1, אַט2, ש"ז, מ"ר אִטִּים, — קוסם, מגיד עתידות Wahrsager, Zauberer; magicien; devin; soothsayer; ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל הָאִטִּים3 ואל האבות ואל הידענים (ישעי' יט ג).
1 כך נקודו בהמלונים של האחרונים, פירסט, בן זאב, שי"פ, בוהל, שטדה, ברוין, והוא משקל עֵז עִזִּים אעפ"י שזה האחרון הוא מן ע"נ והשם אֵט הוא כנראה מהכפולים.
2 נקוד ר"מ בן עזרא, עי' ערך אַט, וכן כנראה דעת כל הקדמונים, מנחם, ריב"ג, רד"ק, שלא חלקו בין ויהלך אַט ובין האִטּים. וכן גזנ' דיטריך. ומ"ר הָאטִּים יוכל להיות גם ממשקל פַּל, כמו פַּת, צַד.
3 רסע"ג תרגם אלמנג'מין, והם החוזים בכוכבים; וכן הביא ר"י בן גנאח: ויש מי שאומר שהם האסטגניים אך אונקלוס תרגם חרשין, ר"ל מכשפים, וכן מנחם בן סרוק וכן ר"י בן גנאח, במקור נדפס כאן ":מ" - כנראה בטעות. וז"ל: מין מן המלאכות הנעלמות אשר ידרשו בהם בעליהם ידיעת העתידות לפי דעתם וכו' ואין רחוק בעיני שיהיה (השם אטים) דומה למה שאומרים הערב' לקול אטיט כענין והיה כאוב מארץ קולך וכו', ע"כ. וכן גזניוס והאחרונים. אך כיון שלשון ערבית בעצמה לא גזרה משרש זה שם למין ממיני הקסם נראה כי אין זה ברוח הלשונות השמיות. ואולי יש לדמות אט אטים להשם הערבי חַ'אטּ خَاطّ ח'טאט, והוא קוסם הרושם קוים על הארץ ולפיהם מגיד עתידות, géomancien. ומה שהביא רד"ק בשם אביו וז"ל: וכן יקראו (למכשפים) בלשון ערבית אל אטוט, טעות הוא, כי לא הזכירו המלונים הערבים שם אטוט למכשפים, ולכן לא הסתיע בו ר"י בן גנאח. ואולי היתה כונת הרי"ק להשם ח'טאט שהזכרתי.