אַיֶּלָת1, ש"נ, – א) כמו אַיָּלָה, Hindin; biche; hind: כי גם אַיֶּלֶת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא  ירמ'  יד  ה.  – ובהשאלה לאשה: ושמח מאשת נעוריך אַיֶּלָת אהבים ויעלת חן  משלי  ה  יח-יט.  – ב) כלי נגינה: למנצח על אַיֶּלָת הַשַּׁחַר2 מזמור לדוד  תהל'  כב  א.  – ג) אור השחר3  Morgenröte; aurore; dawn: מאילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ד' מילין  ירוש'  ברכ'  א  ב:.  ראו אילת השחר שבקעה אורה  מד"ר  שה"ש,  פסוק מי  זאת.  – ד) כמו °אֳיָלוּת: אַיֶּלֶת אווי תשוקות לחלוח עיוף שוקקות  יוצר א'  דפסח אור ישע.