קל לא נמצא במקרא.

— הִפע', הֶאֱזִין, הַאֲזִין, הַאֲזַנְתָּ, עתי' אַאֲזִין, יַאֲזִין, צווי הַאֲזִין, הַאֲזִינָה, הַאֲזֵנָּה, — הטה אזנו לשמע, הקשיב היטב, das Ohr zuneigen, scharf zuhören; prêter les oreilles; to listen: ולא שמע יי' בקלכם ולא הֶאֱזִין אליכם (דבר' א מה).  ומעולם לא שמעו לא הֶאֱזִינוּ (ישע' סד ג).  קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים וְהַאֲזִין1 אלי (תהל' עז ב).  אם שמע תשמע לקול יי' אלהיך והישר בעיניו תעשה וְהַאֲזַנְתָּ למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך (שמות יה כו).   אם קראתי ויענני לא אאמין כי יַאֲזִין קולי (איוב ט יו).  קום בלק ושמע הַאֲזִינָה עדי בנו צפר במד' כג יח.  ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי הַאֲזִינָה (איוב נג א). הַאֲזִינָה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל (שם לז יד).  אמרי הַאֲזִינָה יי' בינה הגיגי (תהל' ה ב).  הקשיבה רנתי הַאֲזִינָה תפלתי שם יז א. שמעה תפלתי יי' ושועתי הַאֲזִינָה (שם לט יג).  הַאֲזִינָה עמי תורתי הטו אזניכם לאמרי פי  (שם עח א).  הַאֲזִינָה קולי בקראי לך (שם קמא א). — ולנק': נשי למך הַאֲזֵנָּה אמרתי (בראש' ד כג). — ובלי שם הדבר המאזן: הַאֲזִינוּ השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (דבר' לב א).  שמעו זאת הזקנים וְהַאֲזִינוּ כל יושבי הארץ ההיתה כזאת בימיכם ואם בימי אבתיכם (יואל א ב). — ובהשמטת האלף, אָזִין במקום אַאֲזִין: הן הוחלתי לדבריכם אָזִין2 עד תכונותיכם (איוב לב יא).  מרע מקשיב על שפת און שקר מֵזִין3 על לשון הוֹת (משלי יז ד).

— פִע', *אִזֵּן, עתי' אֲאַזֵּן, — א) עשה, התקין אזנים לדבר, mit Ohren  versehen; munir d'oreilles; provide with ears : ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם וְאִזֵּן וחקר וכו' עשה אזנים לתורה  (מדר' שה"ש א). — ב) °כמו אָזַן בחזק הפעולה: ממרה חקה (של הפרה אדמה) נגזר, ומגבנון אמרה נגזר, נאמן (ר"ל משה) לְאַזְּנָהּ נתאזר (יוצר לפר' פרה, ממרה). — ג) §אִזֵּן את החולה, בדק בשמיעת האזן מעמד חזהו, לבו, וכדומה.

— קל, °אָזַן, עתי' אֱאֶזֹן, צווי אֱזֹן, —  קבל באזניו, שמע, horcnen; écouter; to listen: אנא אזון חין תאבי ישעך, בערבי נחל לשעשעך  (הושע' להושע"ר, אנא).  בטוחי בברית כרותה למדותיך, אנקם אזון דופקי דלתותיך יוצ' יוה"כ, חכמי תום.  תחנוני אזון אומני מחוללי ופדגוגי (סליח' ליום ד', אריה ביער).