אֶגֶד
*1, ש"ז, מ"ר אֲגָדִים, — א) עצם הקשר, Band lien; band: לולב צריך אגד, לולב אין צריך אגד (סוכ' ל:). הותר אגדו ביו"ט (שם לג:). — ומ"ר: לא יתיר אגדים שלה (של הסוכה) לסותרה (רש"י סוכ' מח.). — ב) חתיכת בד וכדומה שאוגדים על גבי מכה, Binde; bandage: מכה ניתנה לאגד ולא ניתנה לאגד יתירה (ב"ק פה.). אבל יוצא הוא באגד שעל גבי מכה ובקשישין שעל גבי השבר (שבת נג.). בניטל באגדו וכו' בשאינו ניטל באגדו (ערוב' קא:). — ג) דברים אגודים יחד, ירק וכדומה, Bündel; paquet; bundle: אגד (של ירקות) שנטמא והתירו אגדו (ירוש' תרומ' ב מא:).
1 מן אָגָד.