1, אֲמוּם, ש"ז, מ"ר אֲמוּמִים, — דמות, צורה גשמית, תבנית שעליה יעשו בגד וכדומה לפי צורתה, Form, Model; modèle, forme : והאמום2 של גודלי מצנפות וכו' וטפוס של תפלה ואמום של עושי סותות3 כל' יו ז. מנעל שעל האמום שם כו ד. המקדש ביין נסך וכו' באימום ובמה שעליו תוספ' קידוש' ד ח. והמנעל משיגוב על האימום שם כלים ב"מ ו א. אין מפרקין את המנעל מעל האימום ביום טוב אבל מפרקין את המנעל מעל האימום בחולו של מועד ירוש' ביצה א ס א. שומטין מנעל מע"ג אימום בבלי שבת קמא:. ויהיה לו (למי שעושה תפלין) עץ של אמום מתוקן שימוש תפלין של רש"י, בספ' שבלי הלקט השלם.