אֵגוֹר
* 1, ש"ז, — צבור קטן של אבנים, Steinhaufen; tas de pierres; heap of stones: סלע שצף על גבי הארץ ואיגור2 יוצא ממנו (תוספתא שבי' ג ג).
1 משק' אֵזוֹב, אֵפוֹד. בארמ' אוֹגַר איגר, גל אבנים. — 2 כך בתוספתא צוקמ'צ"ל צוק"מ, ובנוסח' איגד, אבל כבר הגיה בעל חסדי דוד מדעתו איגר במקום איגד.