אֶדֶשׁ

° 1, ש"ז, — עצם עצמיות, Wesen; essence: מפני שאדש עקר הנפש הוא עקר שכלי וכו' ומאיר יותר מזוהר אדש הכוכבים והפלכים (ר' ברכי' הנקדן, הוצ' דר' גלנץ, פסקה ל). ואין רשות לרגש מראה להשגיח בה ובעקרה ובאדש שלה (שם). והיא עצם הנפש אדש נקי וממש מאיר (שם, פסק' מח).



1 בסורית אדשא. במשמ' צורה, עצם, אדשאתא סגולה, מיונית εἶδος.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים