*, שֶׁחִי1, ש"ז,— מקום הכפיפה שבין הזרוע לכתף, Achselhöjle; aisselle; armpit: בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו (סנה' ז ז). ושתי מפתחות, אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון (תמיד ג ו). כיצד ראיית הנגע, האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים, האשה כעורכת וכמניקה את בנה כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית (נגע' ב ד). — ובית השחי באותה משמ': אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת, תוך העין, תוך האזן וכו' ובית השחי (שם ו ח). אלו שאין חוצצין, קלקי הראש ובית השחי ובית הסתרים באיש וכו' (מקו' ט ג). המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה (נזיר נה:). בית השחי מהו שיחוץ (זבח' יט.). — ובסהמ"א: לסרחון בית השחי ימשחנו במרתך שחוק (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד). — ואמר הפיטן: טרוד עד שחי פתוח כיון (מאיר ברבי יצחק, תהלה תקח, סליח' ער"ה).