°1, שת"ז, לנק' אֲמִידָה, - א) כמו אָמוּד: צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף תשובת הרא"ש, ד. - ב) איש אמיד, אשה אמידה, מי שהוא לא עני, שיש לו קצת הון  wohlhabend; aisé; wealthy: עד כדי שהדעת מגעת לשם שהוא רגיל ואמיד משתעבד טור, ערב וקבלן קלא. ובעת שנשאה (את האשה) לא היתה אמידה שערי תשו' מהר"מ מרוטנבורג ג יז.