רקע
שמשון מלצר
תַּפּוּחִים

תַּפּוּחִים, תַּפּוּחִים,

הֵם הָיוּ בְּשׁוּרוֹת בְּתֵבָה עֲרוּכִים,

בְּתֵבָה מִשֶּׁל דִּיקְט, בְּדוּדָה וּכְפוּלָה,

בַּעֲלִיָּה שֶׁל הַגַּג, בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה –

לִהְיוֹתָם מֻטָּלִים גְּנוּזִים וּבְטוּחִים,

צְפוּנִים מִן הַקֹּר עֵת־הַחֹרֶף כֻּלָּהּ,

עַד יָבוֹא חַג הַפֶּסַח. וְאָז לִבְרָכָה

הֵם יִהְיוּ מוּרָדִים, הֲדוּרִים־בְּרוּרִים,

וְיִהְיוּ נִתָּנִים שִׁעוּרִים־שִׁעוּרִים

לַחֲרֹסֶת לַסֵּדֶר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה,

לִקְרוֹבִים רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים, לִידִידִים,

שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְגַם יְחִידִים־יְחִידִים,

לְהַטְעִים בְּרֵאשִׁית הַצְּמִיחָה בָּאָבִיב,

עֵת מַתְחִיל הַלִּבְלוּב בָּעוֹלָם מִסָּבִיב,

טַעַם־קַיִץ בָּשֵׁל, טַעַם פְּרִי הַמָּלֵא

עֲסִיסוֹ הַיֵּינִי, הַמָּתוֹק עַד־הַפְלֵא.

שֵׁם רֵינֶטִים קֹרָא לְאוֹתָם תַּפּוּחִים

וּלְעֵינַי גַּם עַתָּה הִנֵּה הֵם שְׁטוּחִים;

לֹא יָפִים בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵה הָעֵינַיִם,

יְרֻקִּים־אֲפֹרִים וְלֶחְיָם הָאַחַת

חֲלָקָה וּשְׁנִיָּה מְחֻסְפֶּסֶת מְעַט,

נְעִימָה וּטְעִימָה לְמַגַּע הַיָּדַיִם.

וְאוּלָם טַעֲמָם, הוֹ בְּנִי הַיָּקָר,

אֵיךְ אוּכַל וְאַסְבִּיר בְּדִיּוּק וּכְמוֹ:

הוּא הָיָה כָּעֵנָב הַבָּשֵׁל וְהַקָּר,

אֲבַטִּיחַ מַזִּיל אֱלֵי פִיךָ דָּמוֹ,

וּמְעַט בּוֹ גַּם מִן הָרִמּוֹן הֶחָמִיץ,

הַמְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב וּמַרְנִין וּמַמְרִיץ;

וּבְשָׂרוֹ בּוֹ לָבָן וּמְעַט יְרַקְרַק,

קְלִפָּתוֹ עֲדִינָה וְדַקָּה מִן הַדַּק

וְזַרְעוֹ כְּמוֹ אֶבֶן טוֹבָה הַנֶּחְלֶצֶת

וְנוֹפֶלֶת שְׁחוֹרָה מִתּוֹכֵי הַמִּשְׁבֶּצֶת…

הֵם הָיוּ מוּכָנִים לַחֲרוֹף בַּעֲלִיָּה,

עֲטוּפִים עֲטִיפָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה,

מְחַכִּים לְתוֹרָם שֶׁיָּבוֹא, לְיוֹמָם,

לְסוֹפָם הַנִּשְׂגָּב, הַחֲגִיגִי, הַמְרוֹמָם!

לִהְיוֹתָם לְקָרוֹב וּלְרָחוֹק שְׁלוּחִים,

לִהְיוֹתָם מֻפְלָאִים, מֻתְמָהִים וּבְרוּכִים,

לִהְיוֹתָם נְגוּעִים, מְשׁוּשִׁים וְרוּחִים,

לִהְיוֹתָם קְלוּפִים, רְסוּקִים וּפְרוּכִים

וְעַל גַּב קַעֲרוֹת הַסְּדָרִים עֲרוּכִים

בְּעֵרוּב עִם קִדָּה, עִם אֱגוֹז וְעִם יַיִן –

זֵכֶר־טִיט מְשַׂמֵּחַ הַחֵךְ וְהָעַיִן…


אַךְ אוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִשְׁתַּנְּתָה מִשָּׁנִים,

כִּי נִשְׁאַרְנוּ כֻּלָּנוּ, בָּנוֹת וּבָנִים,

יְתוֹמִים מֵאִמֵּנוּ – שִׁבְעָה יְתוֹמִים.

וְאִם כִּי שִׁבְעָתֵנוּ הָיִינוּ דּוֹמִים

בְּאֶבְלֵנוּ הָרָב, הַכָּבֵד, הַמֵּעִיק –

הֵן הָיִיתִי אֲנִי הַצָּעִיר, הַיַּנִּיק,

וְגַם תֵּשַׁע שָׁנִים לִי עוֹד אָז לֹא מָלְאוּ.

וְנַפְשִׁי בִּי בָּכְתָה וְעֵינַי בִּי כָּלוּ

מִיָּגוֹן, מִכְּמִיהָה וּמֵרֹב גַּעְגּוּעִים.

וְהָיוּ כָּל יָמַי, סְתָו וָחֹרֶף, בְּלוּעִים

בֵּין קַדִּישׁ שֶׁל שַׁחֲרִית וְקַדִּישׁ שֶׁל עַרְבַּיִם,

וְחַיַּי נְתוּנִים כָּל הַיּוֹם, פַּעֲמַיִם,

לָרַבִּי, לַחֻמָּשׁ, לַגְּמָרָא, לַ“פָּסוּק”.

וּבַבַּיִת הַכֹּל מְטֹרָד וְעָסוּק,

כָּל אֶחָד אֶת מַשָּׂא יְגוֹנוֹ הוּא נוֹשֵׂא

וּבְרוּחַ נוּגָה מַעֲשֵׂהוּ עוֹשֶׂה,

וְאֵין מִי שֶׁיִּתֵּן אֶת דַּעְתּוֹ עַל הָאָח

שֶׁדִּמְעוֹ עַל הַלֶּחִי בַּסֵּתֶר נִשְׁפָּךְ.

וְהַיֶּלֶד הָרַךְ הִתְבַּדֵּל בַּמַּחֲבוֹא –

וּמָזוֹר וּתְרוּפָה לֹא מָצָא לִלְבָבוֹ.

וּמִיּוֹם אֱלֵי יוֹם עוֹד גָּבַר בּוֹ הַצַּעַר,

כִּי הַיֶּלֶד לְפֶתַע הֵבִין כְּמוֹ נַעַר

מָה רַבָּה וּגְדוֹלָה הָאֲבֵדָה שֶׁאָבַד,

לֹא תֻחְזַר לְעוֹלָם, לֹא תוּשַׁב עוֹד לָעַד.

“שֶׁתֵּדַע, יַקִּירִי”, לוֹ הַגֶּצְלְכִי אוֹמֶרֶת,

הַשְּׁכֵנָה הַזְּקֵנָה, וְיָפֶה לוֹ מַסְבֶּרֶת,

"כִּי אִמְּךָ, בְּגַן־עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ,

לֹא אִשָּׁה רְגִילָה הִיא הָיְתָה, רַק צַדֶּקֶת.

הִיא עַצְמָהּ מְטֻפֶּלֶת, הָיְתָה מְחַזֶּקֶת

אֲחֵרִים וְנוֹתֶנֶת לָהֶם אֲרוּחָתָהּ.

הוֹ, אֵינִי רַשָּׁאִית אֶת הַכֹּל לְסַפֵּר.

הִיא עַצְמָהּ נִזְהֲרָה מִלְּגַלּוֹת, מִלְּדַבֵּר.

וְאוּלָם הַאֲמֵן לְמִלָּתִי אֲמוּרָה,

הִיא הָיְתָה כָּל יָמֶיהָ צַדֶּקֶת גְּמוּרָה.

הִיא קִיְּמָה, הוֹי קִיְּמָה מִצְוַת מַתָּן־בַּסֵּתֶר,

הַמִּצְוָה הַזּוֹהֶרֶת כְּאֶבֶן בְּכֶתֶר…"

וְהַיֶּלֶד הָרַךְ עוֹד יוֹתֵר הִתְעַצֵּב

וּמָזוֹר וּתְרוּפָה לֹא מָצָא לוֹ לַלֵּב.


וּבְחֶדֶר אֶחָד בְּבֵית הַגֶּצְלְכִי הַמָּט,

חֶדֶר דַּל וְנָמוֹךְ אַךְ נָקִי וּמְסֻיָּד,

גָּרוֹת אֵם וּבִתָּהּ מִפְּלִיטוֹת הַמִּלְחָמָה.

שֵׁם הָאֵם לֹא אֶזְכֹּר, שֵׁם הַבַּת – נֶחָמָה;

אַלְמָנָה וִיתוֹמָה, וּשְׁתֵּיהֶן עֲדִינוֹת

וְקוֹלָן כִּתְפִלָּה, מֶבָּטָן כִּתְחִנּוֹת.

וּשְׁתֵּיהֶן הֵן יוֹדְעוֹת סִפּוּרִים לְסַפֵּר,

וּשְׁתֵּיהֶן הֵן יוֹדְעוֹת בִּמְתִיקוּת לְדַבֵּר

דִּבּוּרִים עֲטוּפִים־כְּמוּסִים־רְמוּזִים,

מְשׁוּלִים, שְׁקוּלִים וּשְׁלוּבִים חֲרוּזִים,

סְפוּגִים פְּלִיאָה וּבְמִקְסָם אֲחוּזִים,

וּבָם לַחַשׁ וְנַחַשׁ, בָּם כֹּחַ מוֹשֵׁךְ

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב וּמוֹצֵץ וְנוֹשֵׁךְ

וּמַמְתִּיק אֶת הַצַּעַר וּלְעֹנֶג הוֹפֵךְ…

תְּחִלָּה מְסַפֶּרֶת הָאֵם בְּשׁוּבָה

וּבְנַחַת, לְאַט, בִּנְעִימָה חֲשׁוּבָה:

עַל בֶּן־מֶלֶךְ חָכָם וְיָפֶה שֶׁלָּבַשׁ

בִּגְדֵי הֵלֶךְ עָנִי וְהֶחְבִּיא אֶת הַכֶּתֶר

וְכוֹבַע יְשׁוּעוֹת בְּרֹאשׁוֹ לוֹ חָבַשׁ,

לַעֲבוֹר בָּעוֹלָם וּלְהַחְכִּים עוֹד רַב־יֶתֶר.

כִּי מָאַס בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה שֶׁל אָבִיו

וְרָצָה לְהַכִּיר הָעוֹלָם מִסָּבִיב,

אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים וְחָכְמָה חֲדָשָׁה,

וְלִמְצוֹא לוֹ מֵאֶלֶף נָשִׁים הָאִשָּׁה

הָאַחַת הַיְחִידָה הַטּוֹבָה, כִּלְבָבוֹ,

לְהָבִיא אֶל אַרְצוֹ, אֶל הוֹרָיו, אֶל נָווֹ…

וּמַעֲשֶׂה בְּבַת־מֶלֶךְ יָפָה וַעֲדִינָה

שֶׁבִּקְשׁוּ אֶת יָדָהּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה

וְסֵרְבָה עַד שֶׁבָּא הַבָּחוּר בִּדְמוּת הֵלֶךְ

(וּמוּבָן, לֹא יָדְעָה כִּי גַּם הוּא הוּא בֶּן־מֶלֶךְ!)

וְנַפְשָׁהּ נִקְשְׁרָה בְּנַפְשׁוֹ לְאַהֲבָה;

וְעָמְדוּ בֵּינֵיהֶם כְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה

חֹק־מַלְכוּת אַכְזָרִי וְיִחוּס וְגַאֲוָה,

אַךְ גָּבְרָה עַל הַכֹּל בִּגְבוּרַת לְבָבָהּ

וְזָכָה חֲלוֹמָהּ לוֹ לִמְצוֹא אֶת הַפֶּתֶר

בְּהוֹצִיא אֲהוּבָהּ מִשַּׂקּוֹ אֶת הַכֶּתֶר…

מִמֵּילָא הָאָבוֹת, הַמְּלָכִים הַשּׂוֹנְאִים,

שֶׁהָיוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים נְכוֹנִים

לַעֲשׂוֹת זֶה עִם זֶה מִלְחָמָה כַּבִּירָה,

הִתְאַחֲדוּ בְּשָׁלוֹם וְהֵקִימוּ בִּירָה

מְשֻׁתֶּפֶת לַזּוּג הַצָּעִיר הָאָהוּב

וּמָסְרוּ לְיָדָם הַשִּׁלְטוֹן בַּמְּדִינָה,

וּפָסְקוּ הַקִּנְאָה־הַשִּׂנְאָה, הַטִּינָה,

וְחָיוּ עַמֵּיהֶם בְּשָׁלוֹם וּבְכָל־טוּב…


אַךְ הַבַּת, הוֹ הַבַּת, אִם כִּי שְׁמָהּ נֶחָמָה,

אֵין שָׁלוֹם וְנֶחָמָה לְמַלְכָּהּ וּלְעַמָּהּ,

רַק אָסוֹן וּפְחָדִים (אָמְנָם כֵּן, מְתוּקִים!):

הַגִּבּוֹר וּגְבִרְתּוֹ אֲחוּזִים וּדְבוּקִים

בְּאָלָה וּקְלָלָה, בִּגְזֵרָה גְּזוּרָה,

הַשּׁוֹלֶטֶת בָּהֶם וְרוֹדָה בִּגְבוּרָה,

וְאֵין סוֹף לְסִבְלָם וְתִקְוָה לְסוֹפָם

וּלְעוֹלָם לֹא יַגִּיעוּ יַחְדָּו לְחוֹפָם,

לֹא תָנוּחַ רַגְלָם כָּל מָקוֹם שֶׁעָמָדָה –

כָּךְ הָטְעַמְתִּי רֵאשִׁית טַעֲמָהּ שֶׁל בַּלָּדָה!


לְמַעְלָה, לְמַעְלָה בַּיַּעַר,

בַּסֵּתֶר, בְּסֵתֶר הַמַּעַר,

נַעֲרָה לָהּ הוֹלֶכֶת לְבָד;

קַלָּה כְּאַיָּלָה הִיא טוֹפֶפֶת,

בְּיָד עֲדִינָה הִיא קוֹטֶפֶת

לָהּ פֶּרַח אֶל פֶּרַח נֶחְמָד.ד


קַלָּה כְּאַיָּלָה הִיא קוֹפֶצֶת,

צַמַּת זְהָבָהּ מִתְנוֹצֶצֶת

בַּשֶּׁמֶשׁ, בְּשֶׁמֶשׁ אָבִיב;

קוֹלָהּ מִצְטַלְצֵל, פַּעֲמוֹן כֶּסֶף,

עוֹנֶה לָהּ צַרְצוּר מִן הָעֵשֶׂב,

צִפּוֹר מִכָּל בַּד מִסָּבִיב.


לְפֶתַע מִסֵּתֶר הַיַּעַר

עוֹלֶה קוֹל רִכְבָּהּ וְקוֹל דַּהַר,

פָּרָשׁ בָּא רוֹכֵב עַל רַמָּךְ;

עָצַר הָרַמָּךְ מִן הַשֶּׁטֶף,

הֶחְלִיק הָרַעְמָה לוֹ בְּלֶטֶף

וְאֶל הַנַּעֲרֹנֶת הוּא סָח:


"כַּמָּה אַתְּ יָפָה וְנֶחְמֶדֶת!

נַפְשִׁי בָּךְ, יַלְדֹּנֶת, חוֹמֶדֶת,

הֲיִי לִי, נַעֲרָה, לְאִשָּׁה!"

עוֹמְדָה הַנַּעֲרָה וּמַבֶּטֶת,

בִּצְבָת לִבָּתָהּ בָּהּ נִצְבֶּטֶת,

אוּלָם הִיא אִלְּמָה, מַחְרִישָׁה.


צָנַח הַפָּרָשׁ מִגָּבוֹהַּ

וּבֶרֶךְ כָּפַף הוּא לִכְרוֹעַ

לִפְנֵי הַנַּעֲרָה הַיָּפָה;

כַּפָּהּ הוּא נוֹשֵׁק לָהּ בְּחֵשֶׁק

וְנֶשֶׁק מוֹסִיף הוּא עַל נֶשֶׁק

וְסָח לָהּ בְּמֶתֶק שָׂפָה:


"אָשִׂים עַל רֹאשֵׁךְ הָעֲטֶרֶת,

תִּהְיִי לִי אִשָּׁה וּגְבֶרֶת,

תִּהְיִי כְּאַחַת הַמְּלָכוֹת;

שֶׁלָּךְ הָאַרְמוֹן שֶׁבַּיַּעַר,

שֶׁלָּךְ מִנִּי שַׁעַר עַד שַׁעַר,

שֶׁלָּךְ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת!"


בִּזְרוֹעַ סָבִיב יְחַבְּקֶנָּה,

בְּחֹזֶק אֵלָיו יִמְשְׁכֶנָּה:

“שֶׁלִּי אַתְּ, שֶׁלִּי, נַעֲרָה!”

וְהַנַּעֲרֹנֶת בְּבֶכִי,

בְּעוֹד דִּמְעָתָהּ עַל הַלֶּחִי,

אֶת פִּיהָ פָּתְחָה וְאָמְרָה:


"אֲנִי גַּם אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ,

וְיוֹם זֶה אֻמְלָל, הוֹ אַבְטִיחָה,

לָנֶצַח, לָנֶצַח אַזְכִּיר

עֲדֵי יוֹרִידוּנִי בּוֹר קֶבֶר…

אַךְ אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ, גֶּבֶר,

הַאִם אֲחוֹתְךָ לֹא תַכִּיר?


וּמַה לִּי אַרְמוֹן וְתִפְאֶרֶת,

וּמַה לִּי מַלְכוּת וַעֲטֶרֶת,

וּמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת,

אִם זֶה שֶׁכָּל־כָּךְ אֲהַבְתִּיהוּ

אָחִי הוּא, אָחִי הוּא, אָחִי הוּא

וַאֲנִי לוֹ, אֲבוֹי לִי, אָחוֹת!"


שָׁלַף הַפָּרָשׁ אֶת הַחֶרֶב,

הָיְתָה אֲחוֹתוֹ לָהּ לְטֶרֶף,

גַּם הוּא בְּחַרְבּוֹ הוּא אָבַד;

בּוֹכֶה הֵד קוֹלָהּ, קוֹל הַכֶּסֶף,

בּוֹכֶה הַצַּרְצוּר שֶׁבָּעֵשֶׂב,

בּוֹכָה הַצִּפּוֹר עַל הַבַּד.


בַּיַּעַר, בַּיַּעַר גָּבוֹהַּ,

נִשְׁמַע קוֹל נְהִי וְקוֹל נֹהַּ,

גַּם יוֹם וְגַם לֵיל לֹא יָסוּף;

לְמַעְלָה, לְמַעְלָה בַּיַּעַר,

בֵּין פֶּרַח לְפֶרַח בַּמַּעַר,

הַדָּם עַד הַיּוֹם עוֹד יָזוּב!


כָּךְ שָׁרָה לִי הַבַּת, כְּיוֹנָה מְנַהֶמֶת,

וְעֵינֶיהָ יָפוֹת מֵרֹב מֶתֶק עוֹצֶמֶת;

וַאֲנִי לָהּ מַקְשִׁיב וְהַלֵּב בִּי נָמֵס

מֵאוֹתוֹ הַסִּפּוּר הַמּוּשָׁר, הֶחָרֵז.

וּבִשְׁבִיל לְשַׁלֵּם סִפּוּרָהּ שֶׁל הָאֵם,

שֶׁרַבִּים פְּגָעָיו וְסוֹפוֹ מְנַחֵם,

וּבִשְׁבִיל לְשַׁלֵּם סִפּוּרָהּ שֶׁל הַבַּת,

הַשָּׁרָה הִיא־עַצְמָהּ כְּצִפּוֹר עַל הַבַּד

וְשִׁירָהּ גַּם סִפּוּר הוּא וְהוּא גַּם שִׁיר־זֶמֶר

מְנֻטָּף בְּעַצְבוּת מֵרֵאשִׁית וְעַד גֶּמֶר,

וּבִשְׁבִיל לְקַיֵּם מִצְוַת מַתָּן־בַּסֵּתֶר,

הַמִּצְוָה הַזּוֹהֶרֶת כְּאֶבֶן בְּכֶתֶר

(וְיָדַעְתִּי, הַבַּת לֹא אַחַת רְעֵבָה!) –

שְׁלִישִׁיַּת תַּפּוּחִים מֵאוֹתָהּ הַתֵּבָה

בְּכִיסַי בְּהֶסְתֵּר אוֹתוֹ יוֹם עוֹד נָדָדָה,

שְׂכַר דִּבְרֵי־אַגָּדָה וְשִׁיר־זֶמֶר־בַּלָּדָה!


וְהָאֵם לִי הִבְטִיחָה בִּזְכוּת הַתַּפּוּחַ

לְסַפֵּר לַמָּחֳרָת עוֹד סִפּוּר־מַעֲשֶׂה,

שֶׁיִּגְרֹם לִי וַדַּאי עוֹד יוֹתֵר נַחַת־רוּחַ;

וְהַבַּת לִי הִבְטִיחָה, בִּזְכוּת תַּפּוּחַיִם,

לְשׁוֹרֵר לַמָּחֳרָת לִי שִׁיר־זֶמֶר כָּזֶה,

שֶׁאֶפְתַּח מִתְּמִיהָה אֶת הַפֶּה, הָעֵינַיִם.

וְאָכֵן, בְּרֹב חֵן וּבְקֶסֶם גּוֹבֵר

לִי קִיְּמָה הָאִשָּׁה אֶת אֲשֶׁר לִי הִבְטִיחָה;

לַמָּחֳרָת (מַה־לְּאַט זֶה הַיּוֹם לִי עוֹבֵר!)

אַגָּדָה חֲדָשָׁה לִי סִפְּרָה וְהֵסִיחָה,

וּבְגוֹרַל הַגִּבּוֹר, שֶׁהַלֵּב הוּא שׁוֹבֵר,

אֶת עֵינַי לְהַזִּיל דְּמָעוֹת הִיא הִכְרִיחָה.

בַּסִּפּוּר שׁוּב בֶּן־מֶלֶךְ חָכָם לוֹ יוֹצֵא

לְשׁוֹטֵט בְּנִסְתָּר בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה,

לְהַחְכִּים – וְלִמְצוֹא לוֹ אִשָּׁה עֲדִינָה;

וְאוּלָם זֹאת הַפַּעַם הֲרֵיהוּ מוֹצֵא

לֹא אִשָּׁה עֲדִינָה, חֲכָמָה וְאוֹהָבֶת,

רַק אִשָּׁה שֶׁרָעָה וּמָרָה הִיא מִמָּוֶת –

בְּעֶטְיוֹ שֶׁל אֶחָד מִשָּׂרָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ

שֶׁקּוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף הוּא, רָשָׁע וְאַשָּׁף,

וְסוֹפוֹ שֶׁהוֹרְגוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁלַח

וּמַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ הָרָעָה לְמוּטָב…


וְהַבַּת, הוֹ הַבַּת הָרַכָּה, הָעֲנֻגָּה,

שׁוֹרְרָה לִי שִׁירָה חֲדָשָׁה מַה־נּוּגָה!

הִיא שָׁרָה, וּבְשִׁירָהּ הִיא כִּמְעַט מְלַחֶשֶׁת

וּמוֹשְׁכָה הַנְּעִימָה וְהַלֵּב מְרַגֶּשֶׁת:


הוֹ מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה, נַעֲרָה בְּלֵב יַעַר,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

הוֹ מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה, נַעֲרָה בְּלֵב יַעַר,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד?


הוֹ בָּאתִי לִקְטוֹף לִי פֹּה פֶּרַח אֶל פֶּרַח,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

הוֹ בָּאתִי לִקְטוֹף לִי פֹּה פֶּרַח אֶל פֶּרַח,

בּוֹא נוּחָה, אָדוֹן, עַל־יָדִי מִן הַדֶּרֶךְ,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!


וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, סוּסִי הֵן יִרְאֵנִי,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, סוּסִי הֵן יִרְאֵנִי,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד?


קְשֹׁר אֶת הַסּוּס, יַעֲמֹד לוֹ בָּטוּחַ,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

קְשֹׁר אֶת הַסּוּס, יַעֲמֹד לוֹ בָּטוּחַ,

הַפְנֵה אֶת פָּנָיו לְצַד עֵץ־הַתַּפּוּחַ,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!


וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, כַּלְבִּי הוּא יִרְאֵנִי,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, כַּלְבִּי הוּא יִרְאֵנִי,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד?


הַנַּח לוֹ לַכֶּלֶב, יְהֵא מְנַבֵּחַ,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

הַנַּח לוֹ לַכֶּלֶב, יְהֵא מְנַבֵּחַ,

אֲנַחְנוּ בְּיַחַד פֹּה נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!


וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, חַרְבִּי מְשֻׁלֶּפֶת,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת, חַרְבִּי מְשֻׁלֶּפֶת,

וּמִי לָךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה וּמַה לָּךְ יֶשְׁנוֹ פֹּה

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!


זְרֹק אֶת הַחֶרֶב וּשְׁבֹר בִּתְרֵי־בֶתֶר,

כָּךְ הִיא אוֹמְרָה לוֹ,

זְרֹק אֶת הַחֶרֶב וּשְׁבֹר בִּתְרֵי־בֶתֶר,

נַעֲרָה צְעִירָה הֵן שׁוֹוָה הִיא רַב־יֶתֶר

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!


נַעֲרָה, נַעֲרֹנֶת, הַאִם אַתְּ עִוֶּרֶת,

כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ,

נַעֲרָה, נַעֲרֹנֶת, הַאִם אַתְּ עִוֶּרֶת,

אֲנִי הוּא אָבִיךְ, אַתְּ בִּתִּי הַסּוֹרֶרֶת

בְּיַעַר הַפֶּרֶא לְבָד,

בִּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא נָדָד!


בְּכָל יוֹם מִתְחַדֵּשׁ לִי סִפּוּר־אַגָּדָה,

בְּכָל יוֹם מִתְחַדְּשָׁה נְעִימָה וְשִׁיר־זֶמֶר –

לֹא אֵדַע אִם כָּל יוֹם לְבָבָן לִי בָּדָה

אוֹ הָיָה לִשְׁתֵּיהֶן אוֹצָר רָב לְלֹא־גֶמֶר?

לְעִתִּים לִי נִדְמֶה, זֶה אוֹתוֹ הַסִּפּוּר

שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶתְמוֹל, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכְּבָר;

אַךְ נוֹסְפוּ בּוֹ פְּרָטִים, נִשְׁתַּנָּה בּוֹ דִּבּוּר,

וְהֵם־הֵם הַמְשַׁנִּים אֶת פְּנֵי הַדָּבָר.

לְעִתִּים לִי נִדְמֶה, זֶה אוֹתוֹ שִׁיר־הַזֶּמֶר,

זֶה אוֹתוֹ הַנִּגּוּן הַמָּשִׁיךְ־הַמָּשִׁיךְ,

אַךְ שׁוֹנֶה בּוֹ הַצַּעַר, שׁוֹנֶה בּוֹ הַמֶּמֶר,

וְהַשֹּׁנִי הַזֶּה מְנוּחָתִי הוּא מַדְרִיךְ –

וְכָל יוֹם מִנְחָתִי מֻגָּשָׁה וּקְרֵבָה:

שְׁלִישִׁיַּת תַּפּוּחִים מֵאוֹתָהּ הַתֵּבָה…


הֵם פּוֹחֲתִים בִּמְהִירוּת וּבְפַחַד אַבִּיט

וְאֶרְאֶה כִּי קְרוֹבָה וְנִרְאֵית הַתַּחְתִּית;

עוֹד מְעַט וְאֵינָם, אֵין אֶחָד לִרְפוּאָה!

וְחִידָה לִי, חִידָה כְּמוּסָה וּתְמוּהָה,

מִפְּנֵי־מָה בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה וְאַכְזֶרֶת

נֶעֱלֶמֶת שִׁכְבָה וְשִׁכְבָה עוֹד אַחֶרֶת

וּבְמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם שְׁלשָׁה הִיא נֶעְדֶּרֶת?

(וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ לִי שֻׁתָּף,

כִּי אָחִי מְאֹהָב בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה

וְגַם הוּא לָהּ נוֹשֵׂא תַּפּוּחִים בִּמְעֻטָּף!),

הוֹ תִּהְיֶה לִי, תִּהְיֶה לִי, תִּהְיֶה לִי צָרָה!

וְרָאוּי לִי, רָאוּי לִי מִיָּד לְהַפְסִיק

וּלְהַשְׁאִיר בַּתֵּבָה תַּפּוּחִים שֶׁיַּסְפִּיק

לְפָחוֹת לַקְּרוֹבִים הַקְּרוֹבִים לַחֲרֹסֶת!

הֵן אָבִינוּ יִשְׁאַל, מִי רוֹקֵן הַתֵּבָה?

מִי מָעַל וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה תוֹעֵבָה?

הַאוּכַל לְהַסְבִּיר הַדָּבָר וְלִפְרוֹשׂ אֶת

צִדְקָתִי כַּשִּׂמְלָה וְהֵיטֵב לְהוֹכִיחַ,

כִּי קִבַּלְתִּי הַרְבֵּה וְנָתַתִּי מְעָט

וְכִי רֶוַח גָּדוֹל וְעָצוּם פֹּה אַרְוִיחַ:

סִפּוּרִים וְשִׁירִים וּמִצְוָה עַל־הַיָּד?

וְאוּלַי רַק אֶשְׁתֹּק וּמְאוּם לֹא אָשִׁיבָה,

וְאַכְחִישׁ כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲנִי אֶת יָדִי בָהּ,

בְּאוֹתָהּ הַתֵּבָה שֶׁמָּלְאָה תַּפּוּחִים

וְהֵסִיטָה אוֹתִי לְדַרְכֵי מַדּוּחִים?

וְאוּלָם אֵיךְ אַפְסִיק מִלָּשֵׂאת, מִלְּהָבִיא,

וַעֲדַיִן צָמֵא, לֹא רָוָה לְבָבִי,

וַעֲדַיִן שׁוֹפֵעַ, שׁוֹפֵעַ, שׁוֹפֵעַ

מַעְיַן־הַמַּעֲשִׂיּוֹת כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ?

מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹדֵד שֶׁאִשְׁתּוֹ מְכַשֵּׁפָה,

בְּשׁוֹאֵב מַיִם שֶׁהִרְוָה כָּל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה,

בְּסוֹחֵר שֶׁהָיוּ לוֹ אֵיפָה וְאֵיפָה,

בְּקַצָּב שֶׁמָּכַר לַקָּהָל בְּשַׂר־טְרֵפָה –

כָּל סִפּוּר וְסִפּוּר, כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה

עוֹד יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ הוּא הָדוּר וְיָפֶה

עוֹד יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ הוּא מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ…

וְהַנַּעַר כָּל יוֹם בֵּית הַגֶּצְלְכִי הוֹלֵךְ

וְשׁוֹהֶה בּוֹ בַּחֶדֶר הַצַּח הַמְסֻיָּד,

וּמֵבִיא תַּפּוּחִים לָאִשָּׁה וְלַבַּת

וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב

וְקוֹרֵעַ עֵינָיו וּפוֹתֵחַ אֶת פִּיו…


כְּשֶׁבָּא וְהִגִּיעַ הַפֶּסַח הַהוּא,

רַק קִרְעֵי נְיָרוֹת בַּתֵּבָה נִשְׁאֲרוּ.

וְעֵת אַבָּא עָלָה לָעֲלִיָּה בַּסֻּלָּם

וְרָאָה נֶעֶלְמוּ תַּפּוּחָיו כָּל־כֻּלָּם,

לֹא שָׂרַד וְלֹא־כְלוּם, רַק מְעַט מִן הָרֵיחַ –

לֹא חָקַר, לֹא בָּדַק, לֹא שָׁאַל שְׁאֵלָה,

אַךְ נֶאֱנַח אֲנָחָה כְּבֵדָה, אֲבֵלָה,

כְּדַרְכּוֹ אוֹתוֹ זְמַן תְּכוּפוֹת לְהִתְאַנֵּחַ.


כָּךְ נִצַּלְתִּי אֲנִי (וְנִצַּל גַּם אָחִי!)

מֵחֲקִירָה וּדְרִישָׁה וּמֵעֹנֶשׁ, מִבְּכִי.

וּלְפֶסַח הֵבִיא גּוֹי יָדִיד, הוּא סְמִיטְיוּךְ,

סַלְסִלָּה מְלֵאָה תַּפּוּחִים – מַתָּנָה,

וְנִשְׁמַר הַמִּנְהָג שֶׁל מַתַּן הַתַּפּוּחַ

לַחֲרֹסֶת לַכֹּל גַּם אוֹתָהּ הַשָּׁנָה.


וְאוּלָם עַד הַיּוֹם לְבָבִי לֹא יָנוּחַ

מֵאוֹתָהּ הַעֲלָמָה, מֵאוֹתָהּ גְּנֵבָה…

וְנִדְמֶה לִי – לֹא לֹא, וַהֲרֵינִי בָּטוּחַ! –

כִּי אֶזְכֹּר לְעוֹלָם, עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה,

חֶרְדָּתִי שֶׁעוֹרֵר בִּי מַגַּע כָּל תַּפּוּחַ

עֵת הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ מִתּוֹכֵי הַתֵּבָה…

וּלְהֶפֶךְ, הַיּוֹם עוֹד, אַחַר רֹב שָׁנִים,

עֵת אֶרְאֶה תַּפּוּחִים עֲרוּכִים בְּתֵבָה,

אוֹ אֶנְעַץ אֶת שִׁנַּי בְּתַפּוּחַ חָרְפִּי –

עוֹד אוֹתָהּ רְעָדָה בִּי עוֹבְרָה בְּעָרְפִּי

וּבְאָזְנַי עוֹד אוֹתָם שִׁירֵי־זֶמֶר רַנִּים,

וְנַפְשִׁי תִּתְעוֹרֵר יַלְדוּתִית וּרְעֵבָה

לְהוֹסִיף וְלִשְׁמוֹעַ, לִבְלוֹעַ, לִגְמוֹעַ

אַגָּדָה שֶׁל שִׂמְחָה וְשִׁיר־זֶמֶר שֶׁל נֹהַּ,

אִם אֱמֶת שֶׁל אֱמֶת, אִם אֱמֶת בְּדוּיָה,

וּלְעוֹלָם אֵין נַפְשִׁי שְׂבֵעָה וּרְווּיָה.

כִּי יָרְדוּ לִי בִּימֵי הַיַלְדוּת כְּרוּכִים

אַגָּדָה וּבַלָּדָה וְהַ…תַּפּוּחִים!


תשי"ז


 

הערות וביאורי המשורר    🔗

דִּבּוּרִים… מְשׁוּלִים וּשְׁקוּלִים – שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְשָׁלִים וְהֵם נֶאֱמָרִים בְּמִשְׁקָל שִׁירִי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!