1, (אֵתָן),
א) ת"ז, לנק' אֵיתָנָה, מ"ר -תָנִים -תנוֹת, — א) מתמיד, אשר אינו נפסק, dauernd, unaufhörl; perpétuel; incessant : — בפרט לנהר נזל תמיד, בנגוד לְאַכְזָב, perennierend; qui coule continuellement; perennial : והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל אֵיתָן2 דברים כא ד.  ויגל כמים משפט וצדקה כנחל אֵיתָן עמו' ה כד.  אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות אֵיתָן תהל' עד יה. — וביחס לעם, העמד ומתקים זמן רב: הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם ה' גוי אֵיתָן הוא גוי מעולם הוא ירמ' ה יה. — ולדירה, מושב, נוה: וירא (בלעם) את הקני וישא משלו ויאמר אֵיתָן מושבך ושים בסלע קנך במדבר כד כא.  הנה כאריה יעלה מגאן הירדן אל נוה אֵיתָן ירמ' מט יט. — לריב, וכדומה: והוכה במכאוב על משכבו וריב עצמיו אֵתָן איוב לג יט. — ולדרך: ודרך בגדים אֵיתָן3 משלי יג יה. — ב) חזק, stark; fort; strong: בנים איתנים ראויים לעמד ממנו מד"ר בראש' צח.  דפקי הימין אֵיתָנִים עמנואל מח"ב יא.  עצו (של הארז) לא ירקב איתן וטוב לבנין יל"ג, גרן אטד, אגר' ב רפה. 
ב) ש"ז, מ"ר אֵיתָנִים, אֵת-, — א) מעמד הקבוע, הרגיל של איזה דבר, normaler Zustand; état normal; normal state : ויט משה ידו על הים וישב הים לפנות בקר לְאֵיתָנוֹ שמות יד כז .  מעשה בעינבל אחד1 שנטלו זאב את (כל הזובן) וחזר לאיתנו בכור לט:.  רבי חנינא בן אחי רבי יהושע אומר מעולם לא קדם צד שמאל לצד ימין חוץ מאחת שהיתה בשכונתו שקדם צד שמאל לצד ימין וחזר לאיתנו ניד' מח:. אמר ר"י משום ר' מאיר ששבה קשתו (של יוסף) לאיתנה סוט' לו:.  — ופשט השמוש הזה הרבה בלשוננו: המלך הקדוש כמו קדשה (לישראל הדומה לבתולה) בחתֻנה הרבה סבלונות שגר לה במתנה ונשבע לה להכניסה כשתעמד באיתנה זול' לשב' הג', אז כארשת.  שאחר שנפרד מחברת לבן ונסתלקו ממנו טרדת התנאים וערעורי לבן שב (יעקב) לאיתנו הראשון ונראו לו בנבואתו מלאכי אלהים ר"י אברבנאל, פרוש ויצא.  שגם אחרי הרעב תשאר הארץ חסרה כל כך שלא תשוב בנקלה לאיתנה הראשון שם, מקץ, ויאמר פרעה אל יוסף .  שהרי לשבעים שנה שחזרה (צור) לאיתנה רדק, ישע' כג יב.  שלא שבו לאיתנם הראשון רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', תק' דין, כח.  ואם יהי' שם רופא וחכם שיכיר החולי ויכין היסוד הנחלש ויחזיקנו והחזק ויחלישנו ישוב הגוף לאיתנו הראשון אברהם ב"ר חסדאי, ספר התפוח.  אם נאמר שקרה זה (שהיסוד נפסד) לא נדע סבה איך אותו היסוד שב לאיתנו אור עמים ספורנו, דף יג..  והיותו (איוב) מוכן להתמיד אם ישוב לאיתנו הוא, הקדמ' פרוש איוב.  לקחו (האדם את הנחש הקפוא מקר) וכרך עליו בגד לחממו וכששב הנחש לאיתנו התחיל להשליך הסם בבית חידות איזוביוס, בקבץ דה"י של משה.  כי בהתרבות החתימות תשוב הגזרה לאיתנה ר"י לאטש, שו"ת קמא.  במה ישמרו (בני אדם) את בריאותם ובמה ישובו לאיתנם אם נתרחקו ממנו אבר' של', נוה שלום, יב ב"ב.  כי שב לאיתנו חשק נפל ברשת הדמיון בזמן קדום משה ריאטי, מקדש מעט, חל' האולם.  נתרפאתי וחזרתי לאיתני ולבריאותי   ליקוט' יוס' סמב', סד' החכ' וקור' העתים, ניבויאר קא.  הפנקס הראשון קיים באיתנו הראשון פנקס קראקא, משנת ת', אוצה"ס ד, 622.  יעמדו (התקנות) על תקפן ואיתנן הראשון פחד יצחק, ערך הסכמות, שאלה קה"י, נתנו כח .  כחץ יירה למטרה הרוח יחלק וכרגע ישוב לְאֵיתָנוֹ ולא יראה בו אן עבר רנה"ו חכמ' של' ה יב. הוקל לי הרבה וכמעט שבתי לאיתני הראשון כאשר הייתי בימי חרפי אגרות יל"ג, א קיט. —  ג) דבר חזק, מתקים, וכנוי להרים גבוהים, hoher Berg; haute montagne; high mountain : שמעו הרים את ריב ה' וְהָאֵתָנִים1 מסדי ארץ מיכ' ו ב.  פאר מלכים תהלה לברורים מפחדו יחילו איתנים וצורים קרובות, אופ' יום א שבועות, ועתה בנים.  ובהשאלה, לאנשים גדולים, חשובים: ירח שנולדו בו איתני עולם ר"ה יא..  מי גרם לך להדחות מן האיתנים קשיות שנתקשתה עם אדונתך מדר' בראשית צח.  שאלמלא כן לא היה נאמר בפני איתני עולם כאלה רב האי גאון, תשו' גא' הרכבי סו.  איתני עולם ר"י ברצלוני, יצירה קד.  וחכמי איתני ישראל נזהרין בזה הוא, העתים, ע"ש א.  וזאת לדעת שכבר אמרו מיסדי העולם האיתנים רבותינו הקדושים והגאונים חזוק אמונה, לר"י ב"ר אברהם, הקד' תלמ' המחבר.  וביחוד כנוי לאברהם ושאר האבות: עוד יזכור לנו אהבת איתן אדונינו שחר' יוה"כ, כי מקדישיך.  וצדקותיך מתנים לזכור למו שלשת איתנים  שחרית יוה"כ, מי יתנה.  כתר נותנים בני האיתנים מוס' יוה"כ, ליושב תהלות. זרע קדש גזע האיתנים האמ' לרש"ט ד יד.  אז החלו האיתנים מוסדי ארץ להתנגד זה לזה דביר רמא"ג, ב' חכמי חרשים. — וכנוי לכחות הטבע החזקים: כי התהפכו הָאֵיתָנִים2 ויהי לכל אחד תבנית חדש[ה] רנה"ו, חכמ' של' יט.  כי לא בידי איש איתנים אלה יוקחו אד"מ, או"א מחזה י.  כי האיתנים לא ישאו פנים אל כל קנינים ויגיע כפים יל"ג, הבערה . — ד) עם ב, בְּאֵיתָן, יָשְׁבָה הַקֶּשֶׁת בְּאֵיתָן, ר"ל נכונה היטב, fest sein (d. Bogen); être solide (l'arc); be firm: וישטמהו בעלי חצים ותשב בְּאֵיתָן1 קשתו ויפזו זרעי ידיו ברא' מט כג-כד.  — ה) התכונה העקרית של איזה דבר, Eigentümlichkeit; caractère; nature : — ובהשאלה לתכונת הלשון וטבעו: ויש מחכמי הדור החוקרים על איתן לשון הקדש אומרים השנה נאמר על שנת החמה אבר' הנשיא, העבור ג א.  ויהיה משקל לתקופה תפולה כמו ענין תשועה אשר ענין שרשם ואיתנם אחד היא שם ב.  ואמרו חכמי איתן בלשונם נקרא החדש הזה בשם הזה בלשון גלוי מפני שהלבנה נראית בו שם ב א. —  ו) ירח הָאֵתָנִים2, שם לחדש תשרי. Monat Tishri; mois Tichri; month Tishri : ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח הָאֵתָנִים בחג הוא החדש השביעי מ"א ח ב .