א. אַךְ

1, מלת תה"פ, וישמש בפנים אלה:

א) בתחלת מאמר בטעם אין ספק בדבר, באמת, בודאי.  אין זה אלא, fürwahr, gewiss; sûrement, certainement; surely, certainly : ויספר ללבן את כל הדברים האלה ויאמר לו לבן אַךְ עצמי ובשרי אתה (בראש' כט יג-יד‏‏‏‏).  אַךְ בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו (שם לד יה).  ויצא האחד מאתי ואמר אַךְ טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה (שם מד כח).  ויראו (עבדי עגלון) והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אַךְ מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה (שופ' ג כד).  כי אמרו (איש בנימין) אַךְ נגוף נגף הוא לפנינו (שם כ לט).  ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אַךְ מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם (מ"א כב לב).  ויהי בבואם (בני ישי) וירא (שמואל) את אליאב ויאמר אַךְ נגד ה' משיחו (ש"א יו ו).  ויאמר אדם אַךְ פרי לצדיק אַךְ יש אלהים שפטים בארץ (תהל' נח יב).  אמרתי אַךְ תיראי אותי תקחי מוסר (צפ' ג ז).  ואני אמרתי אַךְ זה חלי ואשאנו (ירמ' י יט).  ואני אמרתי אַךְ דלים הם (שם ה ד).

ב) רק זה בלבדו ולא עוד, ולא אחר, nur; seulement; only : וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וכו' וישאר אַךְ נח ואשר אתו בתבה (בראש' ז כג).  אל נא יחר לאדני ואדברה אַךְ הפעם (שם יח לב).  ועתה שא נא חטאתי אַךְ הפעם והעתירו לה' אלהיכם (שמות י יז).  אַךְ את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע (ויקרא יא כא).  ויאמרו (מרים ואהרן) הרק אַךְ במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר (במד' יב ב). בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אַךְ למחסור (משלי יד כג). במקור נדפס משלי כא ה - הערת פב"י.  מחשבות חרוץ אַךְ למותר וכל אץ אַךְ למחסור (שם כא ה). — ובמשמעת אין חפצי אלא זה: הן יקטלוני לא איחל אַךְ דרכי אל פניו אוכיח (איוב  יג  יה). — וכן לא היה או לא יהיה אלא זה: יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו אַךְ בשרו עליו יכאב (איוב יד כא=כב).  אַךְ שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח וכו' אַךְ שם נקבצו דיות אשה רעותה (ישע' לד יד=יה). — ובמשמעת אין דבר אחר אלא: אַךְ הבל כל אדם סלה (תהל' לט יב).  אַךְ בחלקות תשית למו (שם עג יח). — וכן במשמעת לגמרה, gänzlich; entièrement; completely : כי יברכך ה' אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אַךְ שמח (דברים יו יה). והיית אַךְ עשוק וגזול כל הימים (שם כח כט).  לאשישי קיר חרשת תהגו אַךְ נכאים (ישע' יו ז).  אַךְ אולים שרי צען (שם יט יא).  ודוד אמר אַךְ לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ש"א כה כא).  אַךְ ריק זכיתי לבבי (תהל' עג יג).  אחי מעלי הרחיק וידעי אַךְ זרו ממני (איוב יט  יג).

ג) הפך מן הקדם, כמו אֲבָל aber , jedoch; mais; but : וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אַךְ לא בת אמי (בראש' כ יב).  אַךְ אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה (שם כג יג).  וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם אַךְ אם יום או יומים יעמד לא יקם (שמו' כא כ=כא). — ולהגביל הקדם: ועתה שמע בקולם אַךְ כי העד תעיד בהם (ש"א ח ט).  צדיק אתה ה' כי אריב אליך אַךְ משפטים אדבר אותך (ירמ' יב א).  בני אַךְ שמע בקלי (בראשית כז יג).  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפיצותיך שם אַךְ אתך לא אעשה כלה (ירמ' ל  יא). 

ד) מורה שתכף אחרי פעולה אחת קרה מעשה שני kaum; à peine; scarcely : ויהי אַךְ יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו (בראש' כז ל).  ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אַךְ הקם הקימו את השמרים (שופט' ז יט). 

ה) רק בתנאי ש...unter d  . Bedingung; à condition; under the condition : ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אַךְ היה לי לבן חיל והלחם מלחמות ה' (ש"א יח יז).

— מ"ר אכים ורקים (ר"ה ז:).



1 רוב החוקרים החדשים סברים כי זה קצור מן אכן, והוא צרוף של אות הרמז כ עם אות של הערת ההתבוננות א.  בארמ' וערב' אין מלה זו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים