אַגַּב

*1, – מלת היחס, א) תשמש להורות שדבר אחד הוא האמצע, הכלי שנותן אפשרות לדבר אחר להעשות, ונרדף עם על-ידי, באמצעות, vermittelst; moyennant; by means of : במה דברים אמורים (שכיון שקנה הקרקע נקנו המטלטלין) כשהיו אותן המטלטלין צבורין באותה קרקע אבל אם היו במקום אחר צריך שיאמר לו קנה מטלטלין אגב קרקע וכו' ואם לא אמר קנה אגב קרקע לא קנה(רמב"ם, מכיר' ג ט).  אעפ"י שאמר לו קנה המטלטלין אגב קרקע וכו' (סמ"ג מ"ע פב).  – בְּאַגַּב:  הקנאת שעבוד הפרה באגב קרקע (התרומות מג א).  בזמן שרוֹצה להיות מוקדם לטורפים שצריך להיות הקנאתו באגב (שם).  – ובכנ' אַגַּבּוֹ וכו': ראובן כתב במתנה לבתו חצי פונדק ואגבו ארבעים זהוב' (תש' גאול' בתר' ה). ואין צריך לסיים המקום שקנה אגבו המטלטלין וכו' יכתוב הקניתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי ואגבן הקניתי לו המטלטלים (שו"ע חו"מ קיג ב).  הקניתי לך אחד מקרקעותי ואגבן כל מטלטלין שיש לי (התרומות מג א).  כל נכסינו וכו' ואגבן כל שאר נכסים (נוסח' שטר קנין, מן ה קכה, REJ 47, 58).  – ב) ומצוי הרבה שמושו הארמי:  אגב אורחא2, ע"ג הדרך, ועם פעל או ש"ת ועם ש אחריו, כמו מפני, יען,  da, weil; parce que; because :  ואגב שתקנו מלכות שמים משום בוני ירושלם תקנו מלכות משום ברכת הארץ (סמ"ג מ"ע כז).  ואגב שבארתי לך עבודת וחטא המלאכים אודיעך שאין הדבר כמו שחשבו הפלוסופים (ספ' מלכיאל יח.   וזה ביארתי לך הנה אגב דברים אחרים (שם).  – ג) והשתמשו במלה אגב גם לבדה:  עתה באתי נשען על ענותנותיה דמר להשתחוות לפניו ולבקר את שלומו ואגב אודה לאדוני כי למן היום הזמן דחפני וכו' (ר"י עובדיה, אגר' דופי הזמן).  תדמה לפני הצורה הקיימת איש נקרא משה לבוש רופא בספר על ראשו ואגב טוב שתדע כי מוטב יהיה אם הספר ההוא יהיה ספר המורה בעצמו (ר"י מודינא, לב אריה).



1 מארמית, מרכב מן אַל-גַב, אַל במקום עַל. 

2 היינו דאמרי אינשי אגב אורחך לבעל דבבך אישתמע (סנה' צה:), ובעברית:  זהו שאומרים אנשים, אגב ארח, בלכתך בדרך, לפי תמך, השתמע לאויבך, להפחידו.   – ובהשאלה: מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים ליתני משעת צאת הכוכבים מילתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים (ברכ' ב.  – דבר אגב ארח משמיענו).

ערכים קשורים
א