1, פ"י, עת' יֶאֱרֹג, תַּאַרְגִּי, — קלע החוטים זה בזה שתי וערב, weben; tisser; weave; אם תַּאַרְגִּי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת שופט' יו יג.  הנשים אֹרְגוֹת שם בתים לאשרה מ"ב כג ז.  ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יֶאֱרֹגוּ ישע' נט ה.  הצובע מלא הסיט בקליפי ערלה וארגו בבגד וכו' האורג מלא הסיט מצמר הבכור ערלה ג ב-ג.  ארג בו את הבגד הבגד אסור בהנאה ע"ז ג ט.  כמה יהא בפקעת ותהא מיטמאה בנגעים כדי לארוג ממנה שלש על שלש נגע' יא ח.  אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג כלא' ט ח.  הקלע שבית קבול שלה ארוג עדי' ג ה.  מעשה באשה אחת שהיתה אורגת מפה בטהרה וכו' תוספתא כלים ב"ב א ג.  על מקום הארוג ולא על מקום הפתיל ספרי, שלח קטו.  שומע אני יארגנה עמה שם.  מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל ואמרה לו רבי בגד זה ארגתיו בטהרה חגיגה כ.. — ובהשאלה לכל דבר שהולך שתי וערב זה ע"ג זה: קנים שנועצים בארץ לארוג בו קוצים או נסרים סביבות השדה וכו' הקוצים שאורגין בו סביב רש"י ב"מ קג:. — ולחבור דברים יחד: והוא אורג את העולם שיצאו כולם למיניהם מד"ר במדב' יב.  שהיו אורגים עמו בדברי תורה שם רות.  אנעים זמירות ושירים אֶאֱרֹג כי לך נפשי תערג שיר הכבוד י.  אַרוּגֵי עז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה בוטים רֹן בחיך וגרון לך ה' הגדלה אופן שבת א אחר פסח. — ואומרים: °וכי באריגה אחת ארגם2 כולם פחד יצחק, ערך אטו, ר"ל חברם וכללם יחד בלי שום הבדל ביניהם. 

— נפ', *נַאֱרַג: פרוכת עביה טפח ועל שבעים ושנים נימין נארגת שקלי' ח ה.  כליו של כהן שהיו נארגין אצל כליו של ישראלתוספתא תרומ' י ט.  כל הכלים הנארגין ע"ג מחט שם כלים ב"מ ו ה.  שהיה נארג אצל ישראל ירוש' תרומ' יא מח ב.  — ובהשאלה: בנין הנארג נדוש במורג אצבעות שפלו, קינה ת"ב.  נארגו בתוכן חרוזים גוטלבר ממצרים כח.

— פִע', *אֵרֵג, — עושה איזה דבר מימין לשמאל וחוזר משמאל לימין, כמו האורג בחוט הערב שלו: המארג חייב בתחילתו וחייב בסופו תוספת' פאה א ט.

— פֻע' °אֹרַג: אז באין לבוש הוד והדר לובש עד לא אֹרַג גאות לבש שהי"ת יום ג .

— התפ', °הִתְאַרֵג, נִתְאַרֵג: כל הדברים מתמזגים ומתארגים כסאות לבית דוד א ז.