* 1, אָגָא, ש"ז, מ"ר אָגִין, – אילן ממיני הקוצים: ואין מרכיבין כשות על האגא מפני שירק באילן תוספתא כלא' א יב. האומר שביתתי על גבי האילן על גבי חרוב על גבי האגא לא אמר כלום וכו' ונעקר האילן ונעקר החרוב ונעקר האגא שם ערוב' ד יו. עיקר הוורד ועיקר האגה ועיקר האוג אין בהן קדושת שביעית ירוש' שביע' ז לז:. – ומ"ר הקנים והאגין והוורד והאטדין מין אילן ואינן כלאים בכרם ירוש' כלא' ה ל.. – ועי' הג.
1 כן ה בסוף בירוש' המובא בפנים ונקדתי אָגֶה, כמו קָנֶה, עָלֶה, מ"ר קָנִים עָלִים. וכן כתבוה לוי וקוה' ה בסוף ונקדוה אֵגָה, שאין דמיונה במשקלי שמות הצמחים, ונקבוה, אבל בתוספתא ערוב' המובא בפנים היא זכר: נעקר האגא, וכמו"כ מ"ר אגין בירוש' שביע' המובא בפנים ראי' שהיחיד המוכרת הוא לא בסימן נקבה בסוף. ועם א בסוף, כך בתוספתא במקומות המובאים בפנים ונקדו עמנ' לֶו אָגָא שהצ"מ, סי' קד. הערוך הביאו בערוך ערך הג, וכן נראה מבבלי ערוב' לד: הגרסה: הקנין והאטדין וההגין מין אילן, במקום והאגין שבמאמר זה בתוספתא וירוש', וכן חברו עמנ' לו עם הג היגא, ועי' זה.