אִימָה

*1, ש"נ, מ"ר אִימוֹת, -- כעין מקל ארוך או לוח צר יחברו עליו הצמר או הפשתן לטוות ממנו, Spinnrocken; quenouille; distaff: הכוש והאימה2 והמקל וכו' (כלים יא ו). הנוגע בצמר שעל האימה באשוויה טהור (שם כא א). 



1 משקל טירה. ולא נתברר מקורו. - 2 כן גרסת הספרים ויש גורסין עימה, עי' עימה. ופרש רב האי גאון: פילכא בטיית. והרמב"ם בפרוש המשנה: אימה הכלי אשר יתחבר עליו הפשתן או הקוטו"ן אצל הטויה. 

חיפוש במילון: