ש"ז, מ"ר זָהֳרִים, זָהֳרֵי, – אור מבהיק, Glanz;  splendeur; brighteness: ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זֹהַר כעין החשמלה יחזק' ח ב. והמשכילים יזהרו כְּזֹהַר הרקיע דני' יב ג. שראה אותו (סמאל את משה) שהוא יושב וכותב שם המפורש וזוהר מראהו דומה לשמש והוא דומה למלאך ה' צבאות מד"ר דבר' יא. וכל צדיק וצדיק מהלכת עמו שכינה בריבי רבבות מלאכי שרת ועמודי ברק סביב להן וניצוצין של זוהר מוקפות להן וזיקוקי זיו מבהיקים את פניהם מדר' א"ב דר"ע כ. זוהר הכוכבים נקרא אור ר"ח פסח' ב:. כי מעת שקיעת החמה ועד שיסתלק זהרה מעל הארץ ויכסיף דמדומה מן הרקיע זהו בין השמשות ר"נ גאון, ברכ' ג:. הירח אינו מאיר מעצמו אלא הזוהר שאנו רואין בו בכל ימי החודש וכו' אינו אלא מזהורי חמה השופעין עליו יסו"ע לר"י ישראלי א יג. כבר התחיל להתיילד בה (בהירח בלילה הראשון) ולהראות כעין קשת דקה של זוהר ומיד הוא שוקע ובא שם ז. צדיק אחד היה רוחץ באמבטי במים ואשתו יושבת אצלו והכה זהר של ראש הצדיק במים אמרה לו אשתו מה זה הזוהר אמר כשהקב"ה כותב הדיו הנשאר בקולמוס הוא מקנח בראש הצדיקים ספר חסידים תתרנ"ט. – ואמר הפיטן: חנפים ארץ בדם מטמאים, זֹהַר שכינתי מתוכם מוציאים יוצר ב שבוע', תוכחת. זָהֳרוֹ מצא בנס לימים שמונה לשקדנו, קבעו לכן הימים האלה לדורות עדנו יוצר שבת ב חנכה, אודך. – ומ"ר: אל ברוך גדול דעה הכין ופעל זָהֳרֵי חמה טוב יצר כבוד לשמו תפי' יוצר. זָהֳרֵי אור כעין מאור פני נשר לארבעתם יוצר שבת א אחה"פ, אראלים. זָהֳרֵי גו מחוץ ומגו יקודי להבי רשפים, חקוקי הוד בלב ומאד תהלתך מטיפים שם, ארוגי עוז. כי זהריהם ממך יזהירו ר"י הלוי, דיוואן מח. –ובהשאלה: והרבה זמן הייתי נבוך על שלמה המלך ע"ה שכתוב בו ויחכם מכל האדם ואהוב מאלהיו איך נאבדו ממנו זוהרי החכמות השכליות כי לעת זקנתו נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים הריקנטי ב, שופט'.