1 בארמ' אֲזק, אולי כמו הדק, במשמ' לחץ, הציק: ולא שתוי חמר אנא דאפילו ארבע כסיה דאנא שתי בלילא פסחא אזיק (בירוש' שבת ח יא. שקל'  ג מז ג, פסח' י לז ג חזיק, במקום אזיק, ובילקוט קהלת במקום הזה דחיק, ובבבלי נדר' מט: חוגרני צידעי) לרישי מן פסחא לעצרתא מד"ר קהל', מי כהחכם. — ר"ל: ולא שתוי יין אני שאפילו ארבע כוסות שאני שותה בליל הפסח אֹזֵק ראשי מן פסח ועד עצרת.