1 רק בלשון העברית. ונראה כי לשון זו יחדה לה ליסוד לכל מושגי הנטיה והרצון בדבר, את ההברה השניית אה, ותתן לה ע"י הוספת אותיות אחדות גונים מתחלפים: אה-ב, א-ב-ה, א-ו-ה.  ועי' הערה לערך אהד. ואולי היסוד הוא הב, ובערב' הַבּ, هَبّ, ודומה לזה גם חַב, חבב.