, אָהֵב, בהפסק ובז"ק, וכמו"כ לפני אָ, אָהַבְתָּ, אָהָבְתִּי, עת' אֵהַב, =הָב, אֹהַב, (וגם אֶאֱהֹב), תֶּאֱהַב, =הָב, (תֶּאֶ=), תֹּאהֲבִי, תֶּאֱהֲבִי, תֶּאֱהָבִי, יֶאֱהַב, =הָב, יֹאהַב,  =הָב, נֹאהַב, נֶאֱהַב, תֹאהֲבוּ, ואולי בהמונית; תְּאֵהֲבוּ, תֶּאֱהָבוּ, =הָבוּן, בכנ' אֲהֵבוֹ, אֲהֵבְךָ, אֲהֵבָהּ, אֲהֵבַתְךָ, אֲהֵבַתְהוּ, אֲהַבוּךָ, אֲהֶבְכֶם1, יֶאֱהָבוֹ, יֶאֱהָבֵהוּ, יֶאֱהָבֶהָ, צווי אֱהַב, אֱהֹב, אֱהָבוּ, — נפשו נטתה לדבר, רצתה וחפצה בדבר, חשה נטיה לדבר, lieben; aimer; to love: וישראל אָהַב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו (בראש' לז ג).  את גאון יעקב אשר אָהֵב (בראש' לז ג).  וַאֲהַבְתֶּם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים (בראש' לז ג).  אני אהביה אֵהָב (בראש' לז ג).  וַיֶּאֱהַב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אֹהֶבֶת את יעקב (בראש' לז ג).  תועבת יי' דרך רשע ומרדף צדקה יֶאְהָב (בראש' לז ג).  ודבר ישרים יֶאֱהָב  (בראש' לז ג).  והיה כי יאמר (העבד) אליך לא אצא מעמך כי אֲהֵבְךָ ואת ביתך כי טוב לו עמך (בראש' לז ג).  ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד וַיֶאֱהָבֵוּ2 יהונתן כנפשו (בראש' לז ג).  הלוא אח עשו ליעקב נאם יי' וָאֹהַב את יעקב (בראש' לז ג).  כי נער ישראל וָאֹהֲבַהוּ (בראש' לז ג).  ארפא משובתם אֹהֲבֵם נדבה (בראש' לז ג). — ועם ל... להנפעל: לא תקם ולא תטר את בני עמך וְאָהַבְתָּ לרעך כמוך (בראש' לז ג).  כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם וְאָהַבְתָּ לו כמוך (בראש' לז ג).  ולשנאי יי' תֶּאֱהָב (בראש' לז ג). — וחבּת זכר ונקבה זל"ז: והמלך שלמה אָהַב נשים נכריות רבות (בראש' לז ג).  וַיֶאֱהַב (שמשון) אשה בנחל שורק ושמה דלילה (בראש' לז ג).  ומיכל בת שאול אֲהֵבַתְהוּ (בראש' לז ג).  על כן עלמות אֲהֵבוּךָ (בראש' לז ג).  לך אֱהַב אשה (בראש' לז ג). — °אֱאֶהֹב: כי אֱאֶהֹב גם מאשר אהבתי חיי ונפשי סלה אותך שולמית יענו ויעידו גבעות אלה (בראש' לז ג).   — ונטיה למאכלים ומשקים: ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה ועשה לי מטעמים כאשר אָהַבְתִּי והביאה לי ואכלה. (בראש' לז ג). לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אָהֵב (בראש' לז ג).  ותעש אמו מטעמים כאשר אָהֵב3 אביו. (בראש' לז ג).  וְאֹהֲבֵי אשישי ענבים (בראש' לז ג). — ולדברים לא בע"ח: כי מקנה רב היה לו (לעזיהו) ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אֹהֵב אדמה היה (בראש' לז ג).  ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אָהֵב (בראש' לז ג).  אֹהֵב יין ושמן לא יעשיר (בראש' לז ג).  אֹהֵב כסף לא ישבע כסף (בראש' לז ג).  כלו אֹהֵב שחד ורדף שלמנים (בראש' לז ג). — ובדברים רוחניים ומפשטים: אָהַבְתָּ צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברך (בראש' לז ג).  אָהַבְתָּ רע מטוב שקר מדבר צדק (בראש' לז ג).  איש אֹהֵב חכמה ישמח אביו (בראש' לז ג).  איש מחסור אֹהֵב שמחה (בראש' לז ג).  אֹהֵב מוסר אֹהֵב דעת ושונא תוכחת בער (בראש' לז ג).  אל תֶּאֱהַב4 שנה פן תורש (בראש' לז ג).  תֶאֱהָבוּן ריק תבקשו כזב (בראש' לז ג). — ובתו"מ: ששה דברים נאמרים בסוס אוהב את הזנות ואוהב את המלחמה וכו' (בראש' לז ג). — וצווי: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (בראש' לז ג). — ובכנ': כי עתה יֶאֱהָבַנִי אישי (בראש' לז ג). אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם וְיֶאֱהָבֶךָּ (בראש' לז ג).  ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו וַיֶאֱהָבֵהוּ מאד (בראש' לז ג).  ויקח (יצחק) את רבקה ותהי לו לאשה וַיֶּאֱהָבֵהָ (בראש' לז ג). — והמקור אָהֹב, אֱהֹב, לֶאֱהֹב: עת לֶאֱהֹב ועת לשנא (בראש' לז ג). — ועם פעל אחריו: כלם (הצופים שלהם) כלבים אלמים לא יכלו לנבח הזים שכבים אֹהֲבֵי לנום (בראש' לז ג).  כה אמר יי' לעם הזה כן אָהֲבוּ לנוע רגליהם לא חשכו (בראש' לז ג).  כנען בידו מאזני מרמה לעשק אָהֵב (בראש' לז ג).  ואפרים עגלה מלמדה אֹהַבְתִּי5 לדוש (בראש' לז ג).  לא יֶאֱהַב 6 לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך (בראש' לז ג). — ובמשמ' שמחה ורצון בדבר: אָהַבְתִּי כי ישמע יי' את קולי תחנוני (בראש' לז ג). — ופָעוּל אָהוּב, אֲהוּבָה, geliebt; aimé= ée; beloved: כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אֲהוּבָה והאחת שנואה (בראש' לז ג).  ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו (כמו שלמה) וְאָהוּב לאלהיו היה (בראש' לז ג). — ובתו"מ: אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות (בראש' לז ג).  לעולם יהא אדם ערום ביראה מענה רך משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפילו עם נכרי בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות (בראש' לז ג)  אמרה כנסת ישראל רבש"ע אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנוני (בראש' לז ג).  — ושֵׁם, אָהוּב, עי' ערך * אָהוּב. — אֹהֵב, אוֹהֵב, אוֹהֶבֶת, שֵׁם, עי' ערך אוֹהֵב.

— נֶאֱהָב, לנק' נֶאֱהָבָה, =בֶת, מ"ר נֶאֱהָבִים, נֶאֱהָבוֹת, — מה שראוי לאהֹב, מה שהכל אֹהבים, liebenswürdig; aimable; amiable: שאול ויהונתן  הַנֶּאֱהָבִים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו (בראש' לז ג). — °והיחיד: ויעמוד לכבודי בלי כח האיש הנאהב (בראש' לז ג). — ואמר המשורר: וכניצוץ יכלה מפני השלהבת, כן תכל כל רוח מולך נאהבת (בראש' לז ג).  — ובדברים לא בע"ח: וסביבנו משרתים חמודים, במנורות לפנינו עומדים, להביא כל מאכל נעים ונאהב (בראש' לז ג).  ובעודנו הולכים על הנתיב במדבר בערבה, מצאנו כר נרחב, ועמק נחמד ונאהב (בראש' לז ג).  מדותיו נאהבות ונעימות (בראש' לז ג).  אגרתך הנאהבה והנעימה וכו' קבלתי במועדה (בראש' לז ג).  וכל הגיונך נאהבים ונעימים (בראש' לז ג).

— נִפע', *נֶאֱהַב, מקו' הֵאָהֵב, — א) עשה שיאהבהו, sich beliebt machen; se faire aimer; make oneself  beloved: האהב נפשך לעדה ולשלטון עיר הכאף ראש (בראש' לז ג).  מכות האלו גרמו לי להאהב לאבי שבשמים (בראש' לז ג). — ב) נעשה אהוב: שיהיה שם שמים נאהב על ידיך (בראש' לז ג).

— פִע', אִהֵב, — א) אהב אהבה עזה, lieben; aimer; love: עד מתי פתאים תְּאֵהֲבוּ7 פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת (בראש' לז ג). — והשם מְאַהֵב, עי' שם. — ב) *אִהֵב את פלוני על..., עשה שיאהבוהו, geliebt machen; faire aimer qqn.; make beloved: תהא מאהב שם שמים על הבריות שתהא יודע ד"ת ותהא קורא ושונה בד"ת ויהא משאך ומתנך עם בני אדם באמונה כדי שיהיו הבריות הרואים אותך יאמרו אשרי פלוני שלמד תורה (בראש' לז ג).  מאהבין את ולדה (של הפרה) עליה (בראש' לז ג).

— פֻע', אֹהַב, אוּהַב, מְאֹהָב, מְאוּהָב, — שאוהבים אותו הרבה, beliebt; aimé; beloved: תהא מאוהב על הבריות וירחיק את עצמו מן העבירה ומן הגזל מישראל ומן הגוי (בראש' לז ג). מי גדול האוהבים או המאוהבים (בראש' לז ג). 

- הִפע', הֶאֱהִיב את פלוני... א) עשה שפלוני יאהב, Jem. zur Liebe geneigt machen; lui faire aimer; induce to love: שהיה אברהם אבינו מכניסן (את הגרים) לביתו ומאכילן ומשקן ומאהיבן ומקרבן ומגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה (בראש' לז ג). למה הוא קורא אל הנשיאים רֵעים אלא שכיון להאהיבן ולקרבן (בראש' לז ג). האהבנו לך עלמות הרבה דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראש' לז ג). - ב) °האהיבו על פלוני בעיני פלוני, עשה שיאהבהו, beliebt machen; faire aimer; make beloved: ממני דונש בן לברט אחיך אהובך הדורש לאלהיך בעד שלומך להאהיב הצדק עליך (בראש' לז ג). ודברי חבה וריצוי להאהיבו בעיניה (בראש' לז ג). 

- הִתפ', * הִתְאַהֵב, - א) נעשה אהוב, beliebt werden; devenir aimé; to become loved: שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה (בראש' לז ג).  - ב) °עשה את עצמו אהוב, sich beliebt machen; se faire aimer; make oneself loved: ירא אמך ודבר טוב לדודך ולשארך וכבד את חברך והתאהב לכל נברא (בראש' לז ג). כשהיה (אהרן) מרגיש באדם שתוכו רע וכו' היה מתחיל לו לשלום והיה מתאהב אליו (בראש' לז ג). שדרך הגולים והנדחים בארץ לא להם להתאהב ולהתדבק ולהתערב עם הבריות (בראש' לז ג). בני אל תתאהבו עם הכסיל כי אהבתו שנאה ואחותו מריבה וריעותו קטטה (בראש' לז ג).