1, ש"ז, סמי' אוֹצַר, מ"ר אוֹצָרוֹת, אֹצָרוֹת, סמי' אוֹצְרוֹת, אֹצְרוֹת, - א) צבור של דברים יקרים, כסף וזהב ואבנים טובות וכדומה, Schatz; trésor; treasure : טוב מעט ביראת יי' מֵאוֹצָר רב ומהומה בו (משלי יה יו). ויקח (שישק מלך מצרים) את אֹצְרוֹת בית יי' ואת אוֹצְרוֹת בית המלך ואת הכל לקח (מ"א יד כו). ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לְאֹצְרֹתָיו (ישע" ב ז). ישאו על כתף עורים חיליהם ועל דבשת גמלים אוֹצְרוֹתָם (שם ל ו). פעל אֹצָרוֹת בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות (משלי כא ו). לא יועילו אוֹצְרוֹת רשע וצדקה תציל ממות (שם י ב). - ואמר בן סירא: חכמה טמונה ואוצר מוסתר מה תועלת בשתיהן (נוסחה העברית של קמבריג' פרשה יא). — ובהשאלה: יראת יי' היא אוֹצָרוֹ (ישע' לג ו). — ב) המקום ששם האוצרות צבורים: Schatzkammer; trésorerie; treasury : וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליי' אוֹצַר יי' יבוא (יהוש' ו יט). ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן בְּאֹצְרוֹת בית יי' (מ"א ז נא). בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ (יחזק' כח ד). וְאוֹצָרוֹת עשה (המלך חזקיה) לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה (דהי"ב לב כז). — ג) מקום שמירה לתבואה, יין וכדומה, Keller, Speicher; cave, grenier; cellar : עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשׁמו אֹצָרוֹת נהרסו ממגרות כי הביש דגן (יואל א יז). לְאֹצְרוֹת היין (ממונה) זבדי השפמי וכו' ועל אֹצְרוֹת השמן יועש (דהי"א כז כז-כח). — ובתו"מ: לא מכר לו (עם המרחץ) את המגורות של מים ולא את האוצרות של עצים (ב"ב ד ו). רחת של גרוסות טמאה של אוצרות טהורה (כלים יה ה). ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה (פסח' ח.). עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל (שם). תן דעתך כמה משפלות של תבן אתה מכניס לאוצר וכו' כמה משפלות של קוצים אתה מכניס לאוצר (פסיק' רבתי, כי תשא). — ובכלל °חדר לשמירת חפצים וכדומה: איברא שרוב הבתים אין בהם דין חלוקה לפי שאין הבתים שוים שיש בהם בתים וחדרים ועליות ובית מבשלים ואוצר (שו"ת ריב"ש רכז). — ובהשאלה: יפתח יי' לך את אוֹצָרוֹ הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו (דבר' כח יב). הלא הוא כמס עמדי חתום בְּאוֹצְרֹתָי (שם לב לד). — ד) *אוצר הממשלה, Staatsshatz; le Trésor; state treasure : לא יאמר ישראל לגוי ולכותי ולמי שאינו נאמן על המעשר הילך מאתים זוז ושקול תחתי (מן) [ל]האוצר אלא אומר לו פטריני מן האוצר2 (תוספתא דמאי ו ד). — ה) *דבר השמור לעת הצרך, Vorrath; provision: עושה אדם את זבלו אוצר (שביע' ג ג). אמר רב עושה אדם את קבו (מעט התבואה יש לו) אוצר (ב"ב צ:).
אָסָם, אוצר לתבואה. — אָצַר, עשה אוצר, קבץ. — *אֻרְיָה, אוצר גדול בשדה לתבואה. — בֵּית נְכוֹת, לדברים יקרים, יקרי המציאות. — *גָּנַז, וכל יתר הפעלים במשמעת הסתיר והחביא באיזה מקום עי' טמן. — גֶּנֶז. — זָהָב, כֶּסֶף, וכו'. — חָנוּת, אוצר סחורות למכירה, עי' במקומו מיני החניות והשיכים. — חָסֹן, הֵחָסֵן. — מֶזֶן, מְזָוֶה מקום ישמרו בו מאכלים, וכדומה. — מַמְגוֹרָה, מקום ישמרו בו תבואות. — מִסְכָּנוֹת, אוצרות יצברו בהם תבואות וכדומה לצרכי המדינה. — *מַרְתֵּף, ליין וכדומה. — *מַתְבַּן, אוצר של תבן. — סְגוּלָה, *סַגֵּל.
1 משקל פוֹעָל משרש אצר, עי"ש.
2 כך בתוספתא צוק'. ובירוש' ויניציה בסוף פרק ו' לא יאמר אדם לחבירו הילך מאתים דינר ושקול על ידי לאוצר אלא אומר לו פרשיני מן האוצר. והערוך ערך פל גרס בירוש' במקום זה: פול תחתי לעוצר. ובבבלי (ע"ז עא.): עול תחתי לעוצר. ובגמ' כ"י הגרסה לאוצר.