אֵזוֹב

1, אֵזֹב, ש"ז, מ"ר אֱזוֹבִים, — צמח טוב הריח ישתמשו בו לרפואה, Ysop; hysope; hyssop: ולקחתם אגדת אֵזוֹב2 וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף (שמות יב כב). וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת וְאֵזֹב (ויקר' יד ד). ולקח אֵזוֹב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר (במד' יט יח). — ומפני שהתשמשו בו לטהר את הטמא נעשה למשל לדבר מטהר: תחטאני בְאֵזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין (תהל' נא ט). — ומפני קטנו היה למשל לקטנות, לדבר קל הערך: וידבר (שלמה) על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד הָאֵזוֹב אשר יצא בקיר (מ"א ה יג). — *ומשל: אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר (מו"ק כה:). — ואמר המקונן: אש בארזים נפלה מה יעשו איפה אֱזוֹבֵי הקיר ביד נקצרו (רשב"ג, קינה על ר' יקותיאל). מה יעשו אזובי קיר אל בית (סליח' מוס' יוה"כ, ברית כרותה). — וממנו מינים: *אזוב יָוָן, אזוב כוחלי, מדברי, רוֹמי (פרה יא ז). °איזוב שבצורים (אסף הרופא לג). ואזוב פרסי (קאנון ג יג ב ב). — ועי' צמח



1 משקל אזוֹר, אפוֹד, באשור' זֻוּפ, ארמ' איזובא, סורית זופָא, ערבית זופַא زوفَاء והיא מלה זרה בערבית. והנה פקפקו חכמי הדקדוק אם ברבים צ"ל אֱזוֹבִים או אֵזוֹבִים, והכתיב איזובי קיר ביוד אחר הא' במאמר המובא בפנים אינו מכריע כי יוד משמש בכתיב התלמודי גם במקום  ֱ. ורד"ק החליט הרבים אֱזובים והסתיע בשיר רשב"ג. 

2 מנחם בן סרוק אמר: לא עמדו אנשי סברא על פתרונו. וברור הדבר, כי העברים כנו בשם זה צמחים אחדים מזה המין, וכבר תרגם אותו רב פפי (שבת קט:) שומשוק. רסע"ג וריב"ג ורמב"ם: צעתר, שהוא מין אזוב. ועברה המילה גם להלשון היונית וכבר השתמשו בה רוב האחרונים בספרותנו, להמין אזוב הרפואי. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים