אָבָשׁ

* 1, אֹבֶשׁ, ש"ז, מ"ר אֲבָשִׁים, — ענב הבר, שבגלל רע האדמה וכדומה לא יבשל לעולם, Heerlinge lambrusque:  מאימתי הפירות חייבות במעשרות התאנים משיבחילו הענבים והאבשים2 משהבאישו (מעשר' א ב). — ועי' ענבים.



1 לא נתברר לנכון מקור מלה זו, ועי' הערה לקמן.

2 כך במשנ' שבמשניות וגמר' בבלי.  ובמשנה בגמ' ירוש' אובשים, וכן בערוך וערוך הקצר ובפרוש ר"י מלכי צדק.  ובס' המליצה של ר"ש בר"ש (הוצ' בכר) אבישן.  ופרש ר' זעירא בגמ' ירוש' שם: משיקראו באישא, ור' אייבו בר נגרא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ.  וגם רמב"ם פרש בלשון באושים, ואמר:  וזה מין ממיני הענבים אלא שהוא מין גרוע.  ע"כ.  והערוך הביא עוד פרוש:  תפוחים קטנים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים