אֹהֵב, ש"ז, בכנ' אוֹהֲבִי, אֹהֲבִי, אוֹהֲבְךָ, אֹהֲבְךָ, בנק' אוֹהֶבֶת, בכנ' אוֹהֲבְתִּי, אֹהֲבְתִּי, אוֹהֲבְתְּךָ, מ"ר אוֹהֲבִים, אֹהֲבִים, אוֹהֲבוֹת, אֹהֲבוֹת, – א) מי שאֹהֵב את חברו, ידיד Freund; ami; friend: נאמנים פצעי אוֹהֵב ונעתרות נשיקות שונא (משלי כז ו). אש רעים להתרועע ויש אֹהֵב דבק מאח (שם יח כד). ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אֹהֲבִי (ישעי' מא ח).  הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אֹהֲבְךָ (דהי"ב כ ז). אֹהֲבַי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו (תהל' נח יב). וישלח (המן) ויבא את אֹהֲבָיו ואת זרש אשתו (אסת' ה י). – ואמר בן סירא: לאוהב אמונה אין מחיר ואין משקל לטובתו (ב"ס גני' ו יה).  אל תמיר אוהב במחיר ואח תלוי בזהב אופיר (שם ז יח). אל תטש אוהב ישן כי חדש לא ידועיך יין חדש אוהב חדש וישן אחר תשתינו (שם ט י). – ובתו"מ: האוהב והשונא (פסול לעדות).  אוהב זה שושבינו (סנה' ג ה). מי שזכה בקטורת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו (תמיד ו ג).  נראין כאוהבין בשעת הנאתן (אבות ב ג). שלשה אוהבין יש לו לאדם בחייו בניו וממונו ומעשיו הטובים (פדר"א לד). – ובסהמ"א: כשיריבו האוהבים יתישבו (ישמחו) האויבים (Brülls Jahrb.  VII, 24).  אמר החכם האוהב הנאמן מי שהתנדב לך בממונו בעת רצונך ובנפשו בעת צרתך (מבחר הפניני', בחינ' האוהבים). אמר החכם שני דברים אין בעולם יותר מעטים מהם ובכל יום ויום יוסיף מעוטם ממון מהתר שתוציא אותו לשם שמים ואוהב נאמן שתבטח בו (שם, אבדת אוהב הנאמן).  ושמע איש לגיטפשון החכם מתפלל לאל לשומרו מאוהביו וכו' (רשב"ץ דורן, מגן אבות א ו). וכן אמרו החכמים האוהב אחד הוא או הוא או אתה (שם).  ואמר החכם ד' דברים טובים יותר כשהם ישנים מחדשים היין והדג והשמן ועל כולם האוהב (ר"י מודינא, צמח צדיק ד). – ב) *איש אוהב אשה. Liebhaber; amant; lover: אוהבתו באת ואינה מוצאה אותו וכו' אוהבה בא ואינו מוצא אותה (ירוש' ע"ז ב מ ג). משל לאשה שהיתה אצל אוהבה ונשבעת בחיי בעלה (מד"ר ויקר' כו). ראו כמה חכם אדוני המלך ידע שנתתי עיני באחר ידע שיש לי אוהב ונתן לי את הגט (מדרש תהל' קלט א).