*, ש"נ, בכנ' אֲדוֹנָתִי, אֲדוֹנָתְךָ, מ"ר אֲדוֹנוֹת, אֲדוֹנוֹתַי, - שם הנקבה מן אָדוֹן הקודם, Herrin; maitresse; lady, mistress: כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו וכו'  (מד"ר בראש' פט).  בן שהפר לאדונתו בן שהפירה לו אדונתו (שם צח).  אבל יוסף כשהיה עבד היה ירא את ה' שאדונתו משדלתו בדברים והוא אומר לה ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת (תנחומא נשא לג ). -  ובסהמ"א: ויבואו שרי הצדוקים ועמהם אריסתובלוס בן המלכה שר צבאם וידברו אל המלכה לאמר אדונתנו המלכה לעולם תחיי (יוסיפון, פרק לד). תרבה להתרומם השפחה על אדונתה וכו' כלומר פעמים רבות מכעסת אדונתה ומקבעת אדונתה את הכל בלבה (ר"ח שבת לב.).  ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך (רש"י  בראש'  מט כה).  הריני אוסרת עלי בהנאה כהקדש כקרבן כעולה כל איש שבעולם מלבד האיש אשר יבחרו לי אדונתי אמי פלונ' והנכבד פלוני הדרים כאן (שו"ת הר"נ גירונדי לב).  ואומר אנא אדונתי גברתי בושתי וגם נכלמתי (בגידת הזמן יז).  אמרו לה (להאשה הרופאנית) אדונתנו מארץ רחוקה באנו ושמענו שמעך שאת רופאנית מעולה (ספר מעשי'  REJ 1896, 238 ).  ויבוא ר' יוחנן אל המלכה ויאמר אליה אדונתי הגידי לי אם אוכל למצוא מה שאני מבקש (שם, דף 247).  ומצד אדונתי אמי שכם משפחת השכמי (ר' קלונימוס, אבן בחן ). - ושגור השם הזה בדבור העברי של המון העם (בפרט הספרדים) בארץ ישראל כשם תאר כבוד ודרך ארץ לאשה, Madame.