ב. אֵלָה

° 1, ש"נ, סמי' אֵלָת, אֵלָתִי,  — אלהות נקבה, Göttin; déesse; goddes : אתנה בתו היא מנרוה אֵלַת החכמה, אפרודיתה אֵלַת היפי האהבה והתענוגים ועוד אֵלִים וְאֵלוֹת וכו' מקום משכן הָאֵלִים וְהָאֵלוֹת האלה היה לפי דמיונם על אחד מהרי תסליה הוא הר הקדש אלמפוס (דה"י ב"י, היונים).



1 באשורית אִלְתֻ, מ"ר אִלָתִ. בער' אִלָהַה إِلآھة.

חיפוש במילון: