1, ש"ז, סמי' אֲחִי, בכנ' אָחִי, אָחִיךָ, אָחִיךְ, אָחִיו, אָחִיהוּ, אָחִיהָ, אָחִינוּ, אֲחִיכֶם, -כֶן, אֲחִיהֶם, -הֶן, מ"ר אַחִים2 סמי' אֲחֵי, כנוי אַחַי, ובהפס' אֶחָי, אַחֵיךָ, אַחַיִךְ, אֶחָיו, אַחֶיהָ, אַחיֵנוּ, אֲחֵיכֶם, -כֶן, אֲחֵיכֶם, אֲחֵיהֶם, -הֶן, — א) בני אָב אחד או אֵם אחת הם זה לזה אָח, Bruder; frère; brother: ולרבקה אָח ושמו לבן (בראש' כד כט). מי יתנך כְּאָח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך (שה"ש ח א). בכל עת אהב הרע וְאָח לצרה יולד (משלי יז יז), ורגילים להשתמש במאמר זה במשמ' שבבוא צרה על אדם תבאנה אחריה עוד צרות. — וסמי': ויקחו את לוט ואת רכשו בן אֲחִי אברם וילכו (בראש' יד יב). — ובכנ': ויהי בהיותם (קין והבל) בשדה ויקם קין אל הבל אָחִיו ויהרגהו ויאמר יי' אל קין אי הבל אָחִיךָ ויאמר לא ידעתי השמר אָחִי אנכי (שם ד ח-ט). ויאמר אליה אבשלום אָחִיהָ האמינון אָחִיךְ היה עמך (ש"ב יג כ). מה בצע כי נהרג את אָחִינוּ וכסינו את דמו (בראש' לז כו). חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אֲחִיכֶם הקטן הנה (שם מב טו). לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אֲחִיהֶם אשר הרג אותם (שופט' ט כד). — ומ"ר: ויאמרו (בני יעקב ליוסף) שנים עשר עבדיך אַחִים אנחנו בני איש אחד (בראש' מב יג). — וסמי': ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אֲחֵי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר (שם לד כה). — ובכנ': ויאמר (יוסף) את אַחַי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים (שם לז טו). ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אֶחָי (ש"א כ כט). אספרה שמך לְאֶחָי בתוך קהל אהללך (תהל' כב כג). מוזר הייתי לְאֶחָי ונכרי לבני אמי (שם סט ט). ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אַחֶיךָ רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם (בראש' לז יג). את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אַחַיִךְ ואת כל בית אבי תאספי אליך הביתה (יהושע ב יח). יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אֶחָיו בצאן (בראש' לז ב). ויאמר שכם אל אביה (של דינה) ואל אַחֶיהָ אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן (שם לד יא). ותקרבנה (בנות צלפחד) לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יי' צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אַחֵינוּ (יהוש' יז ד). ומולדתך אשר הולדת אחריהם (אחרי אפרים ומנשה) לך יהיו על שם אֲחֵיהֶם יקראו בנחלתם (בראש' מח ו). —  ובבע"ח: שחט את האם ואחר כך חמשה אחים (ספרא אמור ח, פרק ח). — ב) קרוב, בן אח, בן דּוֹד, וכדומה,erwandter, Neffe; parent, neveu; relation V: וישב (אברהם) את כל הרכוש וגם את לוט אָחִיו (בראש' יד טז). ויגד יעקב לרחל כי אֲחִי אביה הוא (שם כט יב). ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אֲחֵיכֶם (את בני אהרון) מאת פני הקדש (ויקר' י ד). — ג) בני שבט אחד, בני עם אחד, בני ארץ אחת, Stammesgenoss, Landsmann; compatriote; country-man: ויגדל משה ויצא אל אֶחָיו (שמות ב יא). כי יהיה בך אביון מאחד אַחֶיךָ באחד שעריך וכו' לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מֵאָחִיךָ האביון (דבר' טו ז. נביא מקרבך מֵאַחֶיךָ כמני יקים לך יי' (שם יח טו). והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה וכו' אַחַי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך (ש"ב יט יב-יג). ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אֲחֵיכֶם ושפטתם צדק בין איש ובין אָחִיו (דבר' א יו). ואתם תעברו חמשים לפני אֲחֵיכֶם כל גבורי החיל (יהוש' א יד). והביאו (הגוים) את כל אֲחֵיכֶם מכל הגוים מנחה ליי' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם (ישע' סו כ). אמרו לַאֲחֵיכֶם עמי ולאחותיכם רחמה (הושע ב ג).  —  ועם אלף פתוחה: וּבְאַחֵיכֶם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקר' כה מו). הַאַחֵיכֶם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה (במד' לב ו). — ד) עמים העומדים בברית, Bundesgenosse; peuple allié; ally : על שלשה פשעי צר וכו' על הסגירם גלות שלמה (של העברים) לאדום ולא זכרו ברית אַחִים (עמוס א ט). — ה) ידיד, רע, Freund; ami; friend : צר לי עליך אָחִי יהונתן נעמת לי מאד (ש"ב א כו). — ובתו"מ: אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא (ע"ז ב ה). בזמן שהשנים יפות הבריות נעשין אחים אלו לאלו (מד"ר בראש' פט). — ו) אנשים ממדרגה אחת, מאומנות אחת, וכדומה, Mit-bruder; confrère; collegue: ויאמר (חירם מלך צור לשלמה) מה הערים האלה אשר נתתה לי אָחִי (מ"א ט יג). וישחטו (הכהנים) הפסח לכל בני הגולה וְלַאֲחֵיהֶם הכהנים (עזרא ו כ). — ז) קריאה של חבה: ויאמר (לוט לאנשי סדום) אל נא אַחַי תרעו (בראש' יט ז). ויאמר להם (להרועים) יעקב אַחַי מאין אתם (שם כט ד). — ח) בהצטרפות עם איש, איש אחיו, אישׁ לאחיו, אישׁ מאחיו וכו', זה לזה, זה מזה, einer den andern; l'un l'autre; one another: וישכימו (אבימלך ושר צבאו) בבקר וישבעו איש לְאָחִיו וישלחם יצחק (בראש' כו לא). לא ראו (המצריים) איש את אָחִיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים (שמות י' כג). וכי תמכרו ממכר לעמית או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אָחִיו (ויקר' כה יד). ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אָחִיו (ש"ב ב כז). ויהי העם כמאכלת אש איש אל אָחִיו לא יחמלו (ישע' ט יח). ונפצתים איש אל אָחִיו (ירמ' יג יד). וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אָחִיו (חגי ב כב). ורעת איש אָחִיו אל תחשבו בלבבכם (זכר' ז  י). — וגם בבעלי חיים: כגבורים ירוצון (הארבה) כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יבעטון ארחותם ואיש אָחִיו לא ידחקון (יואל ב ז-ח). — ובדבר שאין בו רוח חיים: והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אָחִיו (שמות כה כ). אחד באחד יגשו (אפיקי המגנים של הלויתן) ורוח לא יבא ביניהם איש בְּאָחִיהוּ ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו (איוב מא ח-ט. — ט) מי שדומה לאחד בדבר מה: אָח הייתי לתנים ורע לבנות יענה (איוב ל כט). גם מתרפה במלאכתו אָח הוא לבעל משחית (משלי יח ט). אם לרמאות הוא (לבן) בא גם אני אחיו ברמאות. (רש"י בראש' כט יב, ובארמ' מגי' יג:). —  י)  °השתמשו בו המשוררים במשמ' בעל: אֲחִי משרה, אֲחִי קנאה (ר"ש הנגיד, בן משלי ו-ז). דע אחי המוסר כי לא יתכן לאמר בפתרון וכו (דונש על מנחם, ארעית). ראה אתה אֲחִי מוסר ובינה (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס ט). אֲחִי תבל שאל תבל שאל מה אחרית עמה (שם סא). אֲחִי מוסר ליד שר (ר"י הלוי, הפשט הזמן). נטוש תאוה אֲחִי שכל (רמב"ע, תרשיש ט). בעט סופר יהי עושה אֲחִי בין, אשר לא יעשה גבור בחרב (שם י). ויצאתי מן הסּפינה דכא ואמלל, ערום ושולל, אחי יגון ותוגה (ר"י חריזי, תחכמ' טו). — יא) בלשון המפרשים, °מלה דומה לאחרת במשמעה או בצורה ובמשקל: ויתרוצצו מלשון מרוצה והצד"י כפול ואחיו כברקים ירוצצו (ראב"ע, בראש' כה כב). העָצֶה ידוע ממקומו ואין לו אח (הוא, ויקר' ג ט). — יב) °כהן, כומר מאגודת הכהנים והכומרים, Bruder (Geistl.); frère (prêtre); brother (priest): ובימים ההם נתגייר כומר אחד מאחי סאן פרנציסקו קורניליאו שמו (יוסף הכהן, דה"י, בסוף). שאל אח גרין ימח שמו להר' נתן (יוסף המקנא, צדוק הכהן, ברכ' אברהם לכבוד דר' ברלינר, פה). אח לודיויקור מואלינצא מכת הדרשנים (מגן אברהם, אברה' פריציל, גרץ ט, 49). — ומ"ר: וראינו אותו (את המומר) כשהאחים היו מוליכים אותו אל הגעל (שו"ת תמת ישרים עא). בכל סדרי האחים והאחיות הנמצאים כיום בין הנוצרים (ר"ע מן האדומים, מאור עינ' ס). *האחים והגלחים (השחר ב יח). —  יג) °אָחִי שֵׁנִי, בן הדוד Cousin: ומורי ר' יהודה אחי שני (שבלי הלקט, חנכ' קפה, שם שמח' כט, ודר' בכר בקר' כ"י, בספ' ברכת אברהם). — ומשל: תגרה בין אחים שמחה לנכרים (בארמית: כד איתא תגר בין אחיון מתישבין נוכרי') דכתיב ויהי ריב והכנעני והפריזי אז יושב בארץ (יהושע אבן שועיב, דרשות יג ז.

— אַחְוָה. — אָחוֹת. — בְּכוֹר, בְּכוֹרָה, האח והאחות שנולדו ראשונים. — בְּכוֹרָה, מעמד וחק הבכור, הבכורה. — §בָּכִיר, בְּכִירָה, אח ואחות יתר בשָׁנים. — *גִּיס, אחי האשה, אחי  הבעל. —°גִּיסָה, אשת האח. — דּוד, אחי האב, אחי האם. — *חוֹרֵג, אָח חוֹרֵג, בן אשת האב, בן בעל האם. — יָבָם, אחי הבעל. — יְבָמָה, יְבֶמֶת, אשת האח. — יִבֵּם, נשא לאשה את אשת אחיו המת. — *יִבּוּם. — מְסִרֵף, אחי האם. — *עיטדא (בענין חלוקת אחים). — קַיִן, הורג אחיו. — תְּאוֹמִים, תֹּאֲמִים, אחים שנולדו יחד.