אַח
1, ש"ז, מ"ר אַחִים, - שדה של אחו, ובכלל דשא, עשב, מדשאה, Wiese; prairie; meadow: כי הוא (אפרים) בין אַחִים 2 יפריא יבוא קדים רוח יי' ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוש' יג טו.
1 לפי דעת רוב החכמים נתקצר מן אָחוּ. - 2 כך מפרש מלה זו מנחם בן סרוק: הם מקומות הנעשבים והנדשאים מזיבי מים על ידי יאורים ואגמים. ור"י בן גנאח: והקבוץ (מן אחו) כי הוא בין אחים יפריא וכו' ויתכן שיהיה מקום הצמח נקרא ג"כ אחו וכו'. ורש"י: מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים. וכן הראב"ע: אחים מגזרת באחו. אך יש מפרשים מלשון אחוה (רד"ק ואחרים). ויש מפקפקים בנוסחה זו.