*, ש"נ, מ"ר אוּמָנִיוֹת, – א) ידיעה לעשות מלאכה כתקונה, Kunstfertigkeit Handwerk;  métier; trade : ר' מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה (קדוש' ד יד).  אם היה אומן נותנין לו שני כלי אומנות מכל מין ומין (ערכ' ו ג).  רבן גמליאל אומר כל שיש בידו אומנות למה הוא דומה לכרם שמוקף גדר ולאריס שמוקף סייג (תוספתא קדוש' א יא).  ר' יוסי אומר משום רבן גמליאל כל מי שיש בידו אומנות למה הוא דומה לאשה שיש לה בעל בין שמתקשטת ובין שאינה מתקשטת אין הכל מסתכלין בה (שם).  כל שאינו מלמד את בנו אומנות ילמדו ליסטות (שם). – ומ"ר: כל האומניות אדם הראשון למדם (מד"ר בראש' כד). – ומשל: תפשת אומנותי בוא לבוש לבושי (ילקוט שמעוני, תהל' עא).  – ובמשמ' בני האומנות: שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ואלו הן החייטים הספרים והכובסין (פסח' ד ו).  ולא היו יושבין (בבית הכנסת הגדולה באלכסנדריה) מעורבבין אלא זהבים בפני עצמן וכספין בפני עצמן וכו' כדי שיהא אכסנאי בא ומיטפל לאומנותו ומשם היתה פרנסתו יוצאת (תוספתא סוכה ד ו).  מכאן אתה למד שאם ברח ראש האומנות ברחה כל האומנות (מדר' תהל' קיד ט). – °ועצם המלאכה, הדבר העשוי: לפיכך אין בני העיר מעכבין גם על המוכרים להביא אומנותם ולמכור לנקבצים לשוק (רש"י ב"ב כב.). – ב)  *עסק שאדם עוסק בו לפרנסתו: יה"ר מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו (ברכ' יו:).  שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנותו בפניו (שם מג:).  לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו (מכות כד.).  אין לך אדם אוהב בן אומנותו אבל החכם אוהב בן אומנותו (מד"ר בראש' לב). – ג) בהשאלה, ערמה, תחבולה, Kunst, Kunstgriff; artifice : כל הצדיקים באו באומניות על הקב"ה (מד"ר שמות מז).  – ד) עבודת המלכות, Staatsdienst; service d'état; state service : האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות1 (ב"ב ט ד).  – בעל אומנות, בעלי אומניות, עי' בעל.  –  ועי' מלאכה, השיכים.