

וּמִיָּד הוּא מַכִּיר אֶת קוֹלָם הַמָּתוֹק

שֶׁל אוֹתָם הַיּוֹנִים הַהוֹגִים בֶּחָלִיל,

וְנִזְכָּר בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּבַת־שְׂחוֹק –

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בּוֹ עַצְמוֹ, בַּעֲלִיל…

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

לְאַחַר שֶׁבָּנוּ אֶת הַ“שִּׁיל” הַגְּדוֹלָה הַיָּפָה,

לֹא הִשִּׂיגָה הַיָּד בַּקְּהִלָּה הָרָפָה

לְקָרוֹת הַתִּקְרָה, וְדָחוּ לְמָחָר

וּלְמָחֳרַת־הַמָּחָר, לֵאמוֹר עַד… שֶׁיַּרְחִיב.

וְהָיְתָה הַחוֹמָה גְּלוּיָה מִסָּבִיב

וְעָלֶיהָ מְרִישֵׁי הַתִּקְרָה מֻנָּחִים,

וּמִלְמַעְלָה נִשְׁקָף רַק הַגַּג, הַפַּחִים.

וּמֵעַל לָאָרוֹן, בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים,

הָיוּ יוֹן וְיוֹנָה מְהַמִּים וְהוֹמִים.

עַל גַּבֵּי הַחוֹמָה, מֵעַל קִיר הַמִּזְרָח,

שָׁם מָצְאוּ לָהֶם בַּיִת, בָּנוּ אֶת קִנָּם…

הַנְּעָרִים נִתְאַוּוּ בָּם לִזְכּוֹת בְּחִנָּם

וּלְהַפְרִיחַ דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת בְּשׁוֹבָךְ,

לְגַדֵּל וּלְטַפֵּל, לְחַנֵּךְ וּלְאַלֵּף,

וְאוּלָם לֹא נִמְצָא בָּם אֶחָד עַז־הַלֵּב

שֶׁיָּהִין אֶל קִנָּם לַהֲרוֹס וְלַעֲלוֹת –

וְהָיְתָה הַמְּשִׂימָה לֹא מִמִּין הַקַּלּוֹת:

מֵעֶזְרַת־הַנָּשִׁים לַעֲבוֹר בִּזְחִילָה

עַל גַּבֵּי הַחוֹמָה, וּמֵעַל לַמְּרִישִׁים,

וְלִתְפּוֹס, וְלִזְחוֹל חֲזָרָה־חֲלִילָה –

זוֹ הָיְתָה תָּכְנִיתָם שֶׁל נְעָרִים קְשִׁישִׁים…

עַד שֶׁבָּא אַבָּא שְׁמוּאלִיק, וְהוּא כְּבֶן עֶשֶׂר,

וּבִצַּע הַתָּכְנִית בְּלֹא יֶתֶר וָחֶסֶר.

בְּעֶזְרַת־הַנָּשִׁים, בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה,

הֶעֱמִידוּ שֻׁלְחָן עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן

וְעַל־גַּב הַשֻּׁלְחָן הַשֵּׁנִי עוֹד “עַמּוּד”;

וְעָלָה עַל כָּל זֶה הַבָּחוּר הֶחָמוּד

בְּקַלּוּת יְתֵרָה, לְמָשָׁל חָתוּל כָּאן…

וְעַכְשָׁו עוֹד תְּנוּפָה קַלִּילָה וּפְנִיָּה,

וַהֲרֵיהוּ רוֹכֵב עַל גַּבֵּי הַחוֹמָה –

וּמִפַּחַד גָּדוֹל בּוֹ הַנֶּפֶשׁ הוֹמָה…

הַחוֹמָה רְחָבָה, זֶה נָכוֹן וְיַצִּיב,

וְאוּלָם מַה נּוֹרָא זֶה הַגֹּבַהּ הָרָב!

וְצָרִיךְ כָּאן לִזְחוֹל מִסָּבִיב־מִסָּבִיב,

מַחֲצִיתוֹ שֶׁל הַקִּיר הַלָּזֶה, בַּמַּעֲרָב,

כָּל הַקִּיר הַדְּרוֹמִי מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח,

וּמַחֲצִית הַמִּזְרָח לָאָרוֹן אַחַר־כָּךְ,

וּמִשָּׁם לְהָבִיא הַיּוֹנָה וְהַיּוֹן…

וְאִם כִּי לְבָבוֹ בּוֹ פּוֹעֵם וְחָרֵד

וּמַפְחִיד הַמַּרְאֶה וּמַבְהִיל הָרַעְיוֹן,

הוּא זוֹחֵל, מִתְקַדֵּם וְאֵינוֹ מִתְחָרֵט…

הוּא מֵצִיץ רַק קָדִימָה וְלֹא לִצְדָדִים.

אֹמֶץ־לֵב! עוֹד מְעָט! עוֹד כַּמָּה צְעָדִים…

וְהִנֵּה הוּא נִמְצָא כְּבָר מֵעַל לָאָרוֹן…

תּוּר וְתוּר, הֵם יֶשְׁנָם, הַיּוֹנָה וְהַיּוֹן…

הֵם יוֹשְׁבִים בְּקִנָּם בְּשַׁלְוָה מָה־רַבָּה,

מַבִּיטִים בִּמְנוּחָה בָּאוֹרֵחַ הַבָּא…

הוּא מַרְחִיב אֶת מִפְתַּח כֻּתָּנְתּוֹ הַנְּכוֹנָה

וּמֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הַמְגֻלֶּה הַיּוֹנָה,

וּמֵשִׂים אֶת הַיּוֹן בְּסָמוּךְ עַל־יָדָהּ

וְחוֹזֵר וּמְכַפְתֵּר הַמִּפְתָּח בִּרְעָדָה…

הַיּוֹנִים מְפַרְכְּסוֹת בְּתוֹךְ בֵּית־הֶחָזֶה

וְשׂוֹרְטוֹת בְּצִפֹּרֶן בַּגּוּף הָרָזֶה,

וּשְׁלוֹשָׁה לְבָבוֹת – תּוּק־תּוּק־תּוּק – מַכִּים יַחַד

וּמְשֻׁתָּף לִשְׁלָשְׁתָּם הַמּוֹרָא וְהַפַּחַד…

לְאַחַר שֶׁפָּנָה וְזָחַל וְהוּא שָׁב

בַּמִּזְרָח, בַּדָּרוֹם וְשֵׁנִית בַּמַּעֲרָב

וְטִפֵּס בִּזְהִירוּת וְיָרַד בְּשָׁלוֹם

וּבְתוֹךְ כֻּתָּנְתּוֹ הַיּוֹנָה וְהַיּוֹן,

נִצְטַיֵּר לוֹ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה כַּחֲלוֹם,

כְּדָבָר הַבָּדוּי, כְּדָבָר שֶׁל דִּמְיוֹן!

וְאוּלָם הַיּוֹנִים שֶׁבְּבֵית־הֶחָזֶה

פִּרְכְּסוּ וְשָׂרְטוּ אֶת הַגּוּף הָרָזֶה

כְּדָבָר שֶׁל מַמָּשׁ, לֹא דִמְיוֹן וַחֲלוֹם,

וּשְׁלוֹשָׁה הַלְּבָבוֹת הָלְמוּ יַחַד הָלוֹם.

וּבָעֶרֶב שָׁמְעָה בְּחֶדְרָהּ סַבְתָּא פֵיגָא,

שֶׁיּוֹנִים מַהְגּוֹת בְּסָמוּךְ בְּתוֹךְ כְּלוּב

(כְּבָר הָיְתָה, מִסְכֵּנָה, רְתוּקָה לַמִּטָּה)

וְהִקְפִּידָה: "מַה שּׁוּב כָּאן צָרָה וּמַה פֶּגַע?

הוּא מַפְרִיחַ יוֹנִים, הַבָּחוּר הֶחָשׁוּב?

שֶׁיֵּלֵךְ לְמָחָר וִיבִיאֵם לִשְׁחִיטָה!

וְכִי מִי יְטַפֵּל כָּאן בְּעוֹף מְעוֹפֵף,

אִם אֵינִי יְכוֹלָה אֶצְבָּעוֹת לְכוֹפֵף?"

כָּל הַלַּיְלָה הִקְשִׁיב לְתִרְתּוּר הַיּוֹנִים

וּלְבָבוֹ וּלְבָבָם זֶה לָזֶה הֵם עוֹנִים;

וּבַבֹּקֶר כָּפַת רַגְלֵיהֶן בְּחוּט־שָׁנִי

וְנָשָׂא לַשּׁוֹחֵט אֶת קָרְבָּן־הֶעָנִי…

וְאוּלָם כְּשֶׁבָּא אֶל בֵּית פַיְבוּשׁ שׁוֹחֵט

וְרָאָה אֶת הַדָּם הַשָּׁפוּךְ בַּלִּשְׁכָּה,

הִתְחִיל פֶּתַע לִבּוֹ בּוֹ מַכֶּה וְרוֹעֵד

וְאֶת זוּג הַיּוֹנִים הוּא בְּדֶמַע הִשְׁקָה.

וְיָדָיו לֹא נָטְלוּ מִן הַמֹּחַ רְשׁוּת

וְהִתְחִילוּ מַהֵר מַתִּירוֹת אֶת הַחוּט

מֵעַל גַּב רַגְלֵיהֶם שֶׁל הַזּוּג הַכָּפוּת –

הַיּוֹנִים הִתְמַלְּטוּ, הִתְפָּרְחוּ מִיָּדוֹ

וְהַבַּיְתָה חָזַר בְּלֹא־כְלוּם, לְבַדּוֹ…

וְשָׁנִים מְרֻבּוֹת תִּרְתְּרוּ עוֹד בְּרֹן

הַיּוֹנִים בְּקִנָּן שֶׁמֵּעַל לָאָרוֹן.

לֹא נִשְׁאַר מִכָּל זֶה אֶלָּא זֵכֶר, חֲלוֹם,

סִימָנִים אֲחָדִים שֶׁל שְׂרִיטוֹת בֶּחָזֶה,

וְדָפְקֵי הַלְּבָבוֹת שֶׁהָלְמוּ כָּךְ הָלוֹם –

הוּא זוֹכְרָם וְשׁוֹמְרָם עַד הַיּוֹם הַלָּזֶה…

“בֹּקֶר טוֹב, הָרַ' שְׁמוּאֵל, בֹּקֶר טוֹב, אַבְרָהָם!”

פַיְבִישׁ־יִידֶל קוֹרֵא כָּךְ פִּתְאֹם בְּקוֹל רָם.

כִּי הוּא בָּא כָּרָגִיל בְּכָל יוֹם לְתִגְלַחַת,

וְאַגַּב לֹא שָׁכַח כִּנּוֹרוֹ גַּם לָקַחַת,

כִּי הִצְלִיחַ לִרְשׁוֹם בְּתָוִים אֶת הַלִּידֶל

וְרוֹצֶה לְשִׁירוֹ וּלְנַגְּנוֹ בְּחַבְרוּתָא.

לִפְעָמִים גַּם אוֹתוֹ, הַבָּחוּר פַיְבִישׁ־יִידֶל,

יִשְׁמַע אַבָּא, אֲבָל לֹא הַיּוֹם, בְּמָטוּתָא…

כִּי אָסוּר לְעַרְבֵּב נְגִינָה בִּנְגִינָה.

וְאָז אַבָּא יוֹרֵד בְּשָׁלשׁ מַעֲלוֹת,

בַּקּוֹמָה הַזְּקוּפָה, בַּפְּסִיעוֹת הַקַּלּוֹת,

וַהֲרֵיהוּ לְמַטָּה, בְּתוֹךְ הַגִּנָּה.

הַגִּנָּה בְּרֻבָּהּ מוּצַלָּה בַּשִּׁטָּה

וְלֹא רַב הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹתַר לַעֲרוּגוֹת,

עִם כָּל זֶה מַשֶּׁהוּ הִיא תָּמִיד מַנְבִּיטָה,

כְּמַזְכֶּרֶת גַּנִּים מִשָּׁנִים רְחוּקוֹת…

שֶׁיֵּדְעוּ הַיְלָדִים, יְלִידֵי זֶה הַדּוֹר,

אֵיךְ נוֹטְלִים אֶל הַיָּד הַמַּעְדֵּר לַעֲדוֹר,

אֵיךְ זוֹרְעִים בִּתְנוּפָה אֶת זַרְעֵי הַבְּצַלְצַל

הַשְּׁחוֹרִים, הַקְּטַנִּים, אוֹ צְנוֹנִית אַדְמוֹנִית.

אַף־עַל־פִּי שֶׁיְּבוּלָם כָּל עֶרְכּוֹ חֲצִי צַ"ל,

טוֹב לָדַעַת אֶת סוֹד הָאֲדָמָה הָאֲדוֹנִית,

טוֹב לָדַעַת טִיבוֹ שֶׁל כָּל יֶרֶק וְיֶרֶק,

כָּל עָלֶה וְגִבְעוֹל וְכָל שֹׁרֶשׁ וּפֶרֶק…

הֵם עַצְמָם, הַיְלָדִים, מְשׁוּלִים לִירָקוֹת,

כָּל אֶחָד וְטִבְעוֹ, תְּכוּנוֹתָיו הַדַּקּוֹת…

הִנֵּה זֶה הַמְּלָפְפוֹן הַפָּשׁוּט הַיָּרֹק,

גִּבְעוֹלוֹ מֶה עָדִין וְשָׁבִיר וְעָנֹג;

אִם תִּגַּע בּוֹ בְּלֹא זְהִירוּת יְתֵרָה,

וְנִשְׁבַּר כְּמוֹ כְּלִי זְכוּכִית בִּמְהֵרָה.

שֶׁכָּזֹאת הִיא שִׁפְרָה – רְגִישָׁה, יְרַקְרֶקֶת,

לֹא פֻּנְּקָה מֵעוֹלָם, וְעִם זֶה – מְפֻנֶּקֶת…

לִצְנוֹנִית שֶׁל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, לֶחְיָהּ וְרֻדָּה

וְלִבָּהּ בָּהּ מָרִיר וּלְהַבְשִׁיל מְמַהֶרֶת,

מְשׁוּלָה הַבַּת פֵיגָא. כַּלָּה חֲמוּדָה –

וּמְנַהֶלֶת הַבַּיִת, בַּבַּיִת עֲקֶרֶת,

הֶחֱלִיפָה אֶת גִּיל הַנְּעוּרִים בְּחוֹבָה

לָאַחִים וְלָאָב, הַיַּלְדָּה הַטּוֹבָה…

וּלְאִשָּׁה עִם בַּעֲלָהּ מְשׁוּלָה הַשְּׁעוּעִית

הַכּוֹרֶכֶת עַצְמָהּ מִסָּבִיב לַחַמָּן –

לִכְאוֹרָה אֲפֹרָה, לְמַעֲשֶׂה שׁוֹעִית

עִם תִּפְאֶרֶת פְּרִיחָה בְּהַגִּיעַ הַזְּמַן:

הַלְּבָנָה – פְּרִיחָתָהּ לְבָנָה כְּמוֹתָהּ,

הַשְּׁחוֹרָה וּנְקֻדָּה – פְּרִיחָתָהּ אֲדֻמָּה…

אֲבָל לֹא כָּל אֶחָד גַּם זוֹכֶה לִרְאוֹתָהּ

צְמוּחָה וּפְרוּחָה וּבְרוּכָה וּקְסוּמָה:

הִנֵּה שָׁם בַּפִּנָּה יֵשׁ אֶחָד שֶׁבּוֹדֵד הוּא,

כִּי קָמְלָה הַשְּׁעוּעִית שֶׁל אוֹתוֹ הַחַמָּן;

בְּעַצְבוּת כָּל הַיּוֹם מִסְתּוֹבֵב וְנוֹדֵד הוּא

אַחֲרֵי הַמָּאוֹר בַּמָּרוֹם, כְּאַלְמָן – – –

וְאָז אַבָּא עוֹצֵם אֶת עֵינָיו מוּל חַמָּה

וּדְמָעוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת עַל זְקָנוֹ בִּדְמָמָה.

תשט"ז

הערות וביאורי המשורר

“טֶכְּסְט” – כָּךְ הָיוּ קוֹרְאִים לְמַחֲזֶה; לִידְל – שִׁיר־זֶמֶר (מִיִּידִישׁ); הַ“שִּׁיל” – בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל; חֲצִי צַ"ל – מִין מַטְבֵּעַ, פְּרוּטָה.

הַגִּנָּה בַּחֲצֵרֵנוּ הָיְתָה מְכֻבֶּדֶת

לֹא פָּחוֹת מִגַּנּוֹ שֶׁל שְׁכֵנֵנוּ נָתָן

שֶׁחִבְּקָהּ כְּמוֹ אָח אֲחוֹתוֹ וְנָתַן

לָהּ גִּדְרוֹ בְּדָרוֹם וּמִזְרָח כְּמוֹ דָלֶת:

מִשּׁוּם מָה? שֶׁהָיְתָה הַגִּנָּה מְעֻבֶּדֶת

בִּיגִיעָה, בִּידִיעָה וּבְיָד אֲמוּנָה:

בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים הִיא הָיְתָה נְתוּנָה

לְדוֹדָתֵנוּ צִבְיָה, לְיָדָהּ הַמְיֻבֶּלֶת.

הִיא הָיְתָה אֲחוֹתוֹ הַבְּכִירָה שֶׁל אָבִי.

וְאִם־כִּי נָהֲגָה שַׁמַּנְתָּהּ לְהָבִיא

מִטֶּקְלוּבְקָה לִמְכּוֹר לְסוֹחֵר שֶׁבַּשּׁוּק,

אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדְעָה בְּפֵרוּשׁ וּבְדִיּוּק

שֶׁאֶפְשָׁר לְמָכְרָהּ לְאָחִיהָ, אֲבָל

חָשְׁשָׁה לְהֶפְסֵד כָּלְשֶׁהוּ, וַחֲבָל –

אָהֲבָה אֶת אָחִיהָ הַזֶּה מִשְּׁאָר

כָּל אַחֶיהָ; בִּפְרָט שֶׁעַכְשָׁו לֹא נִשְׁאַר

מִטֶּקְלוּבְקָה, מִכָּל הָאוֹצָר הַבָּלוּם

שֶׁל עַשְׁרוּת כַּפְרוֹנִית וְלֹא־כְלוּם וְלֹא־כְלוּם

וְאַלּוּף נְעוּרֶיהָ מִמֶּנָּה נֻטַּל

וְכָל עֹל הַפִּרְנוּס עַל אָחִיהָ הוּטַל…

הִיא הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי, לִי הַיָּתוֹם

הַקָּטָן בְּיוֹתֵר שֶׁל שָׂרָה גִּיסָתָהּ,

מַה־חֶמְדָּה וּמַה־חֵן וּמַה יֹּפִי וָתֹם

הָיו לָהּ לְאִמִּי בְּעֵת אֲרִישָׂתָהּ.

“בַּת שׁוֹעִים וּמִגֶּזַע רְמָ”א הַנִּכְבָּד,

הִיא הָיְתָה כְּבַת־כְּפָר לִבְרִיאוּת, וְכִמְעַט

הִתְבַּיַּשְׁתִּי עִמָּהּ בָּרְחוֹב לַעֲבוֹר,

שֶׁאֲנִי – גְּבוֹהָה כַּמַּקֵּל הַשָּׁבוּר,

וְהַהִיא – חֲטִיבַת רַעֲנַנּוּת וּפְרִיחָה…"

וּבָזֶה הַדּוֹדָה אֶת קוֹלָהּ מַנְמִיכָה

וְנֶאֱנַחַת מֵעֹמֶק הַלֵּב הַשָּׁטוּחַ.

וְאִם כִּי הִיא שׁוֹתֶקֶת, הֲרֵינִי בָּטוּחַ

מָה הֶמְשֵׁךְ מַחְשַׁבְתָּהּ עַד הַסּוֹף, כָּל־כֻּלָּהּ:

"וְאוֹתָהּ חֲטִיבַת רַעֲנַנּוּת הַפּוֹרַחַת

הִיא מִתַּחַת לְתֵל אֲדָמָה כְּבָר מֻנַּחַת

וּמִזְּמַן הִיא בְּפִי הָרִמָּה אֲכוּלָה,

וַאֲנִי, הָרָזָה, הַשְּׁדוּפָה, הַכְּפוּפָה,

עוֹד־עוֹדֶנִּי בְּזֶה הָעוֹלָם רְדוּפָה,

וֵאלֹהִים לְבַדּוֹ הוּא יוֹדֵעַ מַדּוּעַ…"

וְאִם כִּי גַם לִבִּי מִבִּכְיָה בִּי קָרוּעַ,

מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵת דַּעְתָּהּ לְהַסִּיחַ

וּמַפְנֶה לְעִנְיָן מְשׁוֹבֵב אֶת הַשִּׂיחַ:

“וְאַבָּא כֵּיצַד הוּא הָיָה עוֹדוֹ נַעַר?”

וְהִיא מַבְלִיעָה בִּשְׁתִיקָה אֶת הַצַּעַר

וְחוֹפֶנֶת מִתּוֹךְ הַקַּעֲרִית בִּמְנוּחָה

הַזְּרָעִים, עִם עֵרוּב אֲדָמָה תְּחוּחָה,

וּמְפַזֶּרֶת אוֹתָם בִּקְשָׁתוֹת בָּעֲרוּגָה

וּמוֹזֶגֶת בַּקּוֹל נְעִימָה עֲנֻגָּה:

"הֲרֵי שְׁמוּאלִיק הָיָה יְפֵהְפֶה מִתָּמִיד.

קוֹמָתוֹ תְּמִירָה וְעֵינָיו תְּכֻלּוֹת

וְכֻלּוֹ מְזֹרָז וְגָמִישׁ וְחָמִיד,

וּבְעָבְרוֹ וְהֵצִיצוּ בּוֹ כָּל הַבְּתוּלוֹת.

‘הַפִּקֵּחַ’ קָרְאוּ לוֹ, וְלֹא לְחִנָּם,

אִם אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת, הֵן תּוּכַל הַאֲמִינָם.

וְשׁוֹבָב הוּא הָיָה, וְקֻנְדֵּס עֵר וָחַי,

כְּמוֹ לֹא הוּא בְּנוֹ שֶׁל קַלְמָן־מָרְדְּכַי…

אֶת עִנְיַן הַיּוֹנִים הֵן יָדַעְתָּ מִכְּבָר,

וְהָיָה הַמַּעֲשֶׂה מְפֻרְסָם, שֵׁם־דָּבָר…

וְעַתָּה אֲסַפֵּר לְךָ עוֹד מַעֲשֶׂה,

שֶׁאַתָּה כְּמוֹתוֹ בְּוַדַּאי לֹא תַעֲשֶׂה,

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא בְּפֶסַח הָיָה.

עוֹד הָיִיתִי נַעֲרָה צְעִירָה וּפְתַיָּה,

וְאוּלָם שַׁדְּכָנִים כְּבָר דִּבְּרוּ נִכְבָּדוֹת…

וְטִיַּלְתִּי עִם עוֹד נְעָרוֹת אֲחָדוֹת.

וְרוֹאֶה אַתָּה, פֵיגָה שֶׁלְּךָ, הַיְתוֹמָה,

כְּמוֹ אֵם כָּל הַיּוֹם בַּמִּטְבָּח מְקוֹמָהּ

וְעוֹבֶדֶת, עוֹבֶדֶת וְאֵין לָהּ שָׁהוּת

כִּילָדוֹת אֲחֵרוֹת לְטִיּוּל, לִדְבַר־שְׁטוּת,

כֵּן אֲנִי גַּם אֲנִי אָז הָיִיתִי אֶצְלֵנוּ!

אָמְנָם לֹא יְתוֹמָה, אוּלָם פֵיגָא אִמֵּנוּ

הֵן שָׁכְבָה שְׁתוּקָה רֹב שָׁנִים בַּמִּטָּה,

וַאֲנִי, הַגְּדוֹלָה, מִתְעַסֶּקֶת אִתָּהּ

וְעָלַי כָּל הַבַּיִת כָּל יוֹם, כָּל שָׁעָה…

וּבַפֶּסַח זָכִיתִי לִמְעַט הֲנָאָה,

כִּי תָפְרוּ לִי שִׂמְלָה חֲדָשָׁה אֲרֻכָּה,

בַּמָּתְנַיִם צָרָה וְהֵיטֵב הֲדוּקָה,

וְהַשְּׁאָר כְּפָלִים־כַּפְלוּלִים, כְּפַעֲמוֹן,

וּמִלְּמַטָּה סָבִיב תַּחְרִימִים בְּהָמוֹן.

וְאוּלָם הָעִקָּר בַּשִּׂמְלָה – שֶׁלְּמַטָּה

מִשְׂתָּרֶכֶת כִּמְעַט עַד לָאָרֶץ הָיָתָה,

וְהָיָה בְּלֶכְתִּי מְעַט בִּלְתִּי־נִזְהֶרֶת

וְהָיְתָה אַחֲרַי עַל הָאָרֶץ נִגְרֶרֶת

וּמַשְׁאֶרֶת עַל גַּב הָאָבָק סִימָנִים –

כָּךְ הַמּוֹדָא הָיְתָה בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים…

וּבְכֵן, מְהַלֶּכֶת אֲנִי עִם קְהַל

חֲבֵרוֹת כְּמוֹתִי וּלְאִטִּי אֶתְנֶהָל.

וְהִנֵּה אַבָּא שְׁמוּאלִיק שֶׁלְּךָ, וְהוּא בֶּן

שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע, וְהוּא כָּל־כֻּלּוֹ מַחְמַדִּים,

בָּא דּוֹהֵר כְּמוֹ סְיָח וְעַצְמוֹ מְדַרְבֵּן

וּמֵרֹב שׁוֹבְבוּת הוּא לוֹהֵט וּמַאְדִּים.

וְצוֹעֵק הוּא לִי: ‘צִבְיָה, רוֹצֶה לֶאֱכוֹל!’

לוּ הָיָה הַדָּבָר יוֹם פָּשׁוּט מִימֵי חֹל,

הוּא הָיָה בַּכִּכָּר לוֹ בּוֹצֵעַ פְּרוּסָה

וּבֵינוֹ לְבֵינָהּ הִיא הָיְתָה לְעוּסָה.

וְאוּלָם בְּיוֹם פֶּסַח, הַכֹּל בַּקְּדֵרוֹת

שֶׁכֻּלָּן חֲדָשׁוֹת וּפְנֵיהֶן אֲחֵרוֹת

וְעָרוּךְ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ –

הוּא צָדַק, הַמִּסְכֵּן, שֶׁמִּמֶּנִּי דָּרַשׁ.

וְאוּלָם הֵן אֲנִי לַשְּׁפַּאצִיר לִי הָלָכְתִּי,

וּלְרֶגַע אֶחָד אֶת הַבַּיִת שָׁכָחְתִּי…

וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'קַח לְךָ מַצָּה פְּרוּקָה

וּבַסִּיר שָׁם תִּמְצָא גַּם בֵּיצָה שְׁלוּקָה'…

אֲבָל הוּא בְּאַחַת רַק: ‘רוֹצֶה לֶאֱכוֹל!’

לֹא עָנִיתִי לוֹ עוֹד. וְכִי מָה? הוּא יָכוֹל

לְהַכְרִיחַ אוֹתִי, זֶה הָאָח הַצָּעִיר,

לְהַפְסִיק בִּגְלָלוֹ אֶת מִצְעַד הַשְּׁפַּאצִיר?

וַאֲנִי מִתְעַלֶּמֶת מִקּוֹל הַתְּבִיעָה

וּפוֹסַעַת בְּנַחַת, פְּסִיעָה עִם פְּסִיעָה.

וּפִתְאֹם – פָּרְרָרָם וּפָרְרָם וְקָרְרָע –

נִתְפָּרֵם כָּל הַשֹּׁבֶל כֻּלּוֹ וְנִקְרַע

כָּל הַפְּאֵר, כָּל יְפִי שִׂמְלָתִי הַיְקָרָה!

עֵת פָּסַעְתִּי בְּנַחַת לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ

הוּא הִצִּיב בְּחָזְקָה אֶת רַגְלוֹ עַל הַסֶּרַח,

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי וּמְאוּם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי

וּבְצַעַד אֶחָד אֶת הַסֶּרַח תָּלַשְׁתִּי…"

אַךְ יוֹתֵר מִלְּסַפֵּר עַל זוּלַת הִיא אוֹהֶבֶת

עַל עַצְמָהּ לְסַפֵּר אֶל תּוֹךְ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

וְאָזְנִי – הִיא הָיְתָה קַשּׁוּבָה וּדְרוּכָה,

וּלְבָבִי – קוֹנְכִיָּה הוֹמִיָּה וּפְתוּחָה.

לֹא הָיוּ לִי סִפְרֵי אַגָּדוֹת לִילָדִים

וּבְדָיוֹת עַל חַיּוֹת, עֲנָקִים, גַּמָּדִים:

לֹא קָראתִי אֶת גְּרִים, לֹא קָרָאתִי אֶת הַאוּף

וּשְׁאָר אַגָּדוֹת הָעַמִּים בְּלֹא סוֹף –

בִּהְיוֹתִי כְּבָר בָּחוּר מְגֻדָּל לִי הִשְׁלַמְתִּי

אֶת כָּל אֵלֶּה וְטַעַם “סִפְרוּת” בָּם טָעַמְתִּי;

וְאוּלָם בְּעוֹדֶנִּי קָטָן וְרָעֵב

לְדִבְרֵי הַפְלָאָה וְלִשְׁמוֹעַ תָּאֵב

מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ וּפִלְאֵי הַחַיִּים,

עֹז גְּבוּרָה, אֹמֶץ לֵב, עַקְשָׁנוּת, מַאֲוַיִּים

אוֹ חִבָּה־יְתֵרָה וְקִנְאָה־וְשִׂנְאָה

מִיָּמִים רְחוֹקִים שֶׁהִנִּיחוּ טִינָה

בַּלְּבָבוֹת עַד הַיּוֹם הַלָּזֶה וּלְעוֹלָם –

הֵם כֻּלָּם לִי הָיוּ מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם

מִשִּׂיחַת דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה הַזְּקֵנָה.

וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא לִי מְסַפֶּרֶת, אֵינָהּ

מְסַפֶּרֶת דָּבָר שֶׁהָיָה לְפָנִים,

לִפְנֵי כָּךְ וְכָךְ זְמַן וְיָמִים וְשָׁנִים,

אֶלָּא הִיא מְתָאֶרֶת הַכֹּל בַּהֹוֶה

בְּסִגְנוֹן תֵּאוּרִי שֶׁהַלֵּב הוּא שׁוֹבֶה,

וַאֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים,

לְמָשָׁל לְעֵינַי הִנֵּה הֵם נַעֲשִׂים,

וַאֲפִלּוּ דָּבָר קְטַנְטַן וּפָעוּט

מְקַבֵּל בִּדְבָרֶיהָ מִשְׁקָל, מַשְׁמָעוּת.

"הִזָּהֵר בְּאוֹתוֹ שֶׁבֶר־כְּלִי שֶׁל אֶמַאִיל…

הוּא גָרוּעַ יוֹתֵר מִמַּסְמֵר וּמִתַּיִל.

עוֹד הָיִיתִי רַכָּה וּצְעִירָה וּנְתוּנָה

לְבֻלְמוֹס שֶׁל כֵּלִים שֶׁלְּאַחַר חֲתֻנָּה,

וְנוֹסַעַת אֲנִי עִם דּוֹדְךָ, עִם דָּוִד,

זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם בַּעֲלִי, לַיָּרִיד

וְקוֹנָה לִי כֵּלִים חֲדָשִׁים וְשׁוֹנִים

וְנוֹסַעַת הַבַּיְתָה שְׂמֵחָה בַּקְּנִיָּה;

וּבַבַּיִת אֲנִי מְנַסָּה בַּשְּׁנִיָּה

כָּל כְּלִי מֵחָדָשׁ… כְּלֵי־הַחֶרֶשׂ עוֹנִים

בְּצִלְצוּל שֶׁל בְּרִיאוּת וּשְׁלֵמוּת, כָּרָאוּיּ.

אַךְ עִקַּר כָּל הָרְכוּשׁ הֶחָדָשׁ הַקָּנוּי –

קְעָרָה גְדוֹלָה וּרְחָבָה שֶׁל אֶמַאִיל,

וַאֲנִי מַעֲבִירָה אֶת יָדִי כָּךְ בְּטַיִל

עַל פְּנֵי חֶלְקָתָהּ הַטּוֹבָה הַקְּרִירָה,

וּפִתְאֹם וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה דְּקִירָה:

נִנְעֲצָה אֶל הַזֶּרֶת עָמֹק וּמִתַּחַת

לָעוֹר מִין יָתֵד קְטַנָּה כְּמוֹ מַחַט.

וְגָדוֹל הַכְּאֵב וְהַזֶּרֶת תּוֹפַחַת.

וְעוֹלָה הַתְּפִיחָה אֶל הַכַּף, אֶל הַיָּד,

וְהִנֵּה לַקִּבֹּרֶת הִגִּיעָה כִּמְעָט,

וְגָדֵל הַמַּכְאוֹב וְעוֹלֶה וְגוֹבֵר,

אֶת גּוּפִי הוּא שׁוֹבֵר, אֶת לִבִּי הוּא שׁוֹבֵר.

וּבַבַּיִת אֵין אִישׁ וַאֲנִי יְחִידָה.

כִּי דָּוִד הוּא בַּיַּעַר, עוֹסֵק בִּמְדִידָה,

בְּחִטּוּב, בְּחִשּׁוּב, בִּמְכִירָה, בְּשִׁלּוּחַ –

וַאֲנִי עוֹד מְעַט וְאֶפַּח אֶת הָרוּחַ.

וְהוֹלֵךְ וְחָזֵק הַצִּבּוּט שֶׁבַּלֵּב,

עוֹד מְעַט וְאָמוּת, עוֹד מְעַט אֶתְעַלֵּף…

מַזָּלִי שֶׁהִגִּיעַ דָּוִד מִן הַיַּעַר

וְעִמּוֹ הַשּׁוֹמֵר־הַמְשָׁרֵת הַזָּקֵן;

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה גּוֹי פָּשׁוּט וְאִישׁ בַּעַר,

הוּא הֵבִין אֶת הַכֹּל כָּרָאוּי לְתַכֵּן:

הוּא נָטַל חֶבֶל גַּס וְהִדֵּק בּוֹ הֵיטֵב

אֶת יָדִי בָּאֶזְרֹעַ סָמוּךְ לַכָּתֵף,

וְנָטַל אֲלֻנְטִית אֲרֻכָּה וְקָשַׁר,

שֶׁתִּהְיֶה אֶזְרֹעִי תְּלוּיָה בָּהּ יָשָׁר,

וּמִיָּד הֶעֱלוּנִי אֶל הַכִּרְכָּרָה

וְנָסַעְנוּ הָעִירָה מַהֵר, בִּדְהָרָה.

כְּשֶׁבָּאנוּ אֶל בֵּית הָרוֹפֵא וּבָדַק,

הוּא תָּפַס אֶת רֹאשׁוֹ בְּכַפָּיו וְצָעַק:

'בַּת־מַזָּל אַתְּ, אִשָּׁה, שֶׁקָּשְׁרוּ אֶת הַיָּד!

אִלְמָלֵא כָּךְ קָשְׁרוּ אֶת יָדֵךְ – הֲרֵי אָתְּ

עוֹד בַּדֶּרֶךְ נוֹפַחַת נַפְשֵׁךְ מִן הָרַעַל…'

הוּא סָבַר, הָרוֹפֵא, חָכְמָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל,

וַהֲרֵי זוֹ הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי…

וְעוֹד טֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לִצְעוֹק פַּעַם אוֹי,

בְּאִיזֶמֶל עָשָׂה הוּא לִי חֶתֶךְ זָרִיז,

וְיָצָא עִם הַדָּם הַפּוֹרֵץ הַנָּתִיז.

וְאָמַרְתִּי לִי אָז: אַל תִּהְיִי לִי בַּת־חַיִל

בִּנְתִיזִים וּבְזִיזִים בְּכֵלִים שֶׁל אֶמַאִיל…"

“וְהֵיכָן זֶה הָיָה?” – דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה

מוֹסִיפָה מֵעַצְמָהּ סִפּוּרָהּ לֶאֱרוֹג,

"בִּכְפַר דִּיבִּיק, אוֹ דּוֹמְבְּקִי כִּשְׁמוֹ לְפִי חֹק,

שָׁם יָשַׁבְתִּי שָׁנִים אֲחָדוֹת כִּבְשִׁבְיָה.

עוֹד אֶזְכֹּר, יַקִּירִי, שִׁבְתִּי זוֹ בִּבְדִידוּת,

זוּג צָעִיר לְאַחַר נִשּׂוּאָיו, בִּיחִידוּת,

בֵּין שָׁמַיִם וּמַיִם וְיַעַר אֵין־סוֹף.

וְאִם שֶׁלֶג יוֹרֵד, וְאִם גֶּשֶׁם יִטֹּף,

וְאִם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, סוּפָה לָהּ סוֹעֶרֶת –

אֵין אָדָם וְאֵין נֶפֶשׁ חַיָּה הָעוֹבֶרֶת,

וַאֲפִלּוּ הַכֶּלֶב עַל־יַד הַמְּלוּנָה

אֵין עַל מִי שֶׁיִּנְבַּח וְיָבוֹא בִּתְלוּנָה.

כִּי דָּוִד עִם הַבֹּקֶר לַיַּעַר יוֹצֵא

וְעַד עֶרֶב הוּא שָׁם עִסּוּקִים לוֹ מוֹצֵא,

וַאֲנִי כָּל שָׁעָה וְיָמִים עַל יָמִים

רוֹאָה רַק אַלּוֹנִים עֲבֻתִּים וְרָמִים

וְשׁוֹמַעַת רַק קוֹל הַפָּרָה שֶׁבָּרֶפֶת,

תַּרְנְגֹלֶת קוֹרֵאת קוֹדְקוֹדַק וּמַקֶּפֶת

הֶחָצֵר מִסָּבִיב לְחַפֵּשׂ מְזוֹנָהּ,

כָּל הַיּוֹם מַעֲשַׂי בֶּחָלָב, בַּקְּדֵרוֹת,

מְרִיקָה הַכַּדִּים וּמְמַלְאָה אֲחֵרוֹת,

מַרְחִיצָה בְּחַמִּין וְתוֹלָה בַּגְּדֵרוֹת –

יְחִידָה בֶּחָצֵר וִיחִידָה בִּמְעוֹנָהּ,

כָּל הַזְּמַן מְאַמֶּצֶת אָזְנִי בִּשְׁמִיעָה:

הַאֵין בָּא מֵרָחוֹק כָּל טִרְטוּר וּנְסִיעָה?

לִפְנוֹת עֶרֶב, לֹא פַּעַם אַחַר הַשְּׁקִיעָה,

בָּא דָּוִד עִם הַגּוֹי הַמְשָׁרֵת־הַשּׁוֹמֵר,

מִתְכַּנְּסָה לֶחָצֵר הַקְּטַנָּה הַכִּרְכָּרָה,

וְהַגּוֹי לְהַתִּיר אֶת הַסּוּס אַךְ גּוֹמֵר –

הוּא נִפְרָד לְבֵיתוֹ וְדוֹבְּרָנִיץ' אוֹמֵר

וַאֲנַחְנוּ בּוֹדְדִים בַּתֵּבֵל הַזָּרָה…

כָּךְ חָיִינוּ שָׁנִים לְאַחַר הַחֲתֻנָּה.

וְעַתָּה, יַקִּירִי, תְּצַיֵּר לְךָ תְּמוּנָה

שֶׁכָּזֹאת: יוֹם שֶׁל חֹרֶף, הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד

בִּגְרִיסִים דַּקִּיקִים וְהָרוּחַ טוֹרֵד

וּמְיַלֵּל וְאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁב כְּלָל לָנוּחַ.

הָאֶשְׁנָב הַקָּטָן שֶׁבַּחֶדֶר כָּפוּר

וְרַק נֶמֶס אֶחָד בַּפִּנָּה בּוֹ פָּתוּחַ

לְהָצִיץ בּוֹ הַחוּצָה… עָטוּף וְקָבוּר

הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ תַּחַת שֶׁלֶג אֵין קֵץ.

וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה, בְּקִרְבִּי מִתְרוֹצֵץ

הַוָּלָד וּבוֹעֵט וּמַכֶּה כִּבְאֶגְרוֹף,

מְתוֹפֵף כַּשּׁוֹטֵר הַכַּפְרִי עַל הַתֹּף.

בְּקָרוֹב כְּבָר תָּבוֹא וְתַגִּיעַ שַׁעְתּוֹ…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי,

חוּס־רַחֵם וְאַל־נָא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ

שֶׁל וְלָדִי הַלָּזֶה, שֶׁל בִּתִּי אוֹ בְּנִי,

לַחֲרוֹג מִבִּטְנִי, מִמְּעוֹנוֹ הֶחָמִים,

בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בּוֹדֵדָה, בַּיָּמִים –

בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד וְהַגּוֹי הַזָּקֵן

הֵם בַּיַּעַר וַאֲנִי כְּצִפּוֹר שֶׁבַּקֵּן.

נָא עֲשֵׂה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּמַפְגִּיעַ,

שֶׁהָרַךְ הַמּוּלָד מוֹעֲדוֹ שֶׁיַּגִּיעַ

בִּשְׁעַת לַיִל, שָׁעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ גַם הַבַּעַל

פֹּה בַּבַּיִת עִמִּי וְאֵינִי יְחִידָה.

וְדוֹמֶה, נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי שָׁם מִמַּעַל,

אַךְ דַּרְכֵי אֱלֹהִים הֵם חִידָה בְּחִידָה

וְלַשָּׁוְא פִּתְרוֹנִים אָנוּ דַעַת תְּאֵבִים…

בְּלֵיל חֹרֶף בָּהִיר תְּקָפוּנִי כְּאֵבִים.

בַּחוּץ שֶׁלֶג גָּבוֹהַּ וְרַךְ וּבוֹהֵק

וְיָרֵחַ מַכְסִיף אֶת שִׁמְשַׁת הָאֶשְׁנָב.

מִשָּׁעָה לְשָׁעָה עֲנַף־עֵץ רַק נוֹאֵק

וְנִשְׁבָּר תַּחַת עֹמֶס הַשֶּׁלֶג הָרָב.

בַּמִּטָּה הַסְּמוּכָה נָח דָּוִד… הוּא יָשֵׁן.

וַאֲנִי לִבִּי עֵר וְאֵינִי יְשֵׁנָה,

וְרוֹאָה בַּתַּנּוּר אוּד כָּבֶה עוֹד עָשֵׁן

וּבַקַּאנִיץ פְּתִילָה דְּקִיקָה עֲשֵׁנָה.

מִשָּׁעָה לְשָׁעָה מִתְגַּבְּרִים הַכְּאֵבִים

וְטוֹרְפִים אֶת מֵעַי כִּזְאֵבִים רְעֵבִים.

וְהִנֵּה הֵם בָּאִים כָּל מַחְצִית הַשָּׁעָה,

וַעֲדַיִן אֲנִי מְקַבְּלָה בְּהַכְנָעָה.

וְאוּלָם כְּשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּחָזְקָה

וְאוֹמְרִים בִּי לִקְרוֹעַ בִּטְנִי וּלְרַסְּקָהּ,

מִתְמַלֶּטֶת מִפִּי אֲנָחָה וּנְאָקָה

וְדָוִד מִתְעוֹרֵר, וּבְמֶשֶׁךְ דַּקָּה

הוּא תּוֹפֵס אֶת הַכֹּל וְהוּא כְּבָר מְעֻטָּף

בְּפַרְוַת הַכְּבָשִׂים וְנָעוּל בְּמַגָּף

וְהוּא רָץ לְהַבְהִיל הֶחָיָה מִן הַכְּפָר…

וְהָיָה זֶה מֶרְחָק לֹא קָטָן, אֲהוּבִי.

שׁוּב אֵינֶנִּי יוֹדַעַת כַּמָּה זְמַן עָבָר,

וְאֵינֶנִּי זוֹכְרָה מֶה הָיָה בְּגוּפִי,

וְאוּלָם בְּשׁוּבוֹ וְעִמּוֹ הַמְיַלֶּדֶת –

כְּבָר שָׁכְבָה בְּחֵיקִי אוֹתָהּ נֶפֶשׁ נֶחְמֶדֶת;

בַּצִּפֹּרֶן אֶת חֶבֶל הַשֹּׁרֶר קָצַצְתִּי,

הַגּוּפִיף הַמַּאְדִּים אֶל גּוּפִי לִי לָחַצְתִּי

וְכֻלִּי בְּזֵעָה וּבְדֶמַע רָחַצְתִּי…

כָּךְ לְבַד, בִּיחִידוּת, נַעֲשֵׂיתִי לְאֵם.

הַמְיַלֶּדֶת סִיר מַיִם שָׁפְתָה לְחַמֵּם,

לְהַרְחִיץ הַיִּלּוֹד, וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּה

הִצְטַלְּבָה בְּלִי הֶרֶף, מֵרֹב הַפְּלִיאָה

לֹא חָדְלָה אֶת רֹאשָׁהּ הַלָּבָן לְהָנִיעַ:

‘אוֹי יֶזוּ מַארִיָא… אוֹי יֶזוּ מַארִיָא…’"

וּלְאַחַר שְׁתִיקָה וּלְאַחַר הַפְסָקָה:

“כָּךְ נוֹלַד לִי בְּנִי־בְּכוֹרִי, הַמַּכָּה…”

“הַמַּכָּה” – כָּךְ כִּנְּתָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר,

אֶת מֵאִיר: רָם־קוֹמָה וְעֵינָיו נוֹטְפוֹת אוֹר,

וְאִשָּׁה לוֹ יָפָה וְרָמַת הַקּוֹמָה

אַף גַּם הִיא וּבָעִיר אֵין יָפָה לָהּ דּוֹמָה,

אָב לְבֵן יְחִידִי בֶּן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ –

עֵת הַטִּיפוּס בָּעִיר כָּל־כֻּלָּהּ הִתְפַּשֵּׁט

וְאֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין חוֹלֶה בּוֹ וָמֵת,

בִּן יוֹמַיִם גַּם הוּא אָז נֶאְכַּל תּוֹךְ הָאֵשׁ.

וּמוֹתוֹ כֻּלֵּי־הַאי הֱשִׁיבָהּ עַד דַּכָּא,

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָכְלָה אֶת שְׁמוֹ לְהַזְכִּיר;

אַף הַפַּעַם בִּמְקוֹם “בְּכוֹרִי הוּא מֵאִיר”,

הִיא אָמְרָה, כְּדַרְכָּהּ “בְּכוֹרִי הַמַּכָּה”.

רֹב יָמִים וְשָׁנִים דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה

מְטֹרֶדֶת הָיְתָה בְּפִרְיָה וְרִבְיָה.

וְאוּלָם לְגַדֵּל חֲמִשָּׁה רַק הִשְׂכִּילָה,

כִּי יוֹתֵר עוֹד מֵהֵמָּה שָׁכְלָה וְהִפִּילָה.

גְּבוֹהַת הַקּוֹמָה וּשְׁפוּפָה וְרָזָה,

לֹא הָיָה בָּהּ סִימָן שֶׁל אִשָּׁה בְּחָזָהּ,

רַק בְּאֶמְצַע הַבֶּטֶן – בְּלִיטָה חֲדוּדָה,

לְמָשָׁל, מִישׁוֹר רַב עִם גִּבְעָה גַלְמוּדָה.

“זֶה מֵרֹב הֶרְיוֹנוֹת”, הִיא הִסְבִּירָה לִי פַּעַם,

עֵת שָׁאַלְתִּי כְּיֶלֶד תַּם־לֵב מָה הַטַּעַם.

"לֹא פָּסַקְתִּי, בְּנִי, מֵהֲרוֹת, מֵהַפִּיל,

לֹא יָדַעְתִּי יוֹם חֹפֶשׁ וְנֹפֶשׁ וָגִיל,

וְרוֹאָה אֲנִי כִּי אֱלֹהִים לֹא הִקְנָה

גַּם עַתָּה לִי יוֹם אשֶׁר, לְעֵת הַזִּקְנָה".

וְאָכֵן, הִיא צָדְקָה, לֹא הִגְזִימָה הַפַּעַם,

כִּי כִלָּה בָּהּ, נִדְמֶה, אֱלֹהִים כָּל הַזַּעַם.

רֹב יָמִים וְשָׁנִים דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה

מְטֹרֶדֶת הָיְתָה בְּמִשְׁקָהּ שֶׁבַּכְּפָר.

גַּם אַחַר שֶׁהַזְּמַן שֶׁל כְּפַר־דִּיבִּיק עָבַר

וְהָיְתָה כְּבָר כִּגְבֶרֶת לִחְיוֹת יְכוֹלָה,

לֹא הֵסִירָה מֵעַל הַצַּוָּאר אֶת עֻלָּהּ

וְעָבְדָה כְּשִׁפְחָה הַנְּתוּנָה בַּשִּׁבְיָה.

בַּתְּחִלָּה לְשֵׁם מָה? לְשֵׁם בַּיִת מָלֵא

רָהִיטִים וְכֵלִים, מֵהָחֵל עַד כַּלֵּה.

אַחַר־כָּךְ לְשֵׁם מָה? לְמַלֵּא אֲרוֹנוֹת

מַלְבּוּשִׁים וּלְבָנִים וּשְׂמָלוֹת נְכוֹנוֹת

לְיָמִים שֶׁיְּדֻבַּר בְּבָנִים, בְּבָנוֹת.

וּלְשֵׁם מָה אַחַר־כָּךְ? לְפַרְנֵס מְלַמְּדִים

("הַמַּרְבִּים בִּזְלִילָה אַךְ אֵינָם מְחַמְּדִים

לְלַמֵּד מַשֶּׁהוּ") לַבָּנִים הַקְּטַנִּים,

וּמְלַמֵּד־גְּמָרָא לִגְדוֹלֵי הַבָּנִים,

וּמוֹרִים לַבָּנוֹת לְלַמְּדָן הַקְּרִיאָה

וּבְ“דִי גְלוֹקֶה” שֶׁל שִׁילֶר לִקְנוֹת יְדִיעָה,

וַאֲפִלּוּ מוֹרֶה מְיֻחָד לְקַדְרִיל!

כִּדְרִישַׁת הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ וְהַזְּמַן,

בַּל יוּכְלוּ, בְּבוֹא יוֹם חֲתֻנָּה, לְהַבְדִּיל

בֵּין בָּנוֹת מִן הָעִיר וּבְנוֹתֵינוּ דִידָן…

וְאוּלָם לְבַסּוֹף, בְּשָׁנִים כְּעָשׂוֹר,

הִתְאַמְּצוּ לַחֲסוֹךְ, לַחֲסוֹךְ וְלִמְסוֹר

כָּל פְּרוּטָה מֵחֶמְאָה, כָּל פְּרוּטָה מִגְּבִינָה,

לְאוֹתָהּ מַטָּרָה מְאִירָה, מַרְנִינָה –

לְלַמֵּד וּלְהַשְׂכִּיל אֶת הַבֵּן הַצָּעִיר…

וְהָיְתָה הַמְּשִׂימָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה!

לְהַחֲזִיק אֶת הַנַּעַר בַּנֵּכֶר, בְּעִיר

עִם גִּימְנַסְיָה, וְגַם לְשַׁלֵּם שְׂכַר לִמּוּד

וּלְסַפֵּק דְּמֵי־כִּיס לִדְבָרִים שֶׁל חִמּוּד

וּלְצַפּוֹת וְלִזְכּוֹת עַד לְיוֹם הַמַּטוּרָא;

וְהָהָר הַגָּבוֹהַּ, וְטוּרָא עַל טוּרָא,

שֶׁכְּמוֹ אֶל כּוֹכָב בּוֹ הָעַיִן הִבִּיטָה:

לַעֲלוֹת וְלָבוֹא אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה;

וּבְסוֹף הַסּוֹפִים וּבְקֵץ הַקִּצִּין

לְקַבֵּל אֶת הַתֹּאַר דּוֹקְטוֹר מֶדִיצִין!

וְלֹא רַק דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה הִיא בִּלְבָד

לֹא חָדְלָה מֵעֲמוֹל בְּאוֹתָהּ מְשִׂימָה:

כִּי עָבְדוּ עִמָּהּ יַחַד גַּם גִּיטְל הַבַּת

וְגַם חַיִּים הַבֵּן הוּא נִרְתַּם לָהּ עִמָּהּ.

עִם אוֹר־בֹּקֶר כָּל יוֹם הֵם הִשְׁכִּימוּ לָקוּם

וּבַלֵּיל עֲיֵפִים אֵחֲרוּ הֵם לִשְׁכַּב,

כָּל קֹרְטוֹב שֶׁל חֶמְאָה לְשֵׁם בֶּרְצִי נֶאֱסַף

וְאוּלָם הֵם עַצְמָם – הֵם שָׁתוּ אֶת הַקּוּם…

וּבִימֵי מִלְחָמָה, הוּא הָיָה אָז בְּוִינָא,

מִמָּה אָז דּוֹדָתֵנוּ צְרוֹרוֹת לוֹ הֵכִינָה?

מִכָּל מַה שֶּׁקִּבְּלָה תְּמִיכָה מִן הַקִּירָ"ה

בִּזְכוּת חֲתָנָהּ אִישׁ־מַלְכָּה, הוּא זַלְמָן,

וּבִזְכוּת בְּנָהּ חַיִּים, שֵׁשֵּׁרְתוּ אוֹתוֹ זְמָן

בַּצָּבָא וְהָיוּ חַיָּלִים בַּחֲפִירוֹת –

הִיא צָבְרָה וְשָׁלְחָה חֲבִילוֹת עֲשִׁירוֹת:

בִּשְׁבִיל בֶּרְצִי הִיא שׁוּם מַעְצוֹרִים לֹא הִכִּירָה.

וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹא וְיַגִּיעַ הַיּוֹם

וְתַגִּיעַ שָׁעָה שֶׁהַבֵּן יַחֲזֹר

וְהוּא דּוֹקְטוֹר גָּמוּר וּבְיָדוֹ הַדִּיפְּלוֹם –

הוּא לְכָל מַכּוֹתֶיהָ יָבִיא לָהּ מָזוֹר

וִיכַלְכֵּל שֵׂיבָתָהּ וְיִדְאַג לָאָחוֹת

שֶׁיְּכַסּוּ אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֻפָּה לַפָּחוֹת…

אַךְ אֲבוֹי, כִּי אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁל אָבִיב,

עֵת עָבְדָה דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה בַּגִּנָּה

וְהָיָה הָעוֹלָם מָלֵא זֹהַר וָזִיו,

הֵם הָיוּ לָהּ יְמֵי צִפִּיָּה וּמְגִנָּה.

כִּי זֶה חֹדֶשׁ יָמִים לֹא קִבְּלָה שׁוּם מִכְתָּב

מִן הַבֵּן שֶׁבְּוִינָא. כָּל יוֹם רַק לַשָּׁוְא

הִיא צִפְּתָה לַדַּוָּר שֶׁיָּבוֹא וְיָבִיא.

לֹא הוֹעִילוּ דִבְרֵי הַסְבָּרָה שֶׁל אָבִי,

שֶׁאוּלַי לֹא כָּתַב, אוֹ כָּתַב וְשָׁלַח

אַךְ תָּעָה הַמִּכְתָּב וְאָבַד־וְהָלַךְ.

וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ שָׁבוּעוֹת חֲמִשָּׁה

וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה – לִפְנֵי חַג שָׁבוּעוֹת

בָּא מִוִּינָא אָדָם וְסִפֵּר בִּלְחִישָׁה,

וְחִזֵּק סִפּוּרוֹ בְּאָלוֹת וּשְׁבוּעוֹת,

כִּי רָאֹה הוּא רָאָה בָּעֵינַיִם־בְּמוֹ

מוֹדָעָה בְּמִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה עִם שְׁמוֹ:

‘בֶּרְנַרְד מֶלְצֶר, סְטוּד. מֶד.’ וּמוֹעֵד הַלְּוָיָה

שֶׁהָיְתָה בְּיוֹם זֶה וּבְזוֹ הַשָּׁעָה…

לְחִישָׁה מִפִּי גֶבֶר לְאֹזֶן אִשָּׁה –

וְכָל נֶפֶשׁ בָּעִיר הַשְּׁמוּעָה מַרְגִּישָׁה,

וְעוֹבֶרֶת שָׁעָה וְהִנֵּה הַשְּׁמוּעָה

הָרָעָה, הַשְּׁחוֹרָה, גַּם לָאֵם יְדוּעָה.

וּבַבַּיִת הַקָּט שֶׁעַל־יַד הַגִּנָּה

מִתְרוֹמֶמֶת בִּכְיָה וְנִשֵּׂאת הַקִּינָה,

הָאָחוֹת כְּיוֹלֶדֶת בִּכְאֵב מִתְפַּלֶּשֶׁת

וְהָאֵם אֶת שְׂעַר שֵׂיבָתָהּ מְתַלֶּשֶׁת

וְהָאָח לָרִצְפָּה כְּאָבֵל מִשְׁתַּמֵּט

וּבְקוֹלוֹת יְלָלָה מְבַכִּים אֶת הַמֵּת…

וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, עֶרֶב חַג שָׁבוּעוֹת,

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה,

גִּיסִי דֹּב, הוּא דֹּב גְּלִיק (הוּא הָאִישׁ שֶׁבּוֹ כְּבָר

בְּשִׁירִי ‘בְּצֵל שִׂיחַ שׁוֹשָׁן’ מְדֻבָּר)

אֵצֶל משֶׁה’לִי רַייכְמַן, “רוֹפֵא” וְסַפָּר

מְיֻשָּׁב עַל כִּסֵּא וּמְעֻטָּף בְּסָדִין

לַעֲשׂוֹת תִּסְפָּרְתּוֹ לִכְבוֹד חַג וְכַדִּין.

וְהַיָּד מְנֻסָּה וּבְטוּחוֹת הַתְּנוּעוֹת

וְנַעֲשֵׂית הַמְּלָאכָה זְרִיזָה וּמְהִירָה,

מְכוֹנַת הַסִּפּוּר מַקִּישָׁה וְחוֹפֶזֶת

וְחִישׁ־חִישׁ הַקַּרְקֶפֶת גּוֹזֶזֶת, גּוֹזֶזֶת…

וְאוּלָם בַּקַּרְקֶפֶת בִּפְנִים מְחַתֶּכֶת

אוֹתָהּ הַשְּׁמוּעָה שֶׁבָּעִיר מְהַלֶּכֶת,

עַל אוֹתָהּ מוֹדָעָה בְּמִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה…

אֵין סָפֵק, הָאָסוֹן וַדָּאִי, לִכְאוֹרָה…

בֶּרְנַרְד מֶלְצֶר, סְטוּד. מֶד., וְאַף־עַל־פִּי־כֵן,

הַאִם אֵין זֶה אֶפְשָׁר וְגַם לֹא יִתָּכֵן,

שֶׁאִם גַּם הַמְסֻפָּר הוּא אֱמֶת וְנָכוֹן,

שֶׁהָיָה כָּאן מַעֲשֵׂה שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן־שִׁמְעוֹן?

וּבְעוֹד הוּא חוֹשֵׁב וּבְעוֹד הַקַּרְקֶפֶת

מִשְּׂעַר הַסְּפִירָה בַּמְּכוֹנָה מִתְקַלֶּפֶת,

בָּא נִכְנַס אֶל אוֹתָהּ מִסְפָּרָה הַדַּוָּר

וּמֵבִיא לוֹ לְמשֶׁה’לִי רַייכְמַן מִכְתָּב,

וְדֹב גְּלִיק עַל כִּסְאוֹ מְאַמֵּץ הַצַּוָּאר

וּמֵצִיץ לַדַּוָּר אֶל הַצְּרוֹר שֶׁבְּיָדָיו

בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּה לְפַשְׁפֵּשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ,

וְרוֹאֶה שָׁם אִגֶּרֶת עִם שֵׁם הַשּׁוֹלֵחַ:

בֶּרְנַרְד מֶלְצֶר… וּוִינָא… מִיָּד הוּא קוֹפֵץ

מֵעַל גַּב הַכִּסֵּא וּמֵסִיר הַסָּדִין

וּבִצְרוֹר הַדַּוָּר אֶת כַּפּוֹ הוּא נוֹעֵץ

וְאוֹתָהּ הָאִגֶּרֶת חוֹטֵף לֹא כַּדִּין,

וַאֲפִלּוּ הַיַּארְמוּלְקָא אֵין הוּא לוֹקֵחַ

וּגְלוּי־רֹאשׁ וּמְסֻפָּר־לְמֶחֱצָה הוּא בּוֹרֵחַ,

וּגְלוּי־רֹאשׁ וּמְסֻפָּר־לְמֶחֱצָה הוּא כָּךְ רָץ

מִבֵּית משֶׁה’לִי רַייכְמַן וְעַד בֵּית אָבִינוּ

וְיָשָׁר לַחֲדַר הַמְבַכִּים הוּא קָפַץ

וְהוֹשִׁיט הָאִגֶּרֶת: “מִבֶּרְצִי… מִוִּינָא…”

וְכָךְ בֶּרְצִי, הוּא דֹּב הוּא גִיסִי ר' דֹּב גְּלִיק,

לְהַפְסִיק מִסְפַּד־שָׁוְא עֶרֶב חַג הוּא הִסְפִּיק,

לְבַשֵּׂר לָאָחוֹת וְלָאָח וְלָאֵם

וְלִשְׁאָר הַקְּרוֹבִים הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם,

כִּי עוֹד חַי, כִּי עוֹד חַי, כִּי עוֹד חַי וְלֹא מֵת

הַבֵּן בֶּרְצִי, הוּא בֶּרְנַרְד וְהוּא הַסְּטוּד. מֶד.

וְכָךְ עֶרֶב הֶחָג שֶׁל מַתַּן הַתּוֹרָה

הוּא קָנָה לוֹ מִצְוָה שֶׁאֵינֶנָּה כְּתוּבָה,

וְאִם־כִּי הוּא הָיָה מְשֻׁפָּע בִּסְחוֹרָה,

מִמֵּיטַב הַסְּחוֹרָה לוֹ הָיְתָה אֲהוּבָה.

וְהַבֵּן, הַבֵּן בֶּרְצִי, הוּא בֶּרְנַרְד הוּא דֹּב?

הוּא הוֹסִיף וְלָמַד וְגָמַר לְבַסּוֹף

וּמָצָא לוֹ אִשָּׁה וּמָצָא לוֹ כָּל טוֹב

בְּכֹחָם שֶׁל הַתֹּאַר וְשֶׁל הַדִּיפְּלוֹם.

הַהֵבִיא לְאִמּוֹ אֶת פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם?

הֶהָיָה לָהּ מִשְׁעָן, הַהֵבִיא לָהּ מָזוֹר?

לְשֵׁם מָה לִדְבָרִים מַעֲצִיבִים לַחֲזוֹר!

הוּא הָיָה מֵאוֹתָם שֶׁהִקְדִּימוּ לָמוּת:

אֶל הַיַּעַר בְּטְשׁוֹרְטְקוּב הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ

וּמִיַּד הַמְרַצְּחִים הוּא מָצָא אֶת מוֹתוֹ

וְאַחֲרָיו נֶחֱרַב גַּם בֵּיתוֹ הֶחָמוּד.

וְהַכֹּל נִסְתַּלַּח לוֹ, הַכֹּל לוֹ שָׁכוּחַ,

וְעִם שְׁאָר קְדוֹשִׁים וּתְמִימִים שָׁם יָנוּחַ.

וְאוּלָם דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה הַזְּקֵנָה

הִיא זָכְתָה לֹא לִרְאוֹת אֶת כָּל זֹאת בְּעֵינָהּ.

כִּי לִפְנֵי־כֵן עוֹד מֵתָה בְּשׂבַע יָמִים

בְּמוֹתָהּ הַפְּרָטִי, הַפָּשׁוּט, הַתָּמִים.

אָז הָיִיתִי בִּלְבוּב, לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר.

וְהַחֹרֶף כָּבֵד אָז בָּאָרֶץ עָבַר

וְכַדֹּב הַלָּבָן הוּא דָּרַךְ וְדָרַס

אֶת כָּל מַה שֶּׁנֶּחְלַשׁ וְזָקֵן וְרָפַס.

כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה לְחַג הָאָבִיב

וְנָשָׂאתִי עֵינִי עַל בֵּית־טְלוּסְט מִסָּבִיב,

נִתְבָּרֵר לִי כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת לִי עָשָׂה

זֶה הַחֹרֶף וְזוֹ קָרָתוֹ הָעַזָּה:

דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה לָקְתָה בַּצִּנָּה,

הִשְׁתָּעֲלָה, הִשְׁתָּעֲלָה וְגָוְעָה בַּמִּטָּה,

וְאִלּוּ בַּחֲצֵרֵנוּ, בִּפְאַת הַגִּנָּה,

מֵת אִילַן יַלְדוּתִי, מֵת אִילַן הַשִּׁטָּה,

שֶׁבְּצִלּוֹ אֶת חַיֶּיהָ הָיְתָה לִי שָׂחָה

דּוֹדָתֵנוּ צִבְיָה, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

תשי"ז

הערות וביאורי המשורר

שְׁפַּאצִיר – טִיּוּל; דּוֹבּרָנִיץ' – לַיְלָה טוֹב (בְּאוּקְרָאִינִית); קַאנִיץ – מְנוֹרַת־נֵפְט קְטַנָּה.

שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁתִילִים שָׁתַל סַלְעִי הַגַּנָּן בְּגַן בֵּיתֵנוּ בִּרְחוֹב אָבִיב שֶׁבְּהַר הַכַּרְמֶל, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה, מֵהֶם עֵצִים וּמֵהֶם שִׂיחִים וּמֵהֶם פְּרָחִים, מִלְּבַד שְׁתִילֵי עֵשֶׂב אֵין מִסְפָּר, שֶׁנִּשְׁתְּלוּ אֶחָד אֶחָד לִהְיוֹת דֶּשֶׁא מוֹרִיק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

בַּכְּנִיסָה מִיָּמִין הַצַּפְצָפָה הַיָּפָה מְהַפֶּכֶת עַלְעָלֶיהָ הָרְעִידִים, מְגַלָּה יָרֹק וּמְכַסָּה כֶּסֶף וְחוֹזֶרֶת וּמְגַלָּה וּמְכַסָּה וּמִשְׁתַּעֲשַׁעַת כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עִם הָרוּחַ הַבָּאָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁמִּנֶּגֶד.

בַּפִּנָּה מִצַּד שְׂמֹאל מִתְרוֹמֶמֶת הָאִזְדָּרֶכֶת, גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה וְגֵאָה שֶׁהִקְדִּימָה אֶת שְׁאָר כָּל הָעֵצִים וּבַת בֵּי“ת הִיא כְּבַת חֵי”ת לְגֹדֶל.

בְּקֶרֶן צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית בְּרוֹשׁ יָרֹק־כֵּהֶה צוֹמֵחַ בּוֹדֵד וְיָהִיר, קְטַן־קוֹמָה לְפִי שָׁעָה אַךְ בָּטוּחַ בַּעֲתִידוֹ וְיוֹדֵעַ כֹּחוֹ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָרוּחַ. כְּבָר עַתָּה הוּא מְוַתֵּר עַל הַסְּמוֹכָה הַסְּמוּכָה לוֹ, וּכְבָר עַתָּה נִרְאִים כָּל הָאֳרָנִים שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ בַּחֶלְקָה כְּשׁוֹשְׁבִינִים שֶׁלּוֹ, שֶׁל הֶחָתָן הַדּוֹמֶה לְמֶלֶךְ.

לְאֹרֶךְ הַחֲזִית מְשַׂגְשֶׂגֶת “הַגָּדֵר הַחַיָּה”, פּוֹרֶצֶת וְעוֹלָה בְּקַלּוּת־רֹאשׁ וּמִסְתַּפֶּרֶת בְּשִׂמְחָה וְחוֹזֶרֶת וּמְגַדֶּלֶת פַּרְעוֹת־רֹאשָׁהּ בְּשׁוֹבְבוּת ובְשִׂמְחָה. וּלְאֹרֶךְ שְׁבִיל־הַכְּנִיסָה הִתְיַשְּׁבוּ שִׂיחִים מִשִּׂיחִים שׁוֹנִים, פְּרִיחָתָם סַסְגּוֹנִית וְשׁוֹפַעַת וְכָל מִין בְּעוֹנָתוֹ מִתְגַּבֵּר וּמַשְׁלִיט אֶת גּוֹנֵי פְּרִיחָתוֹ הַזּוֹהֶרֶת.

אַךְ יוֹתֵר מִלְּכָל שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הַצְּמָחִים נְתוּנָה־נְתוּנָה הֶמְיַת נַפְשִׁי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה לַשִּׁטָּה הַלְּבָנָה (עַל שׁוּם שֶׁעֲתִידָה הִיא לִפְרוֹחַ בְּלֹבֶן), שֶׁנִּשְׁתְּלָה אֶל מוּל חַלּוֹנִי. רַכָּה הִיא, דַּקָּה הִיא, נִזְקֶקֶת עַד הַיּוֹם לַכְּלוֹנָס הַסָּמוּךְ לָהּ, נִבְהֶלֶת מִכָּל רוּחַ מְצוּיָה – וְרוֹעֶדֶת, רוֹעֶדֶת… כְּקַרְנֶיהָ הַמְסֹעָפוֹת שֶׁל צְבִיָּה צְעִירָה וַחֲרֵדָה מִזְדַּקְּפִים חֲמֵשֶׁת עֳפָאֶיהָ כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֵלַי, אֶל מוּל חַלּוֹנִי וְשֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי, וְכָל שָׁעָה עֵינִי מַבִּיטָה אֵלֶיהָ בַּחֲרָדָה, שֶׁמָּא תַּעֲקֹר וְתִמָּלֵט מִן הַמָּקוֹם שֶׁהוֹעַדְתִּי לָהּ – מֵאֵין בָּהּ הַכֹּחַ לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עָלֶיהָ, הָרַכָּה, הַדַּקָּה, הָעֲנֻגָּה, שֶׁעוֹד לֹא הִסְפִּיקָה לִפְרוֹחַ בְּלֹבֶן.

א

בֵּית־אַבָּא עוֹמֵד לְיַד דֶּרֶךְ־הַמֶּלֶךְ. עֲבֹר אֶת גֶּשֶׁר־הָעֵץ שֶׁעַל תְּעָלַת מֵי־הַגֶּשֶׁם, וְאַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי דַּלְתוֹת־הַשַּׁעַר הָאֲדֻמּוֹת. פְּתַח וְהִכָּנֵס וַעֲבֹר אֶת הַמִּסְדְּרוֹן לְאָרְכּוֹ, וַהֲרֵי אַתָּה בֶּחָצֵר. שָׁם נִשְׁקֶפֶת לְעֵינֶיךָ הַגִּנָּה שֶׁלְּמַטָּה, עֲשׂוּיָה עֲרוּגוֹת־יָרָק קְטַנּוֹת, וּבַחֵלֶק הַיְמָנִי שֶׁלָּהּ – שִׁטָּה גְּדוֹלָה וְרַחֲבַת צַמֶּרֶת.

גִּנָּה זוֹ פֵּרוֹתֶיהָ מֻעָטִים, וְכָל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בִּפְרוּטוֹת מְעַטּוֹת. חֲשׁוּבָה מִפֵּרוֹתֶיהָ הַהֲנָאָה שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לִבְעָלֶיהָ: יֵשׁ לוֹ לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל גִּנָּה בָּעִיר, וַהֲרֵי הוּא מְחֻבָּר לַקַּרְקַּע בְּדוֹמֶה לַ“גּוֹיִים” הַשְּׁכֵנִים, יוֹדֵעַ אֵימָתַי זְמַן עִדּוּר וְאֵימָתַי זְמַן זְרִיעָה, אֵימָתַי זְמַן נִכּוּשׁ וְאֵימָתַי כָּל יָרָק מַבְשִׁיל, שָׂמֵחַ עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד בִּזְמַנּוֹ וּמִתְפַּלֵּל עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁנֶּעְצַר וְלֹא יָרַד בִּזְמַנּוֹ. אַף “צְנוֹנִיּוֹת שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ” מִגִּנָּה שֶׁעָמְלוּ בְּעִדּוּרָהּ וְיָגְעוּ בְּנִכּוּשָׁהּ טַעְמָן טוֹב מִשֶּׁל קְנוּיוֹת בַּשּׁוּק. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַיְרָקוֹת.

תְּחִלָּה הָיָה רֹב הַגִּנָּה עָשׂוּי עֲרוּגוֹת שֶׁל יָרָק וּמִעוּטָהּ תָּפוּס עַל־יְדֵי הַשִּׁטָּה. אַךְ שֶׁטַח הַיְרָקוֹת הָיָה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, שֶׁכֵּן הַשִּׁטָּה שָׁלְחָה אֶת נְטִישׁוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת הַרְחֵק־הַרְחֵק וְהֶאֱהִילָה עַל הָעֲרוּגוֹת, וְלֹא הָיוּ מַצְמִיחוֹת יָפֶה. נָטְלוּ כָּל שָׁנָה מִן הָעֲרוּגוֹת וְהוֹסִיפוּ לְכַר־הַדֶּשֶׁא שֶׁמִּתַּחַת לַשִּׁטָּה, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיְּרוּ אֶלָּא עֲרוּגוֹת מֻעָטוֹת זְרוּעוֹת פֶּטֶרְסִילְיָה וּבָצָל וּצְנוֹנִית. לֹא שֶׁיְּרָקוֹת אֵלֶּה חֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ מְצוּיִים טְרִיִּים בְּכָל שָׁעָה, וְלֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ לָבוֹא וּלְבַקֵּשׁ טוֹבָה מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' נָתָן שְׁכֵנֵנוּ.

שֶׁכֵּן הַיְחָסִים עִם רַ' נָתָן הִיקַאנְד שְׁכֵנֵנוּ מְקֻלְקָלִים הָיוּ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. וּבְשֶׁל מָה? גַּם כֵּן בְּשֶׁל אוֹתָהּ הַשִּׁטָּה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: גִּזְעָהּ שֶׁל הַשִּׁטָּה נָעוּץ הָיָה בְּקֶרֶן־זָוִית שֶׁל גִּנָּתֵנוּ, עַל־יַד הַגָּדֵר מַמָּשׁ, וַעֲנָפֶיהָ נִשָּׂאִים וְעוֹבְרִים מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וּמַגִּיעִים עַד לְגַג בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' נָתָן, הוּא הַגַּג הֶעָשׂוּי רַעֲפֵי־חֵמָר שְׂרוּפִים־אֲדֻמִּים. הָיָה ר' נָתָן טוֹעֵן שֶׁהַשִּׁטָּה גּוֹזֶלֶת אֶת אוֹר הַיּוֹם מֵחַדְרֵי בֵּיתוֹ, וְהָיָה כּוֹפֶה אֶת אַבָּא בְּדִין לְקַצֵּץ אוֹתוֹ חֵלֶק מִן הַצַּמֶּרֶת הַבּוֹלֵט לִרְשׁוּתוֹ. וְאַחֲרֵי קִצּוּץ הָעֲנָפִים בָּאָבִיב הָיָה בָּא מִמֵּילָא קִצּוּץ הַיְחָסִים בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁכֵנִים לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ. זֶה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: הֵיאַךְ יְהוּדִי מִתְאַכְזֵר וּמַכְרִיחַ אֶת שְׁכֵנוֹ לְקַצֵּץ מַחֲצִית הַצַּמֶּרֶת שֶׁל אִילַן־נוֹי? וְזֶה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְטוֹעֵן בְּקוֹל בְּאָזְנֵי שְׁאָר הַשְּׁכֵנִים: הֵיאַךְ יְהוּדִי מְגַדֵּל עֵץ, שֶׁיִּהְיֶה מַחֲשִׁיךְ מְאוֹרוֹ שֶׁל שְׁכֵנוֹ? לַבֹּקֶר זֶה יוֹצֵא לַגִּנָּה שֶׁלּוֹ וְזֶה לַגִּנָּה שֶׁלּוֹ, רוֹאִים זֶה אֶת זֶה וְאֵינָם אוֹמְרִים בֹּקֶר טוֹב! וְאֵימָתַי מַשְׁלִימִים בֵּינֵיהֶם? עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים! אוֹ שֶׁעוֹשִׂים שִׂמְחָה בְּבֵיתֵנוּ, וְאַבָּא הוֹלֵךְ אֶל רַ' נָתָן שְׁכֵנוֹ וּמְפַיְּסוֹ וּמַזְמִינוֹ לַשִּׂמְחָה, וְהוּא בָּא וּמְפָאֵר אֶת הַחֲגִיגָה בְּדִבְרֵי חָכְמָתוֹ וּבִזְקָנוֹ הַלָּבָן וּבִמְאוֹר פָּנָיו.

בֵּינְתַיִם הָיְתָה הַשִּׁטָּה גְּדֵלָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת רַק לְצַד גִּנָּתֵנוּ, וַעֲנָפֶיהָ הָאֲרֻכִּים מַטִּילִים צֵל עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ. לְמָקוֹם זֶה הָיוּ מִתְאַסְּפִים וּבָאִים יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים בִּימוֹת הַקַּיִץ בִּסְעֻדַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּל אֶחָד עִם פִּתּוֹ וְלִפְתּוֹ, וְשָׁם הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים וְקוֹטְפִים פִּרְחֵי שִׁטָּה, לְהַתְקִין מֵהֶם “תֵּה” לַחֹרֶף. כֵּיצַד? נוֹטְלִים מוֹט אָרֹךְ וְקוֹבְעִים בְּסוֹפוֹ מַסְמֵר כָּפוּף כְּעֵין הַפֵ"א הַסּוֹפִית, וּבְמַכְשִׁיר זֶה קוֹטְפִים תִּפְרָחוֹת־תִּפְרָחוֹת מִפִּרְחֵי הַשִּׁטָּה וּמְיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּעֲלִיַּת הַגַּג, וַהֲרֵי תֵּה נוֹתֵן־רֵיחַ וְטָעִים לַחֵךְ, וְאַף לַשִּׁעוּל אֵין טוֹב הֵימֶנּוּ… וְיָדוּעַ שֶׁעָמֹק־עָמֹק בְּתוֹךְ הַגְּבִיעִים הַלְּבָנִים הַקְּטַנִּים יֵשׁ מִיץ מָתוֹק, וּבִזְכוּתוֹ הַפְּרָחִים נֶאֱכָלִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל קִרְבָּם, פְּרָט לַכּוֹתָרוֹת, שֶׁהֵן יְרֻקּוֹת וְדִינָן כְּדִין עֵשֶׂב מַמָּשׁ.

בְּצַמֶּרֶת הַשִּׁטָּה הָיוּ מְקַנְּנוֹת צִפֳּרִים רַבּוֹת. קוֹל צִפְצוּפָן הָיָה מֵעִיר אוֹתִי עִם הָנֵץ הַחַמָּה וְנוֹסֵךְ לְלִבִּי עֲלִיצוּת, שֶׁלֹּא סָרָה מִמֶּנִּי כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. כֵּיוָן שֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, מִיָּד אֲנִי רוֹאֶה בְּעַד הַחַלּוֹן אֶת הַשִּׁטָּה הַגְּדוֹלָה הַמּוֹרִיקָה בָּעַלְעָלִים הַסְּגַלְגַּלִּים שֶׁלָּהּ וּמַלְבִּינָה בְּשִׁפְעַת הַצִּיצִים הַצְּחוֹרִים, וּמִבֵּין הַבַּדִּים מְצִיצָה הַשֶּׁמֶשׁ וְצוֹחֶקֶת.

ב

בַּחֹרֶף הָעֲנָפִים מִתְכַּסִּים שֶׁלֶג, וְאוֹתָהּ שָׁעָה מְשׁוּלָה הַשִּׁטָּה לְעֵץ אַלְמֻגִּים לָבָן וְגָדוֹל שֶׁעָלָה דֶּרֶךְ־נֵס מִקַּרְקַע הַיָּם וּבָא וְעָמַד לוֹ כָּאן. עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים מְנַעְנְעִים אֶת הַזַּלְזַלִּים, וְשַׁבְרִירֵי גָּבִישׁ נִתָּזִים וּמִתְנַצְנְצִים בַּאֲוִיר הָעוֹלָם לְאוֹר שֶׁמֶשׁ הַחֹרֶף. הָעֲנָפִים הָאֲרֻכִּים מִתְכּוֹפְפִים מִכֹּבֶד הַמַּשָּׂא וְיוֹרְדִים וּמַגִּיעִים עַד שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג הָעֶלְיוֹנָה, הַדַּקָּה וְהָרַכָּה, הַפְּרוּשָׂה כִּפְלוּמָה עַל פְּנֵי כָּל הַגִּנָּה.

אַךְ מִשֶּׁמַּגִּיעַ הָאָבִיב וְהַשְּׁלָגִים מַפְשִׁירִים, הָעֲנָפִים מִתְרוֹמְמִים אַט־אַט וְנִרְאִים כְּרֶשֶׁת שְׁחוֹרָה וּסְבוּכָה עַל פְּנֵי תְכֵלֶת הָרָקִיעַ וְאֹדֶם הָרְעָפִים שֶׁל גַּג בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' נָתָן שְׁכֵנֵנוּ. וְכָךְ עוֹמֶדֶת הַשִּׁטָּה בְּעֶרְיָתָהּ שָׁבוּעוֹת רַבִּים, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁשִּׂיחֵי הַלִּילָךְ כְּבָר הוֹצִיאוּ עָלִים גְּדוֹלִים דְּמוּיֵי לֵב, וְאַף בַּעֲרוּגַת הַפֶּטֶרְסִילְיָה שֶׁבַּגִּנָּה כְּבָר בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ עַלְעָלִים קְטַנְטַנִּים נוֹתְנֵי רֵיחַ. הַשִּׁטָּה מְאַחֶרֶת לְלַבְלֵב, אַךְ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הִיא תַּשִּׂיג וְתַסְפִּיק! מְשׁוּלָה הִיא לְבַעֲלַת־בַּיִת זְקֵנָה וּמְרֻבַּת־נִסָּיוֹן, שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּהֶלֶת מֵרִבּוּי הָעֲבוֹדָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְהַכֹּל יָפֶה עָשׂוּי בְּעִתּוֹ! בֹּקֶר אֶחָד – פִּטּוֹמִיּוֹת דִּבְקִיּוֹת מוֹפִיעוֹת עַל כָּל הָעֲנָפִים, וּמִתּוֹכָן פּוֹרְצִים וְיוֹצְאִים עַלְעָלִים רַכִּים, כְּתֻמִּים־יְרַקְרַקִּים, מְקֻפָּלִים וּמֻנָּחִים זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה. עוֹד יוֹם וְיוֹמַיִם, וְהַפְּרָקִים מִתְרַחֲבִים, הָעַלְעָלִים מִתְיַצְּבִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַבַּדִּים, מִזֶּה וּמִזֶּה וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה, זוּגוֹת זוּגוֹת, וְאֶחָד פֶּרֶט בָּרֹאשׁ. כֻּלָּם פּוֹנִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְכֻלָּם שׁוֹתִים מֵאוֹרָהּ הַמָּתוֹק, מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשֶׂה צִבְעָם רָווּי יוֹתֵר וְצִלָּם מַאֲפִיל עַל הַדֶּשֶׁא. מִסָּבִיב לַשֶּׁטַח הַמּוּצָל נִזְרַעַת שְׁעוּעִית מִשְּׁנֵי זַנִּים: לְבָנָה שֶׁפְּרִיחָתָהּ לְבָנָה וּשְׁחוֹרָה שֶׁפְּרִיחָתָהּ אֲדֻמָּה. מִתְפַּתֶּלֶת הַשְּׁעוּעִית וּמְטַפֶּסֶת עַל הַגָּדֵר וְעַל גִּבְעוֹלֵי הַתִּירָס וְהַחַמָּנִיּוֹת, וַהֲרֵי חוֹמָה חַיָּה וּפוֹרַחַת עוֹטֶרֶת אֶת הַכַּר הַמּוּצָל שֶׁמִּתַּחַת לַשִּׁטָּה, וַעֲנָפֶיהָ הָאֲרֻכִּים סוֹכְכִים מִלְמַעְלָה וּמַרְעִידִים אֶת עֲלֵיהֶם הַקְּטַנִּים. עָלִים אֵלֶּה כָּל גּוֹנֵי הַיָּרֹק לָהֶם, מִיָּרֹק שֶׁרֻבּוֹ כָּתֹם עַד הַיָּרֹק הַיָּרֹק הָרָווּי וְגָדוּשׁ. וּבֵינֵיהֶם מַזְהִירִים צִיצִים לְבָנִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְפֶה קָטָן, שֶׁהַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ בּוֹלֶטֶת מֵעַל לַתַּחְתּוֹנָה… וְקִטְעֵי תְּכֵלֶת מְאַחִים אֶת הַקְּרָעִים שֶׁבֵּין הַלֹּבֶן וְהַיֶּרֶק…

בְּסֻכַּת פְּלָאִים זוֹ טוֹב הָיָה וְנָעִים לִשְׁכַּב פְּרַקְדָּן וּלְהַרְהֵר הִרְהוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים עַל מַה שֶּׁהָיָה וְעַל מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, אוֹ לִקְרוֹא סְפָרִים וּלְהִלָּווֹת אֶל הַגִּבּוֹרִים בְּדַרְכֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת. בְּצֵל סֻכָּה זוֹ בָּכִיתִי לְגוֹרָלָם שֶׁל אַמְנוֹן וְתָמָר, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים שֶׁיַּד־רֶשַׁע הִפְרִידָה בֵּינֵיהֶם, וְשָׁם עָלַץ לִבִּי כְּשֶׁבָּאוּ עוֹשֵׂי הָרָעָה עַל עָנְשָׁם וְלַיְשָׁרִים הָיָה אַךְ טוֹב, סֶלָה.

ג

כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִבֵּית־אַבָּא וְהָלַכְתִּי לִמְקוֹם־תּוֹרָה הָיִיתִי שׁוֹאֵל בְּמִכְתָּבַי עַל הַשִּׁטָּה, כְּמִי שֶׁשּׁוֹאֵל עַל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. שׁוֹאֵל הָיִיתִי אִם כְּבָר נִרְאוּ עָלִים שֶׁלָּהּ – בָּאָבִיב, וְאִם הִיא פּוֹרַחַת – בַּקַּיִץ, אִם נָשְׁרוּ עָלִים שֶׁלָּהּ – בַּסְּתָו, וְאִם כֻּסְּתָה שֶׁלֶג – בַּחֹרֶף, הַכֹּל לְפִי תְקוּפַת הַשָּׁנָה. וּכְשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה לִימֵי חַג, מִיָּד לְאַחַר שְׁאִילַת־שָׁלוֹם לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיִיתִי מְמַהֵר אֶל הַגִּנָּה לִרְאוֹת אֶת הַשִּׁטָּה. בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הָיִיתִי מְבַלֶּה רֹב שְׁעוֹתַי בְּפִנַּת יִקְרַת זוֹ, שׁוֹכֵב עַל הַדֶּשֶׁא הָרַעֲנָן וּמִסְתַּכֵּל בֶּעָלִים הָרוֹטְטִים עָלַי מִלְמַעְלָה וּבַפְּרָחִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְפֶה קָמוּץ וְשׁוֹמֵר סוֹד… בָּטוּחַ הָיִיתִי כִּי הַיָּמִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה בְּצֵל הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה לֹא יָסוּפוּ לְעוֹלָם. וְלֹא עָלָה כְּלָל עַל דַּעְתִּי, כִּי זְקֵנָה זוֹ קָרְבוּ יָמֶיהָ לָמוּת.

ד

קָשֶׁה הָיָה הַחֹרֶף אוֹתָהּ שָׁנָה, וּבְסוֹף טֵבֵת גָּבַר בְּיוֹתֵר. אַנְקוֹרִים קְטַנִּים נָפְלוּ קְפוּאִים וְגוּפוֹתֵיהֶם הָאֲפֹרִים שָׁקְעוּ בַּשֶּׁלֶג. עַל חוּטֵי הַטֶּלֶפוֹן הָעֲמוּסִים שֶׁלֶג עָמְדוּ סִיעוֹת־סִיעוֹת שֶׁל עוֹרְבִים וְצָרְחוּ אֵימָה, כְּקוֹרְאִים לְעֶזְרָה, וְרַבִּים מֵהֶם מֵתוּ בַּקֹּר וּבָרָעָב. בָּתֵּי־הַסֵּפֶר נִסְגְּרוּ, וּבַכְּרַךְ שֶׁהָיִיתִי שָׁם הִבְעִירוּ מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת בַּכִּכָּרוֹת וּבַשְּׁוָקִים, בִּשְׁבִיל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים וּבִשְׁבִיל הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָסְקוּ בְּפִנּוּי הַשֶּׁלֶג, שֶׁיִּהְיוּ מִתְחַמְּמִים כְּנֶגֶד אוּרָן. אֲנָשִׁים רַבִּים נִקְפְּאוּ לָהֶם אָזְנֵיהֶם. בַּמַּחְסָנִים הַפְּרָטִיִּים אָזְלוּ הָעֵצִים וְהַפֶּחָמִים, וְלֹא הָיוּ נִמְכָּרִים אֶלָּא בְּמַחְסְנֵי הָעִירִיָּה וּלְפִי תוֹר. כַּמָּה מִצְרְכֵי מָזוֹן אָפְסוּ לְגַמְרֵי, בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בָּעִיר קָפְאוּ הַמַּיִם וְהַצִּנּוֹרוֹת נִתְבַּקְּעוּ. פַּחַד נָפַל עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְעַל אַרְבָּעִים רִבּוֹא תּוֹשָׁבֶיהָ.

אַךְ הַפַּחַד פַּחַד־שָׁוְא הָיָה. כִּשְׁבוּעַיִם נִמְשְׁכוּ יְמֵי הַקֹּר הַגָּדוֹל, וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ יָמִים יָפִים וּנְעִימִים. הַשֶּׁלֶג הִבְהִיק בְּאֶלֶף אַלְפֵי נִיצוֹצוֹת לְאוֹר שֶׁמֶשׁ הַחֹרֶף, שֶׁהִתְאַזְּרָה עֹז לִגְמוֹל טוֹבָה לַבְּרִיּוֹת וּלְפַיֵּס אֶת הָעוֹלָם. אִמָּהוֹת וְיַלְדֵיהֶן יָצְאוּ לְטַיֵּל בְּגַנֵּי הָעִיר, וְהַפַּארְק הַגָּדוֹל נִפְקַד גַּם הוּא עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים, שֶׁהִתְחִילוּ מְטַיְּלִים לָהֶם חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרוֹת הַמַּבְהִיקוֹת.

עָבַרְתִּי לְיַד הַחֲמָמָה. תְּרִיסֵי הָעֵץ הָיוּ מוּרָדִים מֵעַל גַּג הַזְּכוּכִית וּבִפְנִים נִרְאוּ עֲצִיצִים רַבִּים עֲרוּכִים עַל אִצְטַבָּאוֹת, כֻּלָּם מוֹרִיקִים וְחַיִּים, כְּאִלּוּ כָּלָא קוֹסֵם עוֹשֵׂה־פְּלָאִים מְעַט מִן הָאָבִיב בְּבִנְיַן־זְכוּכִית זֶה וְסָגַר עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לִבְרוֹחַ. עַל־יַד הַחֲמָמָה עָבַד גַּנָּן זָקֵן, גּוֹי אוֹהֵב שִׂיחָה, מַכָּרִי מִשֶּׁכְּבָר, שֶׁהָיִיתִי רָגִיל לִשְׁאוֹל אֶצְלוֹ עַל טִיבָם שֶׁל צְמָחִים שֶׁבַּגָּן. אַף עַתָּה נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ בִּדְבָרִים, וְשָׁאַלְתִּי אִם לֹא הִזִּיק הַקֹּר הַגָּדוֹל לַצְּמָחִים שֶׁבַּחֲמָמָה.

“לֹא, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר”, הֵשִׁיב הַזָּקֵן. “טוֹב לָהֶם, לַיַּחְסָנִים הַלָּלוּ, דּוֹאֲגִים לָהֶם כְּמוֹ לְתִינוֹקוֹת בַּעֲרִיסָתָם. אֲנָשִׁים חָסְרוּ לָהֶם עֵצִים לְהַסָּקָה, אַךְ הֵם לֹא חָסְרוּ לָהֶם. אֲבָל מַה יַּעֲשׂוּ אֵלֶּה, הַמִּסְכֵּנִים (וְהוּא רָמַז עַל קְבוּצַת עֵצִים עֲטוּפִים עֲטִיפַת קַשׁ עָבָה וּמְכֻסִּים שֶׁלֶג) – עֲצֵי־נוֹי יְקָרִים הֵם, וּמֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת הוּבָאוּ. מִי יוֹדֵעַ אִם יָכְלוּ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי קֹר עַז כָּזֶה. זוֹכֵר אֲנִי, לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיְתָה קָרָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ הַשָּׁנָה, וְאָז קָפְאוּ כֻּלָּם, כָּל הָעֵצִים הַמְיֻחָסִים. פָּשׁוּט, מֵתוּ מִקֹּר”.

“וְעֵצִים שֶׁלָּנוּ, אֲדוֹנִי הַגַּנָּן, אֵינָם מֵתִים מִקֹּר?”

“גַּם מִשֶּׁלָּנוּ מֵתִים, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, גַּם מִשֶּׁלָּנוּ. וּבְיִחוּד הָרַכִּים בְּיוֹתֵר וְהַזְּקֵנִים בְּיוֹתֵר. מֵתִים הֵם, מֵתִים…”

לְמִן אוֹתָהּ שִׂיחָה הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחִי הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁהַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה שֶׁלָּנוּ קָפְאָה בִּימוֹת הַקָּרָה. וְרַעְיוֹן זֶה הָיָה מַעֲצִיב אֶת רוּחִי כָּל פַּעַם שֶׁהִרְהַרְתִּי בְּבֵית־אַבָּא וּבַגִּנָּה. בַּחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַשִּׁטָּה הַגּוֹוַעַת… הִנֵּה הִיא מְשַׁוַּעַת בְּקוֹל גָּדוֹל, מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה וְהַצָּלָה… אַךְ אֵין שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, וְרַק אֲנִי, אֲנִי לְבַדִּי שׁוֹמֵעַ, וְרַגְלַי כְּבֵדוֹת מִלָּרוּץ וְיָדַי קְצָרוֹת מִלְּהוֹשִׁיעַ… מִי כָּפַת אֶת יָדַי? מִי הִכְבִּיד אֶת רַגְלַי כְּעוֹפֶרֶת? הַצִּילוּ! הַצִּילוּ אֶת הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה מִמָּוֶת!

ה

בַּשָּׁנָה הַהִיא אֵחַר הָאָבִיב לָבוֹא. כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה לְחַג הַפֶּסַח עֲדַיִן הָיְתָה הַשִּׁטָּה עֲרֻמָּה, עֲנָפֶיהָ הַשְּׁחוֹרִים נִרְאוּ לִי כְּאֶצְבָּעוֹת גַּרְמִיּוֹת נְשׂוּאוֹת לַשָּׁמַיִם וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים. קְלִפָּתָהּ הַנֻּקְשָׁה, הַסְּדוּקָה מִזֹּקֶן, שָׁמְרָה עַל סוֹד הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הַגֶּזַע. שֶׁמָּא כְּבָר הִתְחִילָה הַתְּנוּעָה הַסְּמוּיָה מִתַּחַת לַקְּלִפָּה הֶעָבָה וְסַמֵּי־הַחַיִּים זוֹרְמִים בְּאַלְפֵי צִנּוֹרוֹת מִנִּימֵי הַשָּׁרָשִׁים, הַחֲבוּיִים בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה, וְעַד אֶל קְצוֹת הַזַּלְזַלִּים שֶׁבְּרָאשֵׁי הַצַּמֶּרֶת, וּבְעוֹד יָמִים מִסְפָּר תְּחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרֶיהָ וְתַעֲדֶה יֶרֶק, וּבֵין בַּדֶּיהָ שׁוּב תְּקַנֵּנָּה צִפֳּרֵי־רֹן?

כָּךְ הָיְתָה לוֹחֶשֶׁת לִי הַתִּקְוָה. אַךְ קוֹל אַחֵר הָיָה לוֹחֵשׁ וְאוֹמֵר: הִנֵּה אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי שֶׁלֶד גָּדוֹל וְנוֹרָא. לְעוֹלָם לֹא יָקוּם עוֹד לִתְחִיָּה, לֹא יַעֲלֶה עָלִים וְלֹא יָצִיץ צִיץ. הַכֹּל מִסָּבִיב יוֹרִיק, הַשְּׁעוּעִית הַלְּבָנָה תְּלַבְלֵב בְּלֹבֶן, וְהַשְּׁחוֹרָה בְּאֹדֶם, הַחַמָּנִית תְּסוֹבֵב עֲטַרְתָּהּ כְּנֶגֶד הַחַמָּה, וְרַק הִיא, הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, זוֹ שֶׁהִיא זְכוּרָה לְךָ מִזְּמַן שֶׁאַתָּה זוֹכֵר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ – הִיא תַּעֲמֹד יְבֵשָׁה וּמְבֻיָּשָׁה, אֲבֵלָה בֵּין הַכַּלּוֹת, בַּר־מִנָּן בֵּין הַחַיִּים. עֲרוּגוֹת הַיָּרָק תִּתְפַּשֵּׁטְנָה עַל פְּנֵי כָּל הַגִּנָּה כֻּלָּהּ, וְהַשָּׁלוֹם עִם רַ' נָתָן הַשָּׁכֵן לֹא יֻפְרַע עוֹד…

לִפְנֵי שׁוּבִי לִמְקוֹם לִמּוּדַי בִּקַּשְׁתִּי מֵאַבָּא שֶׁיִכְתֹּב לִי אִם הַשִּׁטָּה שָׁבָה לִתְחִיָּה. כָּל מִכְתָּב שֶׁקִּבַּלְתִּי גָּרַם לִי אַכְזָבָה נוֹסֶפֶת: אַבָּא לֹא הִזְכִּיר אֶת הַשִּׁטָּה. כְּבָר הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאֵין כָּל תִּקְוָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן חִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה, צִפִּיתִי לְנֵס שֶׁיִּתְרַחֵשׁ. לְבַסּוֹף לֹא יָכֹלְתִּי לִמְשֹׁל בְּרוּחִי, וּבְמִכְתָּב אֶחָד בִּקַּשְׁתִּי מֵאַבָּא שֵׁנִית, שֶׁיּוֹדִיעֵנִי מֶה עָלְתָה לָהּ לַ“זְּקֵנָה”.

עָנָה אַבָּא: “… וַאֲשֶׁר לְעֵץ הַשִּׁטָּה שֶׁשָּׁאַלְתָּ, בְּנִי, שְׁתִיקָה כְּהוֹדָעָה דּוֹמָה. הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי קוֹצֵב גַּם לָעֵץ אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. וְאַל תִּדְאַג, בְּנִי יַקִּירִי, וְאַל תִּצְטַעֵר עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן הִנִּיחָה אַחֲרֶיהָ הַזְּקֵנָה יוֹרֵשׁ. הָעֵץ הַצָּעִיר שֶׁגָּדַל בְּצִלָּהּ גַּם הוּא יָפֶה וּכְבָר הוּא פּוֹרֵשׂ צֵל מִשֶּׁלּוֹ”.

ו

כְּשֶׁבָּאתִי לְחֻפְשַׁת הַקַּיִץ סִפֵּר לִי אַבָּא בְּדֶרֶךְ הִלּוּכֵנוּ מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת אֵיךְ כָּרְתוּ אֶת הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, כָּל עָנָף לְחוּד, שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְצַמֶּרֶת הָעֵץ הַצָּעִיר. עַתָּה יִגְדַּל בְּוַדַּאי מַהֵר, לְאַחַר שֶׁסָּר מִמֶּנּוּ צֵל הַ“זְּקֵנָה”. בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים לֹא יִהְיֶה נִכָּר כִּי חָסֵר מַשֶּׁהוּ בַּגִּנָּה. כָּל זֶה סִפֵּר לִי אַבָּא, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה מוּכָן לַמַּרְאֶה הֶחָדָשׁ.

וְאָמְנָם, הַשִּׁטָּה הַצְּעִירָה, שֶׁבְּחַיֵּי הַזְּקֵנָה לֹא נֶחְשְׁבָה כִּמְעַט לְעֵץ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהָיְתָה כְּחֵלֶק מִמֶּנָּה, הִתְבַּלְּטָה עַתָּה בַּחֲשִׁיבוּת יְתֵרָה וְהִזְדַּקְּפָה כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. צַמַּרְתָּהּ הָיְתָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר קֹדֶם־לָכֵן. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיְתָה מֻרְגֶּשֶׁת כָּאן רֵיקָנוּת הַלּוֹחֶצֶת עַל הַלֵּב… בֵּיתוֹ שֶׁל ר' נָתָן שְׁכֵנֵנוּ נִרְאָה עַתָּה גָּדוֹל יוֹתֵר וְקָרוֹב יוֹתֵר, וּכְמוֹ עָרֹם.

בַּפִּנָּה, סָמוּךְ לַגָּדֵר, בֵּין גִּבְעוֹלֵי תִירָס וּשְׁעוּעִית הַמְטַפֶּסֶת עֲלֵיהֶם, נֶחְבָּא גֹּדֶם הַשִּׁטָּה הַכְּרוּתָה, רָחָב כְּאוֹפַן הָעֲגָלָה. וְסָמוּךְ אֵלָיו פָּרַץ חֹטֶר דַּק חוּם־יְרַקְרַק, וְעַל בַּדָּיו הַדַּקִּים נִרְאוּ רוֹעֲדִים עַלְעָלִים עֲדִינִים, מִתְנַפְנְפִים בָּרוּחַ, מִתְהַפְּכִים וּמְגַלִּים אֶת צִדָּם הַתַּחְתּוֹן, הַשָּׂעִיר.

לִטַּפְתִּי בְּעֵינַי אֶת הָעַלְעָלִים הָרַכִּים הָאֵלֶּה וְהִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי הִנֵּה חֹטֶר זֶה הוּא צִיּוּן עַל קִבְרָהּ שֶׁל הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, זוֹ שֶׁבְּצִלָּהּ שִׂחַקְתִּי עִם חֲבֵרַי, קָרָאתִי אֶת הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים וְכָתַבְתִּי מִכְתָּבִים אֲרֻכִּים מְלֵאִים אַהֲבָה. עַתָּה הִנֵּה נִכְרְתָה וְאֵינֶנָּה עוֹד.

כָּךְ מֵתָה הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, שֶׁסּוֹכְכָה עַל יַלְדוּתִי וְעַל נְעוּרַי כְּסַבְתָּא טוֹבָה.

*

כְּקַרְנָיו שֶׁל צְבִי צָעִיר וְחָרֵד נִרְאִים לִי חֲמֵשֶׁת עֳפָאֶיהָ שֶׁל הַשִּׁטָּה שֶׁלְּמוּל חַלּוֹנִי וְשֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי. דּוֹמֶה, עוֹד מְעַט, בִּנְשׁוֹב רוּחַ הַסְּתָו הַקָּרָה מִן הַיָּם, הִיא תַּעֲקֹר מִמְּקוֹמָהּ שֶׁהוֹעַדְתִּי לָהּ וְתִמָּלֵט וְתָשׁוּב אֶל אֶרֶץ הַיַלְדוּת שֶׁמִּמֶּנָּה הֲבֵאתִיהָ, וְעִמָּהּ כָּל יְקַר זִכְרוֹנוֹתַי שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עַל קַרְנֶיהָ הַדַּקּוֹת…

וְאוּלַי? וְאוּלַי יַעֲמֹד בָּהּ הַכֹּחַ לִצְמוֹחַ, לִצְמוֹחַ וְלִפְרוֹחַ בְּלֹבֶן?

הערות וביאורי המשורר

הַשִּׁטָּה: הַכַּוָּנָה לְאַקַצְיָה שֶׁפְּרִיחָתָהּ לְבָנָה. שְׁמָהּ הַמַּדָּעִי הוּא Robinia, Pseudo accacia. הַגַּנָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים לָהּ בַּת־שִׁטָּה.