1, ש"ז, מ"ר אַבְנֵטִים, – חגורה עשויה מבגד, Gürtel; ceinture; girdle: ואת הָאַבְנֵט (עשו) שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם (שמות לט כט).  ואת בניו (של הכהן הגדול) תקריב והלבשתם כתנת וחגרת אתם אַבְנֵט (שם כט ח=ט).  ויתן עליו את הכתנת  ויחגר אתו בָּאַבְנֵט (ויקר' ח ז).  כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו וּבְאַבְנֵט בד יחגר (שם יו ד).  ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אַבְנֵטים (שמות כח מ).  והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו והלבשתיו כתנתך וְאַבְנֵטְךָ אחזקנו וממשלתך אתן בידו (ישע' כב כ=כא).  – ונתיחד בפרט °להחתיכה כעין חגורה תפורה בראש המכנסים במקום המתנים ויש בו לפעמים בית קבול להעביר דרך בו פתילים: שיש לנו אבנט של מכנסים אין אנו צריכין לאזור (מחז' ויטרי).  אלו הפתילין שהן תלויין באבנט של המכנסיים וקושר בהן בתי שוקים (רבנו ישעיה, מובא בשבלי הלקט, שבת קז).  וטוב לעשות בראש האבנט כמו שעושין לחגורות (התרומה, שבת רמג).  וכן אלו שיש להן שני אבנטים במכנסיהן האבנט האחד שבו תלויין הרצועות שקושרין בהן האנפילאות והאבנט האחר שמחברין אותן למעלה במתניהן (שבלי הלקט, שבת קז).  שצריך לחגור רצועתו קודם שיתפלל אע"פ שיש לו אבנט במכנסים (מרדכי, שבת רכו).  אסור לקשור ב' ראשי האבנט ברצועות בתוך המכנסים בשבת כ"א בעניבה (שם שפו).  צריך לאזור אזור בשעת התפלה אפילו יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערוה (שו"ע או"ח צא ב).