° 1, ש"נ, — מום האִלּם, Stummheit; mutisme; dumbness: אני הוא, שמחצתי אותם בעוה"ז בעורות עינים וכו' בערלות שפתים באילמות פה ולשון ואני הוא שמרפא אותם לעולם הבא (א"ב דר"ע). או חרשות או עורון או אלמות (ראב"ע, ספר  העצמים).  רז"ל קוראים ג"כ לאלם חרש לפי שסבת האלמות היא חרשות (פרוש הרמב"ם, תרומ' א ב). ולא הזכיר בקללתו (להנחש) כי קללת האלמות היה קשה מן הכל (רבנו בחיי בראש', על גחונך).