אוֹבֶדֶת, אוֹבְדִים, אוֹבְדוֹת, —  מי שהוא ברעה גדולה, בעֹני, בצרה, וקרוב שיאבד, Unglücklicher; malheureux; unhappy במקור נדפס 'munhappy': ברכת אוֹבֵד עלי תבא ולב אלמנה ארנן (איוב כט יג) .  אם אראה אוֹבֵד מבלי לבוש ואין כסות לאביון (שם לא יט).  תנו שכר לְאוֹבֵד ויין למרי נפש (משלי לא ו) . —  °ואוֹבֶדֶת: עתה דעי אחותי אשר הנני היום שבורת רוח, מרה, וכמעט גם אובדת (רמח"ל, מגדל עז ב ג) . — ומ"ר: האם מעטים היום האובדים ומרי נפש (שם) .