ד. אִי

1, מלת קריאה של צער ויגון, כמו אוי,  malheur; woe; wehe  אִי לך ארץ שמלכך נער  קהל'  י  יז.  רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה  יבמ'  ג  זאי לכם חיות שבארץ ישראל אי לכם עוברות שבארץ ישראל  ירוש'  כלאים  ט  לב:.  כל ימיו של רבי טרפון היה מתענה על הדבר הזה ואומר אי לי שנתכבדתי בכתרה של תורה  ירוש'  שביע'  ד  לה:אי לי שאני רואה אותך כן  שם  שקל'  ה  מט:אי להם לבני אדם שהם מעידים מה שאינם רואים  מד"ר  שמות  מו אי קרייה נאמנה!  אי מעון שכינה!  אי תפארת פלשטינה!  אי משוש מלאכי עליון  שבט יהודה שמד  לבאי לו איש לא נכון לבו בֹה'  ואף הוא לא יקום  ב"ס  תרג'  ב"ז,  כ  יד.



1 מלת קריאה טבעית, ועי' אַי.

חיפוש במילון: