אֵם

1 , ש"נ, סמי' אֵם כנ' אִמִּי, אִמְּךָ, אִמֵּךְ, אִמּוֹ, אִמָּהּ, אִמֵּנוּ, אִמְּכֶם-כֶן, אִמּם-ן, מ"ר אִמּות, וגם *אִמָּהוֹת, אִמּוֹתַי, אִמּוֹתַינוּ, — א) אשה שיש לה ילדים שילדה, ;Mutter; mére; mother : אֵם על בנים בראש' לב יב. ביום מלחמה אֵם אם על בנים רטשה הוש' י יד. שתים נשים בנות אֵם אחת היו יחזק' כג ב. אב וָאֵם הקלו בך שם כב ז. כי אין לה אב וָאֵם אסת' ב ז. משדד אב יבריח אֵם בן מביש ומחפיר משלי יט כו. — וסמי': כי היא (חוה) היתה אֵם כל חי בראש' ג כ. לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אֵם יעקב ועשו שם כח ה. — וכנ': וגם אמנה אחותי בת אבי הוא אך לא בת אִמִּי בראש' כ יב. והחיתם את אבי ואת אמּי ואת אחי ואת אחותי יהוש' ב יג. אוי לי אמִּי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ ירמ' יה י. מי יתנך כאח לי יונק שדי אמִּי שה"ש ח א. כבד את אביך ואת אִמֶּךָ שמות כ יב. הבוא נבוא אני וְאִמְּךָ ואחיך להשתחות לך ארצה בראש' לז י. והטלתי אתך אתך ואת אמְּךָ אשר ילדתך על הארץ אחרת ירמ' כב כו. ואת אביך ואת אִמֵּךְ ואת אחיך ואת כל בית אביך יהוש' ב יח. איש אִמּוֹ ואביו תיראו ויקרא יט ג. כאיש אשר אִמּוֹ תנחמנו כי אנכי אנחמכם ישע' סו יג. ותרץ הנער ותגד לבית אִמָּהּ בראש' כד כח. אחת היא לְאמָּהּ ברה היא ליולדתה שה"ש ו ט. — ומשל: הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כְּאִמָּהּ בִּתָּהּ יחזק' יו מד. — אי זה ספר כריתות אִמְּכֶם אשר שלחתיה ישע' נ א. בושה אִמְּכֶם מאד חפרה יולדתכם ירמ' נ יב. אִמְּכֶן חתית ואביכן אמרי יחזק' יו מה. יתומים היינו אין אב אִמֹּתֵינוּ באלמנות איכה ה ג. על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אִמֹּתָם הילדות אותם ירמ' יו ג. לְאִמֹּתָם יאמרו (הילדים בירושלם) איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אִמֹּתָם איכה ב יב. בת כהן שזנתה יוצא כ"ג לפניה וא"ל אלו עשית בדרך שעשו אמותיך זכית שיוצא ממך כ"ג ספרי, בלק קלא. — ומ"ר אחר *אמּהוֹת1: הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה אמה ואם אמה ואם אבי אמה קידוש' ד ד. להיות נמנע שיהיה כל אבהותיו ואמהותיו של זה הגוי מעשרת השבטים סע' אבן דאנן, חמדה גנוזה יג. — ובפרט *הָאִמָּהוֹת, נשי האבות אברהם יצחק ויעקב:  אמהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות מד"ר ברא' סז. — וקללה: תקברם אמן ב"ב קנו:. — וגערה, שחוק באמך: אמרו לו (להאיש שהביא לחכמי ישראל פרה אדומה שכבר עלה עליה עול ורצה לרמותם) טול את פרתך אין אנו צריכים לה שחוק באמך פסקתא רבתי, פסק' פרה. — וכן גלוג לאמך, עי' גלג. — ומשל: לא כמו שאומרת אמך אלא כמו שאומרת שכנתך מדרש תהלים מח, ר"ל בעיני האם הכל יפה וטוב אצל ילדיה2. — ובבע"ח: כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה (הבכור) עם אִמּו ביום השמיני תתנו לי שמות כב כט. כי יקרא קן צפור לפניך וכו'. אפרחים או ביצים וְהָאֵם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האֵם על הבנים שלח תשלח את הָאֵם ואת הבנים תקח לך דברי' כב ו-ז. שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו ב"מ ה ה. אמר רב יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור גדולות אמו חמורה ואביו סוס ירושלמי ברכות יא:. הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן מד"ר ויקרא כ'. אם היה בו (בהשדה) אמהות ובנות בעת מכירת הפירות מניח בריכה ראשנה שיולידו האמהות כדי שיצטוותו האמהות עם הבריכה הראשונה ועם הבנות שעמהם רמב"ם הל' מכירה כג יב. — ובהשאלה, אשה חשובה, שהיא מגן ומחסה לעמה, וכדומה: עד שקמתי דבורה שקמתי אֵם בישראל שופ' ה ז. — *אֵם זְקֵנָה1, אֵם האב, אֵם האֵם, וכנ' אמי זקנתי: שאפי' היה טוען שממין פירות של אמי זקנתי טענתו טענה ר' חנוך, תשוב' גא' מו"מ רט. — °אֵם חוֹרֶגֶת, אמּי חוֹרגתִי, אשת האב ביחס לילדיו,Stiefmutter; marátre; stepmother : אף לא ידי אמי חורגתי היו במעל הזה רמא"ג, דביר, גלעד ב. ועיני אמי חורגתי הציפו עלי מהתלות שם א. — ב) עיר גדולה, חשובה, wichtige, grosse Stadt; importante, grande ville; great city אתה מבקש להמית עיר ואֵם בישראל ש"ב כ יט. — וכן נהגו הסופרים לכתב עיר האֵם של מדינה פלונית, ר"ל עיר מושב המלך, הממשלה העליונה, Hauptstadt; capitale; capital : כל איש בכם מכל עמו יהי אלקיו עמו ויעל לקושטנדינה אם מלכותי יוס' סמברי, סד' החכ' וקור' העת' ניבויאר 138. ג) אֵם הדרך2 המקום שמשם מתפצלים דרכים רבים, Scheideweg; bifur-cation; cross-road: כי עמד מלך בבל אל אֵם הדרך בראש שני הדרכים יחז' כא כו. — ובמש' °באמצע הדרך, בגלוי: והלך לו (בעל החמור) מן הצד להסיך רגליו והניח את החמור על אם הדרך תש' רא"ש כד כ. — ד) *בצמחים, בפרי האדמה, חלק היושב בתוך האדמה בנגוד להעלים, וכדומההאמהות של בצלים פאה ג ד. כאן (מה שאמרו כי צנון הוא סם המות) בעלין כאן (מה שאמרו שהוא סם חיים) באמהות עירו' נו.. א"ר אחי רביעה ראשונה יורדת מיד האמהות עולות ערוך בשם ילמדנו. — וכמו כן הפרי ביחס להגרעינים3 וכיוצא בזה: כגון חומץ זה שיצא ממנו קרוי נמי על שם אמו חומץ סיתוניות רש"י נדרים נג. — ה) *מקום הולד ברחם, Gebärmutter; matrice; womb: מעשה בפרה (של בית מנחם) שניטלה האם שלה והאכילה ר"ט לכלבים סנהדרין לג.. ניטלו הכליות ניטל לחי התחתון ניטלה האם שלה חול' ג ב. ואמר תודוס הרופא אין פרהוחזירה יוצאה מאלכסנדריאה עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד בכור' ד ד. אם של אשה מלא דם מד"ר ויקרא יד. אם של בהמה כלה עשויה אבעבועות רש"י זבחים מ:. ובזמן שהן (הנשים) שופעות לא תוכלנה להתעבר כי האם תתנקה מן המותר ההוא וכו' ואשר אינן מולידות אחר נקיון הנדות הוא מפני פגיעה שתקרה באם וכו' ואם שפתות האם חלקות ושמנות לא תוכל לעצור הזרע ותפלט אותו וכו' ויש נשים שמפילות ומתעברות יחד בזמן אחד כשהאחד יוצא מן האם מקבלת אחר וכו' וכאשר יפול הזרע בצואר הרחם אז האם תמשוך אותו בכח המושכת אשר בה שער השמים לרב"ל שער ח. — ומ"ר: ורוב הנשים כשהן קרובות לעת הנדות יקרה להן פגיעה באמותיהן עד שיצא הדם שם. ויקרה לנשים חכוך ברחם ומצוקת האם מאיר אלדבי ש"א. — ו) *יסוד ושרש שראוי לסמך עליו , :Basis; base רבנן סברי יש אם למסורת1 (כמו שהמלה כתובה) ורבי שמעון סבר יש אם למקרא סוכ' ו:. — ז) כל דבר שהיא סבה ועלה לדבר אחר,Ursprung, Ursache; origine, cause; origin : והיא (רוח החיים) האם הגדולה וממנה יצאו כל התולדות ר"י ברצלוני, יצירה 179. ומה נפלאה חכמה בארבע יסודותי' והם אש ורוח ומים והעפר וכו' והם נקראו אמות הכי ילדו בנות ראב"ע, שיר בשם אל. — נבואת משה אשר היא היתה אם כל הנבואות דרך אמונה, ביבאגו, צו:. הזקנה היא אם השכחה רשב"צ דוראן מגן אבות ד כ. ועל ספירת החכמה אמרו שהיא אם כל המאורות עמק המלך ג. — וכנוי למקצת אותיות האלף בית: עשרים ושתים אותיות יסוד, שלש אמות ושבע כפולות יצירה א ב. דע ישכילך האלקים כי אותיות אלו (אוי) הן אמות לכל האותיות וכו' ונקראו אמות בעבור כי לא תוכל להוציא לא תיבה ולא אות בעולם מבלי אות זה הרד"ק מכלול, שער אותיות אוי — °עקר וכלל ראשי,Principe : ושמע העם דבור צח בעשרת דברים הם אמות התורה ושרשיה כוזרי א פ ז. אלה הן אמהות דרכי המדברים מו"נ א עד. אלה אמהות הדרכים אשר ילך בהם אריסטו שם ב יד. ואמנם הפתילות להפשט הנה אמות רפואותיו קאנון ג יו ב ו. בצורות אשר ידמום אמהות והתחלות לצורות אשר במורכבות ר"מ נרבוני, פי' למאמ' אבן רשד בכח שבזרעים כ"י ברלין. — ט) °אחד מחלקי כלי ההבטה: ואחר זה האם והוא השטח העגול שהוא בחוץ אשר בתוכו כל הלוחות כלי נחשת לראב"ע שער א. והיה נותן כלי ההבטה שבחשן וכו' הם הלוחות שבתוך האם הנקראים בנות אגר' חשן משפט' דון וידל סלמה, בספ' תפאר' שיבה לכבוד צונץ. — י) °עקר הריאה, כמו אומה: אם האזן הקטנה דבוקה על הגדולה אם הריאה סרך רך וסרך קשה הלכ' טריפה לאלדד הדני, ב ה. — יא) °אֵם השנים עשר, חלק ראשון של המעי הדק הארוך,  Zwölffingerdarm; duodenum : המעיים הם ששה האחד יקרא אם השנים עשר הוא שם המיעי כי יחלק ממנו שנים עשר בני מעיים קטנים וממנו תוצאות המעיים איש לדרכו ולמעשהו אסף הרופא, כ"י מינכן, דף 35. — יב) °אֵם הנערים, אם הילדים, אחד ממיני הכפיה ועוית, 1eclampsia infantum; éclampsie; Gichter:  והכפיה החזקה השחוריית היא יותר רעה מהלבניית וכו' והמיוחד אצל קצתם בשם אם הנערים הוא ממית מיד קאנ' ג א ה ד. מחלה ילדים בשנה ראשנה והסמו בכייה רבה והקיצה ספר הנדרים. — יג) אֵם הדם2,  — דם שנצרר מסביב לשבר בשריינים ecchymose, Haematome1: ואם יהיה (השבר) בהשריינים ולא יתדבק והדם יזול אל החלל אשר יקיפם עד שימלא החלל ההוא ואם יעורה ביד ישוב אל העורק ונקרא אם הדם ורבים יקראו לכל קריעת שריין אם הדם קאנון א ב למוד א פ' ד . ורבים מהרופאים יחשבו שכל שסוע יקרה לשריין יוביל לאם הדם שם ד ד ב יו. — יד)  °אֵם טובה3, הפנימי, הקרום השני הרך של המוח weiche Hirnbaut; pie-mère; 1pia mater : והקרום השני של המוח הוא דק ודבוק למוח ונקראת אם טובה לפי שהיא מחבקת המוח ומחזקת אותו כמו האם הטובה מאיר אלדבי, ש"א ד א. — טו)  °אם המרגלית, היא הצדף,Perlmutter nacre; mother-of-pearl : וסמוך לשפת הים כלו מלא מאם המרגלית ארחות עולם כט.

 



1 באשור' אֻמֻּ  (ולפי דעת נלדקה באמת גם שם אֻממ, והתנועה האחרונה רק מפני השפתיוּת של מ).  בערבית אֹמּ اُمُّ, באר' אימא, בכנע' אם.  ובכל אלה הלשונות כמעט ברוב המשמעות כמו בעברית.  ומ"ר בערב' אּמַּאת וגם אמַּהַאת اُمَات, اُمَّھآت, והכריע נֶלדקה כי קבלה אֵם מ"ר זה עפ"י פעולת הקש מ"ר של אב אבהאת (Nö. Beitr. 69-72).  והנה לפי דעת דליטש ואחריו קניג נגזרה מלה זו מן שרש אַממ, שמשמ' באשו' היה רחב ומזה חלל רחב, ומזה האם.  אבל אפילו אם היתה באמת באשור' משמ'  רחב לשרש אמם, הנה זה יתר מדי מחֻדד למלה למושג קדום ופשוט כזה.  ויתר נראה דעת גזנ'  וחבריו שזה אחד מן השמות העקרים הקדומים, והוא חקוי להברה אֻממ היוצאת מפי הילד כשהוא מתחיל להוציא הברות מפיו והָחלטה לשֵם להאֵם, ואעפ"י שהרבה לגלג דליטש בדעה זו, היא היותר מתקבלת.  ואין ספק בדבר כי התנועה הקדומה היתה אֻמ ונהיתה בפי היהודים והארמיים אִם ולכן אִמִּי וכו' ואח"כ אֵם.

1 עיין הערה שלפני זה.

2 ומשל יפה בענין זה אצל הערבים: כל הנפש ענד אלאם ע'זאל (A. Fischer, Marok. Sprichw. MOS1,220) ור"ל כל חפושית לאמה צביה.

1 אימא זקינה, עי' ערך אמא.

2 בערבית אֻם אלטריק اُمُّ الطريق, הדרך הגדול שממנה יוצא דרך קטן.

3 בארמית: גרעיני דתמרי ארמייתא שרו לטלטלינהו הואיל וחזיין אגב אימן  שבת  קמג..

1 פי'  רש"י  שם וז"ל: כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל היא האם והעיקר.

1 תרגום דר' מזיא.

2 בער' אם אלדם اُمُّ الدام.

3 בערב' אֹם אלדמאע', אם אלראש اُمُّ الدماغ, اُمُّ الرأس.