1, ש"ז מ"ר אִיּים, אחד ממיני חיה דורסת, קטנה הולכת על ארבע, דומה לשועל, משוטטת בלילות לבקש טרף, שוכנת בחורבות, Schakal; chacal; jackal: ורבצו שם (בבבל) ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם וענה אִיִּים2 באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג (ישע' יג כא-כב).  והיתה (אדום) נוה תנים חציר לבנות יענה ופגשו ציים את אִיִּים3 ושעיר על רעהו יקרא (שם לד יג-יד).  — °בת איים, מ"ר בנות איים: והזאב יתר רע מן הכלב וכן מה שהוא בגדלו מן הצבועים ובנות איים (קאנון ד ו ד).