* 1, ש"נ, מ"ר אַזְהָרוֹת, — א) הודעה ומצוה שלא לעשות דבר, Warnung; avertissement; warning: זה הכלל כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהם משום כרת (פסח ג א). אזהרה ללשון הרע מניין ונשמרת מכל דבר רע (ירוש' פאה א טז.).  אזהרה לבית דין שלא יהא רך לזה וקשה לזה (כתוב' מו.). אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שמעו והאזינו אל תגבהו (סוטה ה.). אזהרת עשה לא שמה אזהרה (סנה' נו.).  — ומ"ר: אם אמרת בנדה שיש בה שתי אזהרות וכו' תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת (ירוש' שבת ז ט.). — ב) °פיוט על האזהרות, על כל המצות של התורה; אזהרות של רסע"ג, אזהרות של ר"ש בן גבירול: והגאון רב סעדיה חבר אזהרות וכלל כל המצוות באלה עשרת הדברים (ראב"ע שמות כ א). ויש בעלי אזהרות שהכניסו במצות לאוין וכו' (הוא, יסוד מורא ב). והנה בעלי האזהרות דומים לאדם שסופר כמה הוא מספר העשבים הכתובים בספר רפואות (שם). וכן יסד רבינו אליהו הזקן באזהרת אמת יהגה חכי (תוספ' סוכ' מט.).