* 1, — מלת המקום, כמו אֵילָךְ, עי"ש: שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין והמחם באמצע (פסח' ז יג). ופנה את הגחלים הילך והילך וחתה (תמיד ה ה). זה מושך (את החבל) הילך וזה מושך הילך (זבים ג ב). שופע הילך והילך (ספרא תזריע, נגע' ב). ושני קנים יוצאין ממנו אחד הילך ואחד הילך ונמשכים ועולין כנגד גובה המנורה (רמב"ם, בית הבחי' ג י). — וביחס להזמן: בשקצר ואמר מיכן והילך אני מפריש פאה (ירוש' פאה ב ז). עד כאן בקדשי מקדש המקודשים מיכן והילך בחולין שנעשו על טהרת הקודש (שם חגי' ג עט.). ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מיכן והילך הוא איש (שם יבמ' י יא ג). מכאן והילך את נזקק מתחלה (הלכ' פסוק' לר' יהוד' גאון, הלכ' קדוש').