ד. אִי
1, מלת קריאה של צער ויגון, כמו אוי, malheur; woe; wehe אִי לך ארץ שמלכך נער קהל' י יז. רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה יבמ' ג ז. אי לכם חיות שבארץ ישראל אי לכם עוברות שבארץ ישראל ירוש' כלאים ט לב:. כל ימיו של רבי טרפון היה מתענה על הדבר הזה ואומר אי לי שנתכבדתי בכתרה של תורה ירוש' שביע' ד לה:. אי לי שאני רואה אותך כן שם שקל' ה מט:. אי להם לבני אדם שהם מעידים מה שאינם רואים מד"ר שמות מו . אי קרייה נאמנה! אי מעון שכינה! אי תפארת פלשטינה! אי משוש מלאכי עליון שבט יהודה שמד לב. אי לו איש לא נכון לבו בֹה' ואף הוא לא יקום ב"ס תרג' ב"ז, כ יד.
1 מלת קריאה טבעית, ועי' אַי.