אַח

1, ש"ז, מ"ר אַחִים, - שדה של אחו, ובכלל דשא, עשב, מדשאה, Wiese; prairie; meadow: כי הוא (אפרים) בין אַחִים 2 יפריא יבוא קדים רוח יי' ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוש' יג טו.



1 לפי דעת רוב החכמים נתקצר מן אָחוּ. - 2 כך מפרש מלה זו מנחם בן סרוק: הם מקומות הנעשבים והנדשאים מזיבי מים על ידי יאורים ואגמים.  ור"י בן גנאח: והקבוץ (מן אחו) כי הוא בין אחים יפריא וכו' ויתכן שיהיה מקום הצמח נקרא ג"כ אחו וכו'.  ורש"י: מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים.  וכן הראב"ע: אחים מגזרת באחו.  אך יש מפרשים מלשון אחוה (רד"ק ואחרים).  ויש מפקפקים בנוסחה זו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים