*1, ש"נ, מ"ר אָזְנִיּוֹת, — אחד ממיני הרגילה, Art Portulak; espèce de pourpier; portulaca: אוכלין ברגילה עד שיכלו אגוטרי וכו' וגליל התחתון עד שיכלו אזניות2 של מעון אנא (תוספתא שביע' ז יג). — ועי' רגילה.
1 אולי מן אֹזֶן, ע"ש צורתו. ובערבית אחד משמות הרגילה הוא כַּף, כמו"כ ע"ש הצורה.
2 כך, אוזניות של מעון אנא, והגיה הגר"א דבילה במקום רגילה, סגריות במקום אגורטי ואהינות של טובייתא במקום אזניות של מען אנא. אבל המשנה שביע' ט ה, ששם נזכרו סגריות, גורסת רגילה ולא דבילה, וכן היא גרסת הרמב"ם והר"ש וכו', ורגילה היא ירק, ומוכרח שגם הדבר שעד שיכלה הוא מותר לאכל הרגילה הוא ירק ולא פרי עץ. ולוי וקוה' פרשו אזניות אוצרות. וכבר דחה זה דר' שוַרץ בהגיון אהרן על התוספתא, ופרש: אזניות מין חלגלגות, ועלים שלהם אינם סגורים אלא נטויין דומין לאזנים.