1 משק' אָדוֹן, מן דון. 

2 אחד מהכתובים הקשים שבמקרא ויש לחשוב כי הוא משובש.  אך לפי הנוסחה שבידינו, התרגומים והמפרשים הקדמונים ראו בו מקור, אדוש במקום הדוש, וכן גם רוב החדשים, אך כבר דחה זה אולסה' (סי' 245) ואמר, כי אם זה לא שבוש פשוט הוא מקור מן שרש אדש.  בטכר (סי' 988) סובר, כי זה שנוי בכונה בדרך המליצה של הנביאים לחזק הרשם ליצר צורה חדשה, לא רגילה בלשון.  ברט (מה"ש, סי' 79) רואה בו מקור הפע' ארמי מן דוש, ודחה זה קויץ (KHG, § 113 W Anm.1) וכמו"כ פקפק במציאות פעל אדש בעבר' הקדומה.  עכ"פ, לפי הנוסח המקוּבל, היותר מתישב על מליצת הכתוב, הוא מה שאמר בו קניג (ב', ברשימת המלים)  כי אָדוֹש הוא שם ע"מ אדון.