ד. אָח
1, מלה, — מה שיהיה, איזה שיהיה, was es auch sei; quoi que ce soit; what ever it be : והוליד (האיש הצדיק) בן פריץ שפך דם ועשה אָח2 מאחד3 מאלה (יחזק' יח י).
1 אולי כמו אחֻ באשורית המשמשת גם במשמעת חלק. -
2 נוסחה זו קשה מאד להלמה, ולכן רוב המפרשים האחרונים משבשים הכתוב, קצתם עפ"י השבעים ועשה חטאות, וקצתם מנסחים במקום ועשה אח ועשק אח. וגם לפי הנוסחה המקֻבלה פרשו התרגום ורש"י אָח זה מלשון אחיו בן אביו. והחדשים חֹשבים שהיא מלת קריאה כמו האח. אך ר"י בן גנאח כתב: אמרו בו שהוא בענין אחד. וכן הרד"ק. וכן בן זאב. ויתר מתישב על לשון הכתוב המשמעה הרשומה בפנים, וכן פרש ראב"ע כונת המלה, אמר וז"ל : יתכן היותו (זו המלה אח) כמשמעו והטעם איזה מהם תהיה (שפת יתר, קלד). וקצת דמיון לזה נמצא באשורית, עי' בהערה שלפני זו. - 3 בקצת ספרים מאחת (מנחת שי).