1, ש"ז, מ"ר אֶזְרָחִים, סמי' אֶזְרָחֵי, — יליד הארץ שהוא יֹשב בה, ההפך מן גֵּר, Eingeborener; indigène; a native: תורה אחת יהיה לָאֶזְרָח ולגר הגר בתוככם (שמות יב מט). חקה אחת יהיה לכם ולגר וּלְאֶזְרַח הארץ (במד' ט יח). וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כְּאֶזְרָח מכם יהיה לכם הגֵּר הגר אתכם ואהבת לו כמוך (ויקר' יט לג-לד). והיו (הגרים) לכם כְּאֶזְרָח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל (יחזק' מז כב). — ובהרחבה, °אדם שיש לו זכיות המדינה, Bürger; citoyen; citizen: וישימו חק בארץ כי היהודים היושבים בצרפת אזרחי הארץ הם ככל הצרפתים (ק"ש, די"ע ד, המרד בצרפת 350). — ובהשאלה, אילן נשרש היטב, stark eingewurzelter Baum; arbre enraciné; rooted tree: ראיתי רשע עריץ ומתערה כְּאֶזְרָח2 רענן (תהל' לז לה).