אָטָד

1, ש"ז, מ"ר אֲטָדִים, — אילן קוצי יגדל בארץ ישראל על חוף הים, בערבת הירדן: Lycium Euripaeum L., Bocksdorn; Lyciet; Box-thorn: ויאמרו כל העצים (שלא מצאו אילן אחד שירצה למלך עליהם) אל הָאָטָד לך אתה מלך עלינו ויאמר הָאָטָד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן הָאָטָד  ותאכל את ארזי הלבנון שופט' ט יד-יה. ועמוד ענן וכו' משפיל הגבוה ומגביה השפל והורג נחשים ועקרבים ושורף סירים ואטד תוספת' סוט' ד ב. כגורן זה שמקיפין לו אטד גמ' שם יג.  — ומ"ר: לולבי האלה והבטנה והאטדין יש להן שביעית שביעי' ז ה. הקנין והחגין והזורד ואטדין מין אילן הן תוס' כלא' ג יה.  — ואמר המשורר: אם איש בחרך לחברה היה לו סומך ותהיה בחשכו לניצוץ והיה תמורת אטדין לארז  וברוש תמורה לסרפד ונעצוץ ר"ש הנגיד, בן משלי א לד. ואיך אפגיע אמיר בשמיר ואלונים בסלונים וברושים בבאֻשים וערמונים בקמשונים ושקדים באטדים ר"י הלוי, מכתב לר' דוד נרבוני. ואם הגפן עצרה תשועה אטדי  יער איך יתנו פרים שערי תשובה מהר"מ מרוטנבו' ג' קכג.  — יעלת חן בת איומה, ועוז תני לאל בעודך בין בני שעיר ושמה, שוררי צורך מעודדך, כי לכלם תך בעצמה, תחלפם קשתך וְאָטְדֶךָ יום  אקבץ שה פזורי נפלאה לי, ס' שבח תודה, קרובץ ארגיל, קמ. ועי' קוץ



1 באשורי' אטד, בארמ' אטדא, בערב' אַטַד أَطَد, ופרש בו הקאמוס עידן אלעושג عوْسَّࢢ , וכן תרגם רסע"ג גרן אטד אנדר אלעוסג. וכן ר"י בן גנאח: האטד בלשון ערבי עוסג'. ואמר הרמב"ם: ואטדין מין ממיני הקוצים שצומחין בו גרגרים שחורים קשים כמו אפונים ונאכלים רמב"ם, פרוש המשנה, שביע' ז א. ואסף הרופא כ"י מינכן ד' נה. תרגם אטד ספינא אלבא. אך לֶו Jew. Encycl. Plants, Thorns וכן במאמרו בהקדם ב Zwei bibl. Pflanzennamen ברר עפ"י עדותו של בוסת Post, Flora, כי עוסג הוא הוא Lycium Europ. L. ולא Rhamnus Palest. , שגם לֶו בעצמו תרגם כך את האטד בספרו על הצמחים. כי זה שמו בערב' עַגרָם عَخرم בוסת, נבאת סוריה ופלסטין, 196. והביא עוד ראיה לדבר כי הכונה באטד הוא Lyc. Europ. , שהמשנה מעידה שהלולבים של האטד נאכלים, וכן העיד אוקן Oken, Bot. 985, שלולבי Lyc. Eur. נאכלים, ולא כן שאר מיני Rhamnus.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים