1, מלת התנאי, כמו לוּ, באופן ש, נניח ש, wenn; si; if : וְאִלּוּ חיה אלף שנים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך קהל' ו ו).  וְאִלּוּ לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי (אסת' ז ד).  הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שילבין ראשי עכשיו שאבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות (כתוב' יג ה).  המוציא שטר חוב על חבירו והלה מוציא שמכר לו את השדה אדמון אומר יכול הוא שיאמר אלו הייתי חייב לך היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה (שם שם ח).  אלו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני (שם שם ט.).  אמר להם נחום המדי אלו הייתם יודעים שבית המקדש עתיד ליחרב הייתם גוזרים אמרו לו לא (נזיר ה ד).  אלו היה לי ג' עינים אלו היה לי ג' ידים אלו היה לי ג' רגלים אלו הייתי מהלך על ראשי אלו היו פני הפוכים לאחורי כמה היה נאה (ספרי האזינו שז). אילו היה יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה (מעילה יז:).  אילו לא באנו אלא לשמוע דבר זה דיינו (ברכ' טז.).  יכולין החרטומים שיאמרו לו (לפרעה) אילו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך (מ"ר בראש' פט).  שלא יאמרו (ישראל) אלו הזהירנו עליה (על הע"ז) פירשנו ממנה (שם דבר' ב).  אילו ישראל עלו חומה מן הגולה לא חרב ביהמ"ק פעם שניה (שם שה"ש, אם חומה).  ואלו פינו מלא שירה כים (תפלה, נשמ').  ואלו יללה מלא פינו אלו לדיו יהיה ימים ונמתחו גוילים כשמי מרומים וקני סופר כל עצי רתמים אין די לכתוב קצת צרותינו (רמב"ע, שבת איכה, ספרדים).  – ועם מה, מה  אִלּוּ:  ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה הלא אוכלין בתרומה וזה אינו אוכל (גיט' יב:).  – וִאִלּוּ במשמ' תחת אשר, während dass; tandis que; while : ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור ואילו ספק מים מגולין אסורין (חול' ט:).   – ועם כ, כְאִלּוּ:  העשה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית (סוכ' א ב).  רואין אותה כאלו היא שפחה נמכרת (כתו' ג ז).  האשה ששמשה את ביתה וירדה וטבלה ולא כבדה את הבית כאלו לא טבלה (מקו' ח ד).  הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאלו עלית למרום ונטלת ולא שעלית ונטלת בשלום אלא אפי' כאלו עשית מלחמה ונטלת (ספרי, עקב פיס' מט).  כל יהודי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים (יבמ' סג:).  כביכול ישראל נגאלים כאלו הוא נגאל (מדר' במדבר ב).  – כִּילוּ:  ורואין את האמצעיות כילו אינן (ירוש' כלא' ה, כט ד, הרבה פעמים).  – ועם הפעל אמר אחריו, כְּאִלּוּ תאמר, במשמעת למשל, וכדומה:  מורות מענינים קדומים לעולם כאלו תאמר הסבה הראשונה (רלב"ג, מלח' הקד').  משאר ההשגות הנמצאות לנו כאילו תאמר החוש והדמיון והמחשבה (שם א ט).  השלישי אחרי הגיעו לידיעת הקדמות רבות וידע להשתמש בהם בסדור מופתי ויוציא מהם תולדות אמתיות אשר יכחישם הדמיון כאלו תאמר עמידת שני אנשים בשני קצות הכדור הארצי וראשם כנגד השמים ורגליהם על יושר הקוטר ולא יפלו (ר"י מפים מנח' קנאות סד).  דבר אמצעי בין האל לאדם כאלו תאמר איזה מלאך (שם סז).  – שֶאִלּוּ: לא נתבקעו ממש אלא כל שאילו מניחן על פי חבית והן נתבקעות מאיליהן (פסחים מ.).  רואין כל שאילו תינטל החוט וניטלין עמו חייב (שם מה.).  כל שאילו בנכסי הגר קנה בנכסי חבירו קנה כל שאילו בנכסי הגר לא קנה בנכסי חבירו לא קנה (ב"ב נז.).