-לֵי1, – מלת חבור של תנאי שלילי וחיובי, verneinend. u. bejah. Bedingunns-Partikel; particule de condit. négat. et posit.; negat. and posit. condit. particle .
א) לשלילה כמו לולא, wäre es nicht; n'était ce pas; if it were not: אם בא שֵם או מלת הגוף אחריה, או שֵם ופעל אך השם הוא העקר בהמאמר ועליו הנגינה, או שבא הפעל עם ש בראשו: גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו (נדר' ג יא). שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו (אבו' ג ב). צריך היה הדבר לאומרו (להכפיל התנאי ואם לא יעברו חלוצים) שאלמלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו (קדו' ג ד). אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה (סנהד' מט.). אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו (ר"ה יז:). שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום (כתוב' סח.). אלמלא שאסורים ידיה (של אשה) שאינה תובעת בפה לא היתה מנחת לאדם שלא תהא תובעתו (מד"ר במדב' ט). אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ היו חרב וחיה משכלות את הארץ (פרקי ד"א, השלום).
ב. לחיוב, כמו לוּ, wenn wirklich; si c'était; if it were: אם בא אחריה פעל בפרוש או הפעל נמשך בכח, או אם שם הגוף משמש שמוש פעל לפני השם, וכמו"כ אם בא שם ופעל אחריה אך השם איננו העיקר במאמר ולא עליו הטעם: אלמלא ניתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקים (ברכ' ו.). אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים (שם לב.). אלמלא אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני (ע"ז יח.). – ועם לא2 אחריה לשלילה: אלמלא לא ניתנה תורה היינו לומדין צניעות מחתול (ערוב' ק:). אלמלא לא עלינו אלא לרחץ בחמי טבריה דיינו (פסח' ח:). א"ל (רשב"י לר' פנחס) אשריך שראיתני בכך (שהיו פילים בגופו) שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך (הרבה תורה) (שבת לג:).
1 כך הנקוד בתרג' תהלי' קו כג ותרג' שה"ש ד יב, וכן הקריאה המקבלה. וכך הוא הנקוד במחזורים וסדורי תפלה קדמונים. וש' בַר בסדור עמודי שמים אב' ג ב), נקד אִלֻּמִלָא, והתפלפל בזה ורצה לדחות הנקוד המקֻבל, והחליט "שנקוד הספרים אִלְמָלֵא או אֲלָמָלֵא מוטעה הוא" ואי החלטתו מכרעת. וסברים רוב החכמים כי זו הרכבה מן אילו מא לֹא ומן אילו מא לוּ. ואמר ר' דיובל ( R Duval, REJ IV 269) כי יש לדמות למלה זו את המלה מָלֵא שבסור' ההמונ' המשמשת במשמ' אם לא, ונוספה ל התנאי בשאלה ומלת התנאי אי, והמלה מרכבה מן אי לְמָא לי, ואולי פשוט כמו אילולי, ובמקום ו מ, קצת דומה להה שנוספה באמָהות וכדומה אחרי האותיות השפתיות (ברט, 621 41 ZDMG, והביא גם ברוקלמן GVG). והנה תוספות מגי' כא., הקשו וז"ל: שיש אילמלא שרוצה לומר אילו לא ויש אילמלא שרוצה לומר אילו היה. ותרץ ר"ת ועשה חלוק שאלמלא באלף בסוף היא אילו לא ואלמלי ביוד בסוף היא אילו היה. והחזיקו בחלוק זה בעל כללי התלמ', בעל ה"ע ואחרים. אבל, כבר דחו כלל זה בוקשד' ושד"ל והבאים אחריהם, יען כי בכל המקומ' בתלמ' ומדר' שבאה מלה זו נראה ברור כי אלמלא ואלמלי משמשות כאחד לחיוב ולשלילה. ואולם קשה לחשב כי בלשון חיה שמשה מלה אחת כזו בשתי משמעות הפכיות כל כך בלי שום הבדל, אעפ"י שזה נותן מקום לטעות הרבה. אך אם נתבונן היטב לכל המקומות שבאה שם מלה זו נראה עכ"פ שיש מנהג קבוע בשמושה לחיוב ולשלילה. והנה אציג אלו מול אלו המקומות שבאה שם אלמלא, -לי בעברית וארמית בשתי המשמעות:
לשלילה
גדולה מילה שאילמלא היא לא נתקיימו שמים וארץ (תוספתא נדרי' ב ז). אלמלא אני לא הייתי יושב בשמים וכו' (ספרי, וזאת הבר' שמו). אלמלא שבטים לא נתרצה המקום לראובן (שם שמז). אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל (ברכ' לב.). אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו (שם). אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך (שם). אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל (שם נח:). שאילמלא שבת אין נביא בר"ח (שבת כד.). אתרוג צנון וביצה אילמלא קליפתן החיצונה אינן יוצאין מבני מעיים (שם קח:). שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ (שם קלז:). ירושלם אלמלא דלתותיה נננעלות בלילה חייבין עליה (ערו' ו:). אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך (פסחים נג.). אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של העיר ואלמלא קול המונה של העיר נשמע קול גלגל חמה (יומא כ:). שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים וכו' (שם סט:). אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט (שם עב:). הני בודיתא דבני מחוזא אילמלא קיר שלהן מסככין בהו (סכה כ:). יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכו' ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו (שם נב:). אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר (מגי' ג.). אלמלא איגרות הראשונות לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט (שם יב:). אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו (שם כא.). זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל (חגיגה יג.). אלמלי חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה לך וכו' (תענית יט.). אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ (שם כז:). זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל (ב"ב כא.). שרו של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו (שם עד:). עתיד גבריאל לעשות קניגיא עם לויתן וכו' ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו (שם עה.). בשעה שלויתן רעב מוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבמצולה וכו' ואלמלא מכניס ראשו לג"ע אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו (שם). אילמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו (ע"ז ד.). אילמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה (סנהדרין סג.). כיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אין יכול לחיות אפי' שעה אחת (יבמ' עא:). ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית מנשבת עם כולן שאילמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת ורוח דרומית קשה מכולן ואילמלא בן נץ מעמידה מחרבת כל העולם כולו (גיטין לא:). גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ (נדרי' לב.). אילמלא תפילתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב וכו' אילמלא תפילתו של חבקוק היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת (סוטה מט.). ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליה לא מתקיימין איתכליא (חולין צב.) אילמלא צדקתך כהררי אל מי יוכל לעמד לפני משפטיך תהום רבה (ערכין ח.). וכיון שיצא (הולד) לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אין יכול לחיות (נדה ל:). הניחוהו (לפנחס) ונכנס (אל המדינית) שאלמלא כן לא הניחוהו ליכנס (מ"ר במדבר כ). ואע"פ שעשו תשובה לא יצאו (ישראל) משם (ממצרים) אלמלא זכות אבות (שם שמות א). למלך שנשא מטרונא וכו' א"ל אדני המלך אלמלא כתובה מרובה שכתבת ונתת לי כבר אבדוני שכנותי (מד"ר איכה, זכר עניי). למה אמר הקב"ה לנח שיעשה תיבה כדי שיראו אותו שהוא עוסק בה ויעשו תשובה ואלמלי כך לא היה הקב"ה יכול להציל (תנחומא בובר ברא' לז).
לחיוב
אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין (ברכות ו.). אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול וכו' (שם לב.). אלמלי אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו שאני חי והוא חי וכו' (שם כז:). כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי וכו' שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט (שם ז.). אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים בו (שם לד:). אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון וכו' (שבת קיח:). אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהילכתן מיד נגאלין (שם). ואלמלא כך בכ"י ובע"י ובילקוט וכו' ד"ס - הערת המחבר חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי (עירוב' יג:). אלמלא אנו צריכים להם (לעמי הארץ) וכו' היו הורגים אותנו (פסח' מט:). א"ל הקב"ה לדוד וכו' אלמלי אתה שאול והוא דוד איבדתי כמה דוד מפניו (מו"ק טז:). אמר ר"י משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי ועד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו (סכה מה:). שאלמלי הן יוצאין מחריבים כל העולם (מגילה ו:). אלמלא אתה לוי פסול אתה מן הדוכן (שם כד:). אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד וכו' (שם יט:). אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי (תענ' כט.). שאלמלי שתים (נימות) יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם (ב"ב י"ו.). שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץ (שם). אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמן לה דרקון וכו' ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה (שם). יעלה זו אכזרית על בניה וכו' ואני מזמן לה נשר שמקבלו בכנפיה ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מת (שם). לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלא נזקקין זל"ז מחריבין כל העולם (שם עד:). שאלמלי היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן (שם קמו:). אילמלא היה ר' יוחנן הא זימנא באתרא דקא שקלי מיכסא אפי' מבע"ה הוה אסר (ע"ז יג:). אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי וכו' (שם יח.). אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא (כתו' לג:). שאילמלי יהודה קיים לא ביטל עונתו (שם סב:). לא ראית את ר' יוסי אילמלי ראיתו נמוקו עמו (גיטין סז.). יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאלמלי דרתי ביניהם ציערוני (קדושין לא.). אילמלי דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה לא חטא (שם לט:). כל שאינו מלוה ומתלוה כאילו שופך דמים שאילמלא ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות (סוט' מו:). (בריות) שבים אילמלי עולות ביבשה מיד מתות שביבשה אילמלי יורדות לים מיד מתות (חולין קכז.). אלמלא הלווהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם לא נהרגה נוב עיר הכהנים (סנהדרין קד.). שאילמלא כעסתי כל אותן הימים לא נשתייר מרשעיהם של ישראל שריד ופליט (שם קה:). חיטי כרזיים וכפר אחים אלמלא סמוכות לירושלים וכו' (מנח' פה.). אילמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין אין יכולין לעמוד מפני תוכחה (ערכין יז.). ואילמלא דרשוהו דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד (סוטה כח.). אילמלי דבר חדש אמרת לנו וכו (נדה כה.). אילמלי ידיה בעיניה כל בין השמשות יפה אתם אומרים (שם נג.). אלמלא אתם שמעתם לבדכם והם לא שמעו וכו' (מ"ר במדבר יח).
מכל אלה המשלים נראה כי לשלילה השתמשו באלמלא ואלמלי בצרוף שם תכוף אחריה, ואם בא גם פעל עכ"פ השם קודם והוא העקר, ועליו טעם המאמר. ולחיוב במשמ' לוּ באה אלמלא , -לי, כמעט בכל המשלים בצרוף לפעל כתוב מפורש, ובאותם המאמרים שנעדר הפעל הרי הוא נשמע ונמשך בכח, כמו במאמר אלמלא אתה שאול וכו' שהכונה היא אלמלא היית אתה שאול, והטעם הוא עכ"פ על אתה ולא על שאול. ואם נאמר שאלמלא שאול אתה, ונטעים את שאול, הכונה תהיה לוּ לא היית שאול, כמו אלמלא חוני אתה. ובמאמר יכול אני לפטור את כל העולם וכו' ואלמלא אליעזר בני עמי וכו' ואלמלא יותם בן עזיהו עמנו, נשמע היטב את הפועל היה או נתחבר עמי, הנמשך בכח. וכמו"כ במאמר אלמלא יהודה קיים העקר הוא הפעל קיים. ומופת חותך כי עם פעל משמעת אלמלא הוא לחיוב, הוא צרוף מלת השלילה לא באותם המקומות שבאה אלמלא בצרוף לפעל והכונה היתה לשלילה, ואלה הם: שאילמלא לא הזיקו היה יפה ח' מאות זוז (תוספ' ב"ק ג ה). אלמלא לא באתי אלא לשמוע דבר זה (ברכו' כד.). שאלמלי לא מינה פוטיפר את יוסף אפוטרופוס בתוך ביתו לא בא לאותו דבר (שם סג.). אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך (שבת לג:). אילמלי לא היית עמנו וכו' יפה אתה אומר (שם לד.). אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות (עירובין נד.). דברים שאלמלא לא נכתבו דין הוא שיכתבו (יומא סז:). אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט (שם עז.). אילמלא לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים דיי (ב"מ סא:). ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת (ב"ב עה.). אלמלא לא זכו ישראל (סנהדרין מב. – וכן הנוסחה בתפלת קדוש הלבנה אלמלא לא). שאלמלא לא נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים (שם נט:). שאילמלא לא הקדים אברהם תפלה לצרה (שם מד:). שאילמלא לא בא מלאך וסטרו על פיו בקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד (שם צב:). אלמלא לא נשתייר אביתר לאחימלך (שם צה:). אילמלא לא בא גבריאל והעמידו לא היה תקנה לרשעי ישראל (שם צו.). אילמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד (נדר' כב:). אילמלא לא נקרא שמה דלילה ראויה היתה שתיקרא דלילה (סוטה ט:). כל שתחילתה באונס וסופה ברצון אפילו היא אומרת הניחו לו שאילמלא לא נזקק לה היא שוכרתו מותרת (כתוב' נא:). כמה נאה ומשובח פלטין זו אלמלא ביב של בורסקי לא היתה עוברת בתוכה (אדר"נ יט). – וכן משמשת אלמלא בשלילה אם בא הפעל בצרוף ש בראשיתו, כמו במאמר אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ. וכן: אלמלא דת שניתנה(2) עמה אין אדם יכול לעמול בה (2- כך בכ"י בן ז"א ג' (הערת מ' אי"ש). ) (ספרי, וזאת הבר' שמג). אלמלא שאסורים ידיה שאינה תובעת בפה לא היתה מנחת לאדם שלא תהא תובעתו (מ"ר במד' ט). – רק שני מאמרים יוצאים מכלל שקבעתי, והם: בשעה שלויתן רעב ואלמלא מכניס ראשו בג"ע, שהכונה היא לוּ לא הכניס ראשו; ומאמר בתוספתא סנה' ד ז: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה. – והנה זה המאמר האחרון בא בבבלי סנה' כא: וכתוב שם אילמלא לא קדמו משה. וכך בדפוסים הקדמ', רק ישע' פיק מחק מלת לא. ובירוש' הנוסח: אלא שקדמו דור משה. ובמאמר אלמלא מכניס ראשו צריך להוסיף שֶֶעל הפעל מכניס: אלמלא שֶמכניס.
והנה אין לבקש טעם מפני מה משמשת אלמלא לפני שם בשלילה ולפני פעל בחיוב כי אין לעמד על סתרי נטיות החוש הלשוני, ולפעמים מקרה פשוט מכריע את הכף, כשיש צרך לעשות הבדל למנוע הטעות.
הדברים האלה נכתבו מזה כתשע שנים. אחרי כן קראתי את מאמרו של החכם מ' למבר (M. Lambert, REJ IX, 290) וראיתי כי כבר עמד גם הוא על עצם הבדל זה, אלא שנסח את הכלל קצת בנוסח אחר, והוא: בכל מקום שאלמלא הוא מלת יחס (préposition) היא משמשת שלילה ומשמעתה היא כמו בלי, sans, ובכל מקום שהיא חבור (conjonction) בין שתי מֶחוות היא משמשת בחיוב, כמו אלו היה. למשל: אלמלא דוד, פרושו הוא: בלי דוד, אלמלא מילה – בלי המילה, וכיוצא בזה. והוקשה לו שימוש אלמלא במאמר אלמלא תודוס אתה, אלמלא חוני אתה, שאי אפשר לפרש בלי תודוס, בלי חוני, אלא: אלו לא היית תודוס, אלו לא היית חוני, וכן במאמר אלמלא בן נץ מעמידה, אלמלא מים מכסים אותו. ותרץ החכם למבר בשם איז' לב כי טעות נפלה בהמאמרים האלה, ובמקום אלמלא תודוס, אלמלא חוני צ"ל אלמלא לא תודוס, אלמלא לא חוני, ובמקום אלמלא בן נץ מעמידה ואלמלא מים מכסים צ"ל שמעמידה, שמכסין. מ' יסטרוב (REJ XI, 158) תרץ עוד יותר פשוט, כי זה מזמן שעוד לא הבדילו בשמוש אלמלא בין חיוב ושלילה. והנה, באמת, גם בשלילה אלמלא היא חבור (conjonction), והתרגום המדיק הוא, כמו שכבר העיר החכם דיובל במאמרו שהזכרתי למלעלה, si ce n'était. ומה שחשוב ביותר הוא כי יש הבדל גדול להלכה למעשה בשמוש אלמלא בשלילה לפי נוסחת הכלל של החכם למבר ולפי הנוסחה שלי. כי לפי הכלל שלי המאמר אלמלא תודוס אתה אלמלא חוני עתה הוא לפי הדין, וכך בכל פעם שאדם רוצה לאמר לחברו: אלו לא היית פלוני הייתי עושה כך וכך, צריך לאמר אלמלא פלוני אתה. ולפי הכלל של החכם למבר צריך לאמר אלמלא לא פלוני אתה, וזה אינו מתקבל על חוש הלשון שלי. – גם בקצת מדרשים מאוחרים ובכל הספרות שלאחרי התלמוד השתמשו עפי"ר, בלי כונה אך בהרגשה טבעית עפ"י השגור בפיהם, בהסכמה להכלל שקבעתי: אמר הקב"ה וכו' שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום ויום לא בראתי את עולמי (א"ב דר"ע ביה"מ ילינק, 12). שאלמלא גמילות חסדים שלי אין העולם מתקיים (שם 20). אילמלא נשתיירה הקרקע אצלו לא היה לו רשות להושיט ידו בשאר קרקעות (שר שלום, תשו' גא' קדמ' דוד קסל סי' נא). אלמלא שראיתי טעם זקף גדול נקוד על ופניהם לא הייתי יודע לפרשו (רשי יחזק' א יא). אלמלא חשוכא לא אשתמודע נהורא (זוה' תזריע). אלמלא לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא (שם שלח). שאלמלא לקח אברהם בידו כחותיו של יצחק שהם האש והמאכלת אין כל בריה יכולה לעמוד לפני פחד יצחק (שערי אורה גיקאטיליה, מנטובה מח.). נתן הקב"ה ידו בשטן ומעטו ואלמלא כן לא יכלו ישראל לעמד לפניו (הריקנטי, בשלח י). ואלמלי שעמד א"א בעשר נסיונות שנסהו הבורא לא נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט (הקנה ה: הקדמה). וכאלו אמר אלמלא לקחתם גביע הכסף לבדו (פענח רזא, וישב כב). כשברא הקב"ה את עולמו נמתחו השמים עד ת"ק ואמר הש"י די ואלמלא כן עדין היו נמתחין והולכין (שם בראשית ב). שאלמלא הייתם כולכם משיבים בפה אחד שאתם רוצים לילך בשמחה גדולה תכף היו נגאלים כל ישראל (עמק המלך, קמא). שהוא (רזיאל המלאך) עומד בפני הכסא וכנפיו פרושות לקבל הבל פיהם של חיות הקדש שאלמלא כן נשרפים כל מלאכי השרת (בשם מעין חכמה, בספ' חמדת ימים דף סה.).
2 ר"י פיק מחק "לא" זה בכל מקום בגמ'. אך אי אפשר לשבש כל הספרים ואין זה נכון