1, פ"י, אָצַרְתִּי, אָצְרוּ, עת' תֶּאֱצֹר, תֶּאֶצְרוּ, אֹצְרִים, אֳצֹרְנָה, —  קבץ דברי חפץ ושם במקום למשמרת,   Schätze sammeln; thesauriser; to store: הָאֹצְרִים חמס ושד בארמנותיהם (עמו' ג י). הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אָצְרוּ אבתיך עד היום הזה בבל (ישע' לט ו). —  ובפרט  *שמר תבואה וכיוצא בזה באוצר לאחרי זמן כדי להעלות השער: אין אוצרין בארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנין וסלתות (תוספתא ע"ז ג ד). אוצרי פירות ומלוי רבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים עליהן הכתוב אומר וכו' נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם (ב"ב צ:). ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל ג' שנים וכו' (שם). וכל המפקיע שערים או שאצר פירות בא"י וכו' הרי זה כמלוי ברבית (רמב"ם מכיר' יד ו). — ויצפה לעתות אצור המסחרים ועתות מכירתם (חו"ה חשבון הנפ' ג).

—  נִפ', נֶאֱצַר, הֵאָצֵר: והיה סחרה ואתננה קדש לה' לא יֵאָצֵר ולא יחסן (ישע' כג יח). — ובמשמ' °נאסף במקום אחד,  sich ausammeln; s'accumuler; accumulate במקור נדפס באנגלית "accmulate". : קול אד עשני נאצר בבטן העב (ר"ש אבן תבון, יקוו המים ד). וזה אמנם יהיה בסבת האצר האד הקיטורי בבטן האדמה (רלב"ג איוב י).

—  פִע' *אִצֵּר: בכונס מתוך שלו אפילו עשר שנים מותר לאצר2 (תוספתא ע"ז ד א). ובשני בצורת אפילו קב חרובין לא יאצר (ב"ב צ:). ועל התבואה שתירקב שאל"כ היו בעלי בתים מאצרין אותה ומביאין רעבון לעולם (רש"י פסח' נד:).

—  פועַ', אוצַר, עם ו ההפוך וָאוצָר, —  הפקיד אוצרים, פקידים על האוצרות: וָאוֹצְרָה3 על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר (נחמ' יג יג).

—  הִתפ', °הִתְאַצֵּר, נשתמר כמו באוצר: בצרור החיים להתאצרה (קונט' גזר' תתנו, דף ד).