אֹהַר

* 1, ש"ז, מ"ר אֳהָרִים, - מצודה לדגים ועופות, כמין סל של נצרים רחב למטה וצר למעלה וכעין מסגרת בפיה שע"י נדנוד הדגים או העופות תסגר מעצמה, Reuse; espèce de nasse; snare, בארמית2.



1 לא נתברר מקורו.  הערוך אומר: ואוהרי פי' כמו אוחרי, הן עשויין מן חריות של דקל כדכתיב סלי חורי.  ע"כ.  אך זה דחוק.  אך בעצם משמעת מלה זו אין ספק, כנראה מירוש' המובא לקמן, וכן פרשוה ר"ח ורש"י, והערוך תאר פרטי צורת זה האהר, כרשום בפנים.

2  מצודת חיה ועופות ודגים יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור וכו' באוזלי ואוהרי כולי עלמא לא פליגי (שהוא גזל גמור) כי פליגי בלחי וקוקרי (גיט' ס:).  רב שרי לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולו דמועדא (מו"ק יא.). הוהרא שרי מיעבדינא במועדא לצוד בה דגים במועדא (ירוש' מו"ק ב פא:).

חיפוש במילון: